ונוהגין למעבד ישראל עמה חדוה ואתקריאת שמחת תורה ומעטרן לס''ת בכתר דיליה
האם בזמן רשב"י בא"י לא קראו את התורה בג' שנים וקצת, אלא סיימו אותה כל שנה בשמיני עצרת? [שזה הטעם הידוע לשמחת התורה ביום זה דווקא].
או שלדעת הזוהר שמחת תורה בשמיני עצרת קשורה בטעם פנימי לעיצומו/עניינו של יום [כמבואר שם מהו], ולא משום סיום התורה? [ואכן בספרי מחשבה ידוע קשר כזה].