וִתּוּר סֻכָּה גְּדוֹלָה אַרְבָּעָה מְרֻוָּחִים / וּמֶשֶׁך סֻכָּה קְטַנָּה שִׁבְעָה טְפָחִים בְּחַג הַסֻּכּוֹת.
ונתפרשו הדברים בפירוש קדום (ה'דיבורים מתחילים' של הפיוט הובאו בגופן אדום):
וויתור סוכה גדולה דאינה נתרת בלא צורת הפתח היא בשיש ארבעה מרווחים: ארבעה אמות ויותר מכל צד. ומשך סוכה קטנה, שנתרת בלי צורת פתח, כשאין ברחבה רק שבעה טפחים.
ואני עומד תמה ולא מבין את דבריו.
מה שייכות של חובת צורת הפתח כשיש "ארבעה אמות ויותר מכל צד", ומה זה "מכל צד"? כל דופן?
וגם, שהרישא והסיפא של דבריו סותרים זו את זו בנוגע לסוכה הגדולה מז' טפחים ועד ד' אמות.
נראה שהיה לפרשן איזה מקור שלא הצלחתי לאתר או שנפלה בדבריו טעות סופר. מישהו יכול לעזור?