מה עדיף? נעילה מפלג המנחה או סליחות אחר התפילה

[בני ברקי]

מכיון שהנושא של תפילת נעילה וברכת כהנים עלה כאן בכמה וכמה אשכולות אולי מישהו ירכז את הנושא הזה אחת ולתמיד.
ישנם מקומות שנהגו להתחיל תפילת נעילה בפלג המנחה ולא לדלג בתפילה שום סליחה ומספיקים ברכת כהנים בזמן(לפני 13 דק' אחרי השקיעה) וישנם שנהגו להתחיל נעילה 3/4 שעה לפני השקיעה ולדחות את אמירת הסליחות לאחר חזרת הש"ץ וגם מספיקים ברכת כהנים לפני השקיעה.
2 השיטות האלה הם לא כ"כ לכתחילה, השאלה מה עדיף? לאיזה שיטה ישנם מקורות קדומים יותר? .
באיזור מגורי ישנו בית כנסת שנוהג כישיבת "חברון" ומתחיל נעילה מוקדם וישנו מנין שמדלג את הסליחות ומתחיל נעילה בזמן. מה עדיף? מה פחות בדיעבד?

[ברזילי]

זמן תפילת נעילה הוא כשהחמה בראש האילנות, כך מבואר בירושלמי ונפסק בטוש"ע (ולשון הרמב"ם סמוך לשקיעת החמה, וסתם סמוך הוא כחצי שעה). אמנם יש מן האחרונים שכתבו שאפשר להתפלל מפלג, אך הפשטות היא שלכה"פ עיקר זמנה כשחמה בראש האילנות או סמוך לשקיעה.

אלא שאצל האשכנזים ברוב המקומות בחו"ל לא נשאו כפים בלא"ה, וממילא לא היה שום דוחק לסיים חזרה דנעילה עם השקיעה, והתחילו בתפילה כשחמה בראש האילנות והאריכו בסליחות ובפיוטים עד שחשכה. אצל הספרדים נשאו כפים, ומנהגם אכן להתחיל נעילה בזמנה חצי שעה או רק מעט יותר קודם השקיעה, ומזדרזים בתפילה להספיק נ"כ קודם השקיעה, ואומרים הסליחות אחרי חזרת הש"ץ.

כשהתיסד מנהג אשכנזים פרושים בא"י, התעוררה הבעיה כיצד ניתן להספיק נוסח תפילת נעילה כמנהג האשכנזים וכן לשאת כפים בנעילה כדין, ולכן הונהג לסמוך לכתחילה על הפמ"ג ועוד אחרונים ולהתחיל נעילה קצת אחרי פלג המנחה (של הגאונים).

ויש מקומות שמעדיפים לבטל מראש נ"כ בנעילה כדי שלא להתפלל במרוצה, וממשיכים המנהג כפי שהיה בחו"ל להתפלל אל תוך הלילה, אבל סוף סוף זה נגד משנה מפורשת (מלבד מה שי"ל בזה אם לא עכשיו אימתי).

ויש מקומות שדוחים הסליחות לאחר החזרה, כמנהג הספרדים (וכמנהגו של מהר"ם רוטנבורג, שבמקומו נשאו כפיים בנעילה), ונראה שזהו פתרון מרווח יותר משתי הדרכים הנ"ל. אינני יודע מדוע אתה סבור שגם זה לא לכתחילה, מלבד החשש הכללי מחידושים (גם להתחיל מפלג המנחה זה חידוש לעומת מנהג אבותינו, אבל חידוש של קרוב למאתיים שנה; מכל מקום אחר שכבר מצאנו שכך נהג מהר"ם רוטנבורג, אפילו חידוש אין כאן).

[בני ברקי]

זמן תפילת נעילה הוא כשהחמה בראש האילנות, כך מבואר בירושלמי ונפסק בטוש"ע (ולשון הרמב"ם סמוך לשקיעת החמה, וסתם סמוך הוא כחצי שעה). אמנם יש מן האחרונים שכתבו שאפשר להתפלל מפלג, אך הפשטות היא שלכה"פ עיקר זמנה כשחמה בראש האילנות או סמוך לשקיעה.

אלא שאצל האשכנזים ברוב המקומות בחו"ל לא נשאו כפים בלא"ה, וממילא לא היה שום דוחק לסיים חזרה דנעילה עם השקיעה, והתחילו בתפילה כשחמה בראש האילנות והאריכו בסליחות ובפיוטים עד שחשכה. אצל הספרדים נשאו כפים, ומנהגם אכן להתחיל נעילה בזמנה חצי שעה או רק מעט יותר קודם השקיעה, ומזדרזים בתפילה להספיק נ"כ קודם השקיעה, ואומרים הסליחות אחרי חזרת הש"ץ.

כשהתיסד מנהג אשכנזים פרושים בא"י, התעוררה הבעיה כיצד ניתן להספיק נוסח תפילת נעילה כמנהג האשכנזים וכן לשאת כפים בנעילה כדין, ולכן הונהג לסמוך לכתחילה על הפמ"ג ועוד אחרונים ולהתחיל נעילה קצת אחרי פלג המנחה (של הגאונים).

ויש מקומות שמעדיפים לבטל מראש נ"כ בנעילה כדי שלא להתפלל במרוצה, וממשיכים המנהג כפי שהיה בחו"ל להתפלל אל תוך הלילה, אבל סוף סוף זה נגד משנה מפורשת (מלבד מה שי"ל בזה אם לא עכשיו אימתי).

ויש מקומות שדוחים הסליחות לאחר החזרה, כמנהג הספרדים (וכמנהגו של מהר"ם רוטנבורג, שבמקומו נשאו כפיים בנעילה), ונראה שזהו פתרון מרווח יותר משתי הדרכים הנ"ל. אינני יודע מדוע אתה סבור שגם זה לא לכתחילה, מלבד החשש הכללי מחידושים (גם להתחיל מפלג המנחה זה חידוש לעומת מנהג אבותינו, אבל חידוש של קרוב למאתיים שנה; מכל מקום אחר שכבר מצאנו שכך נהג מהר"ם רוטנבורג, אפילו חידוש אין כאן).

אני לא כ"כ מבין ב"ענינים" אבל נראה לי שאם תקנו לומר סליחות בתוך חזרת הש"ץ יש בזה סיבה כלשהיא ואם משנים ואומרים את הסליחות לא בתוך התפילה אולי אין לזה טעם וריח לומר סליחות אחרי תפילת נעילה וביותר שזה כבר אחרי השקיעה ועבר היום...(תינח אם זה אחרי השקיעה אבל בתוך תפילת נעילה אבל גם אחרי השקיעה וגם לא בתוך התפילה???)

[יורד ומתעה]

ר' שלמה פישר דבר על זה פעם באחד משיעוריו. הוא תקף את כל העניין של פלג המנחה, בטענה כי גם בעבר שהיו נוהגים בנעילה מפלג המנחה, לא היה זה אלא מפני שנהגו בשקיעה כמנהג ר"ת, ומשום כך פלג המנחה דידהו הוי ממש כשחמה בראש האילנות (אם לא יותר מאוחר).

[ברזילי]

גם בתענית ציבור רגילה נהגו הקדמונים לומר סליחות בתוך חזרת הש״ץ, ואחר העבירו זאת לאחרי התפילה, ואיש לא מוטרד מ״ענינים״. אחר שמנהג הספרדים כך, ומהר״ם נהג כך, אינני רואה מקום לפקפק בלי מחשש ״ענינים״ בלי בסיס מוצק.

מש״כ על טעם התחנונים בין השמשות אינו מובן, הלא גם הנוהגים להתחיל בפלג כמנהג פרושים מאריכים באבינו-מלכנו ומושכים בו כל ביה״ש, ומה בין זה לזה. כבר הסכימו השו״ע והרמ״א שהעיקר לדינא לסיים התפילה קודם השקיעה (אף שהמשנ״ב כותב שאין למחות בנוהגים כשיטה אחרת, שניתן לסיים אחר השקיעה), ואם כן ע״כ יש להאריך בתחנונים לאחר חזרת הש״ץ עד נעילת שערי שמים בכניסת הלילה.

[משולש]

מה המקור שחמה בראשי האילנות זה חצי שעה? (הדיוק ברמב"ם לא משכנע אותי).
בקהילת פפד"מ מצאתי מנהג (לפחות בדורות האחרונים) להתחיל כשעה לפני השקיעה.

[ברזילי]

מה המקור שחמה בראשי האילנות זה חצי שעה? (הדיוק ברמב"ם לא משכנע אותי).
בקהילת פפד"מ מצאתי מנהג (לפחות בדורות האחרונים) להתחיל כשעה לפני השקיעה.

למשל ב"ח וט"ז, והביאם במשנ"ב (שעה"צ ב).

אתה בטוח שמנהג פפד"מ שהזכרת מדבר על שקיעה ראשונה? ולמנהגם, האם נושאים כפים בנעילה? ומתי היו מסיימים התפילה?

ר' שלמה פישר דבר על זה פעם באחד משיעוריו. הוא תקף את כל העניין של פלג המנחה, בטענה כי גם בעבר שהיו נוהגים בנעילה מפלג המנחה, לא היה זה אלא מפני שנהגו בשקיעה כמנהג ר"ת, ומשום כך פלג המנחה דידהו הוי ממש כשחמה בראש האילנות (אם לא יותר מאוחר).

קשה לקבל את טענתו. הט"ז מדבר במפורש על התחלה חצי שעה לפני שקיעה ראשונה (וסיום התפילה עם שקיעה ראשונה, לדעת השו"ע), ועלה קאי הפמ"ג שאומר שעכ"פ לא יקדימו לפני פלג. פלג של ר"ת הוא רק כרבע שעה לפני שקיעת גלגל החמה.

[בני ברקי]

מדברי הרמב"ם משמע שזמן נעילה זה לסיים בסוף היום ולא משנה מתי מתחילים וכך משמע מדברי השו"ע זמנה שהחמה בראש האילנות כדי לסיים בשקיעה,משמע שהעיקר זמנה זה הסיום של התפילה ולא כ"כ ההתחלה(אדם שיתפלל יחידי ויתחיל שמו"ע 20 שק' לפני השקיעה ויסיים 10 דק' לפני השקיעה,הוא לא התפלל בזמן!! וברכותיו לבטלה למרות שהתחיל סמוך(תוך חצי שעה) לשקיעה). ולכן לדעתי, הנוהגים להתחיל 3/4 שעה לפני השקיעה ומדלגים הסליחות ומסיימים את החזרה לפני השקיעה למרות שהתחילו כביכול בזמן ,הם לא התפללו בזמן.

[משולש]

אכן הובא במשנ"ב חצי שעה,

אבל ראיתי שיטת הפני יהושע יותר משעה ורבע:
פני יהושע מסכת ברכות דף כז עמוד א

זמן זה שהחמה בראש אילנות נראה שהוא קודם זמן פלג מנחה קטנה

וכן כתב פני משה מסכת ברכות פרק ד

דכשהשמש בריש דיקלי בבבל זמן פלג המנחה הוא בא"י:



ומצד שני יש שיטות שמאחרות מאוד מאוד את הזמן הזה:


שו"ע הרב טוען שהחמה בראשי האילנות זה ד' דקות לפני השקיעה.

שולחן ערוך הרב פסקי הסידור סדר הכנסת שבת

מאד מאד צריך ליזהר בהדלקת נרות להדליק קודם שקיעת החמה שקיעה הנראית דהיינו בעוד השמש זורח בראשי האילנות בשדה בארץ המישור שאין שום הר במערב או בראשי גגים הגבוהים בעיר ולא לעשות אח"כ שום מלאכה כלל כדי להוסיף מחול על הקדש מעט כי אחר סילוק וביאת האור מראשי האילנות וגגים הגבוהים בכמו ד' חלקי ששיים משעה (שקורין מינוטין) אזי היא שקיעה האמיתית שהוא סילוק וביאת האור מראשי ההרים הגבוהים שבא"י.


וגם במשנ"ב שם משמע שזה פחות מעשרים דקות.

שו"ת מהרי"ף סימן ו

וקשיא לי טובא דכיון שמתחיל תפלת נעילה כשהחמה בראשי האילנות היינו סמוך לשקיעת החמה דכשהחמה בראשי האילנות תכף ומיד היא שוקעת ואין כאן זמן לומר התפלה ולגומרה קודם שקיעת החמה.


מנהג פרנקפורט בסביבות השעה נודע לנו מתוך לוחות זמני התפילות בשנים תריח - תשב ששם כתוב באיזו שעה מתחיל נעילה, וכשחישבנו את השקיעה בפפד"מ באותן שנים ראינו שהיא כמעט שעה פחות או יותר אחרי הזמן של תחילת נעילה.

נשיאת כפיים בכל מנהג אשכנז ריינוס נושאים כפיים גם כשהוא לילה גמור.

המושג "שקיעה שניה" כנראה לא היה קיים בפפד"מ כי היו שנים שהתפללו ערבית של מוצאיו"כ עשרים דקות אחרי השקיעה שם, וזאת אומרת שמקסימום עשרים דקות אח"כ כבר הבדילו בבית הכנסת עם נר. ובשנים המחמירות ביותר התפללו ערבית 43 דקות בערך, וגם אז בוודאי הבדילו לפני זמן ר"ת.
(וכמדומני היה זה הרב יוסף ברויער מניו יורק שאמר לא' מבני אשכנז שבא לשכנע אותו על ר"ת: "אביך היה מחלל שבת"?)

[ברזילי]

מדברי הרמב"ם משמע שזמן נעילה זה לסיים בסוף היום ולא משנה מתי מתחילים וכך משמע מדברי השו"ע זמנה שהחמה בראש האילנות כדי לסיים בשקיעה,משמע שהעיקר זמנה זה הסיום של התפילה ולא כ"כ ההתחלה(אדם שיתפלל יחידי ויתחיל שמו"ע 20 שק' לפני השקיעה ויסיים 10 דק' לפני השקיעה,הוא לא התפלל בזמן!! וברכותיו לבטלה למרות שהתחיל סמוך(תוך חצי שעה) לשקיעה). ולכן לדעתי, הנוהגים להתחיל 3/4 שעה לפני השקיעה ומדלגים הסליחות ומסיימים את החזרה לפני השקיעה למרות שהתחילו כביכול בזמן ,הם לא התפללו בזמן.

כוונת לדברי כמה מחברים בני זמננו (למשל מועדים וזמנים ובירור הלכה), אם כי כמובן הפרזת בענין המסיים עשר דקות קודם השקיעה (לשון הרמב"ם והשו"ע היא כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה, ולא כפי שכתבת).

הדברים יפים נאים וראויים להאמר, אבל לדינא אין לכחד שההבנה הפשוטה אינה כך, והמתחיל נעילה שעתיים או שלש לפני השקיעה ברכתו לבטלה גם אם האריך בה עד סמוך לשקיעה (וכנגד הדיוק מלשון הרמב"ם בפ"ג, יש לשים לב ללשונו בפ"א, וע"ע בתשובת הרמב"ם סי' פ).

[בברכה המשולשת]

מדברי הרמב"ם משמע שזמן נעילה זה לסיים בסוף היום ולא משנה מתי מתחילים וכך משמע מדברי השו"ע זמנה שהחמה בראש האילנות כדי לסיים בשקיעה,משמע שהעיקר זמנה זה הסיום של התפילה ולא כ"כ ההתחלה(אדם שיתפלל יחידי ויתחיל שמו"ע 20 שק' לפני השקיעה ויסיים 10 דק' לפני השקיעה,הוא לא התפלל בזמן!! וברכותיו לבטלה למרות שהתחיל סמוך(תוך חצי שעה) לשקיעה). ולכן לדעתי, הנוהגים להתחיל 3/4 שעה לפני השקיעה ומדלגים הסליחות ומסיימים את החזרה לפני השקיעה למרות שהתחילו כביכול בזמן ,הם לא התפללו בזמן.

כהערה מציאותית, אם מתחילים 3/4 שעה לפני השקיעה ולא אומרים את הסליחות בחזרה, מסיימים את החזרה בשקיעה. (החישוב של 10 דקות לתפילת הלחש שכתב כת"ר אינו מובן לי, הרי הלחש הוא כ-20 דקות לפחות וכנ"ל החזרה, תוסיף את ברכת כהנים ותגיע לשקיעה)

[שומע ומוסיף]

כמדומני שכששוקלים את שני הצדדים זה לעומת זה, ברור שיש להעדיף את האפשרות השנייה המוזכרת בשאלה, דהיינו התחלה 3/4 שעה לפני השקיעה, כי הזמן של נעילה כשהחמה בראשי האילנות, הוא לעיכובא, משא"כ אמירת הסליחות בתוך התפילה הוא מנהג [וכידוע יש המפקפקים על מנהג זה, כידוע שיטת זילברמן לא לומר כלל פיוטים בתוך חזרת הש"ץ בטענה שכן נראה דעת הגר"א, אלא שהגר"א לא יכל לעשות יותר מדאי שינויים הנוגדים את מנהג עירו], ופוק חזי שכן נוהגים המדקדקים [כדוגמת הגר"ש דבליצקי שליט"א שבעבר נהג להתחיל מפלג המנחה ושינה להתחיל כשלושת רבעי שעה לפני השקיעה (וכפי שמובא בספר המנהגים שלו "וזרח השמש" עמ' מח סעיף כח)].

[בני ברקי]

איך נהוג בבית מדרשו של הגר"מ שטרנבוך שליט"א? איך נהוג אצל הגרד"מ והגרא"י לבית בריסק? איך נהוג בלדרמן?

[אליהו בן עמרם]

כמדומני שכששוקלים את שני הצדדים זה לעומת זה, ברור שיש להעדיף את האפשרות השנייה המוזכרת בשאלה, דהיינו התחלה 3/4 שעה לפני השקיעה, כי הזמן של נעילה כשהחמה בראשי האילנות, הוא לעיכובא, משא"כ אמירת הסליחות בתוך התפילה הוא מנהג [וכידוע יש המפקפקים על מנהג זה, כידוע שיטת זילברמן לא לומר כלל פיוטים בתוך חזרת הש"ץ בטענה שכן נראה דעת הגר"א, אלא שהגר"א לא יכל לעשות יותר מדאי שינויים הנוגדים את מנהג עירו], ופוק חזי שכן נוהגים המדקדקים [כדוגמת הגר"ש דבליצקי שליט"א שבעבר נהג להתחיל מפלג המנחה ושינה להתחיל כשלושת רבעי שעה לפני השקיעה (וכפי שמובא בספר המנהגים שלו "וזרח השמש" עמ' מח סעיף כח)].

במוצאי שבת האחרון שאלתי את הגר"ש דבליצקי שליט"א מה יעשה מי שמתפלל במנין בו מתחילים נעילה מפלג המנחה, האם יחכה ל-45 דקות לפני השקיעה ויתפלל ביחידי?
תשובתו: למה להמתין רק עד 45 דקות, אדרבה, ימתין עד שלושים דקות לפני השקיעה ויתפלל ביחיד!
תשובה מעניינת, למרות שבעצמו נוהג להתחיל נעילה במניינו כ- 45 דק' לפני השקיעה. כנראה בגלל שבציבור לא שייך להמתין עד שלושים דק' לפני.
ועוד יותר מעניין, שעדיף להתפלל ביחיד ובזמן!
ולפי מיטב זכרוני, שמעתי את זה ממנו כבר בעבר.

אגב, ה- 45 דקות מבוססות אם אינני טועה גם על בדיקה שעשה בפועל ל"חמה בראש האילנות".

[ברזילי]

במוצאי שבת האחרון שאלתי את הגר"ש דבליצקי שליט"א מה יעשה מי שמתפלל במנין בו מתחילים נעילה מפלג המנחה, האם יחכה ל-45 דקות לפני השקיעה ויתפלל ביחידי?
תשובתו: למה להמתין רק עד 45 דקות, אדרבה, ימתין עד שלושים דקות לפני השקיעה ויתפלל ביחיד!
תשובה מעניינת, למרות שבעצמו נוהג להתחיל נעילה במניינו כ- 45 דק' לפני השקיעה. כנראה בגלל שבציבור לא שייך להמתין עד שלושים דק' לפני.
ועוד יותר מעניין, שעדיף להתפלל ביחיד ובזמן!

האם ייתכן שהשיב לך לפי הנחתך (אם כבר להמתין ולהתפלל ביחידות, עדיף להתפלל תוך חצי שעה לשקיעה שבזה יוצא ידי כל הדעות), אבל לא ענה על עצם השאלה? הוא עצמו נהג בעבר להתחיל נעילה בפלג.

[בני ברקי]

לענ"ד ישנו עוד שיקול ולא פחות חשוב להתחיל נעילה מפלג המנחה. כל הישיבות ובתי הכנסת המתפללים נעילה מפלג המנחה מסיימים בזמן!! לעומת כל הישיבות ובתי הכנסת שמחמירים ומתחילים נעילה 3/4 שעה לפני השקיעה לא מסיימים בזמן ותמיד גולשים לפחות 10-15 שעה אחרי הצום, אין ישיבה או בית כנסת שנוהגים ככה ותוקעים בשופר לכל המאוחר 21 דק אחרי השקיעה אין כזה דבר!!! ואם יש אשמח לשמוע.בבתי כנסת יש אנשים מבוגרים ונשים שמחכות לבעליהן ! כמו שהקלו לאכול לפני תקיעות(למרות שפשוט שזה יותר חמור מלהתחיל נעילה בפלג המנחה,שם גם אין פמ"ג שמתיר...) מסיבה דומה ק"ו שזה סיבה מספקת להתחיל נעילה בפלג.
אגב בכל הדיון מוזכר כאן רק הגרש"ד שליט"א, במחילה אבל הוא לא הפוסק היחיד ולא המדקדק היחיד בדור "העלימו" כאן פוסקים חשובים שמתפללים הלכה למעשה מפלג המנחה.

[בברכה המשולשת]

לענ"ד ישנו עוד שיקול ולא פחות חשוב להתחיל נעילה מפלג המנחה. כל הישיבות ובתי הכנסת המתפללים נעילה מפלג המנחה מסיימים בזמן!! לעומת כל הישיבות ובתי הכנסת שמחמירים ומתחילים נעילה 3/4 שעה לפני השקיעה לא מסיימים בזמן ותמיד גולשים לפחות 10-15 שעה אחרי הצום, אין ישיבה או בית כנסת שנוהגים ככה ותוקעים בשופר לכל המאוחר 21 דק אחרי השקיעה אין כזה דבר!!! ואם יש אשמח לשמוע.בבתי כנסת יש אנשים מבוגרים ונשים שמחכות לבעליהן ! כמו שהקלו לאכול לפני תקיעות(למרות שפשוט שזה יותר חמור מלהתחיל נעילה בפלג המנחה,שם גם אין פמ"ג שמתיר...) מסיבה דומה ק"ו שזה סיבה מספקת להתחיל נעילה בפלג.
אגב בכל הדיון מוזכר כאן רק הגרש"ד שליט"א, במחילה אבל הוא לא הפוסק היחיד ולא המדקדק היחיד בדור "העלימו" כאן פוסקים חשובים שמתפללים הלכה למעשה מפלג המנחה.

א. לא הבנתי. הרי בכל מקרה א"א לאכול עד צאת הצום (ואז גם מתפללים ערבית, הלא כן?)
ב. אה"נ, מי שמקל לאכול לפני התקיעות גם יקל להתפלל בפלג (בדר"כ), אבל זה דואי לא קושיא על רן הגר"ש דבליצקי שלא מקל בזה ולא בזה.
ג. אצלנו מתחילים 3/4 שעה לפני השקיעה, ותוקעים בשופר בזמן שרצה כת"ר, ומתפללים ערבית מיד אחרי זה.

[אליהו בן עמרם]

במוצאי שבת האחרון שאלתי את הגר"ש דבליצקי שליט"א מה יעשה מי שמתפלל במנין בו מתחילים נעילה מפלג המנחה, האם יחכה ל-45 דקות לפני השקיעה ויתפלל ביחידי?
תשובתו: למה להמתין רק עד 45 דקות, אדרבה, ימתין עד שלושים דקות לפני השקיעה ויתפלל ביחיד!
תשובה מעניינת, למרות שבעצמו נוהג להתחיל נעילה במניינו כ- 45 דק' לפני השקיעה. כנראה בגלל שבציבור לא שייך להמתין עד שלושים דק' לפני.
ועוד יותר מעניין, שעדיף להתפלל ביחיד ובזמן!

האם ייתכן שהשיב לך לפי הנחתך (אם כבר להמתין ולהתפלל ביחידות, עדיף להתפלל תוך חצי שעה לשקיעה שבזה יוצא ידי כל הדעות), אבל לא ענה על עצם השאלה? הוא עצמו נהג בעבר להתחיל נעילה בפלג.

לא הנחתי דבר.
שאלתי פשוט: האם להתפלל בציבור מהפלג, או לחכות ל-45 דקות ולהתפלל ביחיד?
התשובה: א.) להתפלל ביחיד. ב.) תחכה ל-30 דק'.
וזו לא הפעם הראשונה שענה לי: להתפלל ביחיד. רק בפעם קודמת לא אמר לי לחכות ל-30 דק'

ובעניין מה שנהג בעבר, איני יודע, אך זו לא הפעם היחידה שהוא משנה ממנהגו בעבר, אם הגיע למסקנא הלכתית שעדיף לנהוג אחרת.
לדוגמא: השנה היה תכנון לתקוע גם שברים מחולקים וגם שברים רצופים - להחמיר את שתי השיטות בזה, אך בסופו של דבר אמר לי בעל התוקע שלו שהוא חזר בו ובפועל תקעו כל הזמן כבשנה שעברה עם הפסק קטן מאד בין שבר לשבר. איני יודע למה חזר בו.

[ברזילי]

שאלתי פשוט: האם להתפלל בציבור מהפלג, או לחכות ל-45 דקות ולהתפלל ביחיד?
התשובה: א.) להתפלל ביחיד. ב.) תחכה ל-30 דק'.
וזו לא הפעם הראשונה שענה לי: להתפלל ביחיד. רק בפעם קודמת לא אמר לי לחכות ל-30 דק'.

מוזר, כי הוא עצמו אינו נוהג כך, גם כשאינו ש"ץ.

[אליהו בן עמרם]

שאלתי פשוט: האם להתפלל בציבור מהפלג, או לחכות ל-45 דקות ולהתפלל ביחיד?
התשובה: א.) להתפלל ביחיד. ב.) תחכה ל-30 דק'.
וזו לא הפעם הראשונה שענה לי: להתפלל ביחיד. רק בפעם קודמת לא אמר לי לחכות ל-30 דק'.

מוזר, כי הוא עצמו אינו נוהג כך, גם כשאינו ש"ץ.

רמזתי על כך. הסיבה לעניות דעתי אולי, שלא שייך לנהוג כך בציבור (מסוג: "תיקון" שאין הציבור יכול לעמוד בו), כעוד מנהגים במנין המיוחד שלו (אינני זוכר כרגע דוגמא) שאף שהיה נוהג אחרת בעצמו, אך הציבור "דורש", והוא אוחז שיש להתחשב בכך. הוא כמובן אוחז ש-45 דק' עדיף באופן משמעותי על הפלג, גם בגלל שבדק זאת בעצמו ב"ראשי האילנות".
אגב, למיטב זכרוני שאלתי אותו בעבר על איזשהו מנהג שהיה צריך לנהוג בו אחרת במנין, והוא צחק ואמר אמירה כלשהי שמשמעותה היתה "הציבור יברח לי"...

[לעומקו של דבר]

שמעתי שבמעלות התורה זמן נעילה בערך 25 רגע לפני השקיעה והגרש"א מקפיד על זה מאוד. וממהר לגמור תפילת לחש לפני השקיעה (במנחה מאריך מאוד).
אז אולי אפשר לומר לגרש"ד שהנה כן אפשר לעמוד בזה...

[לעומקו של דבר]

איך נהוג בבית מדרשו של הגר"מ שטרנבוך שליט"א? איך נהוג אצל הגרד"מ והגרא"י לבית בריסק? איך נהוג בלדרמן?

ועוד יותר מעניין: איך נהגו אצל החזו"א? והגרי"ז?

[ישיבה בחור]

איך נהוג בבית מדרשו של הגר"מ שטרנבוך שליט"א? איך נהוג אצל הגרד"מ והגרא"י לבית בריסק? איך נהוג בלדרמן?

מנהג הגר"מ שטרנבוך שליט"א לומר הסליחות אחר גמר חזרת הש"ץ דנעילה