עמוד 1 מתוך 1
שמא אירע בו דבר קלקלה כל היום כולו
פורסם: ג' אוגוסט 31, 2021 5:30 pm
על ידי עושה חדשות
תוספתא יומא - מצות וידוי ערב יום הכפורים עם חשיכה אבל אמרו חכמים מתודה אדם קודם שיאכל וישתה שמא תטרף דעתו בתוך אכיל' ושתיה ואף על פי שהתודה קודם שיאכל וישתה צריך שיתודה לאחר אכילה ושתיה שמא אירע דבר קלקלה בסעודה ואף על פי שהתודה לאחר אכילה ושתיה צריך שיתודה ערבית ואף על פי שהתודה ערבית צריך שיתודה שחרית ואף על פי שהתודה שחרית צריך שיתודה במוסף ואף על פי שהתודה במוסף צריך שיתוד' במנחה ואף על פי שהתודה במנחה צריך שיתודה בנעילה שמא אירע בו דבר קלקלה כל היום כולו.
לכאו' עולה מדברי התוספתא, שהוידוי הראשון של יוהכ"פ כבר די בו לגבי העבירות של כל השנה, והוידויים החוזרים אח"כ שוב ושוב עד נעילה, הם רק על אותם חטאים וקלקלות שיתכן ונעשו ביוהכ"פ עצמו.
או אולי שהחשש הוא על דבר קלקלה כזה שיקלקל לגמרי את הכפרה שלא תיעשה ע"י הוידוי הראשון של היום, ולכן צריך לפעול שוב את הכפרה ע"י וידויים נוספים עד הרגע האחרון, להינצל מחשש הקלקלה הנ"ל.
מה הביאור כאן.
Re: שמא אירע בו דבר קלקלה כל היום כולו
פורסם: ד' ספטמבר 01, 2021 1:08 pm
על ידי צורב מתחיל
הלא מחלוקת היא אם אחר שהתודה פעם אחת מתודה שוב. ולשיטה שאינו חוזר ומתודה כלל, א"כ כל חזרות הוידוי ביו"כ הא רק שמא אירע דבר קלקלה חדשה.
ופשטות הלשון הוא שאלולי חשש זה היה די בוידוי שבערב יו"כ ולא היה צריך וידוי כלל ביו"כ כי כבר התוודה. וא"כ איזה חשש קלקלה יכול לעכב כפרת יו"כ.
Re: שמא אירע בו דבר קלקלה כל היום כולו
פורסם: ו' ספטמבר 03, 2021 3:32 pm
על ידי עושה חדשות
בתוספתא שם אי' דעבירות שהתוודה ביום הכפורים שעבר לכו"ע אין צריך להתודות עליהן ליום הכפורים הבא, ואם מ"מ התוודה נחלקו שם תנאי האם מגונה או משובח. ועכ"פ למ"ד דהוי מגונה להתוודות שוב, בהכרח כל הוידויים של יוהכ"פ (מהשני ואילך) הם רק מחמת הספק שאולי חטא בינתיים. ולכו"ע מה שתיקנו והצריכו ביוהכ"פ עצמו להתוודות עוד ועוד זה רק מהחשש שמא אירע קלקלה וכו'. ודבר זה קשה בהרגשה. (ומה שהזהירו ע"פ הגר"א לא להגיד וידוי ג"פ אלא רק פ"א, צ"ע במי שסיים את הוידוי בתפילת לחש בשעה שהציבור מתוודה עם הש"ץ בחזרה, האם צריך להפסיק מעט, או שיכול מיד להיצטרף עימם).
Re: שמא אירע בו דבר קלקלה כל היום כולו
פורסם: ה' ספטמבר 16, 2021 8:26 pm
על ידי סגי נהור
עושה חדשות כתב:לכאו' עולה מדברי התוספתא, שהוידוי הראשון של יוהכ"פ כבר די בו לגבי העבירות של כל השנה, והוידויים החוזרים אח"כ שוב ושוב עד נעילה, הם רק על אותם חטאים וקלקלות שיתכן ונעשו ביוהכ"פ עצמו.
או אולי שהחשש הוא על דבר קלקלה כזה שיקלקל לגמרי את הכפרה שלא תיעשה ע"י הוידוי הראשון של היום, ולכן צריך לפעול שוב את הכפרה ע"י וידויים נוספים עד הרגע האחרון, להינצל מחשש הקלקלה הנ"ל.
מה הביאור כאן.
במהלך תפילות היום עלה ברעיוני ביאור נחמד. כיון שמתוודים בין השאר "על חטא שחטאנו לפניך בוידוי פה", והיינו על שהוידוי היה רק בפה ומן השפה ולחוץ - הרי זה ודאי חטא וקלקלה של יוה"כ עצמו. אלא שממילא כשחטאנו בחטא זה נתקלקל כל הוידוי, וא"כ הוידוי הבא הוא גם על כל החטאים של כל השנה. וק"ל.
Re: שמא אירע בו דבר קלקלה כל היום כולו
פורסם: א' אוגוסט 21, 2022 4:25 am
על ידי חלא בר חמרא
כמדו' שמעתי מת"ח בעל מחשבה שליט"א שבכל זמן מועט ביוכ"פ מזדככים יותר עד שכל מיני זוטות שלא נחשבו לגביו כחטא בשעת הוידוי הראשון, כעת הם נחשבים כחטא, ולכן יש לחזור ולהתוודות.
Re: שמא אירע בו דבר קלקלה כל היום כולו
פורסם: א' אוקטובר 13, 2024 7:04 pm
על ידי עושה חדשות
מעל"ע
רבינו יונה בשע"ת כתב:ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא פו, ב): עבירות שהתודה עליהן ביום הכפורים זה חוזר ומתודה עליהן ביום הכפורים אחר, שנאמר (תהלים נא, ה): "וחטאתי נגדי תמיד". רבי אליעזר בן יעקב אומר: אינו חוזר ומתודה עליהן ביום הכפורים אחר. ובמדרשים הזהירו מאד שלא יחזור ויתודה עליהן ביום הכפורים אחר (מדרש תהלים לב), והזהירו על זה משני פנים: האחד - כי הוא מראה עצמו מקטני הבטחון וכאילו איננו בוטח על גדולת סליחת השם יתברך שהוא נושא עון ועובר על פשע, והזכירו על זה (תהלים לא, יט): "תאלמנה שפתי שקר וגו'", והשני - כי אם אינו מזכיר זולתי העונות הקודמים, ידמה כי אין דאגתו זולתי על הראשונות וכי לא חטא מאחרי כן, ואם כן ידמה כי איננו חופש וחוקר דרכיו וזה חלי רע הוא, כי המשגיחים על נפשם רואים בה תמיד דברי עונות או במדותיה, וכאשר מקצרת מהשגת מדרגות היראה או כאשר מקצרת מן העבודה ועסק התורה, כי העונשים גדולים על אלה, גם כי פשיעות הלשון מצויות. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא קסד, ב): שלשה דברים אין אדם נצול מהם בכל יום: הרהור עבירה, ואבק לשון הרע, ושאינם מכוונים לבם בתפלתם פעמים רבות. והשלישית - כי ידמה שהוא מתפאר בהתודותו על הראשונים לבדם כי לא חטא אחרי כן, ואמרו במדרשים (מדרש תהלים לב): בשביל שאין לך מן החדש אתה מתודה על הראשונות! ומה שכתוב (תהלים נא, ה): "וחטאתי נגדי תמיד" - פירשו במדרש: שיהיו נגד עיניו ונזכרים בלבו, אבל לא יזכרם בפיו. עוד פירשו בו בתלמוד ירושלמי (יומא פרק ח, הלכה ז): שלא יהיו בעיניך כאילו לא עשיתם אלא כאילו עשיתם ונמחלו. וכבר זכרנו זה בשערי עיקרי התשובה. ואמנם יש לו לבקש רחמים כל ימי חייו על סליחת עונותיו הראשונים והאחרונים, ולהיות ירא ומפחד אולי לא השלים חוק עיקרי התשובה. והשנית - כי העברות שיש בהן כרת, יסורים ממרקים אותן כאשר זכרנו. גם דוד המלך עליו השלום אמר (תהלים כה, ז): "חטאות נעורי ופשעי אל תזכור". אך לא יזכיר הקודמות בפרט, אחרי אשר שב מהן והתודה עליהן ביום הכיפורים, שכבר קיים מצות הוידוי בהן, ויש לו לבטוח שכבר נתקבל וידויו במה שהוידוי ראוי לכפר. אכן כל הימים יתפלל על סליחת עונותיו, כאשר זכרנו, ואין מחובת התפלה לפרוט חטאיו, רק מחובת הוידוי. ועוד מטעם אחר צריך להתפלל על עונות הימים הראשונים, כי אולי יש לו עונות וחטאות שלא התבונן עליהם ולא זכרם ולא התודה עליהם, כענין שנאמר (תהלים יט, יג): "מנסתרות נקני".
צ"ע לפי דבריו אם יש בכך גנאי שאדם מפרט בתפילתו חטא מסויים ומבקש שימחל לו אף שכבר התודה עליו ביוהכ"פ, מחמת היותו ירא ומפחד אולי לא השלים חוק עיקרי התשובה.