עושה חדשות כתב:ציץ אליעזר ח"ט סי' לב כתב:עוד אעלה בזה לפני כת"ר בהזדמנות זאת סנסין במה שנדברנו פעם בביאור העובדא בסוכה ד' מ"ז ע"א, דרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור לא ישבו בסוכה כל ימי החג משום דמאפר אתו, ופרש"י ותוס' שבהמותיהן רועות שם ולכן לא ישבו בסוכה. דאיך יתכן דבר כזה. וכתב מזה הערוך לנר בבכורי יעקב סי' תר"מ ס"ק כ"ד יותר בדרך רזי, וכן באור שמח בה' סוכה פ"ו הי"ג יישב עפ"י המצאה גאונית כיעו"ש. אך לא אמנע מלהעתיק לו בזה פירוש נפלא ומקורי שמצאתי שכתב בזה הגאון הגר"ח ברלין ז"ל ונדפס בשמו בספר דבר אליהו סי' צ"ב. {נדפס גם בנשמת חיים סי' קצח}. ובראשונה הוא מגדיל התימא שבדבר, דהיאומן כי יסופר דרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור יהיו כל ימות החג הקדוש בשדה במקום שהבהמות רועות ולא יקיימו מצות סוכה כל ימי החג, והלא עוד משלשים יום שקודם החג הי' להם לסדר עניני שמירת הבהמות שלהם ע"י אחרים רועי בקר וצאן באופן שיוכלו לקיים מצוה החביבה בשעתה בבתיהם ביחד עם תלמידי חכמים הנלוים להם לשמוח ביחד בשמחת הרגל בשמחה של מצוה ולא להיות ביחד עם בהמותיהם ולבטל מצות עשה דאורייתא מכל וכל. ולכן כותב לפרש דיש להגיה הגהה אחת קטנה בל' הש"ס, וצ"ל: גמירי דמאיפרא אתו, והיינו שהיה להם דבר אצל איפרא הורמיז אימא דשבור מלכא ענין הנוגע לכלל ישראל שהי' כדאי לבטל על ידו כל ענין שמחת החג וכל המצות הנוהגות בו ולא הי' הענין ההוא יכול להתקיים ע"י אחרים זולתם ורק ע"י רב הונא בר ביזנא ועמו כל גדולי הדור, והיה הדבר בסוד כמוס שלא הי' ידוע לכל ההמון ואך ליחידי סגולה הי' נודע הדבר, ומאד יצדק על זה לשון גמירי שפירושו ידוע לנו בקבלה, שנסיעותיהם של כל גדולי הדור מביתם על כל ימות הרגל הי' הדבר תמוה לכל ההמון והי' להם בקבלה ליחידי סגולה שההכרח הי' להם אז לנסוע לאיפרא הורמיז בענין נסתר הנוגע לכלל ישראל עד שהוכרחו לבטל מצות סוכה כל שבעת הימים עד יום השמיני עכ"ל. והוא פירוש להפליא. ויש להוסיף לזה ממה דמצינו בכדו' לזה שכל גדולי הדור נסעו יחד, בסוכה ד' מ"א ע"ב, במעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא שהיו באין בספינה ולא היה לולב אלא לר"ג וכו', וכן במעשר שני פ"ה מ"ט וקדושין ד' כ"ו וב"מ ד' י"א ע"א במעשה בר"ג וזקנים שהיו באין ספינה אמר להם ר"ג לזקנים עישור שאני עתיד למוד וכו' [ובשם היה זה ערב פסח ע"ש בתוס' קדושין וב"מ], ועיין גם בעירובין ד' מ"א ע"ב והוריות ד' י' ע"א, וכפי הנראה נסעו גם שם לשם שתדלנות עבור כלל ישראל, וכך מסופר בירושלמי פ"ז דסנהדרין הי"ג דרבי ליעזר ורבי יהושע ורבן גמליאל סלקון לרומי וכו' ע"ש. וכ"ז מחזק הפירוש האמור, ויש להאריך.
לדעתי צריך לבסס יותר את התמיהה.
לפי מה שאני מבין הפטור שלהם לא היה פטור אונס. אלא הוא פטור גמור, מדין תשבו כעין תדורו. אם כן, לא ברור מה קשה. התורה לא הנחתה אותם לשבת בסוכה באותו זמן (לא מעיקר הדין, ולא כחומרא או הידור), לכן הם לא ישבו. באותו זמן הם גם לא קיימו מצוות רבות אחרות שלא היו חלות עליהם, וזה לא קשה לאף אחד.