פתיחת הארון בתפילה ימים נוראים

[אצרן]

יש מנהגים שונים בפתיחת הארון בימים נוראים
בכמה קהלות פותחים הארון לפני אמירת שמע קולנו בסליחות.

ויש לחקור על טעם פתיחת הארון, האם זה כדי לעורר לבב העם בכוונה עצומה - וכשרואים שפותחים הארון מתאמצים בתפלה וכוונה יתירה?

או שיש בזה סגולה מיוחדת בעת פתיחת הארון, כמו באמירת בריך שמיה - כדאיתא בזוהר שתרעין פתוחין.

כיום מתהווה מזה כיבוד בפ״ע ומשלמים הון רב לפתוח הארון בעת אמירת אבינו מלכינו, בנעילה, בתפילת גשם וכו׳.

האם יש לזה איזה מקור?

[עושה חדשות]

viewtopic.php?f=30&t=42004&p=487631&hilit#p486535

[יושב_ודורש]

ר' דניאל גולדשמידט ז"ל הביא כמה מ"מ לזה:

פתיחת הארון רדג.pdf

(1.63 MiB) הורד 25 פעמים

[מטה עז]

יש מנהגים שונים בפתיחת הארון בימים נוראים
בכמה קהלות פותחים הארון לפני אמירת שמע קולנו בסליחות.

ויש לחקור על טעם פתיחת הארון, האם זה כדי לעורר לבב העם בכוונה עצומה - וכשרואים שפותחים הארון מתאמצים בתפלה וכוונה יתירה?

או שיש בזה סגולה מיוחדת בעת פתיחת הארון, כמו באמירת בריך שמיה - כדאיתא בזוהר שתרעין פתוחין.

כיום מתהווה מזה כיבוד בפ״ע ומשלמים הון רב לפתוח הארון בעת אמירת אבינו מלכינו, בנעילה, בתפילת גשם וכו׳.

האם יש לזה איזה מקור?

רמ"ד ואלי כותב אודות פתיחת ההיכל בבית הכנסת, וסוד עניינה: "וזהו הטעם שעם פתיחת ההיכל להוציא ממנו הספר תורה, הוא שנקרא עת רצון ממש, מפני שמתגלים בו האורות שנתחדשו ונמשכו על ידי הזיווגים של התפילה הקודמת. ולכן מי שיש לו לבקש ולהתפלל על איזה דבר שצריך לו, וקשה עליו להשיגו, יתפלל בעת פתיחת ההיכל בכוונה גדולה, כי הוא עת רצון, ותפלתו אינה חוזרת ריקם" ('ליקוטים' ח"ב עמ' תקא).