מזה כמה ימים שמעתי מאדם חשוב שאין הקב"ה נוהג ב'מידת הרחמים' אלא בדין של מטה, אולם בבוא האדם לב"ד של מעלה או אז יקוב הדין את ההר ואין דנים אותו אלא במידת הדין, אחר הנחה זו בא לדון בברכת 'מחיה מתים ברחמים רבים' שאין פרושה אלא - מחיה מתים ברחמים שריחם עליהם בזה העולם, והביא ראיה לזה מברכת הקברים 'ועתיד להחיותכם בדין'. [יש לדון האם פירוש המילה 'בדין' הוא ב'מידת הדין' או דהכונה 'בדין שדן', דכן נראה מפירוש ריב"י]
לי הצעיר נראתה הנחה זו מוחדשת ובינותי מעט בספרים למצוא לו רב וחבר, ולא מצאתי לו אלא רבנו הגרי"ס בכוכבי אור שכתב כן, ואולי כיון דבריו לדברי הגרי"ז בשם הגר"ח במש"כ גבי 'והייתי עד ממהר'[אולם שם נראה שדיבר ל'יום הדין הגדול והנורא' ולא על כל דין פרטי של האדם].
והנה גם אם נקבל פירושו הדחוק ל'מחיה מתים ברחמים' עדיין ישארו נוסחי תפילות מוקשים כגון 'קל מלא רחמים'.
אשמח אם יוכל אי מי לאלפני בינה ודעת בנושא זה.