מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' אוקטובר 03, 2019 6:40 pm

שמועה שמעתי שיש מן הסכך שמיוצר לשכיבה ולא לסיכוך.
מישהו יכול להחכימני בעניין, למה מיוצרות המחצלאות בארצות הייצור, והאם הן מיוצרות לייבוא או לשוק המקומי?

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אוקטובר 05, 2019 9:36 pm

אם הם נעשות לפי מידות המתאימות לסוכה ולא לשכיבה, ונקשרו בחוט גווה, כנראה שנעשו ע"ד המזמין/הקונים, ולא לצרכים מקומיים של שכיבה.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ש' אוקטובר 05, 2019 9:37 pm

לא נשמע הגיוני, יש מספיק שוק של סכ.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' אוקטובר 10, 2019 12:39 am

ובכן, בדקתי וביררתי ואלו התוצאות:
בעולם המערבי מחצלאות כשלנו מיועדות לגדר וכדומה ולא לשכיבה.
המחצלאות שמיועדות לשכיבה הינן קטנות / מעוצבות.

במזרח הרחוק ובמקומות העוני המחצלאות מיועדות לשכיבה וישיבה.
הייצור הינו בארצות כאלו, ולכן סכך חייב בהכשר.
גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.

אראל
הודעות: 3504
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי אראל » ה' אוקטובר 10, 2019 7:01 am

מצאתי לקנות בזול בחנות של עכו"ם בשכונתי, חבילת סכך במבו, המחוברים זל"ז בחוט של ברזל, ורשום עליהם שמיוחד לגדר
מה דינה לסכך?, [כמובן, אחר שאפריד את הקנים ואוציא ממנו את החוט ברזל המחברם יחד]

עזריאל ברגר
הודעות: 13932
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' אוקטובר 10, 2019 11:48 am

אם היצרן כתב על זה שזה לגדר - לכאורה אינו מקבל טומאה.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' אוקטובר 10, 2019 12:01 pm

חס וחלילה, פסול לחלוטין.
לפי המידע שבידי, הייצור נעשה על ידי המקומיים למטרת שכיבה וישיבה, והיבואן המזמין הוא שכתב על האריזה שהייעוד לגדר - שכן זהו הייעוד בארצות שאליהן מייבאים.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' אוקטובר 10, 2019 12:03 pm

לאחר שתפריד את הקנים כנראה יהיה פסול מדרבנן כשיירי מחצלאות.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' אוקטובר 10, 2019 2:10 pm

רעואל המדייני כתב:ובכן, בדקתי וביררתי ואלו התוצאות:
בעולם המערבי מחצלאות כשלנו מיועדות לגדר וכדומה ולא לשכיבה.
המחצלאות שמיועדות לשכיבה הינן קטנות / מעוצבות.

במזרח הרחוק ובמקומות העוני המחצלאות מיועדות לשכיבה וישיבה.
הייצור הינו בארצות כאלו, ולכן סכך חייב בהכשר.
גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.

ממה שידוע לי מיבואני בגדים וצעצועים מסין, הם מזמינים מפעל בסין לימים מסוימים שיעבוד בשבילם. למה שסכך שזה שוק ענק לא יהיה ייצור מיוחד.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי צביב » ה' אוקטובר 10, 2019 3:37 pm

שאלת תם ( כד ניים ושכיב)
האם אומרים כאן גוי עביד אדעתיה דנפשיה,
ואם רגיל שמחצלת עשויה לשכיבה, לכך דעתו.
נערך לאחרונה על ידי צביב ב ה' אוקטובר 10, 2019 4:39 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אראל
הודעות: 3504
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי אראל » ה' אוקטובר 10, 2019 4:38 pm

רעואל המדייני כתב:לאחר שתפריד את הקנים כנראה יהיה פסול מדרבנן כשיירי מחצלאות.

שאלתי מורה הוראה ואמר לי, שבמושכל ראשון אין בעיה
עוררת משום 'שיירי מחצלאות', אבל יתכן שאם אפריד כל הקנים, אולי עדיף משיורי מחצלאות, שהרי נתבטלו לגמרי מתורת מחצלת,
אולי תציין מראי מקומות

יבנה
הודעות: 3941
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי יבנה » ה' אוקטובר 10, 2019 5:16 pm

אראל כתב:
רעואל המדייני כתב:לאחר שתפריד את הקנים כנראה יהיה פסול מדרבנן כשיירי מחצלאות.

שאלתי מורה הוראה ואמר לי, שבמושכל ראשון אין בעיה
עוררת משום 'שיירי מחצלאות', אבל יתכן שאם אפריד כל הקנים, אולי עדיף משיורי מחצלאות, שהרי נתבטלו לגמרי מתורת מחצלת,
אולי תציין מראי מקומות

שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרכט סעיף ו
במחצלת של קנים וקש ושיפה וגמי, בין שהיא חלקה שהיא ראויה לשכיבה, בין שאינה חלקה שאינה ראויה לשכיבה, אם היא קטנה, סתמא עומדת לשכיבה ומקבלת טומאה ואין מסככין בה, אלא א"כ עשאה לסכוך. הגה: דהיינו שרוב בני אותה העיר עושין אותה לסיכוך (הרא"ש פ"ק דסוכה); ואם היא גדולה, סתמא עומדת לסיכוך ומסככין בה, אא"כ עשאה לשכיבה (דהיינו שמנהג המקום לשכב עליה); וה"מ שאין לה שפה, אבל אם יש לה שפה בענין שראויה לקבל, אפילו אם ניטל שפתה אין מסככין בה. הגה: במקום שנהגו לקבוע מחצלאות בגגין כעין תקרה, אין מסככין בהם (כל בו).

יבנה
הודעות: 3941
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי יבנה » ה' אוקטובר 10, 2019 5:18 pm

צביב כתב:שאלת תם ( כד ניים ושכיב)
האם אומרים כאן גוי עביד אדעתיה דנפשיה,
ואם רגיל שמחצלת עשויה לשכיבה, לכך דעתו.

בית יוסף אורח חיים סימן תרכט ו
כתב ה"ר ישעיה אפילו במקום שעושים אותן לשכיבה הקונה אותן מן האומן וכו'. זה לשון הרא"ש בסוף פרק קמא (שם) כתב ה"ר ישעיה אלו המחצלאות שמוכרין התגרים בסתמא לאו לשכיבה עבידי שממלאין אותן צמר וגם עושין אותן מחיצות הילכך לאו בתר עשייתן אזלינן שהאומן אינו עושה אותן אלא למכרן למי שצריך להן כל אחד ואחד לפי צרכו ואם כן אין לילך אלא אחר קנייתה שאם קנאו אדם לשכיבה מקבלת טומאה ואם קנאו לצורך דבר אחר אינה מקבלת טומאה ואם כן אדם יכול לקנות מחצלת חדשה לשם סוכה ולסכך בה אף על גב דחזיא לשכיבה בתר מחשבתו אזלינן וכיון שקנאה לצורך סוכה וסיכך בה אינה מקבלת טומאה ולא מסתבר לי אלא בתר מנהג אנשי המקום אזלינן כדקאמר לא נחלקו רבי דוסא וחכמים על מחצלות [של] אושא שהן טמאות הילכך במקום שנהגו לשכב עליהן אפילו אמר לאומן לתקנן לו לסיכוך אין מסככין בהן דמי יודע שאמר לאומן לתקנן לו לסיכוך ואתי כולי עלמא לסכוכי בהו עכ"ל:

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' אוקטובר 10, 2019 6:14 pm

שומע ומשמיע כתב:
רעואל המדייני כתב:ובכן, בדקתי וביררתי ואלו התוצאות:
בעולם המערבי מחצלאות כשלנו מיועדות לגדר וכדומה ולא לשכיבה.
המחצלאות שמיועדות לשכיבה הינן קטנות / מעוצבות.

במזרח הרחוק ובמקומות העוני המחצלאות מיועדות לשכיבה וישיבה.
הייצור הינו בארצות כאלו, ולכן סכך חייב בהכשר.
גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.

ממה שידוע לי מיבואני בגדים וצעצועים מסין, הם מזמינים מפעל בסין לימים מסוימים שיעבוד בשבילם. למה שסכך שזה שוק ענק לא יהיה ייצור מיוחד.


ההכנה של הסכך לא דורשת שום מיכשור.
הכפרי העני ומשפחתו מכינים מחצלאות בכפר ומוכרים אותם לסרסור שמוכר לספק.

גם אם נניח שיש מקומות שקיים בהם בית חרושת למחצלאות, עדיין המוצר הינו מוצר שמיועד לשכיבה, ואיני יודע אם יועיל שבעל בית החרושת יודע שביום מסויים הייעוד הוא לארצות המערב ולא לארצות המזרח ודומיהן.

אראל
הודעות: 3504
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי אראל » ה' אוקטובר 10, 2019 6:16 pm

יבנה כתב:
אראל כתב:
רעואל המדייני כתב:לאחר שתפריד את הקנים כנראה יהיה פסול מדרבנן כשיירי מחצלאות.

שאלתי מורה הוראה ואמר לי, שבמושכל ראשון אין בעיה
עוררת משום 'שיירי מחצלאות', אבל יתכן שאם אפריד כל הקנים, אולי עדיף משיורי מחצלאות, שהרי נתבטלו לגמרי מתורת מחצלת,
אולי תציין מראי מקומות

שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרכט סעיף ו
במחצלת של קנים וקש ושיפה וגמי, בין שהיא חלקה שהיא ראויה לשכיבה, בין שאינה חלקה שאינה ראויה לשכיבה, אם היא קטנה, סתמא עומדת לשכיבה ומקבלת טומאה ואין מסככין בה, אלא א"כ עשאה לסכוך. הגה: דהיינו שרוב בני אותה העיר עושין אותה לסיכוך (הרא"ש פ"ק דסוכה); ואם היא גדולה, סתמא עומדת לסיכוך ומסככין בה, אא"כ עשאה לשכיבה (דהיינו שמנהג המקום לשכב עליה); וה"מ שאין לה שפה, אבל אם יש לה שפה בענין שראויה לקבל, אפילו אם ניטל שפתה אין מסככין בה. הגה: במקום שנהגו לקבוע מחצלאות בגגין כעין תקרה, אין מסככין בהם (כל בו).

ניטל שפתה היינו שעדיין נשאר עליה צורת מחצלת, אבל אם תתפרק לגמרי, בלי שום חיבור קנה לקנה, ולא נשאר עליה שום צורת מחצלת מדוע יפסל?

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' אוקטובר 10, 2019 6:26 pm

יבנה כתב:
צביב כתב:שאלת תם ( כד ניים ושכיב)
האם אומרים כאן גוי עביד אדעתיה דנפשיה,
ואם רגיל שמחצלת עשויה לשכיבה, לכך דעתו.

בית יוסף אורח חיים סימן תרכט ו
כתב ה"ר ישעיה אפילו במקום שעושים אותן לשכיבה הקונה אותן מן האומן וכו'. זה לשון הרא"ש בסוף פרק קמא (שם) כתב ה"ר ישעיה אלו המחצלאות שמוכרין התגרים בסתמא לאו לשכיבה עבידי שממלאין אותן צמר וגם עושין אותן מחיצות הילכך לאו בתר עשייתן אזלינן שהאומן אינו עושה אותן אלא למכרן למי שצריך להן כל אחד ואחד לפי צרכו ואם כן אין לילך אלא אחר קנייתה שאם קנאו אדם לשכיבה מקבלת טומאה ואם קנאו לצורך דבר אחר אינה מקבלת טומאה ואם כן אדם יכול לקנות מחצלת חדשה לשם סוכה ולסכך בה אף על גב דחזיא לשכיבה בתר מחשבתו אזלינן וכיון שקנאה לצורך סוכה וסיכך בה אינה מקבלת טומאה ולא מסתבר לי אלא בתר מנהג אנשי המקום אזלינן כדקאמר לא נחלקו רבי דוסא וחכמים על מחצלות [של] אושא שהן טמאות הילכך במקום שנהגו לשכב עליהן אפילו אמר לאומן לתקנן לו לסיכוך אין מסככין בהן דמי יודע שאמר לאומן לתקנן לו לסיכוך ואתי כולי עלמא לסכוכי בהו עכ"ל:


חששו של הרא"ש מתקיים, והיות ששומרי תורה קונים סכך עם הכשר, הרי הרבה קונים סכך בלי הכשר.
מה למעשה?

יבנה
הודעות: 3941
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי יבנה » ה' אוקטובר 10, 2019 6:31 pm

אראל כתב:
יבנה כתב:
אראל כתב:
רעואל המדייני כתב:לאחר שתפריד את הקנים כנראה יהיה פסול מדרבנן כשיירי מחצלאות.

שאלתי מורה הוראה ואמר לי, שבמושכל ראשון אין בעיה
עוררת משום 'שיירי מחצלאות', אבל יתכן שאם אפריד כל הקנים, אולי עדיף משיורי מחצלאות, שהרי נתבטלו לגמרי מתורת מחצלת,
אולי תציין מראי מקומות

שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרכט סעיף ו
במחצלת של קנים וקש ושיפה וגמי, בין שהיא חלקה שהיא ראויה לשכיבה, בין שאינה חלקה שאינה ראויה לשכיבה, אם היא קטנה, סתמא עומדת לשכיבה ומקבלת טומאה ואין מסככין בה, אלא א"כ עשאה לסכוך. הגה: דהיינו שרוב בני אותה העיר עושין אותה לסיכוך (הרא"ש פ"ק דסוכה); ואם היא גדולה, סתמא עומדת לסיכוך ומסככין בה, אא"כ עשאה לשכיבה (דהיינו שמנהג המקום לשכב עליה); וה"מ שאין לה שפה, אבל אם יש לה שפה בענין שראויה לקבל, אפילו אם ניטל שפתה אין מסככין בה. הגה: במקום שנהגו לקבוע מחצלאות בגגין כעין תקרה, אין מסככין בהם (כל בו).

ניטל שפתה היינו שעדיין נשאר עליה צורת מחצלת, אבל אם תתפרק לגמרי, בלי שום חיבור קנה לקנה, ולא נשאר עליה שום צורת מחצלת מדוע יפסל?

שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרכט ב
"וכן דבר שמקבל טומאה כגון שפודין וארוכות המטה וכל הכלים, אין מסככין בהם; ואפילו אם נשברו, שלא נשאר בהם שיעור קבלת טומאה."
ושם מ"ב ס"ק ח-
"שלא נשאר בהן שיעור וכו' - כיון שפעם אחת היו ראוין לקבלת טומאה גזרו בהן חכמים שלא לסכך בהן לעולם."
וה"ה למחצלת שפירקוה לקניה.
שו"ר בפסקי תשובות שם שהביא מח' כשנשבר באופן שאינו ניכר כלל שבא מכלי.

בסדר
הודעות: 450
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי בסדר » ה' אוקטובר 10, 2019 7:44 pm

רעואל המדייני כתב:ובכן, בדקתי וביררתי ואלו התוצאות:
בעולם המערבי מחצלאות כשלנו מיועדות לגדר וכדומה ולא לשכיבה.
המחצלאות שמיועדות לשכיבה הינן קטנות / מעוצבות.

במזרח הרחוק ובמקומות העוני המחצלאות מיועדות לשכיבה וישיבה.
הייצור הינו בארצות כאלו, ולכן סכך חייב בהכשר.
גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.

בארה"ב מוכרים סכך שבא ממדינת מרוקו. ראיתי ראיון עם המוכר, והוא סיפר שנסע למרוקו מידי שנה למרוקו הרחוקה לצורך מסחר האתרוגים, וראה שם איך שהכפריים יושבים על מחצלאות, וזה משמש להם במקום כסאות. הסוחר החליט שזה מתאים מאד לסכך, ולכן פתח שם מפעל לייצר מחצלאות, אבל אלו המחצלאות שלו נארגים במיוחד לצורך סכך, ויש לו השגחה מעולה ע"ז. אולי מזה נובע הערעור, כי למעשה שם במרוקו משתמשים בזה לשכיבה

אראל
הודעות: 3504
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי אראל » ה' אוקטובר 10, 2019 8:03 pm

יבנה כתב:
אראל כתב:
יבנה כתב:
אראל כתב:
רעואל המדייני כתב:לאחר שתפריד את הקנים כנראה יהיה פסול מדרבנן כשיירי מחצלאות.

שאלתי מורה הוראה ואמר לי, שבמושכל ראשון אין בעיה
עוררת משום 'שיירי מחצלאות', אבל יתכן שאם אפריד כל הקנים, אולי עדיף משיורי מחצלאות, שהרי נתבטלו לגמרי מתורת מחצלת,
אולי תציין מראי מקומות

שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרכט סעיף ו
במחצלת של קנים וקש ושיפה וגמי, בין שהיא חלקה שהיא ראויה לשכיבה, בין שאינה חלקה שאינה ראויה לשכיבה, אם היא קטנה, סתמא עומדת לשכיבה ומקבלת טומאה ואין מסככין בה, אלא א"כ עשאה לסכוך. הגה: דהיינו שרוב בני אותה העיר עושין אותה לסיכוך (הרא"ש פ"ק דסוכה); ואם היא גדולה, סתמא עומדת לסיכוך ומסככין בה, אא"כ עשאה לשכיבה (דהיינו שמנהג המקום לשכב עליה); וה"מ שאין לה שפה, אבל אם יש לה שפה בענין שראויה לקבל, אפילו אם ניטל שפתה אין מסככין בה. הגה: במקום שנהגו לקבוע מחצלאות בגגין כעין תקרה, אין מסככין בהם (כל בו).

ניטל שפתה היינו שעדיין נשאר עליה צורת מחצלת, אבל אם תתפרק לגמרי, בלי שום חיבור קנה לקנה, ולא נשאר עליה שום צורת מחצלת מדוע יפסל?

שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרכט ב
"וכן דבר שמקבל טומאה כגון שפודין וארוכות המטה וכל הכלים, אין מסככין בהם; ואפילו אם נשברו, שלא נשאר בהם שיעור קבלת טומאה."
ושם מ"ב ס"ק ח-
"שלא נשאר בהן שיעור וכו' - כיון שפעם אחת היו ראוין לקבלת טומאה גזרו בהן חכמים שלא לסכך בהן לעולם."
וה"ה למחצלת שפירקוה לקניה.
שו"ר בפסקי תשובות שם שהביא מח' כשנשבר באופן שאינו ניכר כלל שבא מכלי.

הסכך שאני שואל ע"ז, נראה בדיוק כמו הבמבו שרגילין לסכך בהם, אלא שמחוברים זל"ז בחוט של ברזל העובר דרך נקבים,
באופן שכאשר מתפרדים, אזי לא ניכר בהם כלל שבאים מכלי, כי נראים בדיוק כמו הסכך הרגילים... [אולי כשיהי' לי הזדמנות אעלה כאן תמונה]
בנוסף, שרשום עליהם שנעשו לגדר ולא לשכיבה, ואף לפי הטענה כאן שכולם נעשים לשכיבה, אבל בניד"צורתם מוכחת שנעשו לגדר ולא לשכיבה, כי אלו שעושים לשכיבה עושים מן קנים רכים [דוגמת הקיינעס], ואלו נעשו מן קנים עבים, ולא נוחים כ"כ לישב עליהם או לשכב

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' אוקטובר 10, 2019 11:05 pm

טוב, אז צריך לברר את המציאות במחצלאות במבוק.
אציין כי יש עוביים שונים לבמבוק, ניתן לקנות מחצלאות דקות או עבות.

לגבי 'ניכר', ילה"ס האם ניכר קצת נחשב ניכר, שהרי נותרים הנקבים בבמבוק.

אראל
הודעות: 3504
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי אראל » ו' אוקטובר 11, 2019 12:26 am

למעשה, כמעט שקניתי זאת, אלא חוששני מהחששות שהעלו כאן חו"ר הפורום ומשכתי את ידי ממנה
בכל אופן, אתפנה אי"ה לברר, ועוד חזון, ויישר כח לכולכם

בסדר
הודעות: 450
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי בסדר » א' אוקטובר 13, 2019 5:31 am

שומע ומשמיע כתב:
רעואל המדייני כתב:ובכן, בדקתי וביררתי ואלו התוצאות:
בעולם המערבי מחצלאות כשלנו מיועדות לגדר וכדומה ולא לשכיבה.
המחצלאות שמיועדות לשכיבה הינן קטנות / מעוצבות.

במזרח הרחוק ובמקומות העוני המחצלאות מיועדות לשכיבה וישיבה.
הייצור הינו בארצות כאלו, ולכן סכך חייב בהכשר.
גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.

ממה שידוע לי מיבואני בגדים וצעצועים מסין, הם מזמינים מפעל בסין לימים מסוימים שיעבוד בשבילם. למה שסכך שזה שוק ענק לא יהיה ייצור מיוחד.

מדברי המשנ"ב בביאוה"ל (סי תרכ"ט סעי ו' ד"ה עומדת לשכיבה) יוצא דבמקום שסתם מחצלת לשכיבה, אף אם עשאן בפירוש לשם סכך, פסולין מדרבנן כו', עיי"ש. ולפי"ז מה מהני אם מזמינים המפעל לימים מסויימים שיעשו לשם סכך אם זה מקום שרגילין לייצר לשם שכיבה.

החושב
הודעות: 1325
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי החושב » א' אוקטובר 13, 2019 11:26 am

נראה לי שאם זה סכך גדול, כמו 4 מטר על 2 מטר, אין חשש. כי לא עושים מחצלאות כאלה לישיבה או שכיבה [אולי רק בשביל להשכיב על זה סוסים וגמלים. אבל זה, כמדומה, אינה בדין מדרס]

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי רעואל המדייני » א' אוקטובר 13, 2019 3:17 pm

החושב כתב:נראה לי שאם זה סכך גדול, כמו 4 מטר על 2 מטר, אין חשש. כי לא עושים מחצלאות כאלה לישיבה או שכיבה [אולי רק בשביל להשכיב על זה סוסים וגמלים. אבל זה, כמדומה, אינה בדין מדרס]


בתור אדם מערבי אני מסכים אתך.
מה לעשות שהמציאות אינה כן, אלא אנשי המזרח והעוני פורסים מחצלת גדולה לכל המשפחה.

אראל
הודעות: 3504
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי אראל » א' אוקטובר 13, 2019 5:27 pm

בסדר כתב:
שומע ומשמיע כתב:
רעואל המדייני כתב:ובכן, בדקתי וביררתי ואלו התוצאות:
בעולם המערבי מחצלאות כשלנו מיועדות לגדר וכדומה ולא לשכיבה.
המחצלאות שמיועדות לשכיבה הינן קטנות / מעוצבות.

במזרח הרחוק ובמקומות העוני המחצלאות מיועדות לשכיבה וישיבה.
הייצור הינו בארצות כאלו, ולכן סכך חייב בהכשר.
גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.

ממה שידוע לי מיבואני בגדים וצעצועים מסין, הם מזמינים מפעל בסין לימים מסוימים שיעבוד בשבילם. למה שסכך שזה שוק ענק לא יהיה ייצור מיוחד.

מדברי המשנ"ב בביאוה"ל (סי תרכ"ט סעי ו' ד"ה עומדת לשכיבה) יוצא דבמקום שסתם מחצלת לשכיבה, אף אם עשאן בפירוש לשם סכך, פסולין מדרבנן כו', עיי"ש. ולפי"ז מה מהני אם מזמינים המפעל לימים מסויימים שיעשו לשם סכך אם זה מקום שרגילין לייצר לשם שכיבה.


בספר פסקי תשובות מביא בשם [לא זכור לי בדיוק כרגע] שמ"ש המשנ"ב שבמקום שסתם מחצלת לשכיבה אף אם עשאן בפירוש לשם סכך פסולה, אינו אלא באותם המקומות שבאמת משתמשים בהם לשכיבה, אסור מפני מראית העין באף בעשאן בפירוש לסכך, אבל כשמשמש בהם במקומות הללו ששום אחד אינו משתמש בהם לשכיבה, שפיר מועיל אם עשאן בפירוש לסכך

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ג' אוקטובר 15, 2019 5:26 pm

חשבתי למצוא לימוד זכות על המקילים:

לגבי עצם קבלת הטומאה אפשר לומר ששינוי מקום מארץ לארץ הינו פעולה חשובה המוגדרת כמעשה.
דיברתי עם הגאון ר' איתמר גרבוז ועם הגר"ד [בהגר"ש] בעדני שליט"א ולא ניחא להו בסברא זו.
הגר"ד הקשה על דברי מפעמון שתלאו בדלת שאינו נטהר עד שיעשה מעשה בגופו, עניתי לו שעדיין שינוי מקום מארץ לארץ הינו שינוי חשוב יותר.
הוסיף הגר"ד שיש מעין זכר לדבר לסברתי מכך שתוס' נקטו ששינוי הלכתי מוגדר כמעשה [לגבי מטפחת שהקדישה לס"ת], אולם כמובן יש לחלק.

אם נכונה סברתי שהמחצלאות טהרו נשאר פסול דרבנן של בלאי מחצלניות, וניתן להקל באופנים מסופקים.

אפשר להקל יותר ולנקוט שהגזירה אינה נוהגת במחצלאות שבזמננו ומקומנו, שכן כולן טהורות בשעה שמגיעות לארץ, ואין ממה לחשוש.
בסיס לדבר מסיעת הפוסקים המקילים בבלאי מחצלניות שביטלן באופן שאינו ניכר שבאו מכלי טמא.
המקרה האחרון נתון במחלוקת שקולה בין הפוסקים כפי שציטטו כאן למעלה, ולכאורה הפסק בו צריך להיות ספיקא דרבנן לקולא.
נערך לאחרונה על ידי רעואל המדייני ב ג' אוקטובר 15, 2019 5:30 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ג' אוקטובר 15, 2019 5:27 pm

כאמור, הגר"ד בעדני לא הסכים לסברתי, אולם העלה צד קולא מטעם אחר.

הגע עצמך שיש כפר שבו המחצלאות משמשות מחצה לשכיבה ומחצה לסיכוך, שדינם להיקבע על פי הלקוח ולא על פי היצרן. באחד הבתים יושב לו בדד איכר המכין מחצלאות, ואינו שת ליבו לשימושי בני הכפר, וטועה לחשוב שכולם משתמשים בהם לשכיבה. מסתבר לומר שמחשבתו מחשבה בטעות, ואין בכוחה לקבוע את ייעוד המחצלאות.

ובכן, הרי לך כפר גלובלי שמחצלאותיו מתפזרות בכל ארצותיו, חלקם [כמה?] לשכיבה וחלקם [כמה?] לגדר או סיכוך. גם אם הפועלים טועים לחשוב שכל בני עולם יושבי מחצלאות הם, אין כאן אלא מחשבה בטעות, ואין טעות הפועלים מפקיעה את המציאות הגלויה שחלק [כמה?] מהמחצלאות מיועדות לייצוא, לגדר או לסיכוך.

יואל שילה
הודעות: 1687
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי יואל שילה » ד' אוקטובר 23, 2019 11:52 pm

בני נ"י טוען שכל יצרן מייצר כפי מה שביקשו ממנו.
מי שנותן את ההוראות הרי משקיע את המינימום הנדרש כדי לקבל את המקסימום
כשמייצרים עבור סיכוך - הרי דרישת היזם היא להשקיע מינימום באיכות הגימור, וממילא גם באיכות החומרים, כפי שבכסא שמיועד לתצוגה ולא לישיבה ישקיעו פחות בהחלקת העץ [דוגמא בעלמא, יתכן שאיננה נכונה] .
וממילא כשמזמינים מחצלת לסיכוך - גם אם ההוראה 'לשם הצללה' לא עברה לפועל, אך איכות החומרים והגימור מעידים שכל מהות החפץ הוא לסיכוך.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' אוקטובר 24, 2019 3:54 pm

השערה אפשרית, צריך לבדוק אם היא עומדת במבחן המציאות.

אפרים זלמן
הודעות: 415
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am
מיקום: Montreal, Quebec

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ו' אוגוסט 14, 2020 5:35 am

רעואל המדייני כתב:גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.

אפילו של הבד"ץ עדה"ח?

משה פרץ
הודעות: 276
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 5:41 pm

Re: סכך שלנו מיועד לשכיבה או לסיכוך?

הודעהעל ידי משה פרץ » ו' ספטמבר 30, 2022 12:58 am

בסדר כתב:
שומע ומשמיע כתב:
רעואל המדייני כתב:ובכן, בדקתי וביררתי ואלו התוצאות:
בעולם המערבי מחצלאות כשלנו מיועדות לגדר וכדומה ולא לשכיבה.
המחצלאות שמיועדות לשכיבה הינן קטנות / מעוצבות.

במזרח הרחוק ובמקומות העוני המחצלאות מיועדות לשכיבה וישיבה.
הייצור הינו בארצות כאלו, ולכן סכך חייב בהכשר.
גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.

ממה שידוע לי מיבואני בגדים וצעצועים מסין, הם מזמינים מפעל בסין לימים מסוימים שיעבוד בשבילם. למה שסכך שזה שוק ענק לא יהיה ייצור מיוחד.

מדברי המשנ"ב בביאוה"ל (סי תרכ"ט סעי ו' ד"ה עומדת לשכיבה) יוצא דבמקום שסתם מחצלת לשכיבה, אף אם עשאן בפירוש לשם סכך, פסולין מדרבנן כו', עיי"ש. ולפי"ז מה מהני אם מזמינים המפעל לימים מסויימים שיעשו לשם סכך אם זה מקום שרגילין לייצר לשם שכיבה.

וראה במשנ"ב עם הערות איש מצליח שכ' בשם המאמ"ר להקל לדעת הש"ע. וכ"כ באהלי שם ובשו"ת אז נדברו (ח"ב סימן סו ד"ה וכבר אמרו למעלה).
ואמר לי הגר"ד שוויקה ששאלו מהגרי"ש אלישיב ואמר להקל אם חוץ משינוי הגודל (שאינו מה שרגילים לשכיבה), יש עוד שינוי אחר (כגון בצבע).


חזור אל “סוכות ושמנ"ע”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים