עניני אושפיזין

סענדער · הודעהעל ידי **סענדער** » ב' ספטמבר 27, 2010 12:04 pm

מניין המקור לכך שמי ששמו כשם אחד מהאושפיזין יש בו מעלה ביום זה ,
[וכך נוהג גם הרה''ג אליישיב שליט''א בעשור האחרון.]

סענדער · הודעהעל ידי **סענדער** » ב' ספטמבר 27, 2010 12:06 pm

מה הטעם שבנוסח ספרד הקדימו את 'יוסף' ל'משה' שלא כסדר הדורות.

ויש להעיר שהרגילות לומר שיש הבדל במיקומו של יוסף באושפיזין ,
אך מחמת השינוי יש הבדל גם במשה ואהרן!

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' ספטמבר 27, 2010 12:34 pm

מעולם לא הבנתי כיצד האושפיזין עצמם סוברים...
בשיא הרצינות, האם סדר כניסתם לסוכה שבעליה ליטאי שונה מסדר כניסתם לסוכה שבעליה חסידי?!
איך זה בדיוק מסתדר?
מישהו יכול להסביר את הדבר בשפה ברורה ולא להפטיר "ענייינים" או "אין לנו עסק בנסתרות".
יש לנו כן עסק בנסתרות! כי אם אנו אומרים את התפילה 'אזמין לסעודתי אושפיזין עליאין', יש לנו גם יש!

קונה הכל · הודעהעל ידי **קונה הכל** » ב' ספטמבר 27, 2010 12:58 pm

מסתבר שאכן, אל כל אחד מגיע האושפיזין לפי ההזמנה

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ב' ספטמבר 27, 2010 2:27 pm

אולי נתחיל מההתחלה: מניין בכלל יש לנו את רשימת האושפיזין, מי הם בדיוק. היכן הוא המקור הראשון.
בחיפוש בזוה"ק מצאתי שאברהם ועוד חמשה אושפיזין באים, ורב אבא הוסיף אף את דוד המלך. אז מהיכן בדיוק אנו יודעים את כל הרשימה המדוייקת?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' ספטמבר 27, 2010 5:22 pm

קונה הכל כתב:מסתבר שאכן, אל כל אחד מגיע האושפיזין לפי ההזמנה

ואם אחד יזמין אותם בסדר שונה, מה יקרה אז?

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ב' ספטמבר 27, 2010 6:37 pm

סענדער כתב:מה הטעם שבנוסח ספרד הקדימו את 'יוסף' ל'משה' שלא כסדר הדורות.

כשגגה היוצאת, שהרי הקדימו את משה ואהרן ליוסף, וזה שלא כסדר הדורות.
טעם הדבר הוא כדי שיהיה יומו היום השישי, שכן יוסף הצדיק מידתו על פי המקובלים מידת יסוד, שהיא השישית בספירות התחתונות (ומכאן גם חשיבות העליה השישית לתורה).

קונה הכל · הודעהעל ידי **קונה הכל** » ב' ספטמבר 27, 2010 7:31 pm

ואגב, דבר נחמד:

מענה לשון

נראה דאין מה שבאים הצדיקים ברוחם ונפשם וכו'
אלא העיקר הוא שבאותו היום מתנוצץ האור של אותו מידה שכנגדה האושפיזין כגון חסד מלכות תפארת וכו'.
דאלת"ה הא אברהם אע"ה קיים כל התורה ואף סוכה כמבואר שאמר למלאכים השענו תחת העץ היינו סוכה.
וכי הוא ביקרבסוכתו כאושפיז, וכי עלו עימו יצחק ויעקב ומשה דלא נפקו לעלמא דין. אתמהה.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ב' ספטמבר 27, 2010 10:58 pm

מענה לשון כתב:נראה דאין מה שבאים הצדיקים ברוחם ונפשם וכו'
אלא העיקר הוא שבאותו היום מתנוצץ האור של אותו מידה שכנגדה האושפיזין כגון חסד מלכות תפארת וכו'.
דאלת"ה הא אברהם אע"ה קיים כל התורה ואף סוכה כמבואר שאמר למלאכים השענו תחת העץ היינו סוכה.
וכי הוא ביקר בסוכתו כאושפיז, וכי עלו עימו יצחק ויעקב ומשה דלא נפקו לעלמא דין. אתמהה.

יש מקורות רבים שבאים ממש ולא רק התנוצצות. לדוגמא: זוהר (ח"ג דף קג ע"ב) ובעי בר נש למחדי בכל יומא ויומא באנפין נהירין, באושפיזין אלין דשריין עמיה.
ואמר רבי אבא, כתיב בסכות תשבו שבעת ימים, לבתר ישבו בסכות, בקדמיתא תשבו, ולבתר ישבו, אלא קדמאה לאושפיזי, תניינא לבני עלמא.
ומה שהקשית - א. פון א קשיא שטארבט מען נישט. וודאי שאין להסיק מסקנות נמהרות על סמך קושיא. ב. אינה קושיא! וכי אם לא מגיעים האושפיזין לא קיים מצות סוכה? היכן מצאת מקור לחידושך זה עד שתבוא על פי כלל שהנחת ותקשה קושיות?! אתמהה.

מענה לשון

אף אני ראיתי הלשונות הלו המורים ובאים שהאושפיזין באים ממש.
אלא שתדוק בלשוני "שהעיקר הוא שבאותו יום מתנוצץ וכו'"
היינו שזה עיקר הענין שאותו היום הוא שפע של חסד וכד'
וממילא אברהם שהוא מסמל את מידת החסד מגיע באותו יום לסוכה.
ושוב א"ש שבסוכת אברהם היה עיקר הענין של האושפיזין היינו אותה מידה.

ולעצם הענין ודאי אין הדברים כתורה מסיני, אלא בדרך הצעה גרידא.
ומ"מ מעיקר הדברים אין אני זז.

מענה לשון

סענדער כתב:מניין המקור לכך שמי ששמו כשם אחד מהאושפיזין יש בו מעלה ביום זה ,
[וכך נוהג גם הרה''ג אליישיב שליט''א בעשור האחרון.]

ידוע שהשם הוא מהות האדם. ומקור יש לזה הרבה בגמ' ששם האדם רומז למהותו הפנימית.
וא"כ פשוט שכל ה"יוספ"ים וכד' ענינם שווה, וממילא אותו כח שמתעורר באותו היום שהוא קשור ליוסף הצדיק קשור ומדובק גם ליוסף דאיכא בשוקא לפום ענינו.

אלא דאכתי צריך ביאור הכיצד ישמעאל בנו של אברהם ורבי ישמעאל התנא ענינם אחד וכן כיוצ"ב והאריכו הספרים בזה טובא.

ספר סופר וסיפור

לאחרונה נפוץ בשם הדברי חיים, שהאושפיזין לפי סדר האר"י, חל יום סילוקם ביום האושפיזין שלהם. והרי כיון שאין אנו יודעים אלא יום סילוקם של משה (ז' אדר) אהרן (א' אב) ודוד (שבועות), אי אפשר לבדוק את הדבר אלא בימיהם, ונמצא שהוא מכוון.

סענדער · הודעהעל ידי **סענדער** » ג' ספטמבר 28, 2010 12:17 pm

מענה לשון כתב:אברהם אע"ה קיים כל התורה ואף סוכה כמבואר שאמר למלאכים השענו תחת העץ היינו סוכה.
... אתמהה.

וזה לפי 'ההוא אמינא' לעשות סוכעס* בפייסאח*?

----------------------------------------
*בשביל ה'שינוי'

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' ספטמבר 28, 2010 3:45 pm

סנדר,
איי, איי, איי,
ליכא מילתא דלא רמיזא באורייתא...

מענה לשון

תמיהני עליכם סענדער ובאשי שנתעלמה מכם גמרא ערוכה
ר"ה י"א
דמעשה אברהם היה בסוכות ועיי"ש בתוס' ובפנ"י
הרי דבאו בסוכות ובשרו על פסח דאיכא ז' חודשים עם שנה מעוברת.
וע"ע במדרש רבה וילקוט שמבואר דבזכות השענו תחת העץ זכו ישראל לבסוכות תשבו שבעת ימים.. והוא כנ"ל.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' ספטמבר 28, 2010 11:50 pm

מענה,
עד שאתה תמה עלי ועל סנדר, תמהני עליך שלא הבנת את רמיזת ר' סנדר,
הוא התכוון לאשכול הזה: viewtopic.php?f=7&t=2085
ובמיוחד לתגובה הזו: viewtopic.php?f=7&t=2085#p14097

כנלענ"ד וא"ש

ברזלי · הודעהעל ידי **ברזלי** » ו' אוקטובר 01, 2010 12:03 am

מאחר ובזוהר לא נמנו שבעת האושפיזין, אלא אברהם, מענין לדעת אם כבר הציעו את האפשרות שהאושפיזין אינם אלא שבעת הרועים המבוארים בסוכה נב: הלא הם אדם שת ומתושלח, אברהם יעקב, משה ודוד?

זקן ששכח

ברזלי כתב:מאחר ובזוהר לא נמנו שבעת האושפיזין, אלא אברהם, מענין לדעת אם כבר הציעו את האפשרות שהאושפיזין אינם אלא שבעת הרועים המבוארים בסוכה נב: הלא הם אדם שת ומתושלח, אברהם יעקב, משה ודוד?

לא מסתבר, כיון שבזוהר נזכר אברהם תחילה ועמו עוד חמשה, משמע שהוא הראשון, ולא מסתברא שיקדימוהו לפני אדם הראשון והשאר שקדמוהו.

ברזלי · הודעהעל ידי **ברזלי** » ו' אוקטובר 01, 2010 10:04 am

באיזו תקופה נזכרים לראשונה שבעת האושפיזין (ע"פ המקובל) כקבוצה? האם הם מופיעים בזוהר בהקשר אחר כשביעיה?

קונה הכל · הודעהעל ידי **קונה הכל** » ו' אוקטובר 01, 2010 2:38 pm

ברזלי כתב:מאחר ובזוהר לא נמנו שבעת האושפיזין, אלא אברהם, מענין לדעת אם כבר הציעו את האפשרות שהאושפיזין אינם אלא שבעת הרועים המבוארים בסוכה נב: הלא הם אדם שת ומתושלח, אברהם יעקב, משה ודוד?

בזוהר מוזכרים: אברהם, יצחק, יעקב ודוד

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוקטובר 01, 2010 4:02 pm

יש בזוהר משמעות לשני הנוסחאות. ואאל"ט הרמ"ק פירש הזוהר כנוסח 'אשכנז.'

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ש' אוקטובר 02, 2010 9:11 pm

קונה הכל כתב:
ברזלי כתב:מאחר ובזוהר לא נמנו שבעת האושפיזין, אלא אברהם, מענין לדעת אם כבר הציעו את האפשרות שהאושפיזין אינם אלא שבעת הרועים המבוארים בסוכה נב: הלא הם אדם שת ומתושלח, אברהם יעקב, משה ודוד?

בזוהר מוזכרים: אברהם, יצחק, יעקב ודוד

אולי יואיל מר בטובו להודיע מקום האיזכור?
גם מכבודך איש ספר אבקש ואשמח אם תואיל לציין מקום מדוייק למה שכתבת.
תודה רבה.

קונה הכל · הודעהעל ידי **קונה הכל** » ש' אוקטובר 02, 2010 9:47 pm

אולי יואיל מר בטובו להודיע מקום האיזכור?

בזוהר, פרשת אמור, ח"ג דף ק"ד ע"א, מובאים הפסוקים שאומרים האושפיזין בבואם לסוכה, ושם כתובים אברהם, יצחק, יעקב, דוד.

וז"ל:
ואברהם קרי עליה (ישעיה נח יד) אז תתענג על יהו"ה, ויצחק קארי עליה (שם נד יז) כל כלי יוצר עליך לא יוצלח:
אמר רבי שמעון, האי, דוד מלכא אמר ליה, בגין דכל זיינין דמלכא וקרבין דמלכא בידוי דדוד אתפקדו, אבל יצחק קאמר (תהלים קיב ב) גבור בארץ יהיה זרעו וגו', הון ועושר בביתו וגו':
יעקב אמר (ישעיה נח ח) אז יבקע כשחר אורך וגו', שאר צדיקייא אמרי (שם שם יא) ונחך יהו"ה תמיד והשביע וגו', דוד מלכא אמר (שם נד יז) כל כלי יוצר עליך לא יוצלח

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ב' אוקטובר 04, 2010 2:54 am

חבל שכותבים כ"כ הרבה ולא כותבים (כמעט) כלום.
מצינו בזהר פרשת אמור:
וא"ר אבא כתיב "בסכות תשבו שבעת ימים" ולבתר "ישבו בסכות", בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו, אלא קדמאה לאושפיזי (=הפסוק הראשון לאורחים) תנינא לבני עלמא. קדמאה לאושפיזי, כי הא דרב המנונא סבא כד הוה עייל לסוכה [כאשר נכנס לסוכה] הוה חדי [=היה שמח] וקאים על פתחא דסוכה מלגאו [עמד על פתח הסוכה מבחוץ] ואמר נזמן לאושפזין, מסדר פתורא וקאים על רגלוהי ומברך ואמר בסכות תשבו שבעת ימים, תיבו אושפזין עלאין תיבו, תיבו אושפזי מהימנותא תיבו [= שבו אושפיזי האמונה שבו]. ארים ידוי וחדי ואמר זכאה חולקנא זכאה חולקהון דישראל... ובעי למחדי למסכני מאי טעמא בגין דחולקא דאינון אושפיזין דזמין דמסכני הוא [=וצריך לשמח לעניים מה טעם לפי שהחלק של אותם אושפזין שייך לעניים].
בהמשך המאמר נזכר
השתא דמזמנין ליה ולכלהו צדיקיא ולדוד מלכא ולא יהבין להו חולקהון, אברהם קאי אפתוריה וקארי סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה... יצחק אמר ובטן רשעים תחסר. יעקב אמר פתך אכלת תקיאנה. ושאר כל צדיקיא אמרי כי כל שלחנות מלאו קיא...

מפשט לשונו של ר' אבא, כל שבעת האושפזין הוזמנו יחדיו לסוכה בשעת כניסתו לסוכה (ניתן להבין בכניסה הראשונה לסכה ביום הראשון וניתן להבין בכל פעם שנכנסים לסכה), והזמנה זו של הצדיקים מחייבת את בעל הבית לזמן אורחים לסוכה, שכן חלקם של הצדיקים מגיע לעניים.

השל"ה במסכת סוכה, נר מצוה אות ה אחר שמצטט את דברי הזהר מסכם:
כללו של דבר שיזמין האדם תחילה בפיו לצדיקים הנזכרים ואחר כך יתן חלקם להעניים היושבים סביב שולחנו, ואם אין לו סביב שולחנו אזי ישלח לעניים לביתם, כי זה חלקם הראוי להם. (ראוי לציין כי בסידור המתקרא סידור השל"ה מאמסטרדם תע"ז, שנדפס שנים רבות אחר פטירת השל"ה לא נזכר סדר האושפזין, ורק בסידור השל"ה ווארשא תר"ן לערך [משום מה בנוסח ספרד] הכניס המדפיס את סדר האושפיזין כפי שהכיר על פי הנוסח "הליטאי" ובו יוסף קודם למשה ואהרן)

במקור זה של הזהר הקדוש נזכרים רק ארבעה צדיקים אברהם יצחק יעקב ודוד. מיהם השלשה האחרים?

בספר תולעת יעקב לר' מאיר אבן גבאי קושטא ש"ך, סתרי חג הסוכות מצטט את דברי הזהר מבלי לפרט מיהם צדיקים אלו:
ובמדרשו של רשב"י ע"ה כשאדם יושב בצל זה והוא צל האמונה השכינ' פורסת כנפיה עליו מלמעלה ואברהם וחמשה צדיקים אחרים באים לדור עמו הדאהוא דכתיב בסכת תשבו שבעת ימים אמר רבי אבא אברהם וחמשה צדיקים ודוד המלך באים לדור עמו... וצריך האד'[ם] לשמח בכל יום ויום באושפיזים אלו...

על הפסוק ולקחתם לכם ביום הראשון דורש ר' חייא בזהר אמור:
א"ר חייא ארבעה מינין בלולב אינון שבעה (=אתרוג, לולב, שלשה הדסים ושתי ערבות)... וכד ישראל נטלי לון כלא אתער בזמנא דא, וכנסת ישראל מתברכא לארקא ברכאן לעלמא (=וכשישראל נוטלים אותם הכל מתעורר בשעה זו וכנסת ישראל מתברכת להשפיע ברכות לעולם). כתיב קול ה' על המים אל הכבוד הרעים וגו'. א"ר יצחק דא אברהם, קול ה' בכח דא יצחק, קול ה' בהדר דא יעקב, קול ה' שובר ארזים דא נצח, קול ה' חוצב להבות אש דא הוד, קול ה' יחיל מדבר דא צדיק, קול ה' יחולל אילות דא צדק.

כידוע בעולם הספירות הנצח מתקשר למשה, ההוד לאהרן והצדיק הוא יוסף. סדר זה של הצדיקים מתקשר לארבעת המינים, ואכן נפוץ בסדר ההושענות ובהקפות, ומכאן הדרך להעביר סדר זה גם לכל יום מימי החג קצרה.

בספר אור הישר לר' מאיר כ"ץ פאפרש, אמשטרדם תס"ט, הלכות סוכה סימן יט אות ב נזכר סדר זה במפורש:
טוב להדליק בסוכה ז' נרות כנגד ז' צדיקים הבאים לסוכה והם אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד. וטוב לכוין בזה דהיינו בהכנסתך לפתח הסוכה תזמין אותם בפה ותאמר בסוכות תשבו ז' ימים תיבו אושפיזן מהימנותא תיבו, זכאה חולקיהון דישראל דכתיב כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. גם כאן אין חלוקה לימים אלא בכל יום מזמין את כל האושפזין לסוכתו.

בסדר היום לר' מכיר בן משה, ויניציאה שנ"ט, בסדר ההקפות להושענא רבה (צו ע"ב) מופיע הסדר בצורה שונה:
ואחר תפלת מוסף מתחילין בהושענות ומקיפין פעם א' בזכות אברהם... ובהקפה ב מזכירין זכות יצחק...בג' יעקב, בד' יוסף, בה' משה בו' אהרן... בהקפה הז' מזכירין זכות דוד.

סדר זה מופיע גם בספר הנפש החכמה לר' משה די ליאון, בזיליאה שס"ח, ד"ה "עוד עניין אחר ארמוז על סוד סוכה [עז עג]:
וכשהאדם יושב בסוכה ז' צדיקי' יסודי עולם הם אושפיזו שאחזו לחלקם השבעה ימים והם אברה' יצחק ויעקב יוסף משה ואהרון דוד... וצריך לתת חלקם לעניים ולשמחם... וכשהוא עושה כן כל הצדיקים מניחם ידיהם על ראשו ומברכי' אותו והקב"ה קורא עליו "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר". בדבריו אנו רואים את הביטוי "שאחזו לחלקם השבעה ימים", אך עדיין אין רמז לכך שבכל יום מזמינים אושפיז אחר. על מנת לעורר האנשים לתת מתנות לעניים בחג הסוכות הופך ר' משה די ליאון את הקללות המופיעות בזהר בשמם של הצדיקים כלפי מי שכביכול גוזל חלקם המגיע לעניים והופכו לברכה. (ראוי לציין שבספר המשקל שבכתבי היד המהווה בסיס לספר הנפש החכמה לא נזכר קטע זה).

סדר זה של צדיקים, אמנם לא בהקשר של חג הסוכות נזכר אף הוא בזהר, השמטות שא ע"ב (תוספת סימן ח, דף קנא ע"א):
גרסינן שבעה יומין עלאין ברא הקב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין... ולקבל (=כנגד) אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון כל חד וחד לקבל יומיה ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי, ואינון אבהן דעלמא אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד ואינון אקרון הררי קדם...

בספר יסוד יוסף לר' יוסף בן יהודה יודל מדובנא, שקלאוו תקמ"ה, פרק עו, נח ע"ב מזכיר את הסדר:
ועוד ידוע תדעו המבואר בזוהר אמור כי שבעה צדיקים שהם יסודי עולם דהיינו הנקראים ז' רועים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה... וע"כ בבואו מבית הכנסת בליל ראשון דסוכות יתנהג כמו דעביד רב המנונא...

ר' משה קורדבירו בפירושו אור יקר על הזהר, לפרשת אמור כרך יג סימן יא (קפג ע"א) מחלק את שבעת ימי הסוכות לכל אחד מן האושפזין:
"להיות שכל יום ויום משבעה ימים הוא יום שמחה לאחד אחד מהאושפי' והשאר מלוים אליו. המשל כולם מחסד, ובחסד עצמה יום ראשון חסד וכולם נטפלים לחסד שבחסד ולכך צריך אל זה שמחה אחת וביום שני גבורה שבחסד וכולם נטפלים לגבורה שבחסד ולכך צריך שמחה אליו מחדש, ועל דרך זה לכל הצדיקים ולכל הימים יחדש שמחתו ויכוין אליו וישב בסוכה מסתופף בצלו...

ר' אליהו וידאש תלמידו של הרמ"ק בספרו ראשית חכמה שער האהבה פרק י אות כה מסביר את לשונו של הרמ"ק:
ובעי בר נש למחדי בכל יומא ויומא באנפין נהירין באושפיזין אלין דשריין עמיה. ודקדק מורי ע"ה במה שאמר בכל יומא ויומא ולא אמר דרך כלל בשבעה יומין אלין, להראות שבכל יום ויום צריך שיהיה שמח שמחה בפני עצמו, שהרי הז' ימים הם הם ז' אושפיזין. נמצא שבכל יום ויום יש לו אושפיזו בפני עצמו. ראוי לציין שנוסח הזמנת האושפיזין לא נזכר ברמ"ק ובראשית חכמה.

המנהג להזמין בכל יום אושפיז אחר נזכר גם בספר חמדת ימים ענייני חג הסוכות הכותב לאחר שמצטט את דברי הזהר בפרשת אמור:
וכן ראוי לכל איש ישראל בכניסתו בסוכה בכל לילה ולילה משבעת ימי החג להזמין אותם לאיש יומו ואחר כך יכלול השאר עמו. וצריך להקדים הצדיק ביומו ואחר כך לכלול חבריו עמו. וממשיך החמדת ימים : ואינה ה' לקראתי סדר יפה עינים וטוב רואי, רמז בתיבת סוכה מספר כל האושפיזין קדישין כל איש יומו... ומכאן ואילך מסדר בעל חמדת ימים את סדר האמירה בכל יום "עולו אושפזין עלאין" וכו', כאשר הסדר הוא אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף ודוד.

בסדר ההקפות מדגיש בעל חמדת ימים שלא לשנות סדר זה:
"והשמר לך ואל תשנה מסדר זה, כי שגו בחוזה כת של הקודמין המדפיסים אשר המה מייחסי' למשה הקפה ה' ואל אהרן הקפה ו' וזה טעות גמור. ונוסח הפזמון יוכיחנו כי בפמון "זכות משה" יתנו הנצח למשה וההוד לאהרן...

חלוקה מעניינת מצאנו בספר עטרת צבי, הגהות והוספות לדף רנה ע"ב (במהדורת למברג 1870 ח"ב נז ע"א) מקשה על הסדר המצוי בהקרבת קרבנות:
"ביומא רביעאה לקבל דרגא דיוסף וכו' – נ"ב תימה הלא כפי אשר סידר לנו האריז"ל בתפלת ההושענות בסוכה ובלולביום רביעי הוא בנצח דרגא דמשה ולמה נשתנה בכאן לענין הקרבנות.
ונותן רמז לדבריו על פי דברי הגמרא בבא בתרא קכ ע"א:
"בישיבה הלך אחר החכמה, ובמסיבה הלך אחר הזקנה", שיש לחלק בין הסעודה שבה יוסף קודם להקפות שבהם.
מקור- http://cms.education.gov.il/EducationCM ... hpizin.htm

יעקב מאיר

תודה, אליהוא

אישאחד · הודעהעל ידי **אישאחד** » ד' אוקטובר 03, 2012 9:03 am

אגב, "אושפיזא" בארמית הוא מארח ולא אורח, כך בחז"ל בכל מקום. לעומת זאת בארמית של ספר הזוהר השתנה פירושו לאורח במקום מארח.

למאי_נמ? · הודעהעל ידי **למאי_נמ?** » ה' אוקטובר 11, 2012 8:45 am

סענדער כתב:מניין המקור לכך שמי ששמו כשם אחד מהאושפיזין יש בו מעלה ביום זה, [וכך נוהג גם הרה''ג אליישיב שליט''א בעשור האחרון.]

1. מה היה נוהג הגריש"א זצ"ל?
2. בנדבורנא (לפחות אצל האדמו"ר הקודם זצ"ל) נהגו בטיש שהאדמו"ר מחלק שיריים ישירות למי ששמו כשם האושפיזין של אותו היום.

סענדער כתב:מה הטעם שבנוסח ספרד הקדימו את 'יוסף' ל'משה' שלא כסדר הדורות.

תשובות והנהגות ח"א סי' שעז:
"שאלה: בעניין האושפיזין בסוכות אם יש סמך למנהג אשכנזים להקדים יוסף לפני משה?
לפי נוסח אשכנז הסדר הוא: אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד, ולנוסח ספרד - אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד, והנה ע"פ סוד לכאורה מנהג ספרד הוא עיקר, שהרי האושפיזין הן כנגד מידות שסדרן הוא: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, ולפ"ז נמצא דמשה הרומז לנצח ויוסף מדת היסוד היינו כמנהג ספרד שמשה קודם ליוסף, ומנהג אשכנז צ"ב.
אמנם ב"דברי ישראל" מידידי הגר"י וועלץ זצ"ל ראיתי שמביא שהגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל נהג כמנהג אשכנז, ושכן מבואר בזוה"ק ח"א בהשמטות לדף רמ"א בסופו.
ונראה שמנהג אשכנז הוא לעורר זכותם וע"כ אזיל כפי סדר תולדותם, ומנהג ספרד לפי מידותיהם, ולכן מנהג אשכנז לפי הסדר שיוסף קודם, ולפי זה אין הכרח כמנהג ספרד שמיוסד ע"פ סוד, שגם למנהג אשכנז יש בזה יסוד ע"פ סוד וכמ"ש."

יוסף חיים אוהב ציון

אישאחד כתב:אגב, "אושפיזא" בארמית הוא מארח ולא אורח, כך בחז"ל בכל מקום. לעומת זאת בארמית של ספר הזוהר השתנה פירושו לאורח במקום מארח.

הגריח"ס האריך בזה בברית יעקב.

בית צדיקים

למאי_נמ? כתב:
סענדער כתב:מניין המקור לכך שמי ששמו כשם אחד מהאושפיזין יש בו מעלה ביום זה, [וכך נוהג גם הרה''ג אליישיב שליט''א בעשור האחרון.]

1. מה היה נוהג הגריש"א זצ"ל?
2. בנדבורנא (לפחות אצל האדמו"ר הקודם זצ"ל) נהגו בטיש שהאדמו"ר מחלק שיריים ישירות למי ששמו כשם האושפיזין של אותו היום.

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ד' אוקטובר 07, 2020 11:48 pm

סענדער כתב:מניין המקור לכך שמי ששמו כשם אחד מהאושפיזין יש בו מעלה ביום זה ,

דיון ארוך על מנהג זה נמצא בספר דברי שלום, עפג'ין, חלק יב, עמ' רלט (סימן תרל"ט, סעיף ט).

מענין לענין, ראיתי ב"קונטרס זכור זאת ליעקב", הררי-רפול, עמ' ל:

מפני הקור הגדול שיש בחלב בתקופה זו של השנה, לא היו ישנים בלילות בסוכה, ורק מי שהי' שמו כשם האושפיזין הי' ישן באותה לילה בסוכה

ועיין עוד בספר "אושפיזין קדישין", נמצא באוצר

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ד' אוקטובר 07, 2020 11:52 pm

בית צדיקים כתב:
למאי_נמ? כתב:
סענדער כתב:מניין המקור לכך שמי ששמו כשם אחד מהאושפיזין יש בו מעלה ביום זה, [וכך נוהג גם הרה''ג אליישיב שליט''א בעשור האחרון.]

1. מה היה נוהג הגריש"א זצ"ל?

ראה בספר איש על העדה-סוכות, עמ' טו, ובהערה יז

הבאר ההיא

האם פירוש המילה אושפיזא הוא אורח או דוקא בעה"ב המארח ?

משום מה אני נזכר מהגמרא רק בדוגמא שהפי' הוא על הבעה"ב.

לבי במערב

הוער כן כבר לעיל:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
אישאחד כתב:אגב, "אושפיזא" בארמית הוא מארח ולא אורח, כך בחז"ל בכל מקום. לעומת זאת בארמית של ספר הזוהר השתנה פירושו לאורח במקום מארח.
הגריח"ס האריך בזה בברית יעקב.

הבאר ההיא

יישר כח

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ה' אוקטובר 08, 2020 12:20 am

הבאר ההיא כתב:האם פירוש המילה אושפיזא הוא אורח או דוקא בעה"ב המארח ?

משום מה אני נזכר מהגמרא רק בדוגמא שהפי' הוא על הבעה"ב.

viewtopic.php?f=31&t=2099&p=663217#p662844

יעקל · הודעהעל ידי **יעקל** » ג' אוקטובר 03, 2023 3:42 pm

ביהי רצון שלפני כניסה לסוכה

ומאושפיזין עילאין - אושפיזין דמהימנותא וכו'

הם נקראים אורחים עליונים - אורחי האמונה

מה המקור לכינוי הנ"ל ולמה ?

צופה_ומביט

המקור בזוה"ק פרשת אמור

ספרים וועלט

באיזה ספר נדפס לראשונה נוסח ה"נזמין אושפיזין" המפורסם והרגיל?
האם מקורו מהחה"י?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר