מנהג אשכנזי - יריות שמחה בשמחת תורה

[בן באג באג]

דרוש רקע והארה למנהג שיצא נגדו במשנ"ב תרס"ט סק"ה:
"ששמחין - ולכבוד התורה מותר לרקד ביו"ט אבל לגמר מוגמר [דהיינו לפזר מיני בשמים על הגחלים] אסור וכ"ש דאסור להבעיר פילווע"ר להשמיע קול לשמחה ומ"מ מותר לקבוע פילווע"ר בנר בעיו"ט קודם הדלקת הנר אע"פ שגורם לבסוף שהנר נכבה עי"ז: "

פילווע"ר = אבק שריפה\חומר נפץ או אף שמא יריות שמחה ?!

[yankev]

דרוש רקע והארה למנהג שיצא נגדו במשנ"ב תרס"ט סק"ה:
"ששמחין - ולכבוד התורה מותר לרקד ביו"ט אבל לגמר מוגמר [דהיינו לפזר מיני בשמים על הגחלים] אסור וכ"ש דאסור להבעיר פילווע"ר להשמיע קול לשמחה ומ"מ מותר לקבוע פילווע"ר בנר בעיו"ט קודם הדלקת הנר אע"פ שגורם לבסוף שהנר נכבה עי"ז: "

פילווע"ר = אבק שריפה\חומר נפץ או אף שמא יריות שמחה ?!

לא נראה לי שמדובר ביריות שמחה. יתכן שמדובר במה שקוראים "זיקוקים" (מהסוג הקטן הזה שהילדים מדליקים בימי הולדת).

[בן באג באג]

איזה זיקוקים אפשר להכניס בתוך נרות? נשמע יותר כמו אבק שריפה גולמי?
יש מקבילות או רקע אחר שיאיר על מקורות ודרכי המנהג המוזר?

[תוך כדי דיבור]

איני יודע מהיכא תיתי יריות שמחה. אכן מדובר בהבערת אבק שריפה לשמחה, שהחיי אדם כתב שיש למחות בעושין כן (ש"מ שהיו שעשו כן בימיו, אבל בימי המשנ"ב גם זה מהיכא תיתי). ומקור החצי השני של דברי המשנ"ב הוא במג"א סי' תקי"ד ס"ק י"ג, ושם אינו עניין לריבוי שמחה (עיי"ש, ואולי עשו כן כדי להרבות אורו לזמן קצר בתחילת ההדלקה).

[ספר סופר וסיפור]

מסתמא יש חומר רב אצל תולדות חג שמח"ת של יערי הוצאת מוסד הרב קוק

[ספר סופר וסיפור]

סרקתי מהספר שלי של יערי. ראיתי שכבר יש באוצר המקוון אבל אין לי גישה.

[בן באג באג]

תודה על המידע,
נראה איפה שמדובר באמת גם ביריות ממש?!
השימוש מסוג יריות השמחה של הישמעאלים לא נראה חריג מוזר ואלים במקצת?
והאם היו בכלל נפוצים ושימושיים כלי נשק בקרב היהודים באותם תקופות?

[זקן ששכח]

תודה על המידע,
נראה איפה שמדובר באמת גם ביריות ממש?!
השימוש מסוג יריות השמחה של הישמעאלים לא נראה חריג מוזר ואלים במקצת?
והאם היו בכלל נפוצים ושימושיים כלי נשק בקרב היהודים באותם תקופות?

מסתבר שאם היה כך המנהג, בודאי היו מספר גמחי"ם לשירות הקהל הקדוש.

[חכם באשי]

תודה על המידע,
נראה איפה שמדובר באמת גם ביריות ממש?!
השימוש מסוג יריות השמחה של הישמעאלים לא נראה חריג מוזר ואלים במקצת?
והאם היו בכלל נפוצים ושימושיים כלי נשק בקרב היהודים באותם תקופות?

זה לא היה "יריות ממש",
כיום הכדורים שמכניסים בנשק מורכבים מ"תרמיל" ו"קליע" וביניהם אבק שריפה,
וכשה"נוקר" של כלי הנשק (אקדח, רובה, תת-מקלע וכו') פוגע ב"פיקה" שבתחתית התרמיל - מתלקח אבק השריפה, ומלחץ ההתפוצצות נורה הקליע בעוד שהתרמיל נשאר בכלי הנשק (ובכלי נשק אוטומטים, התרמיל נפלט החוצה).
אולם בתקופת האישים שמדבריהם הביא ר' ספר-סיפור היו מכניסים את אבק השריפה ישירות לכלי הנשק ואף את הכדור,
והיה איפוא אבק שריפה מצוי לרכישה בנפרד, וממילא מהשימוש בו לא ניתן להוכיח על הימצאות כלי נשק בין היהודים באותה תקופה.
ושים לב, כל לשונות הפוסקים שהובאו מדברים על "אבק שריפה" ולא מזכירים קליעים וכדומה,
נראה אם כן, שהם "שיחקו" באבק שריפה בלבד. יתכן שהם ארזו אותו במין "אריזת לחץ" כלשהי והניחוה ליד הנרות, ואז כשהאש הגיעה - אריעה התפוצצות נחמדה ולא מזיקה.
הדברים ידועים לי מנסיון אישי... משנות ילדותי, בהן השתעשתי באבק שריפה שהוצאתי מכדורים חיים (דבר מסוכן בהחלט. שומר פתאים ה').

[בן באג באג]

תודה על המידע,
נראה איפה שמדובר באמת גם ביריות ממש?!
השימוש מסוג יריות השמחה של הישמעאלים לא נראה חריג מוזר ואלים במקצת?
והאם היו בכלל נפוצים ושימושיים כלי נשק בקרב היהודים באותם תקופות?

זה לא היה "יריות ממש",
כיום הכדורים שמכניסים בנשק מורכבים מ"תרמיל" ו"קליע" וביניהם אבק שריפה,
וכשה"נוקר" של כלי הנשק (אקדח, רובה, תת-מקלע וכו') פוגע ב"פיקה" שבתחתית התרמיל - מתלקח אבק השריפה, ומלחץ ההתפוצצות נורה הקליע בעוד שהתרמיל נשאר בכלי הנשק (ובכלי נשק אוטומטים, התרמיל נפלט החוצה).
אולם בתקופת האישים שמדבריהם הביא ר' ספר-סיפור היו מכניסים את אבק השריפה ישירות לכלי הנשק ואף את הכדור,
והיה איפוא אבק שריפה מצוי לרכישה בנפרד, וממילא מהשימוש בו לא ניתן להוכיח על הימצאות כלי נשק בין היהודים באותה תקופה.
ושים לב, כל לשונות הפוסקים שהובאו מדברים על "אבק שריפה" ולא מזכירים קליעים וכדומה,
נראה אם כן, שהם "שיחקו" באבק שריפה בלבד. יתכן שהם ארזו אותו במין "אריזת לחץ" כלשהי והניחוה ליד הנרות, ואז כשהאש הגיעה - אריעה התפוצצות נחמדה ולא מזיקה.
הדברים ידועים לי מנסיון אישי... משנות ילדותי, בהן השתעשתי באבק שריפה שהוצאתי מכדורים חיים (דבר מסוכן בהחלט. שומר פתאים ה').

נשמע מומחה צבאי, טוב לזכור לפעם הבאה...
הסבריך על מתודיקת כלי הנשק אינם עולים ב"קנה" ההוכחה המעוגנת במילה הבודדת אבק שריפה, ומי יימר ואולי ע"ש זה נקרא הרובה והכדור וכו' וכולהו היו באותו מנהג, ופרט לזה עדיין מדובר במנהג מוזר, נסה לדמיינו כיום: הכנסת ס"ת בליווי זיקוקים

[חכם באשי]

הסבריך על מתודיקת כלי הנשק אינם עולים ב"קנה" ההוכחה המעוגנת במילה הבודדת אבק שריפה, ומי יימר ואולי ע"ש זה נקרא הרובה והכדור וכו' וכולהו היו באותו מנהג, ופרט לזה עדיין מדובר במנהג מוזר, נסה לדמיינו כיום: הכנסת ס"ת בליווי זיקוקים

לא הבנתי מדוע לעקש את הישר. "אבק שריפה" הוא אבק שריפה. ותו לא. במיוחד שהמציאות של אז תומכת בהסברי.
מנהג מוזר?! נכון, נו אז מה? החסרים מנהגים מוזרים שנהגו בהם בקהילות אירופה?
הנה מנהג מוזר נוסף שנהגו בו בשמחת תורה,
היו בונים מקש מעין רפסודות, והשיטום על הנהר, אך קודם לכם שילחו בהם אש - והיו אלו "נהרות של אש" כפי שתיאר את הדברים אחד מבני המקום.

[מבקש]

הסבריך על מתודיקת כלי הנשק אינם עולים ב"קנה" ההוכחה המעוגנת במילה הבודדת אבק שריפה, ומי יימר ואולי ע"ש זה נקרא הרובה והכדור וכו' וכולהו היו באותו מנהג, ופרט לזה עדיין מדובר במנהג מוזר, נסה לדמיינו כיום: הכנסת ס"ת בליווי זיקוקים

לא הבנתי מדוע לעקש את הישר. "אבק שריפה" הוא אבק שריפה. ותו לא. במיוחד שהמציאות של אז תומכת בהסברי.
מנהג מוזר?! נכון, נו אז מה? החסרים מנהגים מוזרים שנהגו בהם בקהילות אירופה?
הנה מנהג מוזר נוסף שנהגו בו בשמחת תורה,
היו בונים מקש מעין רפסודות, והשיטום על הנהר, אך קודם לכם שילחו בהם אש - והיו אלו "נהרות של אש" כפי שתיאר את הדברים אחד מבני המקום.

הבערה שלא לצורך אוכל נפש?? ואין לומר שהדליקו סמוך לערב שהרי אצלם היה ש"ת אחר ש"ע! ואף ע"י גוי ביו"ט שלא לצורך אוכל נפש שרי?!

[בן באג באג]

לא הבנתי מדוע לעקש את הישר. "אבק שריפה" הוא אבק שריפה. ותו לא. במיוחד שהמציאות של אז תומכת בהסברי.
מנהג מוזר?! נכון, נו אז מה? החסרים מנהגים מוזרים שנהגו בהם בקהילות אירופה?
הנה מנהג מוזר נוסף שנהגו בו בשמחת תורה,
היו בונים מקש מעין רפסודות, והשיטום על הנהר, אך קודם לכם שילחו בהם אש - והיו אלו "נהרות של אש" כפי שתיאר את הדברים אחד מבני המקום.

המציאות של אז וכהסבריך היתה ככלי נשק הכולל את כל הציוד העכשווי רק שאינו מרוכב ומגיע כיחידה אחת, נו?

עושה רושם שאם בעדות המזרח שבועות הינו חג המים, אצל האשכנזים ש"ת הינו חג האש...

[מבקש]

עושה רושם שאם בעדות המזרח שבועות הינו חג המים, אצל האשכנזים ש"ת הינו חג האש...

רמז לתורה שניתנה באש..

[חכם באשי]

והתורה נמשלה למים, ולכן אצל הספרדים שבועות הוא 'חג המים'...

[מבקש]

יש הבדל באמת בצורת הלימוד בדר"כ בין זל"ז-בנחת כמים או בריתחא כאש..

[חכם באשי]

הנה מנהג מוזר נוסף שנהגו בו בשמחת תורה,
היו בונים מקש מעין רפסודות, והשיטום על הנהר, אך קודם לכם שילחו בהם אש - והיו אלו "נהרות של אש" כפי שתיאר את הדברים אחד מבני המקום.

ועכשיו מצאתי, שבבוצ'ץ "נהגו" כן הנערים בימי סליחות. כן כותב אחד בזכרונותיו:
ימי סליחות, היו ימי תפילה ותחנונים, אבל גם ימי השתובבות לנוער, הבחורים היו משכימים יחד עם הוריהם, או לפניהם, ובדרכם אל בית-הכנסת היו מספיקים לגשת אל הנהר סטריפה, ולהציף עליו לוחות עץ שעליהם נרות דולקים, מראה הנהר היה אז מרהיב עין, אין תמה, שהנוער ביקש לעצמו פורקן בדרך זו.
מקור: http://www.buchach.org/book/town-life.htm

[בן באג באג]

אתר בוצ'אץ', פששש, טוב לדעת
בכל מקרה משמע ממקורך הברוך דאין זה מנהג אלא מנהג שטות

[חכם באשי]

ומי אמר שאין זה מנהג שטות?