פורום אוצר החכמה

בנעורי אני זוכר שלא מאחלים כלום, וכן שמעתי מזקנים טעם שלא יחשבו שהוא יום טוב ומותר בבישול, וגם שבת אינו [על אף שהרמב"ם בסדר התפילה הזכיר שלא ידלג על מזמור שיר ליום השבת ביוה"כ],
זה קצת בעיה אם פוגשים משהו אפשר לאחל גמ"ח טובה, אבל אם יוצאים מהבית מה יגידו אולי שלום כדינא דגמ', לא להגיד כלום זה לא דרך ארץ לא? או שאדרבא זה חלק מהאווירה של יוה"כ, אבל הלא לא היו ימים טובים וכולי [שמעתי כעת מתלמיד הגרי"ד מבוסטון שבליטא נהגו לאחל גוט שבת גוט יו"ט איני יודע אם נכונה השמועה].

גוט יו"ט

מה המקור שלך?

פרי יהושע כתב:מה המקור שלך?

לא צריך מקור לזה שיו"כ זה יו"ט

חוקרנוביץ כתב:

פרי יהושע כתב:מה המקור שלך?

לא צריך מקור לזה שיו"כ זה יו"ט

סליחה, אם לא קראתי את הודעתי הראשונה, אמרתי שאכן יו"ט ולא היו ימים טובים וכו', אבל המנהג כמדומה לא היה לברך כך, ושמעתי מזקני הדור שהוא בדווקא שלא יבאו לעשות מלאכות או"נ, הרהרתי שאולי כן אפשר להקל וכמדומה שלאחרונה כך הונהג, אבל אולי זה איכשהו לא כ"כ, וגם שבאמת יו"ט של הכיפורים גם בלשון תורה חשוב כשבת שבתון, וגם לשון הרמב"ם שלא מדלגים מזמור שיר ליום השבת, וגם דברי המהר"ל שחשוב כשבת של ששת הימים טובים שנזכרו ברמב"ם ריש הל' יו"ט, כל זה יכול לעורר שאלה על מה ראוי לנהוג, כך שאם היית אומר לי שאכן ראית שכך מאחלים הזקנים זה לזה לא הייתי אומר ולא מידי, אם אינך אומר לא הוספת עכ"פ לי ולא מידי, גם אני חושק באמירת גוט יו"ט ביוה"כ.

מסתמא לא נהגו לאחל כלום באמצע יום כיפור בגלל שכולם עסוקים בתפילה, ומי שהולך הביתה זה רק בגלל שאין לו כוח להשאר, (ונשמטים אחד אחד, במהלך אמירת שיר היחוד, או ספר תהילים, או כתר מלכות, וכו').
וזה לא כמו ליל יו"ט רגיל שמסיימים את התפילה וכולם הולכים באותו זמן הביתה.

בכניסת יום כיפור בהליכה לבית הכנסת נהגו לברך איש את רעהו "לשנה טובה תחתם" (מנהגי אשכנז).

הרבי מליובאוויטש זי"ע נהג שלא לאחל כלום, והיה הדבר בולט בהשוואה לשבת ויו"ט שבהם כן איחל להעוברים בדרכו.

דבר נוסף היה בולט ובעצם היינו הך, שבדרך כלל בעת כניסתו ויציאתו לתפילות היו שרים (לא רק בימים חגיגיים אלא גם בימי חול סתמיים - כך בשנותיו האחרונות), אולם ביוה"כ היה נכנס ויוצא בשתיקה ולא שרו מאומה.

דרומי כתב:ביוה"כ היה נכנס ויוצא בשתיקה ולא שרו מאומה.

מסתמא תלוי בין השנים השונות. כשבשנים המאוחרות - מסתמא שרו גם ביוה"כ.

שער הציון סי' תרכג ס"ק טז.

בינה נא זאת! כתב:שער הציון סי' תרכג ס"ק טז.

שם מדבר על מוצאי יום הכיפורים, ואכן כך הוא מנהגנו לומר "גוט יום טוב" במוציו"כ.