עוטר ישראל כתב:ר' אברהם, ר' אברהם.
מיום עמדי על דעת פורום מיוחד זה של אוצר החכמה, לא ראיתי כהנה לאורה בכל הארץ, ולא שמעתי כאן עד היום הזה דברי טעם וחכמה כאלו.
לך ר' אברהם בכוחך זה, והושע את ישראל בחיבורים יקרים אשר יאירו את עיני ישראל.
בתמורה להנאה, קח ר' אברהם א גוט ווארט.
אברה"ם נוטריקון: ר'גלי מ'וליכות א'ותי ב'ית ה'מדרש.
ר' אברהם, א גוט יום טוב, און א גוט געבענשט יאהר.
אברהם כתב:לשפיפון היקר שמחפש 'דברים ברורים',
צר לי לאכזב אותך אבל לא תמצא דברים ברורים בשום עניין הקשור לראש השנה, דכל אופיו של יום הוא ההעלם והכיסוי.
אפרט לך כמה דוגמאות שעולות בזכרוני כעת:
א. עניינו של יום לא נתבאר כלל בתורה, אלא כתוב 'יום תרועה יהיה לכם', סתמה התורה ולא פירשה מדוע ולמה. חז"ל הקדושים הודיעונו שביום זה נברא העולם ושנידונין בו, אבל התורה סתמה כגזה"כ, ולא היתה כזאת בשום יום מימי המועדים.
ב. עניינו של שופר לא נתבאר גם הוא, עד הרמב"ם הודיעו בלשון 'גזירת הכתוב הוא', ונחלקו בו חכמי ישראל יש שהיו שמחים איתו מאוד ואומרים שעניינו השמחה שבהמלכה ויש שהיו בוכים בו ומתודים ואומרים שעניינו הדין והמורא וכו' וכו'.
ג. באמת גם עיקר מצות השופר נתכסתה מאיתנו, עד שאיננו יודעים התקיעה אם היא תשר"ת או תש"ת או תר"ת, וכי שמעת באיזה מצוה מהמצות [וביותר ממצוות המועדים המצויות] שנעלמה מאיתנו צורתה, עד שלא הוכרעה צורת המצוה. [ואמנם מצינו מחלוקות רבות בצורת המצוות אבל בכולם הוכרעה ההלכה, ואילו כאן נותרנו בספק של ג' צדדים כיצד לקיים המצוה].
ד. ואכן, גם עיצומו של יום מכוסה מאיתנו, עד שלא נדע מתי יהיה קודם שיהיה, ולמשל אם יבואו עדים על חידוש הלבנה שעה קלה קודם שקיעת החמה של יום ל' יקדשו החדש, ויתברר למפרע שכל היום הזה היה ראש השנה. והנה, עבר היום ולא ידענו כלל שאנו נמצאים בו [אף שנמענו מעשיית מלאכה מפני הספק].
ה. ובאמת, מהאי טעמא לא מצאנו כמעט אצל הקדמונים ענייני הכנה לראש השנה, ואל תטעה משופר של חודש אלול שהוא כנגד מ' יום קודם יום הכפורים אבל אינו שייך לראש השנה, וכן אמירת הסליחות אצל הספרדים, [ואפילו אצל האשכנזים עיין במהרי"ל וכדו' שעיקרו משום ארבעת הימים החסרים בעשי"ת וכהשלמה להם]. ולהאמור היינו טעמא שהחג מכוסה מאיתנו ואין אנו יודעים אפילו אימתי יחול החג. וכן אין נוהגים להכריז החדש משום בכסה ליום חגנו. [וזהו הטעם האמיתי שאין מבקשים מחילה זה מזה בערב ר"ה].
סוף דבר, כל אותו היום עלום ומכוסה עד שאיננו יודעים אפילו אם יש בו דין שמחה גדולה, ומאריכים בסעודות לסימנא מילתא כמוש"F התוס', או להיפך שראוי להתענות בו. וכבר התחבטו בזה בימי עזרא שהיו ישראל בוכים על עוונותיהם והוא אומר להם אכלו משמנים.
וכל זה היינו משום שיום זה הוא מועד הבריאה, ומשמעות המושג בריאה שהיא שאנו חוגגים בו את תחילת יצירתנו אנו ואת הסבה הקודמת לנו, ולכן לא שייך שתהא לנו אחיזה והבנה בדברים נשגבים אלו אשר אנו תוצאותם. [משא"כ שאר המועדים על מצרים ומתן תורה וכדו' שאנו חוגגים בו מאורעות שנעשו לנו, ובזה אנו שייכים בודאי]. ואין לנו אלאל לעשות המעשים כ'גזירת הכתוב' כמוש"כ הרמב"ם ולומר הפסוקים במז"ש עד שיפעלו המעשים הגבוהים והנסתרים את פעולתם.
לך אכול משמנים ושתה ממתקים, ושלח מנות, ואל תעצב כי חדוות ה' היא מעוזך.
לפי שלא היו קורין הלל לא בראש השנה ולא ביום הכיפורים, לפי שהם ימי עבודה והכנעה ופחד ומורא מהשם ויראה ממנו, ומברח מנוס אליו, התשובה ותחנונים ובקשת כפרה וסליחה, ובכל אלו העניינים אינו הגון השחוק והשמחה:
שפיפון בן ליש כתב:ושמעתי שגדול אחד הקשה קושיא עצומה. דבגמ' ר"ה אמרו דלא מנו מועדים החלים באחד בתשרי אלא אותם שחלים מלילה אבל החלים מבוקר לא. ולפיכך לא מנו דין דבל תאחר עי"ש ושאל אותו גאון א"כ למה מנו במשנה דבר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון הרי גם זה דוקא מהבוקר.
חכם באשי כתב:בענין אימתי הדין בראש השנה, רבו הדעות.
ראה בספרו של רא"י בראדט, 'בין כסה לעשור' (אינו באוצר), ותרווה נחת.
מבקש כתב:במה ששאל מתי הדין בר"ה וענוהו משמיה דהאר"י שבשעה שמתעורר לבכי בתפילתו אז דנים אותו בשמיא, שמעתי ווארט נפלא מהפני מנחם זצ"ל, דיתכן ולהיפך, דחסד ה' הוא שדווקא בשעה שמתעורר האדם לבכי אז ה' ברחמיו דן אותו...וד"ל
איש_ספר כתב:ר' חיים ברלין. נדפס בנשמת חיים (לצערינו אינו באוצר). יותר מאוחר אכתוב הדברים המשמחים עד מאד.
שכט. ונסתפק הרר"ח שי' אם גם במוספי ר"ה אם הוא כן, ובשם הג"מ ר' מאיר מיכל שליט"א מווילנא אמר ליישב דקדוקו של רבינו משולם, מה שלא נכתב מלבד עולת וחטאות החודש בר"ה , ע"ש בתוס' ר"ה ח', ב' , משום שיש להסתפק באמת אם (גם בר"ה קרבו העולות קודם לחטאות) קרבו בתחילה בר"ה כל מוספי ר"ח ואח"כ כל מוספי ר"ה, או חטאות קודמות ואח"כ העולות וא"כ נפשט ס' זה .
איש_ספר כתב:שפיפון בן ליש כתב:ושמעתי שגדול אחד הקשה קושיא עצומה. דבגמ' ר"ה אמרו דלא מנו מועדים החלים באחד בתשרי אלא אותם שחלים מלילה אבל החלים מבוקר לא. ולפיכך לא מנו דין דבל תאחר עי"ש ושאל אותו גאון א"כ למה מנו במשנה דבר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון הרי גם זה דוקא מהבוקר.
כן הקשה האדר"ת לגרי"ס.
אברהם כתב:איש ספר,
במה שכתבת שהאדר"ת הקשה לגרי"ס את הקושיא שהביא שפיפון בתחילת האשכול, אשמח לראות הדברים.
כי לפום ריהטא יש ליישב בפשיטות, שהרי במשנה לא הביאו כלל שא' בתשרי הינו ראש השנה לדין, אלא כתבה שהוא ראש השנה לשנים, והגמ' (ח ע"א) הקשתה 'למאי הלכתא' וקאמר רב נחמן בר יצחק לדין, עיי"ש, וא"כ אין הכוונה שא' בתשרי הוא ר"ה לענין דין, אלא שא' בתשרי הוא תחילת השנה והנפק"מ מזה שבו חל הדין משום דכתיב מראשית שנה עד אחרית שנה, כמו שהביאה הגמ' שם.
וא"כ שוב אין כאן קושיא, דבודאי א' תשרי הינו תחילת השנה מכניסתו בלילה, ורק הדין מתחיל בג' שעות, ופשוט.
[אמנם שפיפון בשאלתו הביא המשנה דבני מרון, אבל זו כנראה טעות, שהרי משנה זו לא מיירי בראשי השנים, אבל מונה ד' זמנים שהעולם נידון בו].
בקיצור, לא הבנתי הקושיא כלל ואשמח לראות הדברים סרוקים.
כנראה הכוונה לסידורו, כי בשולחנו הטהור (סו"ס תקפב) פסק בזה"ל: "וְאֵין לוֹמַר דָּבָר זֶה בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, לְפִי שֶׁכְּבָר נִגְמְרָה הַכְּתִיבָה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה".זאינץ כתב: . . ולהעיר משולחן ערוך אדמה''ז, דאין מאחלים כתיבה וחתימה טובה בלילה הב' . .
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד