המנהג בזמננו לגבי תענית ערב ראש השנה

[גאולה בקרוב]

האם היה מי מגדולי ישראל בדור האחרון שהעיד על אי חיוב תענית זו בזמננו, או על שאין נוהגים למעשה להתענות?
וכעין בה"ב ושובבי"ם, שגם רובא דעלמא אינם צמים בזמננו, כנראה מפני שירדה חולשה לעולם?
[ב"הליכות שלמה" עמ' ו משמע שאכן כך נוהגים הרבה, מפני שכתבו שרבינו היה מזרז כן להתענות והיה תמה על אלו שאינם צמים נגד "הלכה מפורשת בשו"ע"]

[בברכה המשולשת]

יעויין במקראי קודש (ר"מ הררי) שהביא דיון בזה בין גדולי ישראל בדורינו.

[שבטיישראל]

רים הם הנוהגים גם בימינו לצום חצי היום (להתענות ולא להשלים את התענית) בערב ר"ה

יצויין שבק"ק וורמיישא נהגו להשלים התענית כדעת ר"א הרוקח נ"ע שמנו"כ בוורמיישא ומש"ה נהגו לומר פיוטי מערבית מיסודו של הרוקח ובניגוד למנהג המאוחר ברוב קהילות אשכנז ואושטרייך

[איש_ספר]

ומה עם א' דסליחות שהפוסקים מעידים שמנהג רוב הקהל להתענות? מתי ירדה החולשה בענין זה?
אגב כולם (כולל המ"ב)מביאים דין זה בשם מג"א בשם הטור, ולא בכדי כי בטור לא מצינו חילוק בין א' דסליחות לשאר ימי הסליחות. לכאורה.

[בברכה המשולשת]

רים הם הנוהגים גם בימינו לצום חצי היום (להתענות ולא להשלים את התענית) בערב ר"ה

יצויין שבק"ק וורמיישא נהגו להשלים התענית כדעת ר"א הרוקח נ"ע שמנו"כ בוורמיישא ומש"ה נהגו לומר פיוטי מערבית מיסודו של הרוקח ובניגוד למנהג המאוחר ברוב קהילות אשכנז ואושטרייך

א. האם כוונת כתר"ה לומר שכבר אצל רבותינו הראשונים מצאנו שיטה שלא להשלים את התענית?
ב. מה הכוונה "פיוטי מערבית מיסודו של הרוקח"? האם יש פיוטי מערבית שחיבר רבינו הרקח לליל ר"ה?

[למאי_נמ?]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141816&&page=13

[משולש]

ומה עם א' דסליחות שהפוסקים מעידים שמנהג רוב הקהל להתענות? מתי ירדה החולשה בענין זה?
אגב כולם (כולל המ"ב)מביאים דין זה בשם מג"א בשם הטור, ולא בכדי כי בטור לא מצינו חילוק בין א' דסליחות לשאר ימי הסליחות. לכאורה.

בסוף ספר המנהגים לר"א טירנא מונה 12 צומות בשנה (יו"כ ת"ב וד' צומות, ו 6 של בה"ב). ומוסיף עליהם ער"ה שהוא כנגד חודש העיבור. (שכיון שהוא לא כל שנה לכן גם הצום הזה לא כל היום) ומוסיף שם גם תענית בכורות.
משמע מדבריו שם שרק אלו התעניות הקבועות, אבל א' דסליחות זה לא תענית קבועה אלא מנהג יחידים שהתפשט אצל כל הציבור.

[איש הגבעה]

לא נהגו לפטור בסיום מסכת תענית זו, וצ"ע מה שראיתי בעלון דברי שי"ח ממרן הגרח"ק שליט"א

רבי חיים.PNG (21.54 KiB) נצפה 11010 פעמים

[משולש]

דרכי משה הקצר אורח חיים סימן תקפא

(ה) כן כתב המרדכי בריש יומא (סי' תשכג) וכן הוא המנהג שכל אחד מתענה עשרה ימים לכל הפחות:

[דודי צח]

יותר נוהגים להתענות בערב ר"ה, כנראה בעקבות דברי המדרש שהביאו הפוסקים, דעי"ז נמחל להם שליש העוונות

[דרומי]

יש להעיר שיש מנהג שבערב ראש השנה הולכים לקברי צדיקים, ויש המקפידים שלא ללכת לקברים בתענית (משום חשש 'דורש אל המתים' כו' ואכמ"ל), ואולי גם משום כך פחות מתענים

[שיר ורננים]

לא נהגו לפטור בסיום מסכת תענית זו, וצ"ע מה שראיתי בעלון דברי שי"ח ממרן הגרח"ק שליט"א

רבי חיים.PNG

בישיבה קטנה בה למדתי היה סיום כל ער"ה אחר שחרית וחילקו מזונות ושתיה.
כמו כן! בישיבת מיר היה סיום בחדר האוכל קבוע ע"י הרב ל. שליט"א (ראש כולל נכבד)במעמד מרן רה"י הגרנ"צ זצוק"ל.

[נוטר הכרמים]

לא נהגו לפטור בסיום מסכת תענית זו, וצ"ע מה שראיתי בעלון דברי שי"ח ממרן הגרח"ק שליט"א

רבי חיים.PNG

כמדומני שכבר מובא כן מאביו מרן בעל הקה"י זי"ע.

[ענני]

ולא בכדי כי בטור לא מצינו חילוק בין א' דסליחות לשאר ימי הסליחות. לכאורה.

פּוֹקְדֶיךָ קִדְּשׁוּ צוֹמוֹת לִקְבּוֹעַ (סליחות לים חמישי)


אמנם סליחות אלו נאמרות גם בבה''ב אבל בימי קדם אה''נ נהגו להתענות בבה''ב וא''כ משמע גם בסליחות נהגו כולם להתענות.

[משולש]

לא נהגו לפטור בסיום מסכת תענית זו, וצ"ע מה שראיתי בעלון דברי שי"ח ממרן הגרח"ק שליט"א

רבי חיים.PNG

בישיבה קטנה בה למדתי היה סיום כל ער"ה אחר שחרית וחילקו מזונות ושתיה.
כמו כן! בישיבת מיר היה סיום בחדר האוכל קבוע ע"י הרב ל. שליט"א (ראש כולל נכבד)במעמד מרן רה"י הגרנ"צ זצוק"ל.

גם בישי"ג שאני למדתי עשו סיום כזה.

[נוטר הכרמים]

כעת ראיתי שמצטטים מגליון חת"ס על השו"ע שה'גדולים' מתענים רק בער"ה כי כך זה מפריע להם את מלאכת שמים, ושאני ער"ה שבאים להקביל פני המלך, משהו כזה בערך.

[יבנה]

מצורף נטעי גבריאל שיש לסמוך על הנועם אלימלך שב' דפים גמ' עם רא"ש פוטרים מתענית, ובהערה הוסיף טענת חלישת הדורות וקהלות שלא מתענים. ואף בשאר התעניות יש שמקילים יותר מהדין.
כאן https://ph.yhb.org.il/15-02-09/ מעיד ר' מלמד שמנהג רוב ישראל שלא להתענות.
בארחות רבינו ח"ב עמ' ריג וריד כתב שכבר אצל החזו"א נהגו לעשות סיום בער"ה להפטר מהצום, ושכן נהגו הסטייפלר ורח"ק.
עוד מוזכר התענית בדברי ר' מרדכי אליהו https://www.yeshiva.org.il/midrash/1738 ור' דוד יוסף http://maran1.com/halacha/HLerevrosh.php בלשון "יש נוהגים" ולא "נוהגים", ר"ל מנהג יחידים ולא המנהג המקובל והנפוץ.

[לענין]

הגר''ש פישר שליט''א תמה על העושים סיום בערב ראש השנה בכדי לפטור מהתענית, באומרו 'הרי זה תענית של תשובה, תרצה תצום, לא תרצה אל תצום, אבל סיום למה'?

[יבנה]

הגר''ש פישר שליט''א תמה על העושים סיום בערב ראש השנה בכדי לפטור מהתענית, באומרו 'הרי זה תענית של תשובה, תרצה תצום, לא תרצה אל תצום, אבל סיום למה'?

זו טענה רק אם התענית רשות, ולא אם חייבים בזה מדין מנהג.

[שמואל דוד]

הגר''ש פישר שליט''א תמה על העושים סיום בערב ראש השנה בכדי לפטור מהתענית, באומרו 'הרי זה תענית של תשובה, תרצה תצום, לא תרצה אל תצום, אבל סיום למה'?

עיין חכמת שלמה על שו״ע

[נוטר הכרמים]

יעוי' בספר פתחי אברהם מועדים מהגרא"ד זצוק"ל מטבריה סימן שלם.

[שמואל דוד]

יעוי' בספר פתחי אברהם מועדים מהגרא"ד זצוק"ל מטבריה סימן שלם.

אפשר לשלוח ?

[מקדש שביעי כל שביעי]

לא נהגו לפטור בסיום מסכת תענית זו, וצ"ע מה שראיתי בעלון דברי שי"ח ממרן הגרח"ק שליט"א

רבי חיים.PNG

לא הבנתי, אתה מחליט שלא נהגו, וע"ז מקשה קושיא?

[לבי במערב]

אפשר לשלוח ?

פתחי אברהם.pdf

(17.26 MiB) הורד 220 פעמים

[מי אנוכי]

הגר''ש פישר שליט''א תמה על העושים סיום בערב ראש השנה בכדי לפטור מהתענית, באומרו 'הרי זה תענית של תשובה, תרצה תצום, לא תרצה אל תצום, אבל סיום למה'?

עיין חכמת שלמה על שו״ע

היכן נמצא החכמת שלמה?
בקשתיהו ולא מצאתהו...

[שמואל דוד]

הגר''ש פישר שליט''א תמה על העושים סיום בערב ראש השנה בכדי לפטור מהתענית, באומרו 'הרי זה תענית של תשובה, תרצה תצום, לא תרצה אל תצום, אבל סיום למה'?

עיין חכמת שלמה על שו״ע

היכן נמצא החכמת שלמה?
בקשתיהו ולא מצאתהו...

סליחה. טעיתי. ספר החיים (מהרש״ק) סימן תקפא.

[גביר]

בילקוט יוסף הלכות ערב ראש השנה [מקורות המנהג והטעם מפני מה אין נוהגין בזה כל כך היום]-

https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... ook=170230

[גביר]

ועוד בזה בהרחבה בספר מקראי קודש: ראש השנה [לרבי משה הררי] פרק ב סוף סעיף ח ושם הערה יא
ישנו באוצר -
https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... ook=180957

[גביר]

הרב דוד יוסף ממליץ שלא להתענות בער"ה -

https://www.youtube.com/watch?v=TTyUU9h3aWE

דקה 4 בערך.

[ברשילא]

יש להעיר שיש מנהג שבערב ראש השנה הולכים לקברי צדיקים, ויש המקפידים שלא ללכת לקברים בתענית (משום חשש 'דורש אל המתים' כו' ואכמ"ל), ואולי גם משום כך פחות מתענים

תענית טז עמוד א

למה יוצאין לבית הקברות? [=בתעניות] פליגי בה רבי לוי בר חמא ורבי חנינא. חד אמר: הרי אנו חשובין לפניך כמתים, וחד אמר: כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים. מאי בינייהו? איכא בינייהו קברי נכרים.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תענית סימן תקעט סעיף ג

שבע תעניות האלו, אחר שמתפללים, יוצאים כל העם לבית הקברות ובוכים ומתחננים שם, כלומר: הרי אתם מתים כאלו, אם לא תשובו מדרככם ( ולפי זה אם אין קברי ישראל הולכים על קברי כותים) (גמרא).

מנהגי מהרי"ל (הל' תענית, יח)

אמר מהר"י סג"ל מה שרגילין ללכת לבית הקברות בתעניות, יש כמה טעמים בגמ', לומר שאם אין אתה מרחם עלינו לראות בעינוי תעניתנו הרינו מתים ח"ו. ואמר דנראה לו טעם אחר משום דבבית הקברות מקום מנוחת הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה ביותר על אדמת קדש.

[שמואל דוד]

הגר''ש פישר שליט''א תמה על העושים סיום בערב ראש השנה בכדי לפטור מהתענית, באומרו 'הרי זה תענית של תשובה, תרצה תצום, לא תרצה אל תצום, אבל סיום למה'?

עיין חכמת שלמה על שו״ע

היכן נמצא החכמת שלמה?
בקשתיהו ולא מצאתהו...

ספר החיים:

IMG_1257.jpeg (1.09 MiB) נצפה 187 פעמים