בנעורי אני זוכר שלא מאחלים כלום, וכן שמעתי מזקנים טעם שלא יחשבו שהוא יום טוב ומותר בבישול, וגם שבת אינו [על אף שהרמב"ם בסדר התפילה הזכיר שלא ידלג על מזמור שיר ליום השבת ביוה"כ],
זה קצת בעיה אם פוגשים משהו אפשר לאחל גמ"ח טובה, אבל אם יוצאים מהבית מה יגידו אולי שלום כדינא דגמ', לא להגיד כלום זה לא דרך ארץ לא? או שאדרבא זה חלק מהאווירה של יוה"כ, אבל הלא לא היו ימים טובים וכולי [שמעתי כעת מתלמיד הגרי"ד מבוסטון שבליטא נהגו לאחל גוט שבת גוט יו"ט איני יודע אם נכונה השמועה].