פורום אוצר החכמה

באיזה שפה זה ומה הפירוש המדויק באותה שפה?

אם כבר, היכן בדיוק מופיע לראשונה הכינוי 'טרומיטין' בהקשר לקולות השופר?

ואולי למילה זו יש קשר ל"טרומיטא" שבירושלמי, נדרים, פ"ו סוף הלכה א: "ומותר בביצה טרומיטא רופיטון, ובדלעת הרמוצה". בספר הערוך עיינת?

נראה לי ש'הדין טרומיטא' בקשר לתקיעות נמצא בירושלמי או משהו דומה לו.

בגרמנית ולכן גם באידיש 'טרומייט' הוא חצוצרה, ולכן מסתבר דכל קול תקיעה יש לה שם זה.

הראשונים מפרשים את טרומיטא שנזכר בירושלמי כקול המתרעש (תרועה תימנית), וכנראה אינו בדיוק מה שנקרא בפוסקים טרומיטין

ויקיפדיה ערך חצוצרה:
חצוצרה (נקראת גם "טרומפטה" או "חֲצוֹצֶרֶת") היא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה ממתכת. מנעדה הוא הגבוה ביותר מכל כלי הנשיפה ממתכת, גבוה יותר מזה של הטובה, של הטרומבון וקרן היער. אדם המנגן בחצוצרה נקרא חצוצרן או נגן חצוצרה או מחצצר.

ויקיפדיה ערך טרומבון:
טרומבון הוא כלי נשיפה ממתכת. מקור השם באיטלקית ופירושו: "חצוצרה גדולה". מנעדו של הטרומבון גבוה מזה של הטובה, נמוך מזה של החצוצרה וקרן היער וזהה לזה של הבריטון.

מופיע בירו' ר"ה פ"ד ה"י בשם טרימוטה. בערוך השלם בערכו הראה מילה יוונית שהוא מקורו, ופירשו ענין רעדה ותנועת קול תרועה ע"ש.
בערך טרמיטא הזכיר ביצה טורמיטא שבנדרים ופירש שעניינו מגולגלת ומבושלת רכה.

תודה.
ואולי על שם זה נקראת החצוצרה טרומט/טרומפט כיון שרגילים לעשות בה רעדה.

מתוך סידור היעבץ (בדיני תקיעת שופר), ולא הצלחתי לפענח את הדברים הכתובים בסוגריים.
אולי באוצר החכמה יש מהדורה חדשה של הסידור יעבץ?

(עמו"ק = עיין מור וקציעה, שזה עוד ספר של היעב"ץ, ושם הוא לא מסביר כ"כ עוד)

כמדומה כוונתו שממה שנקטו הפוסקים "לשון ערומים" - בחכמה מכוונת - לקרוא לקולות טרומיטין דוקא, כיוונו בזה לסוג הקול שצריך להישמע, כקול חצוצרה.

צופה_ומביט כתב:כמדומה כוונתו שממה שנקטו הפוסקים "לשון ערומים" - בחכמה מכוונת - לקרוא לקולות טרומיטין דוקא, כיוונו בזה לסוג הקול שצריך להישמע, כקול חצוצרה.

ודאי שכך, ומפורש יותר במור וקציעה עי"ש. והיינו כמוש כתבו למעלה דמשמע מזה שהכוונה כקול המתרעש.

ולפי העולה בזכרוני,
עיין עוד בב"ח שתלה פירוש הירושלמי אם טרימוטא ר"ל כקול המתרעש במחלוקת רש"י והתוס', ושלפי המפרש כך לכאורה לא קי"ל כמ"ד כהדין טרימוטא. עי"שה.
גם הראב"ד בדרשה לר"ה כתב פירוש על טרימוטא וכמדומה שפירשו בלשון לעז,