התרגשות באמירת כל נדרי

[שמחה וששון]

-

[הפצת המעיינות]

מי הכותב?

[עזריאל ברגר]

מצורף כתבה בנושא המדובר

יישר כח!

[עושה חדשות]

קרובה לערב יו"כ
מהגניזה הקהירית

[ברכה 1] כָּל נְדָרִים | אֲשֶׁר נָדַרְנוּ כְּהוֹגֶן וְשֶׁלֹּא כְּהוֹגֶן
אָדוֹן סְלַח נָא וְעָלֵינוּ תָּגֵן
בְּצֶדֶק נַמְתָּ לוֹ אָנֹכִי מָגֵן
ב<רוך...> מגן

[ברכה 2] וַחֲרָמִים | בְּכָל חֵרֶם אֲשֶׁר עַמְּךָ עִיקְּמוּן
בְּהֶתֵּר נְדָרִים מִפָּנֶיךָ הַיּוֹם קָמוּן
בְּטַל יִחְיוּ מֵיתֶיךָ נְבֵילָתִי יְקוּמוּן
ב<רוך... מחיה>

[ברכה 3] וְאִסָּרִים | גַּם כָּל אִיסָּר אֲשֶׁר אָסְרוּ קְהִילּוֹתֶיךָ
גָּדוֹל לְגָדְלְךָ בָּאנוּ לְחַלּוֹתֶיךָ
אֵין קָדוֹשׁ כַּיי כִּי אֵין בִּלְתֶּיךָ
ב<רוך... האל>

[ברכה 4] וּשְׁבוּעוֹת | דְּבַר שְׁבוּעָה [אֲ]שֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ לְהַעֲרִימָה
דָּגוּל חֲמוֹל וְחוֹן יוֹנָה תַּמָּה
כִּי יְיָ יִתֵּן חׇכְמָה
ב<רוך... חונן>

[ברכה 5] וְהֶקְדֵּישׁוֹת | וְקִייּוּמִים הִקְדִּישָׁה חוֹלַת אַהֲבָה
הַיּוֹם יְכֻופַּר לַשּׁוֹבֵיבָה
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה
ב<רוך... הרוצה>

[ברכה 6] שֶׁנָּדַרְנוּ | וְשֶׁחָרַמְנוּ לְפָנֶיךָ אֵילִי זֶה
וִידּוּי נָפִיק וֶעֱנוּתֵינוּ לֹא תִּיבְזֶה
סְלַח נָא לַעֲווֹן הָעָם הַזֶּה
ב<רוך... חנון>

[ברכה 7] וְשֶׁאָסַרְנוּ | לְפָנֶיךָ זֶה אֵלִי
זְכוֹר וְהוֹשִׁיעַ קְהָלִי וְהִתְכַּרְבְּלִי
יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי
ב<רוך... גואל>

[ברכה 8] וְשֶׁהִשְׁבַּעְנוּ וְשֶׁהִקְדַּשְׁנוּ | חֵט לֹא תַּחְשׁוֹב לְצִמְחֵי רְבָבָה
חַיַּי נקם מִפֶּשַׁע וְחוֹבָה
כְּנַמְתָּה אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה
ב<רוך... רופא>

[ברכה 9] וְשֶׁקִּיַּימְנוּ עַל נַפְשֵׁינוּ | טַעַם שִׁינּוּנִים
טַהֲרֵינוּ מִפְּשָׁעֵינוּ חֲדָשִׁים וִישָׁנִים
כְּנַמְתָּה וְשַׂבְּעֵינוּ בְּטַל וְשִׁילַּמְתִּי לָכֶם אֶת הַשָּׁנִים
ב<רוך... מברך>

[ברכה 10] מֵעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁ[נָה] שֶׁעָבְרָה | יָדַע קְהָלָךְ
יָעֲצוּ הַיּוֹם נִדְרֵיהֶם לְיַיחֲלָךְ
כְּנַמְתָּה אָסוֹף אֶאֱסוֹף יַעֲקֹב כֻּולָּךְ
ב<רוך... מקבץ>

[ברכה 11] וְכֻולָּנוּ חָזַרְנוּ ובנו | כִּי לְךָ נוֹדֶה כִּי לְךָ נוֹדֶה
כִּי לְהַתָּרַת פְּשָׁעֵינוּ נִיתְוַודֶּה
וְצִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה
ב<רוך... >אוהב

[ברכה 12] לִפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם | לְהִיתְוַודּוֹת וּלְהַשְׁלִיךְ יַהַב
לְהַכְרִיעַ צִידְקֵנוּ בְּאַהַב
תְּאַבֵּד שׂוֹנְאֵינוּ לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַבְהַב
ב<רוך... מכניע>

[ברכה 13] וְכֻולְּהֶם שְׁבֵתִים וּבְט<לים> וּמוּפָרִים וְלֹא קַיָּימִים יַחַד
מַלֵּט עַם מִתְוַודִּים מִפַּחַת וּמִפַּחַד
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד
ב<רוך... משען>

[ברכה 14] אִם נֶדֶר נָדַרְנוּ אֵין כָּן נֶדֶר נַקֵּינוּ מִנִּיצָּיוֹן
נְחֵינוּ בְּצִדְקָתְךָ בְּעוֹז חֶיבְיוֹן
חֲזוֹת כִּי בָנָה יְיָ צִיּוֹן
ב<רוך...> אלהי דויד

[ברכה 15] אִם אִסָּר אָסַרְנוּ אֵן כָּן אִסָּר שַֹחְתִּי בְּפִילּוּל עֲנֵינִי
סְלַח וּמְחוֹל לְמַקְהֵל הֲמוֹנִי
כִּי לֹא [בָזָ]ה וְלֹא שִׁיקַץ עֱנוּת עָנִי
ב<רוך...> שומיע

[ברכה 16] אִם שְׁבוּעָה הִשְׁבַּעְנוּ אֵן כָּן שְׁבוּעָה עֲווֹנוֹת מְחֵה מִקָּהָל וְעֵדָה
עַם אֲשֶׁר בְּוִודּוּי הוֹדָה
וְעָרְבָה לַיְי מִנְחַת יְהוּדָה
ב<רוך... שאותך>

[ברכה 17] אֵן כָּן לֹא נֶדֶר וְלֹא חֵרֶם וְלֹא אִיסָּר וְלֹא שְׁבוּעָה פַּצְתִּי בְּצִבְיוֹן
פְּצֵינוּ מִפֶּשַׁע בְּעוֹז חֶיבְיוֹן
טוֹב לְהוֹדוֹת לַיְּיָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן
ב<רוך... הטוב>

[ברכה 18] יֵשׁ כָּן מְחִילָה וּסְלִיחָ[ה] וְכַפָּרָה צֶדֶק עַם
וְנִסְלַח לְכׇל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּטוּב טַעַם
כְּנַמְתָּה יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם
ב<רוך... עושה>

[בריה נמוכה]

היו מקומות חסידיים שלהיפך לפני כל נדרי יצאו ברקודים ובשמחה וטענתם בפיהם הרי ידוע שיום הכיפורים כפורים - ומדוע שישתמשו עם זה כדי להיות בפורים ברצינות אולי להיפך להיות ביום כיפורים בשמחה.
וכך מסופר בספר 'משמיע ישועה' פרק יז נמצא באוצר
וז"ל
סיפר הרב אליעזר וולדמן: בליל יום כיפור לאחר תפילת כל נדרי לוינו את הרב צבי יהודה מישיבת עץ חיים בה התפללה הישיבה באותו תקופה בימים נוראים לביתו כמדי שנה
הוא סיפר שפגש פעם בירושלים יהודי זקן שהיה חסיד של האדמו"ר ר לייבל איגר נכדו של רע"א, אותו חסיד סיפר לו שבערב יום כיפור נהגו להמתין לאדמור ר' לייב, לתפיל כל נדרי במשך זמן ממושך ובאותו זמן היו רוקדים, ושאל החסיד את הרצי"ה ומה לדעתך רקדו שם ? ענה לו רצי"ה וודאי וטהר ליבנו ועוד שירי תשובה. חייך החסיד לא ולא, באותו זמן היו רוקדים עם הניגון של "שושנת יעקב" שהרי יום הכיפורים כ'פורים'...

[עמוס התקועי]

שמעתי תיאוריה שנוסח כל נדרי נתקן בגלל ההתנצרות והמרות דת כפויים שהיהודים נאנסו לעשות ע"י הנוצרים (מימי הגאונים והלאה), כל נדרי אמורה היתה לבטל השבועות והנדרים שהיהודים עשו אז מחמת האונס וחמת המציק. מאוחר מזה, אנוסי ספרד התקבצו בליל יום כיפור במרתף בסתר ובכו בשעת אמירת כל נדרי, ובלבם ביקשו סליחה מה' על שהוכרחו להתנצר ולהמיר דת, ומזה נתגלגל הניגון הרגיש של כל נדרי שאנו אומרים היום. זהו פשט פשוט.

[עמוס התקועי]

... ואכן זהו ההקדמה לכל נדרי, אנו מתירין להתפלל עם העברינים, וזהו הסיום לכל נדרי, ונסלח וכו'.
אגב, לפי המקובל ה- הניגון ששרים בכל נדרי הוא מזמן אנוסי ספרד, שזה היה הפעם היחידה בשנה שהם היו באים בחשאי ובמסירות נפש לבית הכנסת. אם תרצו דוקא יתכן שזהו המנהג להתרגש, ברגעים אלו היו רואים את הכאב הגדול, איך יהודים נדחו כ"כ ובעניותם הם כואבים את מצבם ובאים לאמירת כל נדרי. זה היה הזמן להבין את שפל מצבם בגלותם הנוראה, אז התעוררו לבכיה.

הרבה דמיונות נכתבו על הקשר בין כל נדרי לתקופת אנוסי ספרד, וכנראה בלי כל בסיס.
לדוגמה, עד היום כל לבלר מתחיל (וגם הרבה מורות בבתי הספר) יודע שכשמדברים על כל נדרי חייבים להזכיר את האנוסים.
ובאחד הספרים המפורסמים (כמדומה בספר התודעה) כותב שההקדמה "אנו מתירים להתפלל עם העבריינים" נתחברה בזמן אנוסי ספרד, עבורם!
אך זו טעות מפורסמת, כי הנוסח נזכר כבר בקדמונים, כמדומה ע"י התשב"ץ תלמיד מהר"ם מרוטנבורג, ונזכר בטור וכו'.
[ויש גם לבדוק אם זה בכלל יכול להתאים ל"אנוסים", כי תלוי אם פירוש המילה עבריינים הכוונה עוברים על תקנות הקהל בלבד, או על כל התורה כולה, ואכמ"ל].
וכן המציאו שהניגון של כל נדרי (איזה ניגון, האשכנזי או הספרדי?) מקורו מאנוסי ספרד. האם מישהו מצא לזה בסיס "רציני"?
לכאורה נראה שאיזה סופר או עיתונאי מוכשר המציא את זה (לפני דור או שני דורות), וכל האחרים העתיקו אחד מהשני בלי לבדוק אם זה מוסמך.
מעניין לשמוע באיזה ספר או עיתון הופיע לראשונה הקשר בין כל נדרי לאנוסים, בין בענין ההקדמה "אנו מתירים להתפלל...", בין לגבי הניגון של כל נדרי.

אתה צודק שזה מיוחס למהר"ם מרוטנברג, אבל עובדה זה אינו שולל האפשרית שהמהר"ם תיקן זה מפני האנוסים שנמצאו באשכנז. ברור שגם באשכנז נמצאו כאלה שהוכרחו להתנצר בגלל הגזירות הרדיפות והפוגרומים החל ממסע הצלב הראשון בתקופת רש"י, הרדיפות לא הופסקו כל ימי שהותם באשכנז, וא"כ לא רחוק לומר שניגון הרגיש של כל נדרי וגם נוסח "העבריינים" נתקן בגלל זה (כלומר שבאמירת כל נדרי ביקשו סליחה על המרת דת, דהיינו הנדרים והשבועות של התנצרות שהוכרחו לעשות). הקשר בין הניגון המרטט לאנוסי ספרד אכן אין לה על מה שתסמוך, הוא אשכנזי ביסוד, ואין לה מקור ספרדי, לפי מ. גשורי המלודיה בקהילת ספרד אינו דומה כלל להמלודיה שבקהלת אשכנז, והמלודיה הספרדית דומה מאד להניגון הרגיל של סליחות.

[אראל]

באיזה מקומן ראיתי שההתרגשות והתעוררות הבכיה, בא בגלל נשמות המתים הבאים מעולם העליון, ומצטרפים עמנו בתפילתינו ביום הקדוש בביהכנ"ס,
לא זכור לי כרגע מקור הדברים בדיוק

[בברכה המשולשת]

אתה צודק שזה מיוחס למהר"ם מרוטנברג, אבל עובדה זה אינו שולל האפשרית שהמהר"ם תיקן זה מפני האנוסים שנמצאו באשכנז. ברור שגם באשכנז נמצאו כאלה שהוכרחו להתנצר בגלל הגזירות הרדיפות והפוגרומים החל ממסע הצלב הראשון בתקופת רש"י, הרדיפות לא הופסקו כל ימי שהותם באשכנז, וא"כ לא רחוק לומר שניגון הרגיש של כל נדרי וגם נוסח "העבריינים" נתקן בגלל זה (כלומר שבאמירת כל נדרי ביקשו סליחה על המרת דת, דהיינו הנדרים והשבועות של התנצרות שהוכרחו לעשות).

יעויין במאמרו של וידר שאנו מתירים קדם לרבינו המהר"ם, ונדון שם גם הרקע לאמירה (ואינו קשור לאנוסים)
ויעויין במאמרו על כל נדרי, ממנו עולה ברורות דאיננה קשורה לאנוסים באשכנז או בכל מקום אחר

[עמוס התקועי]

נא לציין שמו של המאמר, והיכן נמצא.

[בברכה המשולשת]

נא לציין שמו של המאמר, והיכן נמצא.

עבר ועתיד בנוסח כל נדרי, בספרו התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, כרך א', עמ' 368 - 390
ההיתר להתפלל עם העבריינים, שם, עמ' 391 - 394