פורום אוצר החכמה

נהגו העולם לומר בקול עם החזן את התוספות שהוסיפו הגאונים בתפילות עשרת ימי תשובה בתפילת העמידה - זכרנו לחיים, מי כמוכה, וכתוב לחיים, בספר חיים - אך נחלקו המנהגים בדבר, יש מקומות בהם הציבור אומרים בקול את כל ארבעת האמירות ויש מקומות בהם אומרים רק את שתי האמירות האחרונות.
בדרך כלל הדבר נחלק (לפחות כאן בארץ הקודש) בין מנהג אשכנז לספרד, שבמקומות שמתפללים נוסח אשכנז נוהגים להשתתף בקול רק באמירות האחרונות ובנוסח ספרד גם בראשונות (איני יודע מה המנהג בעדות המזרח), אך אין זה כלל מוכרח, וכבר הייתי במקומות שמתפללים נוסח אשכנז שאמרו את כל האמירות.
אבקש לדעת האם יש מקורות קודמים למנהגים אלו, ומה באמת הסברא לחילוק בין האמירות הראשונות לאחרונות.


בברכת גמר חתימה טובה לכל חכמי ורבני הפורום, יהי רצון שתתברכו משמיא בכל מילי דמיטב.

שמעתי טעם, מאחר שכבר הזכירו בלחש חיים "טובים" אין אומרים שוב זכרנו לחיים וזוכר יציריו לחיים, איני זוכר המקור.

באשכול אחר כאן הביאו שהבני יששכר - שלכאורה התפלל מנהג ספרד - מזכיר מנהג זה (שאין אומרים זכרנו כו' בחזרת הש"ץ) כ"מנהג כל העולם"!

וראה גם לקוטי מהרי"ח.

יעויין אזור אליהו- על אתר על-פי מעש"ר אות ר"ד (שאין לומר כלל את האמירות עם הש"ץ. אמנם, במעש"ר איתא רק לגבי וכתוב ו-בספר והעירו שהמנהג היה לומר רק את אלו עם הש"ץ ואת זה בא אדוננו הגר"א לאפוקי, אבל זכרנו ומי כמוך לא נהגו לאומרם עם הש"ץ)

כמעט בטוח שהיה על זה אשכול בעבר.
מנהג פפד"מ לומר רק "בספר" (ואחרי "וכתוב" הקהל עונים "אמן").

אביש כתב:שמעתי טעם, מאחר שכבר הזכירו בלחש חיים "טובים" אין אומרים שוב זכרנו לחיים וזוכר יצוריו לחיים, איני זוכר המקור.

האם ידוע מקור להנ"ל?

אביש כתב:

אביש כתב:שמעתי טעם, מאחר שכבר הזכירו בלחש חיים "טובים" אין אומרים שוב זכרנו לחיים וזוכר יצוריו לחיים, איני זוכר המקור.

האם ידוע מקור להנ"ל?

אגרות קודש האדמו"ר מליובאוויטש כרך ג עמוד ה (אלא שלגבי "מי כמוך" הוא אומר טעם אחר - שאינו בקשה אלא שבח).

עזריאל ברגר כתב:

אביש כתב:

אביש כתב:שמעתי טעם, מאחר שכבר הזכירו בלחש חיים "טובים" אין אומרים שוב זכרנו לחיים וזוכר יצוריו לחיים, איני זוכר המקור.

האם ידוע מקור להנ"ל?

אגרות קודש האדמו"ר מליובאוויטש כרך ג עמוד ה (אלא שלגבי "מי כמוך" הוא אומר טעם אחר - שאינו בקשה אלא שבח).

תודה רבה

אביש כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אביש כתב:

אביש כתב:שמעתי טעם, מאחר שכבר הזכירו בלחש חיים "טובים" אין אומרים שוב זכרנו לחיים וזוכר יצוריו לחיים, איני זוכר המקור.

האם ידוע מקור להנ"ל?

אגרות קודש האדמו"ר מליובאוויטש כרך ג עמוד ה (אלא שלגבי "מי כמוך" הוא אומר טעם אחר - שאינו בקשה אלא שבח).

תודה רבה

בספר דברי יצחק [סוואליווע] מביא שאחד שאל את מהר"ש מבעלזא וענה לו כנ"ל כי אחר שזכרנו כבר בלחש חיים טובים אין טעם להמעיט עי"ש

בכלל יש כמה מקומות אצל חסידים שגם לא אומרים זכרנו לחיים ומי כמוך הציבור אצל חזרת השץ
כמו זידיטשוב טשרנאבל ועוד

אבל הפלא הוא שאלו שכן אומרים זכרנו לחיים הציבור אצל חזרת הש"ץ , מ"מ בתפלה בימים נוראים לא נוהגים כך, וזה כבר פלא דמה החילוק בין ימים נוראים לעשרת ימי תשובה

בשער המלך כתב:אבל הפלא הוא שאלו שכן אומרים זכרנו לחיים הציבור אצל חזרת הש"ץ , מ"מ בתפלה בימים נוראים לא נוהגים כך, וזה כבר פלא דמה החילוק בין ימים נוראים לעשרת ימי תשובה

ואני ראיתי (בחב"ד) הפוך - שבעשי"ת א"א (כדברי הרבי שהובאו לעיל), אבל בימים נוראים שרים עם הש"ץ...

לבי במערב כתב:

בשער המלך כתב:אבל הפלא הוא שאלו שכן אומרים זכרנו לחיים הציבור אצל חזרת הש"ץ , מ"מ בתפלה בימים נוראים לא נוהגים כך, וזה כבר פלא דמה החילוק בין ימים נוראים לעשרת ימי תשובה

וכמו שהעיר הרי"מ ז"ל ב'אוצר מנהגי חב"ד' במקומו.

חשבתי אולי הסיבה למה ימים נוראים כולם לא אומרים זכרנו ומי כמוך אצל חזרת הש"ץ. כי היות שנוסח אשכנז הוא כך ויסוד שלנו הוא נוסח אשכנז, אצל התפלה של ימים נוראים נשאר המנהג שלנו של אשכנז כימי קדם [וכמו עיקר נוסח התפלה של ימים נוראים נשאר גם זה]