פורום אוצר החכמה

נסתפקתי במי ששכח בעשי"ת לומר המלך הקדוש, [וכן בשאר ימות השנה בהוספות המעכבות] אי נחשב לו שכל ברכות תפילתו כברכה לבטלה, וכלא התפלל תפילה בזמנה, או דמ"מ יש כאון מהות של תפילה וברכה.
אשמח לכל מ"מ בזה.

יש"כ

לכאורה תלוי בחקירה אם הוא בגדר מעין המאורע שאז יתכן שאין ברכותיו לבטלה שיצא ידי חובת תפילה אלא שצריך לחזור כדי לומר מעין המאורע או שכך הוא טופס תפילה של עשי"ת.
וידועה דעת הראבי"ה ורבי ישעיה הראשון והשהב"ל ועוד ראשונים שאם טעה ולא אמר המלך הקדוש אינו חוזר וכתב הראבי"ה הטעם שאין בהם מוסף והגמ' בשבת כד. אומרת שבימים שאין בהם מוסף אינו חוזר אם לא אמר מעין המאורע, מבואר מדבריו ש'המלך הקדוש' הוא מעין המאורע.
והראשונים שסוברים שצריך לחזור כמו שמשמע מפשט הגמ' ברכות יב. וכן פסק בשו"ע כנראה סוברים שאמירת המלך הקדוש אינו דין של מעין המאורע אלא טופס תפילה שכך הוא טופס תפילה של עשי"ת ואם לא אמר כך שינה ממטבע שטבעו חכמים.
ואפשר לומר שזה שתקנו חכמים נוסח שונה לעשי"ת מדין 'בהיותו קרוב' שבימים אלה התפילה מתקבלת ביותר וממילא גם צורת התפילה שבהם שונה.
ומטעם זה אולי תקנו הגאונים זכרנו וכו' בברכות השבח, אע"פ שאין לומר בהן בקשות, שדווקא בזה מראים להדיא שבימים אלה התפילה מתקרב ביותר עד כדי כך שגם בג' ראשונות ואחרונות מבקשים, ואם היו מתקנים בברכות אמצעיות לא היה ניכר כל כך.

מצ"ב מהרב נחום נבנצאל שדן בזב

הלא לשיטת המ''א ודעימי' הברכות אינן מעכבות זו את זו ובוודאי שאין שאר ברכותיו לבטלה ומה שמתפללים שוב פעם הוא כי הברכות צ''ל כל הסדר

דומה שכדאי להוסיף שאף שלפי המג"א אין ברכותיו לבטלה, מכל מקום כתב הבה"ל [תקצ"ג ד"ה זו או זו] הוא רק רחמי בעלמא ויוצא בזה על כל פנים מצוות תפילה דמן התורה בבקשה אחת סגי [אבל אין מקיימים בזה חובת תפילה שתקנו חכמים ; אמנם לשון הערוך השולחן שם - אבל שארי ברכות אין שייכים לזה. וכן ברכות דכל השנה – אין מעכבין זה את זה, ואיזו שיודע – יאמרנה (מגן אברהם), ולכאורה משמע קצת דס"ל דיוצא בזה גם ידי חובת תקנת חכמים].

אליהו בעסער כתב:הלא לשיטת המ''א ודעימי' הברכות אינן מעכבות זו את זו ובוודאי שאין שאר ברכותיו לבטלה ומה שמתפללים שוב פעם הוא כי הברכות צ''ל כל הסדר

כל הברכות? או רק האמצעיות?