ודוקא יום טוב גמור אבל פורים או ע"פ שחל בימי החול אין למנוע מלומר ויהי נועם במו"ש שלפניו
בית צדיקים כתב:בדרך אגב מה המקור לא לומר והוא רחום בחול המועד?
יהודה בן יעקב כתב:שו"ר שבספר סכותה לראשי ציין לשלמי ציבור בשלמי חגיגה שכתב שלא לאומרו, וציין גם לבירור הלכה שהאריך בזה בדעת המשנ"ב, ומסיק שלא לאומרו.
לבי במערב כתב:וראה 'לוח השבוע' שבגל' 'התקשרות' (א'שסז) דערחה"ס השתא, הע' 39.
הטעם למניעתו כשיש יו"ט בימי החול הוא מפני שאין ששת הימים ראויים למלאכה (שו"ע אדמוה"ז סי' רצה ס"ג), וחוה"מ אינו נחשב "ימי המעשה" – ראה שע"ת סו"ס זה בשם הברכ"י, וליקוטי מהרי"ח ח"ג 'סדר מוצאי יו"ט' (דפוס ראשון, לג ע"ב).
ומה השיב בשעתו?עזריאל ברגר כתב:זוהי שאלה ששאלתי אותו (את הרי"ש גינזבורג) לפני קרוב ל20 שנה...
לבי במערב כתב:ראשית, הלוח הוגה (כידוע) ע"י כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, וממילא משונה במקצת הטענה 'שנכתב מבלי משים' (ובפרט, שהגרא"ח ובנו הוו דייקי טפי במילתייהו).
גם לפני עשר שנים (גל' תשצג) הופיעה אותה ההערה.
'לוח כולל חב"ד' אינו בהישג ידי כרגע, ואי"ה לכשיגיע - אעיין בו בל"נ.ומה השיב בשעתו?עזריאל ברגר כתב:זוהי שאלה ששאלתי אותו (את הרי"ש גינזבורג) לפני קרוב ל20 שנה...
הפצת המעיינות כתב:צריך לומר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע
אור עולם כתב:עזרי כתב:שבוע טוב וחורף בריא
בלוח של הרב זלזניק כתוב שבמוצ"ש דנן (מוצ"ש ומוצאי שמח"ת) לא אומרים ויהי נועם, ולא מצאתי את המקור ולא ברור לי מה הטעם
העניין הוא טעות!!! וכפי הנראה הועתק בשוגג ממצואי שבתחוה"מ, כך נראה אף מההערה הסמוכה לגבי ויתן לך עיי"ש.
במייל ששלחתי להרב זלזניק הסכים איתי וכתב "ניסינו לפרסם בערב יו"ט על הטעות שבלוח שלא יכשלו בטעותינו".
לארץ ולדרים כתב:פמ"ג סי' רצ"ה .'
אור עולם כתב:בני ברקי כתב:אור עולם כתב:עזרי כתב:שבוע טוב וחורף בריא
בלוח של הרב זלזניק כתוב שבמוצ"ש דנן (מוצ"ש ומוצאי שמח"ת) לא אומרים ויהי נועם, ולא מצאתי את המקור ולא ברור לי מה הטעם
העניין הוא טעות!!! וכפי הנראה הועתק בשוגג ממוצאי שבת חוה"מ, כך נראה אף מההערה הסמוכה לגבי ויתן לך עיי"ש.
במייל ששלחתי להרב זלזניק הסכים איתי וכתב "ניסינו לפרסם בערב יו"ט על הטעות שבלוח שלא יכשלו בטעותינו".
הפעם האחרונה ששמח"ת יצא בשבת היה בשנת תש"ע (לפני 11 שנה) ובלוח של הרב זלזניק כתוב לומר ויהי נועם במוצאי שמח"ת
מה שמוכיח שודאי השנה זה טעות
למה לי קרא, סברא הוא. אין שום סיבה שלא לומר.
במניין בו התפללתי הגיע איזה "גביר העיירה" בעל'בת מופלג ונופף בדברי הלוח הנ"ל, מייד קמו עליו בני התורה וטענו כנגדו שאין לזה מקור או סברא לנהוג כך, והא בשלו עם הלוח, ואף הגדיל לספר שכך זוכר מכל השנים מאז קטנותו, לאחמ"כ אף המציא טעם חדש - כדי להראות "סולידריות" כביכול עם בני חו"ל (וכעין למנצח באיסרו חג), כשהוכיחו לו מכל מיני הוכחות את טעותו, ולדוג' מהקו' שנידונה במקו"א כאן מדוע א"א בא"י "ויהי נועם" כגון מוצאי יו"ט של סוכות השנה, דהרי כל השבוע שלאחריו מותר במלאכה? ולדבריו לא קשה כלום? ענה אותו אחד שאכן אה שכך מקשים וכך מתרצים...
פוק חזי מהי "דעת בעלי בתים" שאין להם שום חוש להלכה ומקבלים כל הנאמר להם (בענייני הלכה...) כתורה מסיני, ומה רב כוחם של בני התורה להרגיש את הטעות מסברתם.
אור עולם כתב:לארץ ולדרים כתב:פמ"ג סי' רצ"ה .'
מאי קמ"ל?
שומע ומשמיע כתב:מה עם הפסוקים שלפני הבדלה, יש סיבה שלא לאומרם?
נוטר הכרמים כתב:אמש היה ויכוח בבית הכנסת בו אני מתפלל אם להגיד ויהי נועם.
להגיד - כך מופיע ברוב הלוחות וכך מורה השכל הפשוט.
לא להגיד - כך מופיע בלוח ההלכות והמנהגים של הרב זלזניק, תוך ציון מקור שאינו קשור על שבת חוה"מ.
מצוה לעורר את עורכי הלוח ולהעמידם על טעותם.
יהודה בן יעקב כתב:שו"ר שבספר סכותה לראשי ציין לשלמי ציבור בשלמי חגיגה שכתב שלא לאומרו, וציין גם לבירור הלכה שהאריך בזה בדעת המשנ"ב, ומסיק שלא לאומרו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים