ניהוג ב' ימים טובים של ר"ה בעיר העתיקה

[אברך כולל]

לכאו' קשה מאוד מדוע נוהגים בעיר העתיקה בר"ה ב' ימים, הרי מתשובת רב האי שהביא הבעל המאור בביצה, מפורש שרק בא"י שלא במקום הועד צריך לנהוג ב' ימים, וא"כ בעיר העתיקה שהוא מקום הועד, לא היו צריכים לנהוג ב' ימים. ואולי מכיון שמקום הועד הועתק אח"כ ליבנה, נתבטל מירושלים דין מקום הועד והדר דינו ככל א"י. וצ"ע.

[צביב]

שמעתי מהגר"י אדלשטיין שליט"א שכיון הכריעו הלכה כן
אין להחמיר לעשות הבדלה במוצאי יום ראשון

[אוצר החכמה]

לא הבנתי, השאלה היחידה היא אם לעשות הבדלה ביום הראשון? ולא אם לעשות קידוש ביום השני. (רב אסי שהחמיר להבדיל, זה היה בגלל שהסתפק אם קדושה אחת או שתי קדושות, אבל אם אתה מסתפק אם לעשות יומיים השאלה העיקרית היא על כל הברכות אם אינן לבטלה)

[צביב]

נכון טעיתי בזה
תשובתו היתה שאין להחמיר ולהניח תפילין על תנאי

[אברך כולל]

שמעתי מהגר"י אדלשטיין שליט"א שכיון הכריעו הלכה כן
אין להחמיר לעשות הבדלה במוצאי יום ראשון

איני מבין איך הגעת להבדלה? השאילה היא מדוע לא נוהגים רק יום אחד ותו לא

[אוצר החכמה]

הוא כבר תיקן את ההודעה הנושא היה הנחת תפילין על תנאי.

[בברכה המשולשת]

לא הבנתי את עיקר ההנחה של האשכול.
הכל תלוי במקום הוועד דהיינו במקום מושב בית הדין הגדול למעשה.
מכיוון שהיום לצערנו טרם זכינו לביה"ד הגדול- אין חילוק, לעניין זה, בין ירושלים עיקו"ת לבין שאר א"י.

[אברך כולל]

ז"ל בעה"מ ביצה ג א ונמצא בשאלה למר רב נסים ז"ל מלפני רבינו האי גאון ז"ל למה אמר אדונינו כי בני ארץ ישראל תופסין ר"ה שני ימים הלא אנו רואים עד עתה שאין תופסין אלא יום אחד והשיב בזמן שהיו מקדשין על פי הראיה אין מקום הוועד עושין אלא יום אחד אבל חוץ לתחום אותו מקום נוהגין שני ימים מקודם עכ"ל וכיון שהיום הרי אין ספק כלל הרי לכאו' אין שום צורך לנהוג ב' ימים. והטעם שנוהגים ב' ימים הוא רק משום מנהג אבותינו שהיו נוהגים כן, וכיון שבמקום הועד מעולם לא נהגו אבותינו ב' ימים, אין שום סיבה לניהוג זה היום.

[אליהוא]

בית הועד לא היה רק בירושלים ואחר החורבן היה ביבנה ובאושה וכו', ומסתמא אז נהגו בירושלים [אם היו שם יהודים] ב' ימים.

[אברך כולל]

בית הועד לא היה רק בירושלים ואחר החורבן היה ביבנה ובאושה וכו', ומסתמא אז נהגו בירושלים [אם היו שם יהודים] ב' ימים.

רעיון זה העליתי כאפשרות כבר בפתיחת האשכול.
אלא שאני מחפש מקורות לדברים אלו.

[אוצר החכמה]

לפי זה נצטרך לומר שבני א"י שמוזכר בתשובת רב האי שראו שנהגו יום אחד הכוונה היא לדרים באושא?

[אברך כולל]

אגב ענין זה. הרמב"ן שם במלחמת ה' כתב לדחות ראיית בעה"מ ממנהג א"י שנהגו בו רק יום א' וז"ל ואשר אמרו בעבור בני ארץ ישראל בדורות שלפנינו אינה טענה לפי שגלינו גלות שלמה ובעונותינו לא נשאר בארץ ישראל בימים ההם אלא מעטי' ואינן בני תורה בנדנוד אחר נדנוד וטלטול אחר טלטול והוחלף להם בשאר ימים: עכ"ל. ויש לתמוה על איזו תקופה דברי הרמב"ן אמורים, הרי בזמן הרס"ג היה פולמוס גדול בעניני קביעות המועדות בין גאוני א"י לגאוני בבל, ולא היה מי שיאמר שגאונים אלו אינם בני תורה, ותקופה קצרה אחרי זה היא תקופת רב האי, שעל זמנו הדברים אמורים שנראה שנהגו בו רק יום אחד, ולא ידוע על אירוע מסויים שהיה בזמן זה לשכחת התורה וצ"ע

[כהן]

לכאו' קשה מאוד מדוע נוהגים בעיר העתיקה בר"ה ב' ימים, הרי מתשובת רב האי שהביא הבעל המאור בביצה, מפורש שרק בא"י שלא במקום הועד צריך לנהוג ב' ימים, וא"כ בעיר העתיקה שהוא מקום הועד, לא היו צריכים לנהוג ב' ימים. ואולי מכיון שמקום הועד הועתק אח"כ ליבנה, נתבטל מירושלים דין מקום הועד והדר דינו ככל א"י. וצ"ע.

מלבד תשובתך הפשוטה עי' גם ברמב"ם פ"ה מהל' קדה"ח הל"ח שכתב לתוספת טעם דגם במקום הועד לפעמים עשו שתי ימים ואולי בא לענות על שאלה זו

[אברך כולל]

לדעת הרמב"ם ודאי שאין שאלה כלל מכיון שדעתו שבכל א"י נוהגים ב' ימים. והשאלה היא רק בדעת רב האי שנראה מדבריו שגם היום במקום הועד אין נוהגים אלא יום אחד. וצודק הרב אוצר החכמה, שאם יש מקום שנקרא מקום הועד, סביר יותר שהכונה היא לירושלים ולא לשאר מקומות הועד.

[כהן]

אין בדברי רב האי שום רמז שגם כיום לא עושים במקום הועד שתי ימים וכל דבריו הם על הזמן שקידשו עפ"י הראיה כמפורש בדבריו וטעם הדבר יתכן כש"כ מדברי הר"מ

ז"ל בעה"מ ביצה ג א ונמצא בשאלה למר רב נסים ז"ל מלפני רבינו האי גאון ז"ל למה אמר אדונינו כי בני ארץ ישראל תופסין ר"ה שני ימים הלא אנו רואים עד עתה שאין תופסין אלא יום אחד והשיב בזמן שהיו מקדשין על פי הראיה אין מקום הוועד עושין אלא יום אחד אבל חוץ לתחום אותו מקום נוהגין שני ימים מקודם עכ"ל

[בברכה המשולשת]

אגב ענין זה. הרמב"ן שם במלחמת ה' כתב לדחות ראיית בעה"מ ממנהג א"י שנהגו בו רק יום א' וז"ל ואשר אמרו בעבור בני ארץ ישראל בדורות שלפנינו אינה טענה לפי שגלינו גלות שלמה ובעונותינו לא נשאר בארץ ישראל בימים ההם אלא מעטי' ואינן בני תורה בנדנוד אחר נדנוד וטלטול אחר טלטול והוחלף להם בשאר ימים: עכ"ל. ויש לתמוה על איזו תקופה דברי הרמב"ן אמורים, הרי בזמן הרס"ג היה פולמוס גדול בעניני קביעות המועדות בין גאוני א"י לגאוני בבל, ולא היה מי שיאמר שגאונים אלו אינם בני תורה, ותקופה קצרה אחרי זה היא תקופת רב האי, שעל זמנו הדברים אמורים שנראה שנהגו בו רק יום אחד, ולא ידוע על אירוע מסויים שהיה בזמן זה לשכחת התורה וצ"ע

למיטב זכרוני, בערך באותה תקופה היתה את פלישת המונגולים לארץ (שהיתה קצרה אך הרסנית עד מאוד)

[אברך כולל]

הפשיטות המונגוליות היו בזמן מסעי הצלב, ואכן בזמן שהרמב"ן עלה לא"י לא מצא בה כמעט יהודים בני תורה, מכיון שהם נכחדו כנראה בעקבות מסע הצלב. אולם אנו עסוקים כעת בזמנו של רב האי גאון שכפי הנראה היו אז גאונים בא"י, ואיך אפשר לומר עליהם שאינם בני תורה?

[בברכה המשולשת]

א. מתשובות אחרות של רה"ג לגבי א"י משמע גם שבא"י אין בדורו בני תורה.
ב. כמדומני שיש מאמר של פליישר בו הוא מנסה להוכיח מפיוט של רבינו הקליר שכבר דורו, הרבה לפני רה"ג, נהגו בא"י שני ימים.

[אוצר החכמה]

לא ברור בכלל איך משמע לך בתשובת רב האי גאון שבירושלים אין לעשות שני ימים, בתשובה מבואר שבזמן שהיו מקדשים ע"פ הראייה במקום הוועד היו עושים רק יום אחד, אבל לא כתוב שם שגם בזמן הזה במקום הוועד עושים רק יום אחד, אלא להיפך פשטות לשונו משמע שלדעתו ראוי שבני א"י יעשו שני ימים ולא מוזכר חוץ ממקום הוועד, ובטעם הדבר זה או כביאור הרמב"ן שם שכיוון שבמקום הוועד גם היו עושים לפעמים שני ימים לכן יש לעשות שני ימים, או משום שמקום הוועד לא היה מקום קבוע ועבר ממקום למקום כמו שהוזכר לעיל, או מאיזה טעם אחר, מ"מ אין שום משמעות כזאת מדבריו.

אחרי שכתבתי ראיתי שכבר כתב כן כהן, וצודק.

[אברך כולל]

ז"ל הבעה"מ בביצה ונמצא בשאלה למר רב נסים ז"ל מלפני רבינו האי גאון ז"ל למה אמר אדונינו כי בני ארץ ישראל תופסין ר"ה שני ימים הלא אנו רואים עד עתה שאין תופסין אלא יום אחד והשיב בזמן שהיו מקדשין על פי הראיה אין מקום הוועד עושין אלא יום אחד אבל חוץ לתחום אותו מקום נוהגין שני ימים מקודם ושולחין שלוחים לכל מקום לאיזה יום קדשו בית דין את החדש וכל מקום ששלוחי תשרי מגיעין אין נוהגין את שאר המועדות אלא יום אחד וזו היא ששנינו על ששה חדשים שלוחים יוצאין ואשר אמרתם בעבור בני א"י ביום טוב של ר"ה כך אמרנו בדין הוא שיעשו כמנהג הראשונים ולא ישנו ממנהג אבותיהם נ"ע אלו דברי גאון ז"ל עכ"ל
אני הבנתי את דברי רב האי שבא לענות על מה ששאלוהו שהרי בא"י נוהגים רק יום אחד, וע"ז השיב להם שיש הבדל בין מי שגר במקום הועד ולמי שגר במקום מרוחק ובזה הוא מיישב את הסתירה בין מנהג א"י ששלחו לו לבין מה שהוא כתב שצריך להיות מנהג א"י. ומכך הסקתי שמקום הועד היה גם בזמן רב האי. אמנם יתכן שאתם צודקים וכונת רב האי לבטל את מנהג א"י לגמרי מכיון שהיום אין כבר מקום הועד.

[אוצר החכמה]

לפי הבנתי רב האי גאון ענה שצריך לנהוג שני ימים ע"פ דין, וזה בכל ארץ ישראל, אבל בסוף הדברים הוא מסיים שאם מנהג א"י לעשות רק יום אחד (וזה בכל ארץ ישראל כמו שהבין הבעל המאור) הם יכולים להמשיך את מנהג אבותיהם לעשות יום אחד אע"פ שזה בניגוד לדעתו, וזה שהביא הבעל המאור כראייה שכךהיה המנהג בא"י לעשות יום אחד.

[שלמה ברוך]

בספר עיר הקודש והמקדש (הרב טיקוצ'ינסקי) ח"ג פרק יח דן בשאלה זו בהרחבה (גם אנוכי לא הבנתי את הדיוק מהבעה"מ), כאשר אחר לבטים מרובים הוא מסיק שצ"ל שכך הייתה התקנה (לא הבנתי, ע"ש).

[אברך כולל]

תודה.
איפה אפשר לעיין בספר הזה? אני לא מוצא אותו באוצר.

[חיס]

תודה.
איפה אפשר לעיין בספר הזה? אני לא מוצא אותו באוצר.

הספר עיר הקדש והמקדש נמצא באוצר

וראה גם כאן בה"ב

[לעומקו של דבר]

כמדומה שיש מאנשי אדרת אליהו שבין החומות שנוהגים איזה דברים למעשה בעניין זה שלא כמקובל.

[איתן]

כמדומה שיש מאנשי אדרת אליהו שבין החומות שנוהגים איזה דברים למעשה בעניין זה שלא כמקובל.

אני עושה מחאה. אף אחד מאנשי קהילת אדרת אליהו אינו עושה כך. נכון: יש בקהילה אנשים שפוסקים הלכה באופן די עצמאי, אך לא עד כדי כך.
יש אדם אחד בעיר העתיקה שנוהג יום טוב אחד של ראש השנה, אך הוא כלל לא קשור לזילברמן.

נ.ב. פעם אחת חבר שלי אמר לי שהוא מכיר שלושה בני אדם שנוהגים רק יו"ט אחד של ר"ה, ואצל כל אחד יש סיבה שונה.
אחד סובר שיש לפסוק על פי הירושלמי. שני סובר שגם לפי הבבלי יש לעשות יו"ט אחד של ר"ה בא"י. ושלישי סובר שבימינו שכולם מכירים את הלוח - בטלה התקנה.
לא חסר אנשים מוזרים בעולם.

[לעומקו של דבר]

כמדומה שיש מאנשי אדרת אליהו שבין החומות שנוהגים איזה דברים למעשה בעניין זה שלא כמקובל.

אני עושה מחאה. אף אחד מאנשי קהילת אדרת אליהו אינו עושה כך. נכון: יש בקהילה אנשים שפוסקים הלכה באופן די עצמאי, אך לא עד כדי כך.
יש אדם אחד בעיר העתיקה שנוהג יום טוב אחד של ראש השנה, אך הוא כלל לא קשור לזילברמן.

נ.ב. פעם אחת חבר שלי אמר לי שהוא מכיר שלושה בני אדם שנוהגים רק יו"ט אחד של ר"ה, ואצל כל אחד יש סיבה שונה.
אחד סובר שיש לפסוק על פי הירושלמי. שני סובר שגם לפי הבבלי יש לעשות יו"ט אחד של ר"ה בא"י. ושלישי סובר שבימינו שכולם מכירים את הלוח - בטלה התקנה.
לא חסר אנשים מוזרים בעולם.

אולי ערבבתי עם תקי"ש כשחל בשבת.
ואולי הזמנתי לעצמי עכשיו עוד מחאה.

[שבטיישראל]

נכון: יש בקהילה אנשים שפוסקים הלכה באופן די עצמאי, אך לא עד כדי כך.

עבורנו מספיק את המשפט הנ"ל !

והוא אחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם: 'כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'.
וכשם שאלו האנשים בקהילה הפוסקים הלכה באופן די עצמאי פסולים הם כך כל הקהילה כולה, וד"ל, ואכמ"ל.

[עזריאל ברגר]

וכשם שאלו האנשים בקהילה הפוסקים הלכה באופן די עצמאי פסולים הם כך כל הקהילה כולה, וד"ל, ואכמ"ל.

כל הפוסל וכו׳ (עיין קידושין דף ע משני צידי הדף באריכות גדולה).

גילוי נאות: אין לי קשר קהילתי לזילברמניים, אבל יש לי קשר משפחתי רחוק - אמי היא "שלישי בשלישי" לרב יו"ט זילברמן שליט"א

[איתן]

כמדומה שיש מאנשי אדרת אליהו שבין החומות שנוהגים איזה דברים למעשה בעניין זה שלא כמקובל.

אני עושה מחאה. אף אחד מאנשי קהילת אדרת אליהו אינו עושה כך. נכון: יש בקהילה אנשים שפוסקים הלכה באופן די עצמאי, אך לא עד כדי כך.
יש אדם אחד בעיר העתיקה שנוהג יום טוב אחד של ראש השנה, אך הוא כלל לא קשור לזילברמן.

נ.ב. פעם אחת חבר שלי אמר לי שהוא מכיר שלושה בני אדם שנוהגים רק יו"ט אחד של ר"ה, ואצל כל אחד יש סיבה שונה.
אחד סובר שיש לפסוק על פי הירושלמי. שני סובר שגם לפי הבבלי יש לעשות יו"ט אחד של ר"ה בא"י. ושלישי סובר שבימינו שכולם מכירים את הלוח - בטלה התקנה.
לא חסר אנשים מוזרים בעולם.

אולי ערבבתי עם תקי"ש כשחל בשבת.
ואולי הזמנתי לעצמי עכשיו עוד מחאה.

יש אחד שקצת קשור לקהילה (ונ"ל שפעם היה קשור יותר) שהיה תוקע בר"ה שחל בשבת. (איני יודע האם נוהג כך גם עכשיו).
על כל פנים לא הייתי מכנה אותו כאחד מאנשי הקהילה ממש.

נכון: יש בקהילה אנשים שפוסקים הלכה באופן די עצמאי, אך לא עד כדי כך.

עבורנו מספיק את המשפט הנ"ל !

והוא אחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם: 'כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'.
וכשם שאלו האנשים בקהילה הפוסקים הלכה באופן די עצמאי פסולים הם כך כל הקהילה כולה, וד"ל, ואכמ"ל.

על כגון דא היה ראוי לשתוק ולא לענות כלל. אך כדי שלא יוציאו מדברי את דברים שלא אמרתי...
האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף.

אבל תודה על ההערה, פעם הבאה כשאני אראה מישהו שהוא בן א"י ומחמיר להניח תפילין בלי ברכה בחוה"מ או שמחמיר להניח תפילין שכתובים על הקלף מעובד בעפצים דווקא - אני אדע שהוא וכל קהילתו פסולים בעינך.

[גימפעל]

אבל תודה על ההערה, פעם הבאה כשאני אראה מישהו שהוא בן א"י ומחמיר להניח תפילין בלי ברכה בחוה"מ או שמחמיר להניח תפילין שכתובים על הקלף מעובד בעפצים דווקא - אני אדע שהוא וכל קהילתו פסולים בעינך.

אחרי ההשוואה הזו עדיין תטען שאינך יודע למה יורדים על הקהילה ההזויה ?

[לעומקו של דבר]

נכון: יש בקהילה אנשים שפוסקים הלכה באופן די עצמאי, אך לא עד כדי כך.

עבורנו מספיק את המשפט הנ"ל !

והוא אחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם: 'כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'.
וכשם שאלו האנשים בקהילה הפוסקים הלכה באופן די עצמאי פסולים הם כך כל הקהילה כולה, וד"ל, ואכמ"ל.

אני מוחה על הסגנון הזה.

[קו ירוק]

ג"א מצטרף למחאה. זה סגנון לא ראוי. מה גם שהוא לא במקום.

אחזור לענין האשכול.
בעניי כי רב, לא הבנתי דברי תשו' רב האי גאון. מדוע בזמן המקדש עושים בבית הועד יום אחד בלבד, הרי מאז שקלקלו הלויים בשיר אזי מן המחנה אזי אם לא באו עדים מן המנחה ולמעלה עשו ב' ימים, ולכן הויא קדושה אחת, אף שכל ב' יו"ט הם שני קדושות?
או שכוונתו שגם אם באו עדים ממש סמוך למחנה, בכל מקום עדיין עושים ב' ימים כי אין סיפק להודיע אבל בבית הועד עושים רק א'. וא"כ בית הוועד הזה הוא דוקא בירושלים, כשבה"ק קיים.

[בתבונה]

קיבלו עדים עד המנחה בזמן המקדש ולאחר החורבן כל היום.
ואז לא נהגו את יום המחרת במקום הועד

[בתבונה]

נכון: יש בקהילה אנשים שפוסקים הלכה באופן די עצמאי, אך לא עד כדי כך.

עבורנו מספיק את המשפט הנ"ל !

והוא אחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם: 'כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'.
וכשם שאלו האנשים בקהילה הפוסקים הלכה באופן די עצמאי פסולים הם כך כל הקהילה כולה, וד"ל, ואכמ"ל.

כל בר דעת מבין על חסידויות מסוימות שלמות שהזויות פי כמה מאותם בודדים, ולא שיש שם כאלו שפוסקים הלכה לבד אלא שהם מוחקים חלק מההלכה ובודים הלכות חדשות

[שבטיישראל]

נכון: יש בקהילה אנשים שפוסקים הלכה באופן די עצמאי, אך לא עד כדי כך.

עבורנו מספיק את המשפט הנ"ל !

והוא אחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם: 'כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'.
וכשם שאלו האנשים בקהילה הפוסקים הלכה באופן די עצמאי פסולים הם כך כל הקהילה כולה, וד"ל, ואכמ"ל.

כל בר דעת מבין על חסידויות מסוימות שלמות שהזויות פי כמה מאותם בודדים, ולא שיש שם כאלו שפוסקים הלכה לבד אלא שהם מוחקים חלק מההלכה ובודים הלכות חדשות

הנך מוזמן לדוגמא לדבריך ולהצביע על "חסידות" אחת שמחקו מצות עשה מדרבנן הנזכר בשו"ע ובפוסקים ללא עוררין !!

התקדים הכי קרוב בהיסטורה על "זרם" מסויומת שמקורם מבני אברהם יצחק ויעקב ש"נהגו" בדרך זה הם אלה שגם ביטלו את צום העישרי הנוסף לשאר איסורי תורה.

[זיל בתר רובא]

תפילת שחרית. בזמנה אחר זמנה אינה כלום כמוסכם ברמב"ם וש"ע וכל הפוסקים. אתה לבד יודע איזה חסידויות מחקו את זה. (אולי לא כולם אבל כלל גדול בתורה דבר שיצא מן הכלל וכולי ולפי"ז אולי זה על כלל החסידויות)

מצוות עונה כשאין האשה מוחלת. והוא לאו דאורייתא ממש. אתה יודע מי מחקו.

שינה בסוכה. והוא דין דאורייתא. אתה יודע מי מחקו.


כמובן שלכולם יש (או אין) נימוקים וסיבות למה כך צריך לעשות וזה רצון ה'. אבל נכון לא פחות על הדוגמה שאתה דברת עליה.

[קו ירוק]

קיבלו עדים עד המנחה בזמן המקדש ולאחר החורבן כל היום.
ואז לא נהגו את יום המחרת במקום הועד

א"כ אז בית הוועד לא היה יותר בירושלים אחר החורבן כ"ז שעוד קידשו ע"פ הראיה. ומעניין מהי הנהגת בני א"י שהזכיר השואל, הרי בית הועד היה בכמה גלויות, וכל פעם ישבו מעט זמן וגלו ממנו, עד שבטל לגמרי בימי רבי הלל הנשיא (דור שישי לרבי, ואולי כבר לפני כן), ובטלה סנהדרין עולמית. ועכ"פ אין נידון לגבי העיר העתיקה, כי בית הועד בטל ממנו עם החורבן. ואם גם ירושלים מחמת שבית הועד היה שם פעם, הרי היה צריך להיות בכל המקומות שגלו לשם הכי.

[אוצר החכמה]

אני לא מבין את שאלתך. רב האי סבר שבאמת רק במקום הוועד עשו יום אחד. ולכן, כדבריך, בכל ארץ ישראל ראוי לעשות שני ימים. וכך הוא אמר בתחילה ועל זה שאל אותו השואל הרי אנו רואים שבני א"י נוהגים לא כך אלא בכל א"י נוהגים יום אחד. והשיב רב האי את דעתו שבכל א"י יש לנהוג ב' ימים. אבל כיוון שנהגו אחרת יכולים להמשיך כמנהגם.

[בתבונה]

ובטלה סנהדרין עולמית

כמובן שאין הניסוח מדויק "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה" . ויו"ט שני משום שמא יחזור הדבר לקילקולו