התפלל תשע לסוברים שהיחידים בשבע - כהגרי"ז ולא מטעמיה!

[איש_ספר]

כנודע נחלקו גאונים וראשונים אם תפילת מוסף של ר"ה שהיא תשע ברכות, היא גם ליחידים או רק לש"ץ. להלכה וכן מנהג פשוט שאף היחידים בתשע. עד כדי כך שבמ"ב הסתפק אם יחיד שאינו יודע להתפלל תשע מותר לו להתפלל או שהוא כאדם שאינו יודע להתפלל שמו"ע.

ונזרקה שאלה, האם הסוברים שהיחידים בשבע, סוברים שאסור ליחיד להתפלל תשע? או שרק אין חובה?

ואם נימא שאסור, לכאורה אם מתפלל תשע לא יצא יד"ח כלל וכל ברכותיו לבטלה. שהפסיק בתפילתו.

ואם כ"ז נכון, הרי שלסוברים שרק הש"ץ בתשע, יש ענין גדול להקשיב לכל חזרת המוסף!

מה דעתכם?

כקודמו נכתב בל"ע בספרים כלל, ואם כבר הלכו בו וכו', אבקש סליחת החברים.

[בברכה המשולשת]

הסברא ודאי כן היא.

[כדכד]

י/ש ענין גדול להקשיב לכל החזרה ובפרט בר"ה שיש גם תקיעות ע"ס הברכות וצריך לשמען ברצף אבל פשוט שהמתפלל תשע אינו נחשב שמפסיק בתפלה שלא לצורך הואיל וכווונתו היתה לצורך וברכותיו אינם לבטלה. גם א ני לא כתבתי בעיון בספרים ולכן לא הבאתי מקורות

[איש_ספר]

"כוונתו לצורך" אינה סברא שבגינה לא יהיו הברכות היתרות הפסק.

[חשבונות רבים]

ואם נימא שאסור, לכאורה אם מתפלל תשע לא יצא יד"ח כלל וכל ברכותיו לבטלה. שהפסיק בתפילתו.

ממתי הפסק (שאינו באונס) גורם שלא יצא יד"ח??

[איש_ספר]

צודק. לכאורה טעיתי. אע"פ שלענין מזיד נחלקו אחרונים, כמבואר בבה"ל סי' קד ס"ו ד"ה דינו, מ"מ בשוגג ודאי יצא.

[לענין]

כבודו צודק בהחלט! - כאיש ספר ולאו מטעמיה !
לדעת הסוברים שאין היחיד מתפלל אלא שבע, הוא מפני שאינו יכול להוציא את עצמו במלכויות זכרונות ושופרות. ובהדיא קאמרו דגם כאשר התפלל ז', מ''מ כדי לצאת מהש''ץ הנך ג' ברכות, עליו לשמוע את כל החזרה, כ''כ הרמב''ן והריטב''א והר''ן, והדגישו דבעי' שיהיה שם עד הסוף. וממילא בודאי שיש לחוש להנך ראשונים ז''ל (שצידד הפמ''ג לסמוך עליהם לענין דיעבד במי שאינו יודע אלא את השבע, ובדרך אגב זה צ''ע, דלמה דקי''ל כהרא''ש הוו ברכותיו לבטלה) ולהקשיב לכל החזרה, דאל''כ לא יצא י''ח מלכויות וזכרונות ושופרות וגם לא תקע על הסדר.

[לענין]

צודק. לכאורה טעיתי. אע"פ שלענין מזיד נחלקו אחרונים, כמבואר בבה"ל סי' קד ס"ו ד"ה דינו, מ"מ בשוגג ודאי יצא.

יש להעיר דפעמים הרבה הוי בכלל שהה כדי לגמור את כולה, הפוסל בתפילה גם שלא במקום אונס, ויל''ד דגם זה חשיב אונס, מחמת שהוא מוכרח להתפלל תשע - הן אמנם שיכול להתפלל במהירות, עכ''פ להרי''ף גם שלא במקום אונס, בתפילה לא יי''ח, והדרא סברת אי''ס לדוכתה, שלא יצא היחיד מחמת שהייתו, ואולי יש לחדש להחמיר שיראה המתפלל שלא ישהה בברכת האמצעיות יותר מכדי כולה.

[סעדיה]

ונזרקה שאלה, האם הסוברים שהיחידים בשבע, סוברים שאסור ליחיד להתפלל תשע? או שרק אין חובה?

ואם נימא שאסור, לכאורה אם מתפלל תשע לא יצא יד"ח כלל וכל ברכותיו לבטלה. שהפסיק בתפילתו.

ואם כ"ז נכון, הרי שלסוברים שרק הש"ץ בתשע, יש ענין גדול להקשיב לכל חזרת המוסף!

פשיטא שמותר להתפלל תשע, ואם אתה חושש שאסור אז אל תתפלל תפילת הלחש בכלל.

[לענין]

אני חושב שטעיתי, דגם להאומרים שמתפללין ז' זה משום שהל' כר''ג שכאן גם הבקי יוצא לכתחילה משום דאוושי, וא''כ אם מתפלל בעצמו ודאי נפיק, ול'א עיינתי כה''צ.

[אוצרניק]

ואני בעניי איני מבין כלל את שיטת הראשונים שסוברים שיחידים מתפללים שבע.
הרי נפסק להלכה בר"ה כר"ג, שהשליח ציבור הוא זה שמוציא את הרבים, ואין היחידים מתפללים.
אלא שכתבו הראשונים, שכיון שצריך לשמוע כל תיבה, חוששים שמחמת אריכות התפילה לא ישמעו היטב, ולא יצאו בשמיעה. לכך עדיף שיתפללו לבד.
ואם מתפללים רק שבע, שוב צריכים לשמוע את הש"צ כל תיבה מכל התפילה, ומדוע מתפללים בלחש.

[לענין]

לפי הראשונים הסוברים שמתפלל ז' פי' הגמ' הוא דהל' כר''ג 'בברכות של ר''ה' הוא בהנך ג' דוקא, היות ו'אוושי' שקשה לזוכרם בע''פ.
תסתכל בפנים ותחכים בעז''ה

[איש_ספר]

מצאתי את האשכול הזה והתביישתי שכתבתי בו דברים מקופיא ממש.

לגופו של דבר פשוט וברור שיחיד יכול להתפלל תשע.

וכמש"כ 'לענין' בסו"ד, כל המנהג להתפלל שבע ביחיד אינו משום שנתקן דוקא לציבור (כמו במוסף בחבר עיר למאן דאית ליה) אלא משום דהלכה כר"ג בר"ה ויוה"כ דהשוו את כולם כאינם בקיאים.

וכשם שאינו בקי יכול להתפלל לעצמו אם רוצה להתאמץ שמישהו יקריא אותו או בכל דרך אחרת, וכשם שלר"ג מתפללין הקהל בלחש (וכמו שאמרו שם חכמים לר"ג בר"ה ל"ד ע"ב, לדבריך למה מתפללין בלחש), הוא הדין שאפשר להתפלל תשע בלחש.

וכ"ז פשוט וברור, ורק כדי שלא אטעה בזה שוב, אני רושם הדברים כאן.