'שביעי' בפרשת וזאת הברכה

[מעט דבש]

הקפצה.
סיכום הענין.

[עזריאל ברגר]

הקצה"ש בבדה"ש סק"ד נוקט בפשיטות כשכאשר חל שמח"ת בשבת צריכים לקרוא שבעה קרואים רק בוזאת הברכה.

אבל אין נוהגים כן בחב"ד - למרות שבד"כ הולכים אחרי פסקיו.

[לבי במערב]

אבל לדעתו 'חתן תורה' הוא השביעי (וכבר העיר לעיל הרב 'מעט דבש', שכנראה אין - בין האשכנזים - מי שנוהג כן בימינו).

[אריק]

במהרי"ל (עמ' שפט במהדורת מכון י-ם) מבואר שחתן תורה אינו נמנה בכלל העליות (ולכן בשמח"ת שחל בחול יש חמשה לפניו). ואמנם טעמא בעי, אבל בכל אופן כך מבואר שם.
ולפי"ז בשמח"ת שחל בשבת צריך שבעה לפני חתן תורה, וחתן תורה הוא השמיני.
והכל מבואר לעיל.

היה ניתן לטעון על פי שיטת הראשונים שחתן תורה אינו כיבוד, אלא להיפך זו עליה שאינה חשובה כשאר העליות, כי היא השתנתה משאר התורה, ולכן לדעת הרמב"ם ניתן לקוראה בלא מניין ולדעת ראשונים אחרים, את שמונת הפסוקים החארונים צריך לקרוא כעליה נפרדת.
אבל זה לא מתאים למנהגנו שמסיים התורה מתחיל במעונה.