פורום אוצר החכמה

עקיבא כתב:פעם שמעתי, ואינני יודע איפה כרגע מקור דבריו, שיש לבכות בקריאת מיתת בני אהרן, ואולי יש לזה קשר ג"כ.

חכם באשי כתב:רבי עקיבא היה רק אחד מעשרת ההרוגים!

חכם באשי כתב:רבי עקיבא היה רק אחד מעשרת ההרוגים!

אוצר החכמה כתב:אם כבר מבקשים סקירה היסטורית אולי מישהו יביא קצת מהדיון שיש על הבעיה שהסיפור המסופר בקינה של עשרה הרוגי מלכות ומקורו במדרש וודאי אינו כפשוטו כי לא היו כל עשרת החכמים בזמן אחד

אוצר החכמה כתב:אם כבר מבקשים סקירה היסטורית אולי מישהו יביא קצת מהדיון שיש על הבעיה שהסיפור המסופר בקינה של עשרה הרוגי מלכות ומקורו במדרש וודאי אינו כפשוטו כי לא היו כל עשרת החכמים בזמן אחד

בתוך הגולה כתב:"אומר אני כי שקר נחלו אבותינו להאמין שהאבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהנה ולא נהרגו כל החכמי ההם זולתי קצת הכתוב בגמרא והם רשב"ג ור"ע ור"י בן בבא ותרדיון וכיוצא. וגם הם לא מתו כי אם בעוונם או בעוון דורם אז ולא בעוון זולתם והפייטנים בדאו עניין זה מלבם להביא מורך בלב ההמון בימים ההם שהם ימי ענוי ותשובה"- שלשת הקבלה .

איש_ספר כתב:

בתוך הגולה כתב:"אומר אני כי שקר נחלו אבותינו להאמין שהאבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהנה ולא נהרגו כל החכמי ההם זולתי קצת הכתוב בגמרא והם רשב"ג ור"ע ור"י בן בבא ותרדיון וכיוצא. וגם הם לא מתו כי אם בעוונם או בעוון דורם אז ולא בעוון זולתם והפייטנים בדאו עניין זה מלבם להביא מורך בלב ההמון בימים ההם שהם ימי ענוי ותשובה"- שלשת הקבלה .

נאום השקרן הגדול בעל שלשלת השקרים.
מגמת הפייטן לעורר וכו' ע"ח הדיוק ההיסטורי נזכרה גם אצל החו"י שם ואולי מביא גם את השלשלת.

איש_ספר כתב:נאום השקרן הגדול בעל שלשלת השקרים.

תולדות אדם כתב:אני שמעתי שהקשר ליוכה"פ בזאת שבעל הפיוט מספר שנתנו עיניו ברבי ישמעאל כיון שהוא יודע להזכיר את השם כפי שהיה מזכיר ביוהכ"פ (דרך אגב כמדומני שהספרדים אומרים פיוט זה בת"ב)

איש_ספר כתב:קושיא נוספת על הפיוט, הפייטן שם בפי הקב"ה אם אשמע קול וכו' אהפוך את העולם כולו למים וכו', והרי נשבע הקב"ה שלא להביא מי נח על הארץ.

סענדער כתב:מעניין גם מדוע הפיוט מתאר את אופן ההריגה רק לחמשת הצדיקים, והשאר רק צויין שנהרגו.

חכם באשי כתב:

איש_ספר כתב:קושיא נוספת על הפיוט, הפייטן שם בפי הקב"ה אם אשמע קול וכו' אהפוך את העולם כולו למים וכו', והרי נשבע הקב"ה שלא להביא מי נח על הארץ.

"אהפוך את העולם כולו למים" אינו הבאת מבול, אלא ביטול העולם לגמרי, בחינת 'תוהו ובוהו' (עי' חגיגה יב ע"א, ש'תוהו' הם אבנים מפולמות מהן יוצא מים), ועל זה לא נשבע הקב"ה. שהרי דרשו על הפסוק 'אם לא חוקות שמים וארץ', שאם לא ילמדו את התורה - ייחרב העולם, והא כיצד?! על כרחך, ששני דברים כאן. ודוק.

סופר השבועון 'בית משיח' כתב:"באחד הכפרים השייכים לאחוזה של הפריץ המקומי חי לו חייט יהודי מומחה מאד במלאכתו. באותה תקופה היו כל תושבי האחוזות נתונים לשליטתו המוחלטת של הפריץ בעל האחוזה. הפריץ היה בעצם שליט יחיד באחוזותיו והיה יכול לעשות בתושבי המקום ככל העולה על רוחו ללא פוצה פה ומצפצף.

"כמה פעמים הזמין הפריץ בגדים אצל החייט היהודי והיה מרוצה מאד מתוצאות העבודה. לאות הוקרה הזמין אותו לארמונו, התחיל לדבר עמו בדברי חכמה והתפעל מאד מחכמתו. כך עלתה קרנו של החייט היהודי בעיני הפריץ, למגינת לבם של הכמרים שונאי ישראל. הם ניסו לדבר על לבו של הפריץ שיתרחק מן היהודי, אבל הוא היה עונה להם כי רק הקנאה מדברת מתוך גרונם.

"יום אחד קנה הפריץ בד יקר מאד בחוץ לארץ, בד שאפילו חלק קטן ממנו היה שווה ממון רב, ורצה לתפור ממנו חליפה עבורו. קרא לחייט היהודי, הראה לו את הבד, והטיל עליו את המשימה לתפור ממנו חליפה יוקרתית כיאה לפריץ כה מכובד. אבל, הוסיף הפריץ בנימה מאיימת, היזהר והישמר לבל תיקח לעצמך מאומה מן הבד הנותר. אם ייוודע לי כי נטלת אפילו משהו משאריות הבד לעצמך, דמך בראשך, וכל זכויותיך עד היום לא יצילו אותך מידי!

"נטל החייט את הבד ובמשך מספר שבועות הכין חליפה מפוארת שכל רואיה גמרו עליה את ההלל. הפריץ לבש אותה בהתרגשות מיוחדת, ובכל מקום שהלך קיבל שבחים על הבגד הנאה והמרשים והיה מרוצה מאד.

"אלא שכאן התערבו הכמרים, הם באו והעידו בשבועה כי ראו שהיהודי לקח לעצמו מן הבד. הפריץ שסמך על אמינותם של הכמרים, התרגז מאוד, ולא הועילו כל הכחשותיו של החייט היהודי, והוא נלקח לכלא ועמד להיות מוצא להורג.

"לפני שהוצא להורג ביקש היהודי בקשה אחרונה: את החליפה המהודרת ומספריים דקות ועדינות. הפריץ התרגז: אתה רוצה לקלקל ולהרוס לי את החליפה הכל-כך יקרה? אני אהרוג אותך בייסורים נוראים! אבל היהודי עמד על כך שזו בקשתו האחרונה, והבקשה חייבת להתמלא.

"לקח היהודי את החליפה, והתחיל לגזור בעדינות את חוטי התפירה ולפשוט את הקמטים. כאשר סיים את מלאכתו היה הבד כולו שטוח על הרצפה בלי שיחסר ממנו אף מילימטר אחד!

"עתה ראו כולם את צדקתו של היהודי והכמרים נכלמו. הפריץ ביקש את סליחתו, השיב אותו כמובן למעמדו הקודם, ואף רומם ונישא אותו יותר ויותר. 'איך הצלחת לעשות זאת מוצלח כל כך?' שאל הפריץ, 'והרי בדרך כלל בכל תפירה צריך לגזור בקצוות ולהפסיד פה ושם חתיכות בד'?

"'אני הרי מכיר את הכמרים שלך', ענה היהודי, 'והבנתי שהם לא יוותרו על הזדמנות כזו שנקרתה בפניהם להפליל אותי בעיניך. ידעתי גם שאתה תאמין להם ולא לי. לפיכך נזהרתי מאד בתפירה ובמקום לגזור קיפלתי את קצוות הבד והכנסתי את הכל בתוך הבגד. עשיתי הכל שאף פיסת בד לא תלך לאיבוד. כך יכולתי להוכיח לך כי כל מעשיי היו צודקים וישרים. אלא שלשם כך הייתי חייב להרוס את כל אשר בניתי ולפרום את כל מה שתפרתי'...

"זהו הפירוש, אומר לו החסיד, "בתשובת הקב"ה לאותם שרפי מעלה 'אם אשמע קול אחר אהפוך את העולם למים' - אין זה סתם איום בהחרבת העולם, אלא בהחלט הסבר למה שקורה. הקב"ה אומר לאלו שטוענים על העוול המשווע שמתרחש לכאורה לנגד עיניהם בניגוד לכל כללי הצדק והיושר: שמעו נא, הדברים שאני עושה הם תמיד צודקים וישרים אבסולוטית, גם אם אתם זועקים שנראה לכם בבירור גמור שאין זה אלא עוול משווע ללא שום הצדקה, אלא שאתם רואים רק חלק מהתמונה ולכן אינכם יכולים להבין איך ייתכן דבר כזה. אם תתעקשו שאתם חייבים לראות כיצד אכן כל מעשיי נכונים וצודקים, לא תהיה כביכול ברירה אלא "לפרום את כל התפרים", להחזיר את העולם למצב של תוהו ובהו, ולראות שלב אחרי שלב כיצד הדברים נבנים. רק אז תוכלו לראות כיצד אכן כל פרט שמתרחש בעולם צריך אכן להיות דווקא כפי שהוא. אבל לשם כך יצטרכו כביכול להרוס את הכל, להפוך את העולם למים, וזה לא כל כך כדאי..."

חסיד חבד כתב:בשעתו הי' איש מפא,י שהגיע ל-770 בניו יורק ליוהכ"פ לראשונה, ונרעש מאד מהקטע הזה בפיט. הייתכן? המלאכים טוענים טענה 'צודקת', והקב"ה, כביכול, 'מאיים' ומשתיק את קולם הצודק...

הביאו אותו לפני חסיד זקן, וזה ענה לו בסיפור מעשה:

סופר השבועון 'בית משיח' כתב:"..."

אוצר החכמה כתב:אם כבר מבקשים סקירה היסטורית אולי מישהו יביא קצת מהדיון שיש על הבעיה שהסיפור המסופר בקינה של עשרה הרוגי מלכות ומקורו במדרש וודאי אינו כפשוטו כי לא היו כל עשרת החכמים בזמן אחד

איש_ספר כתב:קושיא נוספת על הפיוט, הפייטן שם בפי הקב"ה אם אשמע קול וכו' אהפוך את העולם כולו למים וכו', והרי נשבע הקב"ה שלא להביא מי נח על הארץ. (ואם היה מדבר רק על אר"י ניחא, כי למ"ד בגמ' שלא היה שם מבול, גם אין הבטחה שלא ירד שוב, כך שמעתי בדרוש ארוך מהגאון רש"פ שליט"א).