פורום אוצר החכמה

על הפסוק וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל וגו' כתב רש"י מוכן היה לכך מששת ימי בראשית, ומקורו בתרגום יונתן.
וצ"ב למה צריך היה האיל להיות מוכן מששת ימי בראשית?

"נגזר בימי בראשית על אחד האילים שאחד מצאצאיו יישאר הפקר, שאברהם אבינו יוכל להקריבו, ושבשעת העקידה יסתבך קרוב לאברהם".
(תפארת ישראל).

אבל בתרגום יונתן שציינתי איתא 'דאתברי בני שמשתא דשכלול עלמא'.
ואמנם שמתוך דברי התפא"י אפשר ליישב שמשום גזל היה צריך לכך, אלא שעדיין צ"ב ולו משום שאפשר היה לגזור כמו שכתב התפא"י עצמו, והדרא קושיא - לשם מה היה האיל צריך להברא בששת ימי בראשית?

משנה מסכת אבות פרק ה משנה ו
עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואילו של אברהם אבינו ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה:
עי"ש בכל המפרשים. ובפרקי דר"א פל"ח.

עיין רע"ב על המשנה שהזכרת ותמצא שפי' שהאיל לא נברא בין השמשות, וז"ל הרע"ב - נגזר עליו בין השמשות שיהיה נאחז בסבך בקרניו בשעת העקידה, ע"כ, ולכן הבאתי את המקורות דלעיל, עוד מקור שיש להוסיף - רש"י על המשנה הנ"ל.
ובאמת לדברי הרע"ב הנ"ל קשה יותר מה טעם היה דבר זה צריך ליגזר בביה"ש דווקא?