תוכן כתב:פרנקל תאומים כתב:מקדש מלך כתב:אני משתמש בסכך יריעות קיינעס כבר 10 שנים, לא אורז אותו, ומניח אותו במקום יבש לחלוטין (וגם מאוורר).
בלי שום ריסוסים, ומעולם לא ראיתי בו, ולא נשר ממנו ולו חרק אחד.
אני לא יודע אם זו סתם הצלחה, או שדווקא האריזה והאטימה (ואולי האיכסון במקום סגור וטחוב) מזמין את החרקים (בגלל הלחות), ושום ריסוס לא מועיל, כי הוא לא עמיד לתקופה כל כך ארוכה, וגם יש חרקים שיש להם חסינות על פניו.
צר לי לבשר לך, אך אין לי שום ספק שהסכך שלך מלא בחרקים. אלא שכמו שציינת - אתה לא רואה אותם.
קח את הסכך, גלגל אותו והעמד אותו מגולגל (לא מגולגל באופן הדוק, כ"א מגולגל באופן רחב) מעל גבי פלקט לבן רחב וכדו', נער אותו וטפח עליו עם ידיך מצדדיו היטב היטב, ואח"כ תניח אותו בצד,
ותתבונן במשטח הלבן היטב מטווח אפס, מובטחני בך שתמצא שם נעים ונדים לא מעט כיני ספרים בגודל של מילימטר (בצבע אפרפר), ואם המצב גרוע יותר, תראה שם גם את הליקטוסים הכהים בגודל 3 מילימטר. אין מצב שהסכך שלך נקי.
כיני הספרים הינם כ"כ קטנים (מילימטר אחד כאמור) ובעלי צבע בהיר, כך שהדרך היחידה להבחין בהם היא להסתכל
מטווח אפס על משטח לבן אחרי ניעור היטב. דגש על מטווח אפס.
גם אם הם נופלים לך בעיצומו של החג אל תוך המרק, אין סיכוי שתבחין בהם.
האם ידוע לך, אם הם נופלים מהסכך לשולחן?
בעבר שלחתי מישהו לשאול את הרב וויא אם מותר להשתתף בשמחה משפחתית הנערכת בסוכה, כאשר ברור לי שבעל המקום לא בדק ולא ניקה את הסכך. הרב וויא ענה על כך, שישנם הליקטוסים שלהם אכן יש טבע שהם קופצים ומפילים את עצמם מן הסכך, אלא שהם בגודל של 3 מ"מ ובעלי צבע כהה, כך שאם אתה יושב בסוכה לזמן קצר ומוקצב, אתה יכול להתבונן במה שאתה מכניס לפה ולראות אם נחת שם איזה ליקטוסון (מה שא"כ כשאתה יושב בסוכה שלך כל ימי החג, זה לא יתכן שתוכל כל הזמן לבדוק כל דבר לפני שאתה מכניס לפה).
וישנן כיני הספרים, שהן בהירות וזעירות כ"כ (בגודל מ"מ), שאפי' אם תתבונן היטב במה שאתה מכניס לפה, כמעט אין סיכוי שתבחין בהן בתוך האוכל. אמנם כיני הספרים בדרך כלל נעות על הסכך ולא מפילות את עצמן ממנו, אלא שהרוחות עלולות להפיל אותן, ולכן אם בשעה שאתה יושב בסוכה, אין כל רוח ומזג האוויר רגוע לגמרי, יש לקוות שהכינים לא תיפולנה לתוך האוכל שלך.
נ"ב:
הנני לחזור ולהמליץ למי שעוד לא ארז את הסככים, על כדורי הנפטלין.
יש לרסס את הסכך היטב היטב (אני מרסס משני הצדדים, וגם מרסס לתוך החלל של הקנים שנמצאים בקצוות הסכך), לארוז אותו באריזה עבה ואטומה לחלוטין, ולסגור את האריזה היטב עם נייר דבק רחב.
לפני שאני מכניס את הסכך המרוסס לאריזה, אני שופך לתחתיתה כדורי נפטלין, ואחרי שאני מכניס את הסכך לשם, אני מחדיר לתוכו מלמעלה עוד שפע של כדורים בין בתרי הגלגולים שלו וגם מוסיף עוד כמה שיהיו מונחים מלמעלה.
לבסוף אני נותן עוד ריסוס מלמעלה, וסוגר היטב. כמובן גם שומר את הסכך במקום יבש.
בעבר הייתי עושה ככל הנ"ל אך בלי כדורי נפטלין, והרבה פעמים הייתי מוצא בכ"ז נגיעות של כיני ספרים בערב החג. כמדומני שמאז שהוספתי ל"מתכון" גם את פיזור הנפטלין, כבר כמה שנים שאינני מוצא עוד חרקים (בלעה"ר טפו טפו..).
גם גיסי אמר לי שמאז שהוא התחיל לפזר גם נפטלין הוא כבר לא מוצא חרקים. הוא מפזר אותם באופן שונה: בשעה שהוא מגלגל את הסכך, אזי לפני כל גלגול הוא מפזר כמה כדורים לאורך הסכך.
מה שכן, חמירא סכנתא מאיסורא, ויש להיזהר מאד עם הילדים מפני הכדורים הרעילים האלה הנראים כסוכריות לבנות. גם כשפותחים את הסכך כעבור שנה בערב החג, שרידים מן הכדורים עדיין נמצאים בסכך, ויש להיזהר כשפותחים את הסכך ומנערים אותו, לאסוף את כל חלקיקי הכדורים ולטומנם עמוק באשפה. במיוחד יש להיזהר מפני התינוקות הזוחלים המלקטים מן הרצפה מכל הבא ליד...