פורום אוצר החכמה

איש הגבעה כתב:יש להעיר, שלכאורה עדיף במקום שיעורים שזה חצי שיעור, שישתה משקים המרים (למשל מים שיש בהם תה קמומיל מאד חזק).

ברוך00 כתב:הוראות לצום יום הכיפורים לחולי קורונה

עזריאל ברגר כתב:

איש הגבעה כתב:יש להעיר, שלכאורה עדיף במקום שיעורים שזה חצי שיעור, שישתה משקים המרים (למשל מים שיש בהם תה קמומיל מאד חזק).

ובפרט מי שאבד לו חוש הטעם - בוודאי שעדיף שיאכל דברים שטעמם לא טוב.

אבל כמובן צריך להיזהר מאוד, כי לפעמים הדברים האלו הם מזיקים לגוף.

איש הגבעה כתב:יש להעיר, שלכאורה עדיף במקום שיעורים שזה חצי שיעור, שישתה משקים המרים (למשל מים שיש בהם תה קמומיל מאד חזק)
בספר שבת שבתון להגר''י זילברשטיין כתב בספ''ד שחולה כליות הזקוק לשתות הרבה נוזלים, יחלוט או יבשל בערב יום הכפורים עשבי מרפא מרים במים, ויוכל לשתותם ביום הכיפורים, מבלי שיעבור על שום איסור תורה. וזה עדיף מלשתות חצאי שיעור ממשקה שיש בו הנאה לגוף. שיש בו איסור תורה של חצי שיעור.
וא"כ חולה מאומת שהיו לו תסמינים ועבר לו ואומרים לו לאכול, לכאורה עדיף משיעורים משקין המרים וצ"ע.

שאלת הרב חיים זאב ראם, ראש כולל 'כרם אליהו', קרית יובל - ירושלים

חולה שלא מרגיש את הפגם בטעם

בא לפני בערב יום הכיפורים יהודי שהיה חולה לאחרונה ומתקשה לצום, מחמת החולשה, ואמרתי לו [כפי שיבואר להלן] לשתות משקים שאינן ראויים כגון תה מצמח 'לענה' שנמכר בחנויות טבע, ואף עשיתי לו משקה כזה, והוא אכן מר כלענה.

אך דא עקא, שנתתי לו קצת לשתות מזה, בערב יוה"כ והוא לא הרגיש את הפגם בטעם, מחמת מחלתו שאבד לו חוש הטעם של בריאים, והוא רק הרגיש שהוא משקה קצת שונה, אבל לא מהווה לו הפרעה משמעותית.

והשאלה האם מתקיים בזה ההיתר המוזכר בשו"ע או"ח תרי"ב ס"ו אכל אוכלים שאינם ראויים לאכילה פטור, וכן ברמ"א שם ס"ט שתה משקין שאינם ראוין לשתיה ... פטור.

או דילמא מאחר והוא לא מרגיש את הפגם, אין בזה שום קולא, וכמשקין ראויין דמי.

ויש מזה נפ"מ גם לעניין לכתחילה, עי' טור שם שמביא ראבי"ה שמתיר לכתחילה לשתות פחות מכשיעור משקין שאינם ראויים, ועי' במשנ"ב סקט"ו שיש ליזהר בזה לכתחילה לבריאים.

ועי' בחוט השני להגר"נ קרליץ זצ"ל יום כיפור עמ' קנ"ה, שמתיר לחולה שאין בו סכנה לסמוך על שיטת ראבי"ה.

ומעתה נפשי בשאלתי האם משקין שאינם ראויים נקבע לפי האדם עצמו, או נקבע לפי העולם כולו, כלומר האם הפטור הוא משום שמפקיע את החפצא מלהיחשב אוכל, וזה תלוי בעולם, או שהפטור משום שמפקיע את המעשה אכילה הזה מלהיחשב אכילה, וזה תלוי באדם עצמו, ובנידון דידן לאדם זה האכילה ראויה.

[ובמאמר המוסגר יש לי להעיר וגם בזה אני מבקש ממעלתכם התרת הספיקות, מה שראיתי יש מורי הוראה שאומרים לעשות משקים שאינם ראויים על ידי לבשל 3 גרם תה בכוס אחת, וזה מר לשתייה, עד שזה שלא כדרך הנאתו.

ולענ"ד אין זה מספיק, עי' רבינו מנוח שביתת עשור פ"ב ה"ז שכתב "אלא וודאי כי פטרינן ביום הכיפורים אוכל אוכלין שאינם ראויים דווקא עשבים המרים בתכלית, כגון לענה וראש, והדומה להן שאינן ראויים כלל מרוב מרירותם, אבל דברים הראויים לרעבים, אע"פ שאינם ראויים לשבעים, ראויים קרינן להו, והאוכל מהן חייב", ואכתי צ"ע מה שיעור ה'רעבון'. אחרי כמה ימים שלא בא אוכל לפיו, אדם יאכל עשבים מרים מאוד, ומהו הגבול להחשיב אינו ראוי].

ביקרא דאורייתא