פורום אוצר החכמה

במסכת ראש השנה (דף י עמוד ב) מובא: 'בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה'. וברש"י (יא עמוד א): בא זכרונם לטובה ונגזר עליהן הריון.
קשה לי במימרא זו מה באה להשמיענו, והלא בראש השנה 'כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון... כמה יעברון וכמה יבראון... מי לא נפקד כהיום הזה'. וכל מה שיארע לכל אדם ואדם נגזר עליו בראש השנה. וודאי שפקידה גדולה כזו, פקידת עקרות, ודאי בראש השנה היתה.

אכן הא קמ"ל.

קושיא עצומה, לפי"ד רש"י שכתב דביום זה נגזר עליהן ולאפוקי ממה שאפשר לפרש דביום זה נתעברו, ובזכרוני שיש המפרשים כן (אולי כתב מזה החת"ס באיזה מקום). וכבר שמעתי קושיא זו מיד"נ 'אברהם' ויש לו דברים בזה. נמתין למוצא פיו.

בצלאל כתב:אכן הא קמ"ל.

ביאור נפלא. וכך כתב רבי יעקב סקילי (תורת המנחה, דרשה עז):
למה נפקדים העקרות בראש השנה:
ד"א פקדת לילה, ביום הזה הוא פוקד עקרות ונותן להם הריון על ידי מלאך הממונה על ההריון ולילה שמו, וזהו שאמרו (ר"ה יא.) בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה ויצא יוסף מבית האסורים ובטלה עבודה מאבותינו ממצרים, ונכללין בפקודת לילה שהעבד הרי הוא בבור ויושב בחשך וצלמות אסירי עני וברזל.
וזאת הפקידה היתה מתוקנת ועומדת מששת ימי בראשית, שבשעה שנחתם גזר דינו של אדם וחוה בראש השנה היה וכמו שאמרנו, ובגזר דין של חוה נאמר הרבה ארבה עצבונך והרונך וגו', אם כן בו ביום הוא נפקד ההריון והלידה על כל תולדותיו.
אם כן איפה, זה יום הפקידה לכל נשות העולם.
אבל לכאורה צ"ע, אם כאשר אמרנו, מדוע על הגמרא לדון ולחפש פסוק מיוחד על פקידתם ביום זה, שאמרו בגמרא בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, מנלן? אמר רבי אלעזר אתיא פקידה פקידה אתיא זכירה זכירה, ומאי שנא משאר כל ענין שנגזר ביום זה?

לפו"ר היה אפשר לומר שהחידוש הוא להיפך, דהיינו שמעיקרא הוו"א שמה שבא זכרונן לטובה ונגזר עליהן הריון, זה לא היה בראש השנה. שהרי חנה וגם רחל, העתירו הרבה תפילות ודמעות לפני המקום שיפתח רחמן, ונענה להן בחסדיו - א"כ היינו אומרים שהיה זה לאו דווקא בר"ה, אלא מתי שהפליאו להעתיר; שעל חנה כתוב בריש שמו"א שהפקידה לפני ה' היתה בשעה שהתפללה במשכן "ונתת לאמתך זרע אנשים" וכו' ובירך אותה עלי הכהן (ולימדונו חז"ל שעליות אלקנה היו בג' רגלים, היינו לא בר"ה).

ועל זה באה הגמרא ומשמיעתנו, דאף על פי כן, פקידת חנה ורחל היתה לא מסיטרא דרחמי, אלא בסיטרא דדינא, בראש השנה, שדווקא אז בא זכרונה לטובה (וע"כ הוצרכה להביא הפסוקים). ועומק הדבר, הלא אין לו שיעור.

(אמנם אצל שרה אין הסבר זה שייך לכאורה, ששם מפורש שנקבע הדבר מראש "כעת חיה ולשרה בן" וכו'. ונבונים ממני ודאי ידעו לבאר העניין כולו באופן מיושב יותר).

איש_ספר כתב:קושיא עצומה, לפי"ד רש"י שכתב דביום זה נגזר עליהן ולאפוקי ממה שאפשר לפרש דביום זה נתעברו, ובזכרוני שיש המפרשים כן (אולי כתב מזה החת"ס באיזה מקום). וכבר שמעתי קושיא זו מיד"נ 'אברהם' ויש לו דברים בזה. נמתין למוצא פיו.

אכן הגרי"ח סופר דן בכך בכמה מספריו, וזכורני כי העירו בענין מספר הפרדס לרש"י, האוסר תה"מ בעשרת ימי תשובה.

ע"ד בעלי המוסר, אין האדם עומד בר"ה בחזקת חיים, ומבקש המשך, אלא נידון מחדש על כל הויתו, וכ"כ חזק דבר זה שאפי' העקרה שאין לה בית ולד יכולה להיפקד בר"ה, וזה למדה אותנו הגמ'.

האמת שלצערי הדברים דאז נשתכחו ממני, אך במעומעם היה הרעיון, שפקידת רחל וחנה בר"ה היתה בזכות ומכח יום ראש השנה. ואף אמנם שהכל נידונים בר"ה [וגם שרה נגזר עליה בר"ה] מ"מ הן עלה זכרונן לטובה מכח סגולת ר"ה להזכר בו לטובה.

איש_ספר כתב:קושיא עצומה, לפי"ד רש"י שכתב דביום זה נגזר עליהן ולאפוקי ממה שאפשר לפרש דביום זה נתעברו, ובזכרוני שיש המפרשים כן (אולי כתב מזה החת"ס באיזה מקום). וכבר שמעתי קושיא זו מיד"נ 'אברהם' ויש לו דברים בזה. נמתין למוצא פיו.

אמנם, מהפסוק ממנו נלמד ענין זה (וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת-חַנָּה אִשְׁתּוֹ וַיִּזְכְּרֶהָ ד' ואתיא זכירה זכירה מראש השנה) נראה שהזכירה האמורה כאן שהיתה בר"ה היא ההריון עצמו, שביום זה נתעברו. אבל אי אפשר לפרש כך את הגמ' שם (ר"ה יא), שהלא למהלך הסוגיא המלאכים באו לאברהם בסוכות (או ימים ספורים לפני סוכות, עי' תוס'), ואז פירסה נדה ורק אחרי כן נתעברה וילדה בפסח שלאחריו.

ולקושיה שבראש האשכול יש לומר עפ"ד הגר"א שדין העוה"ז נכתב בר"ה ונחתם ביוה"כ (לא רק לבינונים), ולפ"ז אשמעינן שהריונות אלה נכתבו ונחתמו בראש השנה.

ב' הסברים נאים

ואולי יש לומר באופ"א כי הנה כתב החתם סופר בדרשות [שנו, ב] כי בני חיי מזוני מסוגלים דוקא בר"ה כי שורשם במזל העליון ששם מקור בני חיים מזוני, הרי כי צריך כוח מיוחד לזכות בבני חיי מזוני רק ממזל עליון, וא"כ וודאי בא זכורנם של כל נשות העולם, אבל אלו באו זכרונם עד מזל העליון ובזה נגזר עליהן הריון.

בן הרב כתב:ב' הסברים נאים

הסבר שני לא הבנתי. הרי הקושיא היא על פירוש רש"י. אם כן מהו התירוץ "לולא פרש"י"?

הסבר ראשון - שתפילת חנה היתה בר"ה - אינו חדש אלא ישן נושן, ונמצא בשל"ה (מסכת ר"ה בהגהה). וכ"כ בפני יהושע כתובות סה, א ובהגהות החת"ס או"ח סי' תקפח.

איתא בגמרא ראש השנה י' ע"ב "בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה". ויש להקשות דמהי הרבותא בזאת שנפקדו בראש השנה דמי לא נפקד בהיום הזה?

דיוניםבהלכה כתב:איתא בגמרא ראש השנה י' ע"ב "בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה". ויש להקשות דמהי הרבותא בזאת שנפקדו בראש השנה דמי לא נפקד בהיום הזה?

שו״ת מים חיים אורח חיים סימן כב:

דיוניםבהלכה כתב:איתא בגמרא ראש השנה י' ע"ב "בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה". ויש להקשות דמהי הרבותא בזאת שנפקדו בראש השנה דמי לא נפקד בהיום הזה?

בשואל כענין מציין הרב בלום ז"ל [מלבד מים חיים] למי השילוח ועי"ע בברית שלום

חכם באשי כתב:

איש_ספר כתב:קושיא עצומה, לפי"ד רש"י שכתב דביום זה נגזר עליהן ולאפוקי ממה שאפשר לפרש דביום זה נתעברו, ובזכרוני שיש המפרשים כן (אולי כתב מזה החת"ס באיזה מקום). וכבר שמעתי קושיא זו מיד"נ 'אברהם' ויש לו דברים בזה. נמתין למוצא פיו.

אכן הגרי"ח סופר דן בכך בכמה מספריו, וזכורני כי העירו בענין מספר הפרדס לרש"י, האוסר תה"מ בעשרת ימי תשובה.

אכן בסידור בית יעקב מתמה על הא דכמה אסרו מצ"ע בלילי ראש השנה הא ביום זה נפקדו אמהות העולם.