פורום אוצר החכמה

בפסקי תשובות המצו"ב כותב שיחיד שתוקע לעצמו - ראוי לו לתקוע מאה קולות.
לעומתו, מצאתי בקשו"ע ילקוט יוסף שכותב כך:

יחיד שלא תקע, ורוצה שיתקעו לו בשעה שמתפלל מוסף בלחש, על ידי שירמז לתוקע לתקוע, לא יפסיק, וכל שכן שאינו רשאי לתקוע בעצמו באמצע התפלה. ודי לו ששומע לפני התפלה או לאחריה, שלשים קולות, כי לא תקנו לשמוע תקיעות בתפלת מוסף אלא בצבור. ונכון שיתקעו ליחיד לפני שיתפלל תפלת מוסף. [ילקוט יוסף מועדים עמוד נד].

אם יש למישהו מקורות נוספים לגבי ענין מאה קולות ביחיד (כולל בילקו"י עצמו שאינו תח"י לע"ע) - אשמח לשמוע.

לענ"ד הילקו"י לא מתכוון שלשים לאפוקי מאה אלא שלשים לפני או אחרי התפלה ולא בתוך התפלה. מה שכתב די לו היינו מדינא אבל אה"נ שמצד המנהג יש מקום ליותר

כדכד כתב:לענ"ד הילקו"י לא מתכוון שלשים לאפוקי מאה אלא שלשים לפני או אחרי התפלה ולא בתוך התפלה. מה שכתב די לו היינו מדינא אבל אה"נ שמצד המנהג יש מקום ליותר

הבעיה היא שאם אין מקור ברור לתקיעות אלו - ה"ז חילול יו"ט...

עזריאל ברגר כתב:

כדכד כתב:לענ"ד הילקו"י לא מתכוון שלשים לאפוקי מאה אלא שלשים לפני או אחרי התפלה ולא בתוך התפלה. מה שכתב די לו היינו מדינא אבל אה"נ שמצד המנהג יש מקום ליותר

הבעיה היא שאם אין מקור ברור לתקיעות אלו - ה"ז חילול יו"ט...

זה לא חילול יום טוב, כי מדוקדק מדברי כמה ראשונים שמקיימים מצוה קיומית בכל תקיעה שתוקעים והאריך בזה הנצי"ב בכמה מקומות. ואם יהיה לי זמן אציין בהמשך את המקורות לכך. אך הדברים ידועים.

שלמה בן חיים כתב:

עזריאל ברגר כתב:

כדכד כתב:לענ"ד הילקו"י לא מתכוון שלשים לאפוקי מאה אלא שלשים לפני או אחרי התפלה ולא בתוך התפלה. מה שכתב די לו היינו מדינא אבל אה"נ שמצד המנהג יש מקום ליותר

הבעיה היא שאם אין מקור ברור לתקיעות אלו - ה"ז חילול יו"ט...

זה לא חילול יום טוב, כי מדוקדק מדברי כמה ראשונים שמקיימים מצוה קיומית בכל תקיעה שתוקעים והאריך בזה הנצי"ב בכמה מקומות. ואם יהיה לי זמן אציין בהמשך את המקורות לכך. אך הדברים ידועים.

מעתיק מדברי אדה"ז בשו"ע:

אבל לאחר שכבר גמרו כל מנין תקיעות אלו אין לתקוע עוד בחנם שהרי התקיעה היא אסורה ביו"ט מדברי סופרים ולא התירוהו אלא לצורך ... אבל לתקוע בחנם הוא זלזול יו"ט

שלמה בן חיים כתב:בחנם

אם כדבריך הראשונים - לא משכחת לה "בחינם".

שלמה בן חיים כתב:

עזריאל ברגר כתב:

כדכד כתב:לענ"ד הילקו"י לא מתכוון שלשים לאפוקי מאה אלא שלשים לפני או אחרי התפלה ולא בתוך התפלה. מה שכתב די לו היינו מדינא אבל אה"נ שמצד המנהג יש מקום ליותר

הבעיה היא שאם אין מקור ברור לתקיעות אלו - ה"ז חילול יו"ט...

זה לא חילול יום טוב, כי מדוקדק מדברי כמה ראשונים שמקיימים מצוה קיומית בכל תקיעה שתוקעים והאריך בזה הנצי"ב בכמה מקומות. ואם יהיה לי זמן אציין בהמשך את המקורות לכך. אך הדברים ידועים.

עיין דרכי משה תקפח,א, שיש מי שסובר שמותר לתקוע כל היום, אך רבותינו לא פסקו כמותו.

אם נניח שיש ענין לתקוע מאה גם ביחיד, או עכ"פ בציבור לכו"ע,
מה הדין באופן שבהכרח לא ישלים מאה, האם מותר לו לתקוע יותר מהשלושים/ששים הראשונים, או דכיון דבלא"ה לא יגיע למאה אז הדר דינא דהוי שבות?

העירוני מהמטה אפרים תקצב,יב:

הנוהגים לתקוע בתקיעת סדרים רק תשר׳׳ת לכל סדר ואין בידם רק מ"ב קולות הם נוהגים לתקוע אחר התפלה עד תשלום מאה קולות

ומכאן משמע שאין קשר בין מאה קולות לבין פיזור התקיעות על סדר תפילת הציבור.
ולכן אין שום מקור לענין מאה קולות דווקא לציבור,
ולכן נלפענ"ד שאפילו אשה שרוצה לשמוע מאה קולות - אפשר לתקוע עבורה.

עזריאל ברגר כתב:

יוסף בניהו כתב:יש לדון למי שנמצא בבידוד כמה קולות יתקע (במקרה שהוא יכול לתקוע, והוא לא מקשה על אחרים)
לכאורה הפוסקים כתבו שלחולה תוקעים שלושים וא"כ ה"ה לכל יחיד
אך יותר נראה לומר שהפוסקים באו לומר שדי לו בשלושים אבל אם ירצה לתקוע עוד להשלים למאה יכול
ולא מסתבר לומר שדין מאה תקיעות נתקן לציבור ולא ליחיד (ואינו דומה לתקיעות על סדר הברכות שנתקן דוקא לציבור)
ואין לאסור מצד תקיעות שלא לצורך שכתב הרמ"א כי סוף סוף זה לצורך

אשמח לשמוע חוות דעת החברים

סברתי פעם שדין מאה קולות שייך דווקא על סדר התפילה וכיו"ב ואינו שייך ליחיד כלל.
וגברו עלי חברי בראיות (ממטה אפרים ומעוד מקורות (בני יששכר, רדב"ז ועוד) שאכן יש ענין לשמוע מאה קולות, ואפילו לאשה אפשר לתקוע מאה קולות.
והסכמתי עימם.

לכאורה עצם זה שהאשכנזים לא תוקעים בלחש, אלא תוקעים אחרי התפילה
משמע שזה לא שייך כ"כ לתפילה

יוסף בניהו כתב:

עזריאל ברגר כתב:

יוסף בניהו כתב:יש לדון למי שנמצא בבידוד כמה קולות יתקע (במקרה שהוא יכול לתקוע, והוא לא מקשה על אחרים)
לכאורה הפוסקים כתבו שלחולה תוקעים שלושים וא"כ ה"ה לכל יחיד
אך יותר נראה לומר שהפוסקים באו לומר שדי לו בשלושים אבל אם ירצה לתקוע עוד להשלים למאה יכול
ולא מסתבר לומר שדין מאה תקיעות נתקן לציבור ולא ליחיד (ואינו דומה לתקיעות על סדר הברכות שנתקן דוקא לציבור)
ואין לאסור מצד תקיעות שלא לצורך שכתב הרמ"א כי סוף סוף זה לצורך

אשמח לשמוע חוות דעת החברים

סברתי פעם שדין מאה קולות שייך דווקא על סדר התפילה וכיו"ב ואינו שייך ליחיד כלל.
וגברו עלי חברי בראיות (ממטה אפרים ומעוד מקורות (בני יששכר, רדב"ז ועוד) שאכן יש ענין לשמוע מאה קולות, ואפילו לאשה אפשר לתקוע מאה קולות.
והסכמתי עימם.

לכאורה עצם זה שהאשכנזים לא תוקעים בלחש, אלא תוקעים אחרי התפילה
משמע שזה לא שייך כ"כ לתפילה

הרי המנהג המקורי (בוודאי אצל בני אשכנז) היה לתקוע רק במיושב ובחזרה.
ותקעו רק 40 קולות בסה"כ.
ותקיעת מאה קולות אצל בני אשכנז מקורה בשל"ה הקדוש (על-פי האר"י הקדוש), כידוע.

וזה עצמו מוכיח שזה לא נתקן על סדר התפילה
וא"כ אין חילוק בין ציבור ליחיד

מצאתי בס' שופרא דשופר (בוקסר), עמ' רכ - ולכ' ראייתו אינה מכרעת כ"כ:

חשוב להדגיש שכל העניין של מאה קולות הוא רק למצוה מן המובחר, ורק בציבור, אבל ביחיד אין ענין לשמוע יותר מל' קולות כמבואר ברמ"א תקצ"ב ס"ב וזה לשונו: "יחיד אינו מפסיק לתקוע בברכות, ואפילו יש לו מי שיתקע לו. הגה. אלא תוקעים לו קודם שיתפלל מוסף, ואין צריכין לתקוע לו שנית (כל בו ובית יוסף בשם א"ח)", עכ"ל. וכתבנו זאת משום ששמעתי שיש מקומות שנוהגים לתקוע מאה קולות עבור נשים, והוא תמוה, דבקושי התירו לתקוע עבורם ל' קולות, כמבואר לקמן בפרק י"ד.

כמובן שראייתו אינה מוכרחת כלל
ומשמע שגם הוא לא ניחא ליה דוקא בנשים אבל בגברים שזה מצוותם יתכן שגם הוא מודה

אצרף מה שכתבתי בזה
אשמח לקבל תגובות מהחברים

הצעה של סדר מאה קולות ליחיד:

(כל סימן יש לעשותו ג"פ)

תשר"ת - נשימה אחת חזו"א
תש"ת
תר"ת
-עד כאן 30 קול המחויבים-

תשר"ת - נשימה אחת משנ"ב
תשר"ת - ב' נשימות
תשר"ת - רש"י
תש"ת - רש"י
תשר"ת - תרועה מתרעשת
תר"ת -תרועה מתרעשת
-עד כאן 96 קולות-

ויוסיף עוד תשר"ת אחד - ס"ה 100 קולות

כמדומני המנהג לתקוע לנשים הוא רק ל׳ קולות ולא מאה (ומשום שרק ע"ס התפילה תוקעים מאה)

אפשר לומר כי הנשים לא מחויבות בכלל
ויש מחלוקת אם מותר לתקוע להם בכלל ולכן לא נהגו יותר מכך
ואין מזה הכרח שזה דוקא בציבור