יבנה כתב:אריק כתב:יבנה כתב:אריק כתב:יבנה כתב:אריק כתב:בקריאת התורה בצבור מברכים לפניה ואחריה. בקריאת נביאים בצבור מברכים לפניה ואחריה. בקריאת מגילות מברכים רק לפניה ולא לאחריה, פרט למגילת אסתר.
מדוע?
קריאת שאר המגילות היא רק מנהג.
אז מדוע אתה מברך וצוונו?
רמ"א סימן תצ סעיף ט
ונוהגין לומר שיר השירים בשבת של חול המועד, ואם שבת ביום טוב האחרון אומרים אותו באותו שבת; וכן הדין בסוכות עם קהלת. ונוהגין לומר רות בשבועות (אבודרהם). והעם נהגו שלא לברך עליהם על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים.
משנה ברורה סימן תצ ס"ק יט
(יט) והעם נהגו וכו' - וכן הסכים הט"ז ומ"א הסכים עם אותן הפוסקים המצריכין לברך על כולם חוץ מקהלת והגר"א בביאורו כתב דאף על קהלת יש לברך. ולכן הנוהג לברך עכ"פ כשכתובין על קלף בודאי אין למחות בידו.
המברכים נמשכים אחרי מנהג אשכנז שמברכים וציוונו על מנהגים.
גם על מנהג שלא התקבל על ידי כל ישראל?
כן מבואר בדברי ר"ת בברכות יד. תוד"ה ימים, שבזמן רב רק אנשי בבל נהגו לומר הלל בר"ח, וכתב שהם ברכו. וכן בהדלקת נר של יו"כ שתלוי במנהג המקומות מברכים. ואף בזה לא נהגו כולם לקרוא את כל המגילות, ובכ"ז יש שמברכים וציוונו.
ייש"כ, אז האם ניתן לברך על תקיעת שופר בחודש אלול?
