מה חטאתי?

[עפר תחת רגליכם]

אני משתדל כל השנה לקיים תרי"ג מצוות. קשה לי להגיע לתחושה אמיתית של חרטה על מעשה מסויים וש"יעיד עליו יודע תעלומות" וכו'. אז. הצעה בפי: אמנם אסור לאדם לפרסם את חטאיו, אבל אולי בעלי שם-כינוי (ניק?) יכולים לפתוח את מטמוניהם, ולספר על מה הם מבקשים סליחה כנה מהבורא. ואולי ירווח לי ולעוד יהודים. אני כשלעצמי בינתיים נצמד לחרטה על עוון הגאווה, בזה ברור לי שיש לי לשפר. חתימה טובה!

[סגי נהור]

נזכרתי במעשה הידוע באותו יהודי שהלך בערב יוה"כ להכות את השכן הטורדן והמציק, כדי שתהיה בידו 'עבירה מהודרת' להתוודות עליה ביוה"כ. סיים את המלאכה והותיר את שכנו מוכה וחבול, והנה יוצאת כנגדו רעייתו של אותו שכן: "יהודי, אתה לא יודע איזו מצוה גדולה עשית עכשיו!"

[HaimL]

אמר רב עמרם אמר רב שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום הרהור עבירה ועיון תפלה ולשון הרע וכו'

[פרי יהושע]

אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה כגון זנות וגזל וגניבה אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההתול ומרדיפת הממון והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן מן הכל צריך לחזור בתשובה ואלו העונות קשים מאותן שיש בהן מעשה שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש מהם וכן הוא אומר יעזוב רשע וגו'.

[אש משמים]

עבודת התשובה מעבודות הגדולות שבחיים. אין קץ ואין גבול לעומק הדין ואם פחדו ורעדו גדולי הדורות הקדמונים מה נאמר אנו בדור עזוב ועלוב מן המצוות ומן היראה והאהבה ומי יכול לומר צדיק אני ואין בי חטא??
כמובן שעל כל עבירה יש לו לשוב בתשובה שלימה כפי שמבואר בדברי רבינו יונה ועוד. אך כידוע האדם צריך לחשב הזמן שעשה בו עוון כחטא בפנ"ע שהרי ביטל תורה באותו הזמן וכתוב עוד שיעשה תשובה על מצוות שעשה שלא כראוי ובדקדוק גמור וראיתי בראשונים שאחד שלח שאלה שאינו יודע על מה צריך לשוב בתשובה וענה לו שאם חושב כך ודאי לא התחיל להיכנס אפילו בדרך תשובה ועבודתו רבה עד אין קץ ומי יצדק לפניך בדין.
לכאורה צריך לומר שפותח האשכול דיבר בציניות או מעין זה כי רבו עוונות מאוד בין אדם למקום ובין אדם לחבירו לשה"ר ומחלוקת בכל מקום ומה נדבר ומה נצטדק.
יזכה אותנו ה' ית' ברוב חסדו לשוב לפניו בתשובה שלימה ולנקות עצמנו מן חלאת העוונות ונזכה ונראה בישועתו במהרה.

[דרומי]

ההרהורים שמעלה פותח האשכול יש בהם ממש לכאורה,

ואפרט אולי יותר.

כאשר אדם יודע שהיום הוא אומר 'חטאתי' וגם בשנה הבאה הוא בוודאי יאמר שוב 'חטאתי' - זה מעורר שאלה על כל הענין.

וממה נפשך:

אם מדובר בדברים שאני באמת מסוגל לשנותם ולשפרם, אז איך יתכן שכבר עכשיו אני יודע שגם בשנה הבאה אשוב ואתוודה?

ואם מדובר בדברים שכנראה יישארו דבוקים בי ולא נראה סיכוי סביר לשנותם, אז מה הענין בזה שאני מתוודה 'חטאתי' ויודע בתוך תוכי שאין סיכוי להשתנות?

בקיצור, היה יותר מובן אם היו כמה נוסחאות של וידוי, והיה לאדם 'תקווה' שבשנה הבאה הוא עתיד לומר וידוי קצר יותר מזה שאמר השנה... אז היתה שאיפה להתקדם...

וכמובן האריכו בכל ענינים אלו בספרים ויש ללמוד ולהפנים.

[צופה_ומביט]

להוסיף את לשון הברכה ביוכ"פ "ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה"...

[תוכן]

אני משתדל כל השנה לקיים תרי"ג מצוות. קשה לי להגיע לתחושה אמיתית של חרטה על מעשה מסויים וש"יעיד עליו יודע תעלומות" וכו'. אז. הצעה בפי: אמנם אסור לאדם לפרסם את חטאיו, אבל אולי בעלי שם-כינוי (ניק?) יכולים לפתוח את מטמוניהם, ולספר על מה הם מבקשים סליחה כנה מהבורא. ואולי ירווח לי ולעוד יהודים. אני כשלעצמי בינתיים נצמד לחרטה על עוון הגאווה, בזה ברור לי שיש לי לשפר. חתימה טובה!

אולי יש לך לעשות תשובה גמורה על שאתה טיפש עצום, וכתשובת הרמב"ם הידועה...

[פולסברג]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=52900

[עיניו כיונים]

אני משתדל כל השנה לקיים תרי"ג מצוות. קשה לי להגיע לתחושה אמיתית של חרטה על מעשה מסויים וש"יעיד עליו יודע תעלומות" וכו'. אז. הצעה בפי: אמנם אסור לאדם לפרסם את חטאיו, אבל אולי בעלי שם-כינוי (ניק?) יכולים לפתוח את מטמוניהם, ולספר על מה הם מבקשים סליחה כנה מהבורא. ואולי ירווח לי ולעוד יהודים. אני כשלעצמי בינתיים נצמד לחרטה על עוון הגאווה, בזה ברור לי שיש לי לשפר. חתימה טובה!

אולי יש לך לעשות תשובה גמורה על שאתה טיפש עצום, וכתשובת הרמב"ם הידועה...

תגובה מבחילה! התנשאות ואלימות מילולית בשם הדת.
ולפותח האשכול, אל תיבהל מתשובות המתנשאים החלולים. שאלתך שאלה טובה.
קצת תשובות: 1. כל אחד וחשבונו האישי מול בוראו, אדם נשפט לפי המקום המיוחד לו ולפי התנאים שלו, כך שגם אם לא עבר עבירה ממש, אך היה יכול לעשות יותר טוב או לסור יותר מרע. ויש מצוות שאין בהן שיעור אחד ואחיד, אלא איש איש ועניינו.
2. הווידוי ובקשת הסליחה באים גם על שוגג ואונס, גם על מה שאיננו יודעים (או זוכרים) שעשינו או שנעשה בגרמא.
2. הווידוי ובקשת הסליחה ורוב תפילותינו נאמרים בלשון רבים, כל יחיד בא בשם כל ישראל, כי כל כנסת ישראל עומדת לפני הבורא כמהות אחת.

[בן פקועה]

אני משתדל כל השנה לקיים תרי"ג מצוות. קשה לי להגיע לתחושה אמיתית של חרטה על מעשה מסויים וש"יעיד עליו יודע תעלומות" וכו'. אז. הצעה בפי: אמנם אסור לאדם לפרסם את חטאיו, אבל אולי בעלי שם-כינוי (ניק?) יכולים לפתוח את מטמוניהם, ולספר על מה הם מבקשים סליחה כנה מהבורא. ואולי ירווח לי ולעוד יהודים. אני כשלעצמי בינתיים נצמד לחרטה על עוון הגאווה, בזה ברור לי שיש לי לשפר. חתימה טובה!

אולי יש לך לעשות תשובה גמורה על שאתה טיפש עצום, וכתשובת הרמב"ם הידועה...

תגובה מבחילה! התנשאות ואלימות מילולית בשם הדת.

על דאטפוך אטפת.

[תוכן]

אני משתדל כל השנה לקיים תרי"ג מצוות. קשה לי להגיע לתחושה אמיתית של חרטה על מעשה מסויים וש"יעיד עליו יודע תעלומות" וכו'. אז. הצעה בפי: אמנם אסור לאדם לפרסם את חטאיו, אבל אולי בעלי שם-כינוי (ניק?) יכולים לפתוח את מטמוניהם, ולספר על מה הם מבקשים סליחה כנה מהבורא. ואולי ירווח לי ולעוד יהודים. אני כשלעצמי בינתיים נצמד לחרטה על עוון הגאווה, בזה ברור לי שיש לי לשפר. חתימה טובה!

אולי יש לך לעשות תשובה גמורה על שאתה טיפש עצום, וכתשובת הרמב"ם הידועה...

תגובה מבחילה! התנשאות ואלימות מילולית בשם הדת.
ולפותח האשכול, אל תיבהל מתשובות המתנשאים החלולים. שאלתך שאלה טובה.

אתה יכול להסביר לי איך הדת קשורה לזה. נניח שבא נהג מונית, ומכריז ששנה שלימה לא עבר על שום חוק תנועה, בשום צורה ובשום דרך ושואל מה יש לו לשפר, בעת שעל פי דרך הטבע המובהק, אין יום שהוא לא עבר כמה דברים קטנים באופן סדיר. אז מה נגיד לנהג, שהוא שואל שאלה טובה? או נגיד לו את האמת, שאו שהוא מעמיד פנים ועושה את עצמו כלא יודע, קרי טיפש, או שהוא באמת טיפש ולא מבין בין ימינו לשמאלו, או שהוא סתם מזלזל בחוקי התנועה. אבל להגיד שיש לשאלה שלו איזה שהוא משקל רציני, הרי זה בדיחה!

[עיניו כיונים]

יש הרבה מה לדון בעצם העניין, ולהערכתי יש כאן גם הבדלי השקפה בסיסיים, אבל אינני רוצה לעסוק בזה. זכותך להגיב ולבאר את דעתך בעניין כיד ה' הטובה עליך, וכולנו נכבד את דעתך ונשמח להחכים. אך אין שום היתר ושום צורך להטיח כינויי גנאי אישיים, וק"ו בפומבי.

[תוכן]

יש הרבה מה לדון בעצם העניין, ולהערכתי יש כאן גם הבדלי השקפה בסיסיים, אבל אינני רוצה לעסוק בזה. זכותך להגיב ולבאר את דעתך בעניין כיד ה' הטובה עליך, וכולנו נכבד את דעתך ונשמח להחכים. אך אין שום היתר ושום צורך להטיח כינויי גנאי אישיים, וק"ו בפומבי.

צריך לחשוב. הרי אני לא מכיר אותו כלל, והכינוי גנאי האישי נאמר אך ורק על בסיס השאלה שלא היתה לענין. אז נכון, שזה לא נחמד לדבר ככה... מצד שני, לא יודע אם כזה דבר נורא.

[פולסברג]

לדוברי אנגלית

שיחה נפלאה שאסור לפספס!

מאת הג''ר יוסף זלמן בלוך [בן ר''י טלז זצ''ל], בעמח''ס פרשת המלך באמונה שלימה אגרת על הבטחון ובחרת בחיים.

גמר חתימה טובה!

[בן פקועה]

כתב רבינו יונה בסוף "שערי תשובה":
ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: "עברות שהתוודה עליהן ביום הכפורים זה חוזר ומתוודה עליהן ביום הכפורים אחר. שנאמר: 'וחטאתי נגדי תמיד'. רבי אליעזר בן יעקב אומר: אינו חוזר ומתודה עליהן ביום הכפורים אחר".
ובמדרשים הזהירו מאד שלא יחזור ויתודה עליהן ביום הכפורים אחר. והזהירו על זה משני פנים. האחד - כי הוא מראה עצמו מקטני הבטחון וכאילו איננו בוטח על גדולת סליחת השם יתברך. שהוא נשא עון ועבר על פשע. והזכירו על זה: תאלמנה שפתי שקר וגו'. והשני - כי אם אינו מזכיר זולתי העונות הקודמים, ידמה כי אין דאגתו זולתי על הראשונות, וכי לא חטא מאחרי כן. ואם כן ידמה, איננו חופש וחוקר דרכיו. וזה חולי רע הוא. כי המשגיחים על נפשם רואים בה תמיד דברי עונות או במדותיה, וכאשר [=או באשר] מקצרת מהשגת מדרגות היראה, או באשר מקצרת מן העבודה ומעסק בתורה. כי הענשים גדולים על אלה. גם כי פשיעות הלשון מצויות. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: "שלשה דברים אין אדם ניצל מהן בכל יום: הרהור עבירה. ואבק לשון הרע. ושאינם מכוונים לבם בתפילתם פעמים רבות".

[גימפעל]

אני משתדל כל השנה לקיים תרי"ג מצוות. קשה לי להגיע לתחושה אמיתית של חרטה על מעשה מסויים וש"יעיד עליו יודע תעלומות" וכו'. אז. הצעה בפי: אמנם אסור לאדם לפרסם את חטאיו, אבל אולי בעלי שם-כינוי (ניק?) יכולים לפתוח את מטמוניהם, ולספר על מה הם מבקשים סליחה כנה מהבורא. ואולי ירווח לי ולעוד יהודים. אני כשלעצמי בינתיים נצמד לחרטה על עוון הגאווה, בזה ברור לי שיש לי לשפר. חתימה טובה!

לא צריך לפרט החטאים והמידות הרעות,
מספיק להסתכל על שם הניק ולדעת שהוא ההיפך מהכינוי שמכנה את עצמו.

[עפר תחת רגליכם]

אני משתדל כל השנה לקיים תרי"ג מצוות. קשה לי להגיע לתחושה אמיתית של חרטה על מעשה מסויים וש"יעיד עליו יודע תעלומות" וכו'. אז. הצעה בפי: אמנם אסור לאדם לפרסם את חטאיו, אבל אולי בעלי שם-כינוי (ניק?) יכולים לפתוח את מטמוניהם, ולספר על מה הם מבקשים סליחה כנה מהבורא. ואולי ירווח לי ולעוד יהודים. אני כשלעצמי בינתיים נצמד לחרטה על עוון הגאווה, בזה ברור לי שיש לי לשפר. חתימה טובה!

אולי יש לך לעשות תשובה גמורה על שאתה טיפש עצום, וכתשובת הרמב"ם הידועה...

אכן, מקבל את דבריך. אני טיפש עצום.
ונפשי כעפר לכל תהיה
גמר חתימה טובה

[בריה נמוכה]

אני משתדל כל השנה לקיים תרי"ג מצוות. קשה לי להגיע לתחושה אמיתית של חרטה על מעשה מסויים וש"יעיד עליו יודע תעלומות" וכו'. אז. הצעה בפי: אמנם אסור לאדם לפרסם את חטאיו, אבל אולי בעלי שם-כינוי (ניק?) יכולים לפתוח את מטמוניהם, ולספר על מה הם מבקשים סליחה כנה מהבורא. ואולי ירווח לי ולעוד יהודים. אני כשלעצמי בינתיים נצמד לחרטה על עוון הגאווה, בזה ברור לי שיש לי לשפר. חתימה טובה!

אולי יש לך לעשות תשובה גמורה על שאתה טיפש עצום, וכתשובת הרמב"ם הידועה...

תגובה מבחילה! התנשאות ואלימות מילולית בשם הדת.
ולפותח האשכול, אל תיבהל מתשובות המתנשאים החלולים. שאלתך שאלה טובה.

אתה יכול להסביר לי איך הדת קשורה לזה. נניח שבא נהג מונית, ומכריז ששנה שלימה לא עבר על שום חוק תנועה, בשום צורה ובשום דרך ושואל מה יש לו לשפר, בעת שעל פי דרך הטבע המובהק, אין יום שהוא לא עבר כמה דברים קטנים באופן סדיר. אז מה נגיד לנהג, שהוא שואל שאלה טובה? או נגיד לו את האמת, שאו שהוא מעמיד פנים ועושה את עצמו כלא יודע, קרי טיפש, או שהוא באמת טיפש ולא מבין בין ימינו לשמאלו, או שהוא סתם מזלזל בחוקי התנועה. אבל להגיד שיש לשאלה שלו איזה שהוא משקל רציני, הרי זה בדיחה!

האם הנהג מונית שעבר על כמה דברים קטנים יבכה ויצטער ע"ז ויתודה וירגיש כבעל עבירה וחוטא
הלא אם יעשה כך יש לקחתו לטיפול נפשי
כי אדם רגיל שעשה את העיקר מה שנדרש ממנו כמובן שלא עבר על איסורים דאורייתא ואף לא על דינים דרבנן
ורק נכשל אולי במנהגי ישראל ובהידורי מצוה וכדומה
אם אינו פרפקציוניסט אלא אדם סביר שחושב שהגיע ל80-90 אחוז מיכולתו
האם עליו לבכות והלהתמרמר על חטאיו הקטנים ולעשות מאמץ להגדילם יותר מגודלם האמיתי
אם זה נכנס בגדר הסבירות הרגילה.
ומעודי תמהתי
על דברי קדשו של הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע הכותב בהנהגות האדם:
א. הראשון צריך האדם ללמוד גמרא ופירש״י ותוס׳ ומפרשים כל אחד לפי השגתו והפוסקים אחריהם, ומתחילה ילמוד שולחן ערוך אורח חיים, וצריך להתפלל להשם יתברך שיבוא על האמת, כי חטאת נעורים של האדם הראשון מסטין עיניו שלא יראה, אף שיכול לפלפל ולהגיד לאחרים דינו אבל הוא בעצמו שוכח ולא מקיימם באמת, לכן צריך האדם להתחרט מאוד על עוונותיו, ולהתבודד עצמו קודם אור היום שאז עת רצון לבכות על גלות השכינה פעמים הרבה עד אין חקר, ויבכה בדמעות, וגם ביום לפעמים יתבודד, ואז יראה בעצמו שעמדו עונותיו נגד עיניו. ויזכור את חטאתיו ועוונותיו ופשעיו כהרים וגבעות אשר מעולם לא זכר אותם אם עשה ככה. ככה יעשה לא פעם ולא שתים ולא מאה פעמים, עד אשר ירחמו עליו מן השמים.
ולפלא וכי אדם הזוכה לקום באשמורת הבוקר ובוכה על גלות השכינה ומתבודד
אני מתאר לעצמי שלא עבר על דאורייתא ודרבנן במזיד ואולי שמא נכשל בעבירות קטנים ומה הענין שיגידיל 'חטאתיו ועוונותיו ופשעיו כהרים וגבעות' מדוע שישקר לעצמו אם הוא צדיק אז הוא צדיק
וראה מה שכתב בצוואת הריב"ש:

'לפעמים מטעה היצר הרע לאדם ואומר לו שעבר עבירה גדולה, אף על פי שאינו אלא חומרא בעלמא או שאינה עבירה כלל. וכוונתו שיהא האדם בעצבות, ומכח זה יבוטל בעצבותו מעבודת הבורא יתברך. וצריך האדם להבין הרמאות הזה ויאמר להיצר הרע: 'איני משגיח על החומרא שאתה אומר, שכוונתך לבטלני מעבודתו יתברך ושקר אתה דובר,' וגם אם הוא באמת קצת חטא, 'יותר יהיה נחת רוח לבוראי שלא אשגיח על החומרא שאתה אומר לי לגרום לי עצבות בעבודתו. אדרבא אעבוד אותו בשמחה. כי זהו כלל גדול, כי אין כוונתי בעבודה לצורך עצמי רק לעשות נחת רוח לפניו יתברך, ואם כן אף שלא אשגיח על החומרא שאתה אומר לא יקפיד הבורא עלי כי כל עיקר שאיני משגיח הוא מחמת שלא אבטל מעבודתו יתברך ואיך אבטל מעבודתו אפילו רגע אחד?' וזהו כלל גדול בעבודת הבורא יתברך שיזהר מעצבות כל מה שיוכל.

ואל ירבה בדקדוקים יתירים בכל דבר שעושה, שזה כוונת היצר הרע לעשות לאדם מורא שמא אינו יוצא בדבר זה, כדי להביא אותו לעצבות. ועצבות היא מניעה גדולה לעבודת הבורא יתברך, ואפילו נכשל בעבירה לא ירבה בעצבות שיבוטל העבודה. רק שיעצב על העבירה ויחזור לשמוח בהבורא יתברך, כיון שהוא מתחרט בחרטה גמורה ובדעתו שלא ישוב לכסלתו בשום פעם. ואפילו כשיודע בודאי שאינו יוצא בדבר אחד מחמת מניעות הרבה, לא יהיה עצב ויחשוב שהבורא יתברך בוחן לבות וכליות שהוא יודע שרצונו לעשות מן המובחר רק שאינו יכול. ויחזק עצמו לשמוח בהבורא יתברך וכמו שנאמר: "עת לעשות לד' הפרו תורתך", שפעמים יש מצוה שיש בה קצת נדנוד עבירה אל ישגיח על היצר הרע שרוצה לבטלו מלעשות המצוה, ויאמר ליצר: 'הלא אין כוונתי באותה המצוה, רק אני רוצה לעשות נחת רוח להבורא יתברך במצוה זו,' ובזה יסתלק היצר הרע ממנו בעזרת ה'. אבל מכל מקום צריך להבחין בשכלו אם יעשה המצוה הזאת אם לא. וכל מה שכתבתי הם כללים גדולים ונחמדים מפז רב, כל דבר ודבר הוא כלל גדול.

[תוכן]

אני משתדל כל השנה לקיים תרי"ג מצוות. קשה לי להגיע לתחושה אמיתית של חרטה על מעשה מסויים וש"יעיד עליו יודע תעלומות" וכו'. אז. הצעה בפי: אמנם אסור לאדם לפרסם את חטאיו, אבל אולי בעלי שם-כינוי (ניק?) יכולים לפתוח את מטמוניהם, ולספר על מה הם מבקשים סליחה כנה מהבורא. ואולי ירווח לי ולעוד יהודים. אני כשלעצמי בינתיים נצמד לחרטה על עוון הגאווה, בזה ברור לי שיש לי לשפר. חתימה טובה!

אולי יש לך לעשות תשובה גמורה על שאתה טיפש עצום, וכתשובת הרמב"ם הידועה...

אכן, מקבל את דבריך. אני טיפש עצום.
ונפשי כעפר לכל תהיה
גמר חתימה טובה

אתה כבר בדרך הנכונה. עכשיו צריך לחשוב איך בחור מוכשר כמותך הגיע למצב כזה, שאפילו הדברים הפשוטים ביותר, והתובנות הפשוטות ביותר, נעלמו ממך. אם המלאכים חלים ורועדים מפני בורא הכל שמלוא כל הארץ כבודו, איך בשר ודם, חרס שבור, ציץ נובל, מתייחס לכבודו של בורא עולם בשויון נפש. איך לא נקפך לבך על ביטול תורה, ברכות ללא כוונה, לשון הרע, ראיות אסורות ועוד. איך בימים אלו שספרי חיים ומתים פתוחים, אתה כל כך בטוח בעתיד שלך שאתה לא מוצא מקום לחשבון נפש בכלל... מוזר ומפליא...

ומענין לענין באותו ענין, חשבתי הרבה על מה שכתבתי, ועל אף שהשכל שלי אומר לי שמה שכתבתי היה בסדר, אבל הלב שלי אינו נותן לי מנוחה, ועל כן אני רוצה לבקש מחילה על ההתבטאות שלי.

שיהיה לך גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה.