ניגונים לימים נוראים

[נכד גדולים]

תודות להרב השוחט שליט"א
שמתוך הדברים באחד הפורומים על דויו מרח' אדמור מגור הבנתי במי המדובר.
זכיתי לראשונה לשומעו לפני שנים בקמפ גרודנא בראשות ראה"י שליט"א.
נאחל לו בהצלחה במקום החדש שהולך להיות בו ש"ץ.
יזכר לתמיד שהשנה בה סיים בישיבת ... נושקת לשנת סיומו של הגר"צ איזנשטיין שליט"א בפוניבז' (ראוי לאשכול בפני עצמו, [אבל היותי חדשים מקרוב באו איני ראוי לכך].)

[.השוחט]

יישר כח לבן הסופרים ולנכד הגדולים.

לגבי הפסקת הש"צ, לא לגמרי מדוייק.
אני כבר הפסקתי בישיבה ההיא לפני שנתיים.
(חוץ ממה שאין בכלל מה להשוות בעל תפילה כמו ר' צבי לא' מאזובי הקיר).

הנה הניגון החדש ממוצאי יוכ"פ תשפ"ב

מלוך.MP3

(6.41 MiB) הורד 256 פעמים

[אשרי יושבי ביתך]

מזל טוב חם ולבבי לרבינו השוחט שליט"א לרגל אירוסי ביתו בשעטו"מ עם בנש"ק נינו של מרן רשכבה"ג הגריש"א זצוק"ל
שיזכו החתן והכלה לבנות בית נאמן בישראל ויזכה רבינו שליט"א לראות רק נחת ושמחה מהם ומכל שאר יוצ"ח מתוך שמחה והרחבת הדעת

ברכת מזל טוב להגאון הרב השוחט שליט"א, לרגל השמחה השרויה במעונו, בהולדת נכדתו [בת לחתנו הרב גדלי' הכהן קוק שליט"א, בן דודי הגה"צ המקובל רבי דוב קוק שליט"א]. יתן ה', ויזכה לרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח, מתוך בריות גופא ונהורא מעליא, וכט"ס.

[.השוחט]

להרב אשרי יושבי ביתך, (באיחור קטן של כחצי שנה) ייש"כ על הברכות.

לעיל העליתי את השיר "מלוך" מההקלטה המקורית במוצאי יום כיפור ממש (תשפ"ב).
ועתה בס"ד אני שב ומעלהו מוקלט קצת יותר מקצועי בהקלטה שנערכה בשמחת חול המועד סוכות השתא.

מלוך.mp3

(17.4 MiB) הורד 170 פעמים

השנה (תשפ"ג) יצא הניגון החדש על "חמול". והנה הוא (מאותה ההקלטה הנ"ל).

חמול.mp3

(9.44 MiB) הורד 173 פעמים

[.השוחט]

השנה (תשפ"ג) זכיתי בס"ד לזמר את הפיוט "כי הנה כחומר" עם הניגון של ר' שלום (או ר' אהרן) חריטונוב הנזכר לעיל.
אני מכירו מקלטת של אברהם פריד ישנה על "איש חסיד היה".
למרות שזה בא לציבור בהפתעה, קיבלוהו יפה מאד.

ובל"נ בשנה הבאה בדעתי בס"ד להחליף גם את "יעלה" לניגון חב"ד אחר (שאני מכירו מאברהם פריד על "טאטע ביזטו גאר א גיטרייער")
ואולי גם הוא מבית מדרשו של אותו ר' שלום חריטונוב.
וכדי שלא יהיה כ"כ בהפתעה כבר שרתיו עם הציבור בהקפות שניות...

לענ"ד הניגונים ששרים בפוניבז' על ד' הפיוטים של ליל יוכ"פ, כבר לא מתאימים כל כך.
מן הסתם כשר' משה פורטמן זצ"ל הכניס אותם לפני כ-70 שנה, היה בכוחם לחבר את לב המתפללים לתוכן. ולא קשה להבין למה.
היום הטעם מאד השתנה, וצריך להיות קשוב ללב הציבור ולא להתנהל כאילו כל דבר שנתאזרח הוא הלכה למשה מסיני.

דוגמה לדבר. אנחנו, קבוצה קטנה שמתכנסת כל ליל ששי, נהגנו לומר סליחות לעצמינו באותו לילה (אחרת זה לא הסתדר).
ואם כבר, בחבורה סגורה, אמרנו עם ניגונים הרבה (לא בצורת הופעה חלילה, אלא מאד מאד רציני).
וכמה בחורים אמרו לי שזה להם פעם ראשונה בחייהם שהצליחו להתחבר לסליחות.
הגדיל לומר שם בחור אחד שגם ל"אשרי" (שנאמר מאד בנחת עם נעימה מיוחדת) הוא שם לב לראשונה בחייו, איזה אוצר יש שם...

מחילה שאני מעלה כאן מהרהורי ליבי הקט.
אולי אהיה לפה לעוד שחושבים כך, או יסייע להתחזק בדעתו למי שחושב להיפך. או יגרום לחשוב למי שפתוח לחשוב על דברים מחדש.

[דרומי]

הניגון 'יעלה' (שהתפרסם על ידי אברהם פריד, כנ"ל) הוא כנראה עתיק יותר.

לר' שלום חריטונוב יש ניגון אחר על 'יעלה' שפחות התקבל.

[עזריאל ברגר]

הניגון 'יעלה' (שהתפרסם על ידי אברהם פריד, כנ"ל) הוא כנראה עתיק יותר.

לר' שלום חריטונוב יש ניגון אחר על 'יעלה' שפחות התקבל.

אם אינני טועה - שניהם אחד.

[עזריאל ברגר]

הניגון 'יעלה' (שהתפרסם על ידי אברהם פריד, כנ"ל) הוא כנראה עתיק יותר.

לר' שלום חריטונוב יש ניגון אחר על 'יעלה' שפחות התקבל.

הניגון של "טאטעניו" - יש טוענים ש(גם) הוא מיוחס לר' שלום חריטונוב, כגון ר' יאיר כלב - https://www.youtube.com/watch?v=U3BTidmRMlI
אבל יוסי כהן אומר על ניגון אחר שהוא המיוחס לרש"ח, כמצו"ב מתוך https://chabad.info/musicnews/717306/

[סגי נהור]

הניגון 'יעלה' (שהתפרסם על ידי אברהם פריד, כנ"ל) הוא כנראה עתיק יותר.

לר' שלום חריטונוב יש ניגון אחר על 'יעלה' שפחות התקבל.

אם אינני טועה - שניהם אחד.

ה"יעלה תחנוננו" שהעלה הרב דרומי הוא ניגון טאטעניו, הוא המנוגן בחב"ד והוא שכתב הרב השוחט שבכוונתו לנגן בשנה הבאה.
וכתב הרב דרומי שיש ניגון אחר, פחות מוכר, שחיבר ר' שלום חריטונוב [ואליו ציינת בהודעה הבאה].
ר' יאיר כלב כנראה טעה והחליף בין הניגונים.

[איש_ספר]

לענ"ד הניגונים ששרים בפוניבז' על ד' הפיוטים של ליל יוכ"פ, כבר לא מתאימים כל כך.
מן הסתם כשר' משה פורטמן זצ"ל הכניס אותם לפני כ-70 שנה, היה בכוחם לחבר את לב המתפללים לתוכן. ולא קשה להבין למה.
היום הטעם מאד השתנה, וצריך להיות קשוב ללב הציבור ולא להתנהל כאילו כל דבר שנתאזרח הוא הלכה למשה מסיני.
מחילה שאני מעלה כאן מהרהורי ליבי הקט.
אולי אהיה לפה לעוד שחושבים כך, או יסייע להתחזק בדעתו למי שחושב להיפך. או יגרום לחשוב למי שפתוח לחשוב על דברים מחדש.

מסכים לגמרי. (כש"ץ בליל יוה"כ בסגנון פוניבז'...) סגנון הניגונים למרבית פיוטי ליל יוה"כ, מוזר לאוזן שומע בן זמנינו. מאידך כמו שרמזת, יש בעיה גדולה לרדת לפני התיבה ולשורר ניגון חדש, מבלי היכרות מוקדמת של הציבור. זה מטריד ומסיח את דעתם של הקהל, ואם הקהל מנסה לקלוט את הניגון, הוא נוטש את כוונת המילות ועוסק בנסיון להתחקות אחרי הניגון. ובמקרה גרוע יותר כשהקהל לא להוט לשתף פעולה, הוא ימלמל את המילים במהרה ויניח לש"ץ לשורר לו לבדו. כך שזה כמעט לא מעשי (אלא בהכנה מוקדמת שלא אפשרית ברוב המקומות, או בזיווג ניגון ידוע ומוכר).

[עזריאל ברגר]

השנה התפללתי לראשונה בליל יוה"כ במנין לא-חב"די. וזה היה בבית כנסת שרוב הקהל בו הוא יהודים שכנראה אינם רגילים כל כך למנגינות התפילה וכו', והחזן שם (נראה אברך ליטאי, התפלל נוסח "ספרד") ניסה לשיר מנגינות, שרבות מהן לא היו מוכרות לקהל (כולל אותי), וזה היה לא נעים...
ואף לי קרה השנה בר"ה שהתחלתי מנגינה שמעטים מאוד בקהל הכירו אותה, ונאלצתי לשורר אותה כמעט לבדי. אלא שאני כבר מורגל בזה מבית-כנסת אחד שפעמים רבות הייתי ש"ץ בו, והקהל שם איננו בקי בניגונים כלל...

[.השוחט]

אכן בעיה.
זו מן הסתם הסיבה העיקרית שלא מחליפים ניגונים.
עצם הדבר כבר נמצא ברמ"א בשם מהרי"ל שלא ישנה אפילו מניגונים, ומהאי טעמא.

יש כמה פתרונות. למשל לשיר את הניגון החדש רק מהבית לפני האחרון. לציבור נשאר רק בית אחד למלמל, ולחזן עוד אחד לשיר.
אחרי שנתיים כאלו כבר אפשר להתחיל את הניגון מההתחלה.

או לקחת באמת ניגון ידוע מאד.
השנה בישיבת בית מתת' שרו בנעילה את "אזכרה אלוקים" בניגון אני מאמין הידוע (מודז'יץ/פסטג), ושמעתי ביצוע חוזר בהקפות שניות. אין לתאר כמה זה מוצלח.

גם אני לא הייתי ממהר להחליף בביהכנ"ס מן המנין.
רק שב"ה במקום שהחלפתי יש שם מאות רבות של בחורים מוזיקליים מאד, ומתוכם עשרות רבות ויותר שמכירים את הניגונים הללו, המבוצעים על יד זמרים שונים גם בשנים האחרונות.
והיודעים מובילים את השירה והאחרים לומדים מהר.

[יונת אלם]

האם יש לחו"ר הפורום הידועים דעת נגן רעיונות למנגינה תואמת לק-ל אדון לשחרית יום א' דר"ה שחל בשב"ק?

[אור עולם]

ומאי שנא מא-ל אדון בכל שבת?

[כדכד]

הא' האדון על כל המעשים הוא כמובן אותו א' אדון בין בר"ה ובין בשאר שבתות השנה
אבל כנרה שבשאר השבתות מורגלים לנגנו במנגינה שמחה
והוא סובר שבר"ה עדיף למצוא מנגינה שמתאימה גם לחרדת הדין

[בני ברקי]

הא' האדון על כל המעשים הוא כמובן אותו א' אדון בין בר"ה ובין בשאר שבתות השנה
אבל כנרה שבשאר השבתות מורגלים לנגנו במנגינה שמחה
והוא סובר שבר"ה עדיף למצוא מנגינה שמתאימה גם לחרדת הדין

אם זה לא מנין נוסח חברון ולא מנגנים את הפיוט "ה מלך" במנגינה של כה אמר אז מומלץ מאד לשיר קל אדון המנגינה הנ"ל
אם כן (או שמנגנים את כה אמר על פיוט אחר) אפשר לשיר קל אדון במנגינה של מזמור לדוד בסעודה שלישית (לא של רב"צ שנקר אלא ניגון שמנגנים אותו ג"פ על מזמור לדוד)
אאל"ט את הניגון הנ"ל שרים בעטרת ישראל בהיום תאמצנו

[ר_חיים_הקטן]

הא' האדון על כל המעשים הוא כמובן אותו א' אדון בין בר"ה ובין בשאר שבתות השנה
אבל כנרה שבשאר השבתות מורגלים לנגנו במנגינה שמחה
והוא סובר שבר"ה עדיף למצוא מנגינה שמתאימה גם לחרדת הדין

אם זה לא מנין נוסח חברון ולא מנגנים את הפיוט "ה מלך" במנגינה של כה אמר אז מומלץ מאד לשיר קל אדון המנגינה הנ"ל
אם כן (או שמנגנים את כה אמר על פיוט אחר) אפשר לשיר קל אדון במנגינה של מזמור לדוד בסעודה שלישית (לא של רב"צ שנקר אלא ניגון שמנגנים אותו ג"פ על מזמור לדוד)
אאל"ט את הניגון הנ"ל שרים בעטרת ישראל בהיום תאמצנו

כדאי לתאום אם החזן של מוסף שלא יהיה פאשלות.

הא' האדון על כל המעשים הוא כמובן אותו א' אדון בין בר"ה ובין בשאר שבתות השנה
אבל כנרה שבשאר השבתות מורגלים לנגנו במנגינה שמחה
והוא סובר שבר"ה עדיף למצוא מנגינה שמתאימה גם לחרדת הדין

לולא תורתך של קרליבך.

[צורב מתחיל]

אני ממליץ על מנגינת אבינו מלכנו/היום הרת עולם.
מצו"ב המנגינה

[כולי האי]

דוגמה לדבר. אנחנו, קבוצה קטנה שמתכנסת כל ליל ששי, נהגנו לומר סליחות לעצמינו באותו לילה (אחרת זה לא הסתדר).
ואם כבר, בחבורה סגורה, אמרנו עם ניגונים הרבה (לא בצורת הופעה חלילה, אלא מאד מאד רציני).
וכמה בחורים אמרו לי שזה להם פעם ראשונה בחייהם שהצליחו להתחבר לסליחות.
הגדיל לומר שם בחור אחד שגם ל"אשרי" (שנאמר מאד בנחת עם נעימה מיוחדת) הוא שם לב לראשונה בחייו, איזה אוצר יש שם...

מחילה שאני מעלה כאן מהרהורי ליבי הקט.
אולי אהיה לפה לעוד שחושבים כך, או יסייע להתחזק בדעתו למי שחושב להיפך. או יגרום לחשוב למי שפתוח לחשוב על דברים מחדש.

בהחלט אתם פה להרבה אמנם בגלל שלא עושים כך בדרך כלל ומרגישים חוסר יש יצר ללכת למקומות של ההופעות

אולי יש הקלטה של הסליחות כדי שנוכל להבין איך עושים את זה רציני

[.השוחט]

אם תשיגו לי היתר מהרבנים, אזמין אתכם אלינו...
אבדוק בלי נדר אם יש לי איזו הקלטה.

[אור עולם]

נפל עלי להיות ש"ץ בשחרית ביוה"כ,
מה מומלץ לנגן ברצף הפיוטים הבלתי נגמר (אמרו לא-להים, מעשה א-להינו, אשר אמץ תהילתך),
וכן אשמח להמלצה על ניגון יפה ומתאים ל'לאל עורך דין'.

[אברהם]

הרב השוחט שליט"א

האם אמש הגיעו ניגונים מעולם התשובה?

חידשתם איזה ניגון לכבוד מוצאי היום הקדוש?

[עקביה]

גם אני מצטרף לשאלה ולבקשה.

[.השוחט]

גם אני מצטרף לשאלה ולבקשה.

הגיעו בס"ד שניים.
היום תאמצינו, ובשופר גדול.
בס"ד בחול המועד נקליט את זה עם חברים וכלי נגינה.
עכשיו אני יכול להעלות את זה רק בהקלטה מאד פשוטה.
אבדוק איך זה נשמע, ואולי אעלה.
ייש"כ גדול על ההתעניינות. זה מחזק מאד.

[.השוחט]

אם תשיגו לי היתר מהרבנים, אזמין אתכם אלינו...
אבדוק בלי נדר אם יש לי איזו הקלטה.

מצרף (מתוך סליחות ליום ד דעשי"ת שנאמרו השנה בליל ששי אור לה' דעשי"ת) :
א. הקלטה של בדיקת הסאונד, (ניגון של קרליבך בלי מילים, מודבק על "נכספה").
ב. ידיד נפש (מיוחס בטעות לר' ברוך בער, ראה להלן שהוא של ר' שמואל ברזיל). אשרי.
ג. " הנשמה".
ד. "קל ארך אפים".
ה. שמע קולינו.

עוד 2 קבצים, [ו. עננו. ז. סיום הסליחות], הוא לא מצליח לסיים את ההעלאה.

[עושה חדשות]

נפלא מאד.

ידיד נפש (מיוחס לר' ברוך בער)

מיוחד! מופיע גם אצל רל"י שושן?

[.השוחט]

לא יודע.
למדתי זאת מרבי דב קוק שליט"א, שסבו היה שר זאת עם הייחוס הזה, אבל כנראה זה לא ודאי לגמרי.

[אברהם]

גם אני מצטרף לשאלה ולבקשה.

הגיעו בס"ד שניים.
היום תאמצינו, ובשופר גדול.
בס"ד בחול המועד נקליט את זה עם חברים וכלי נגינה.
עכשיו אני יכול להעלות את זה רק בהקלטה מאד פשוטה.
אבדוק איך זה נשמע, ואולי אעלה.
ייש"כ גדול על ההתעניינות. זה מחזק מאד.

מאד נשמח לקבל את ההקלטה המאד פשוטה.

עכשיו זה הזמן להמשיך להרגיש את הימים הנוראים, כדברי הגר"א שיום כיפור נמשך עד סוכות.
בסוכות כבר נשתוקק לניגונים אחרים, המתאימים לאווירה השונה.

תודה עמוקה! [אל תתביישו מהאיכות... אנחנו לא כאלו "מבינים" במוזיקה... רק בנשמה וברגש!]

[.השוחט]

גם אני מצטרף לשאלה ולבקשה.

הגיעו בס"ד שניים...
.

מאד נשמח לקבל את ההקלטה המאד פשוטה.

עכשיו זה הזמן להמשיך להרגיש את הימים הנוראים, כדברי הגר"א שיום כיפור נמשך עד סוכות.
בסוכות כבר נשתוקק לניגונים אחרים, המתאימים לאווירה השונה.

תודה עמוקה! [אל תתביישו מהאיכות... אנחנו לא כאלו "מבינים" במוזיקה... רק בנשמה וברגש!]

מצרף את היום תאמצינו
בהקלטת "ובשופר גדול" נשמעת לרגע שירת נשים. בל"נ בהזדמנות קרובה בס"ד נארגן הקלטה אחרת.

[עקביה]

מצרף את היום תאמצינו

יישר כח!
כתמיד, ניגונים מאד יהודיים, נעימים וערבים, טיפטיפה נוגים, ועם זאת משמחים ומרנינים.

[איש_ספר]

אם תשיגו לי היתר מהרבנים, אזמין אתכם אלינו...
אבדוק בלי נדר אם יש לי איזו הקלטה.

מצרף (מתוך סליחות ליום ד דעשי"ת שנאמרו השנה בליל ששי אור לה' דעשי"ת) :
א. הקלטה של בדיקת הסאונד, (ניגון של קרליבך בלי מילים, מודבק על "נכספה").
ב. ידיד נפש (מיוחס לר' ברוך בער). אשרי.
ג. " הנשמה".
ד. "קל ארך אפים".
ה. שמע קולינו.

עוד 2 קבצים, [ו. עננו. ז. סיום הסליחות], הוא לא מצליח לסיים את ההעלאה.

שמעתי קצת מכמה קטעים. זה נפלא, נוגע ללב ואף פותח את הלב. אם היה מתקיים אירוע כזה לכשעצמו בלי זיקה לסליחות, הייתי מבקש מאד להשתתף. אך כשכורכים את זה עם אמירת סליחות זה מטריד מאד מאד.

אטו כרוכלא, ללקט אופיין של של הסליחות בדברי הפוסקים, בספרי המנהגים ובספרי יראים?! כל מי שנטל לידו קובץ של סליחות של בני אשכנז, והציץ בו אף לרגע, עמד מיד על האוירה העולה מתוך דפיו ספוגי הדמע, ואוזנו קלטה את יסורי החרטה הצדקת הדין וזעקות הכאב, האצורים בתוך כל דף ממנו. ובכן האם יש איזה שייכות ודמיון בין מעמד הסליחות שתיקנו לנו רבותינו קדמונינו לבין מעמד שכזה?

אמת, רבים מאיתנו חשים מרחק נפשי מסגנון הסליחות של קדמונינו (וזאת לפני הבעיה באמירת נוסח חידתי ובלתי מובן). ואין אנו מוצאים בו את אותו רגש שמצאו בו אבותינו, ועכ"ז אנו לאבותינו ועיננו לאבותינו אשר זיו קדושתם חופף על כל סליחה ותחינה, ומתאמצים לפתוח את ליבנו בשעת הסליחות כ"א בדרכו (שמעתי מכמה ברי לבב, שמאריכים מאד באמירת, זכור לנו וכו', עזרא הסופר וכו', דניאל איש חמודות וכו', עננו, מי שענה, עשה למען, מחי מסי, וכו' היפך ממנהג העולם לנוס שם). אכן, הפתרון של לקיחת הסליחות והפיכתם לשירה קבוצתית, כזו המדגישה כמובן את הקטעים היוצאים בשיר בלבד, (כחילוק שבין חזנים לבעלי תפילה) אינו מובן ולא מתקבל על הדעת. לא מתקבל על הדעת בתור תחליף לסליחות, ולא מובן מה טעם לכרוך זה בזה. אטו המדובר באנשים שאין לצפות מהם שיבואו גם לסליחות מסורתיות (כמו חלקים גדולים מהמשתתפים באותם ערבי סליחות הדומים ואינם דומים)?!

אני לא מחדש כלום, בטח לא לאדם גדול עצום ורב, כהרב השוחט שליט"א ובכ"ז לא יכלתי להתאפק מלהגיב.

[הרועה]

כבר דנו בעניין, אבל במקרה הזה יש לשאול מה בנוגע לאיסור להמרות פי הזקנים:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=51&t=60411

[אברהם]

מצרף את היום תאמצינו
בהקלטת "ובשופר גדול" נשמעת לרגע שירת נשים. בל"נ בהזדמנות קרובה בס"ד נארגן הקלטה אחרת.

דמעות!

מה זה עלה בדעתך למנוע מאתנו את הניגון הקדוש הזה שמשלב שמחה פורצת עם יראה כובשת. איזה יופי!

מחכים ל"בשופר גדול" כשתצליחו להקליט מחדש.

כמה טוב לשמוע ניגונים שיוצאים מלב של תלמיד חכם, עובד ה' ומרביץ תורה, במקום מכל מיני...

[צופה_ומביט]

עכשיו זה הזמן להמשיך להרגיש את הימים הנוראים, כדברי הגר"א שיום כיפור נמשך עד סוכות.

שלה"ק ריש מסכת סוכות:
"אלו הארבעה ימים הם ענפים מיום הכיפורים לכפר עוונות של השנה שעברה בזכות שטורחים ועוסקים במלאכת שמים עם התעוררות הלב אז יש בימים עצמם מעין מחילה וסליחה ענפים מיום הכיפורים האמיתי".

[שמואל שלומוביץ]

עכשיו זה הזמן להמשיך להרגיש את הימים הנוראים, כדברי הגר"א שיום כיפור נמשך עד סוכות.

שלה"ק ריש מסכת סוכות:
"אלו הארבעה ימים הם ענפים מיום הכיפורים לכפר עוונות של השנה שעברה בזכות שטורחים ועוסקים במלאכת שמים עם התעוררות הלב אז יש בימים עצמם מעין מחילה וסליחה ענפים מיום הכיפורים האמיתי".

וכעי"ז כ' הגר"א:

ביאור הגר"א אורח חיים סימן תרכד
א"א תחינות כו'. משום דהוי' י"ט כמו יה"כ במקצת כמ"ש במדרש על פ' ולקחתם לכם ביום הראשון כו' מכאן ואילך כו' והם ימי חנוכת הבית וע' בפ"ק דמ"ק ובפ"ב דשבת:

[.השוחט]

אם תשיגו לי היתר מהרבנים, אזמין אתכם אלינו...
אבדוק בלי נדר אם יש לי איזו הקלטה.

מצרף .....

שמעתי קצת מכמה קטעים. זה נפלא, נוגע ללב ואף פותח את הלב. אם היה מתקיים אירוע כזה לכשעצמו בלי זיקה לסליחות, הייתי מבקש מאד להשתתף. אך כשכורכים את זה עם אמירת סליחות זה מטריד מאד מאד.

אטו כרוכלא, ללקט אופיין של של הסליחות בדברי הפוסקים, בספרי המנהגים ובספרי יראים?! כל מי שנטל לידו קובץ של סליחות של בני אשכנז, והציץ בו אף לרגע, עמד מיד על האוירה העולה מתוך דפיו ספוגי הדמע, ואוזנו קלטה את יסורי החרטה הצדקת הדין וזעקות הכאב, האצורים בתוך כל דף ממנו. ובכן האם יש איזה שייכות ודמיון בין מעמד הסליחות שתיקנו לנו רבותינו קדמונינו לבין מעמד שכזה?

אמת, רבים מאיתנו חשים מרחק נפשי מסגנון הסליחות של קדמונינו (וזאת לפני הבעיה באמירת נוסח חידתי ובלתי מובן). ואין אנו מוצאים בו את אותו רגש שמצאו בו אבותינו, ועכ"ז אנו לאבותינו ועיננו לאבותינו אשר זיו קדושתם חופף על כל סליחה ותחינה, ומתאמצים לפתוח את ליבנו בשעת הסליחות כ"א בדרכו (שמעתי מכמה ברי לבב, שמאריכים מאד באמירת, זכור לנו וכו', עזרא הסופר וכו', דניאל איש חמודות וכו', עננו, מי שענה, עשה למען, מחי מסי, וכו' היפך ממנהג העולם לנוס שם). אכן, הפתרון של לקיחת הסליחות והפיכתם לשירה קבוצתית, כזו המדגישה כמובן את הקטעים היוצאים בשיר בלבד, (כחילוק שבין חזנים לבעלי תפילה) אינו מובן ולא מתקבל על הדעת. לא מתקבל על הדעת בתור תחליף לסליחות, ולא מובן מה טעם לכרוך זה בזה. אטו המדובר באנשים שאין לצפות מהם שיבואו גם לסליחות מסורתיות (כמו חלקים גדולים מהמשתתפים באותם ערבי סליחות הדומים ואינם דומים)?!

אני לא מחדש כלום, בטח לא לאדם גדול עצום ורב, כהרב השוחט שליט"א ובכ"ז לא יכלתי להתאפק מלהגיב.

הקול הזה של הרב אי"ס שליט"א, צריך שיישמע וטוב שנשמע. היה מקום לשתוק כדי להשאירו מהדהד.

גם אני עצמי חשבתי בדיוק כך כל השנים, עד שלאחרונה שיניתי את דעתי מתוך הישיבה בקרב חלק מסויים מעמי.
ואולי יש מקום גם לבאר את הצד השני, ואבארו כאן בקול ענות חלושה. [הן כדי לא לדלל את ה"מחאה", והן מפני כבוד בני הישיבות היקרים מפז - העתיד שלנו].
ואדגיש - איני מסנגר כאן כלל על אירוע סליחות מוזיקלי מקצועי שפתוח להמון, ומזמינים אליו וכו'. בסודם אל תבוא נפשי.

א. על ראשון ראשון. בדרך כלל מתקיים אירוע גדול מזה בהרבה בלי קשר לסליחות, זיץ איכותי עם שירי נשמה על טהרת הקדש, בימי חול המועד.
וגם אירוע נוסף שנכון למי שזה נכון (הלל מוזיקלי).
כבודו מוזמן בכבוד (בפרטי. דבר שיפורסם כאן, יצריך לשכור את בנייני האומה).

ב. לעצם הענין. אין שום חולק שהסליחות עניינם בדיוק כפי שתיאר הראי"ס.
אך בדיוק כפי שכבר שיער הכותב, יש ציבור ענק מצעירינו שלא מתחברים כלל וכלל לסליחות.
ולא רק בגלל שלא מבינים, אלא מטעמים רבים נוספים, כולם קשורים לירידת הדורות, שלהם עצמם, ושל סביבתם, ואכמ"ל.
עד כדי כך שיש אכן לא מעט שבגלל זה מדלגים על חלק מהימים לגמרי, בלי להניד עפעף.
ועוד חלק שאולי טכנית לא פורשים מהציבור, אבל לבם בל עמם, ואני לא רוצה לחזור על ביטויים שנשמעו.
ולא מדובר על שוליים כלל וכלל !! לא בכמות ולא באיכות.
כבודו מציע להתחבר כל אחד בדרכו. יש שזכו לראות מה שראו ויש להם דרך כלשהיא איך להתחבר, ויש לצערינו כאלו שהדרך היחידה שלהם להתחבר, היא זו וכדלהלן.

ג. היות שבזמננו הנגינה היא ממש שפה של הצעירים.
(אין כאן המקום לתאר איך היה עד לפני 60 שנה שפטיפון היה נדיר. והיו מתקבצים אנשים באופן חגיגי לשמוע כמה קטעים באדיבות בעל הפטיפון.
לאט לאט, נכנס הטייפ הגדול, הבינוני, הווקמן, הנגנים, האפשרות לשמור ולהוריד במחשב וכו' וכו'.
ממצב שמוזיקה היה טורסית, זו הפכה להיות שפת אם).
אצל צעירים רבים, זו (כמעט) הדרך היחידה לחבר לעולם הרגש.
ומה חבל, כשמגיעה התקופה השנתית של עבודת הלב, מדברים אליהם בכל השפות הישנות שהתאימו בעבר, מלבד זו היחידה המובנת להם.
[א.ה. אני מכיר כאן טובה להגאון רבי יהודה אריה הרשלר זצ"ל שהעמידני על כך בשעתו].

ד. כדאי לשים לב שכל קטעי הסליחות המרכזיים, באמת לא מופיעים שם בהקלטה. רוב הסליחות באמת נאמרים בדיוק כאמירת אבותינו.
כמעט כל השירה היא רק ידיד נפש כהקדמה, ובאמירת פסוק ראשון מאשרי, ושאר האשרי בנעימת תפילה מובהקת, לפתוח את הלב בהתחלה, וכדי לתת מקום לאמירת אשרי הנאמרת בחיפזון, והיא מעיקרי הסליחות. (ובהנשמה).
אחרי החיבור הזה, עוברים לכל הקטע המרכזי לגמרי כנהוג.
רק שוב לפני שמע קולינו קטע לפתיחת הלב, לפני הנוסח הרגיל, ולא על חשבונו.
והעיקר, מ'קל רחום שמך' ואילך, [עננו, מי שענה וכו'] שהן מיסודי הסליחות, אותם העולם רץ או מדלג, דוקא שם אצלינו אומרים לאט, ובניגוני תחנונים מובהקים, כדי להחזיר עטרה ליושנה.
לצערי דוקא הקובץ הזה לא הצליח לעלות. זה היה עיקר המסר. (אילו ידעתי שזה לא יעלה, דומני שלא הייתי מעלה כלל את הראשונים).

ה. איני בא לעודד חלילה לעשות כך. מי שלא צריך את זה יתכבד וימשיך להתפלל כראוי.
אבל מהמתפללים שם, יכולני להעיד, שלמיטב ידיעתי, והיא יסודית למדי, אין ולו אחד שהתקרר אצלו משהו.
להיפך ממש. כמעט כל מי שהיה שם פעם אחת, אמר לי שמאז החל להשתתף כל יום בסליחות, טכנית ומהותית.
צעיר אחד הוסיף לאמר, ששם גילה בכלל מה זה אשרי.

ו. האוירה במקום אינה כלל של ערב שירה חלילה.
לגמרי ממש אוירה רצינית ביותר. תפילה בכובד ראש ובתחנונים.
כמובן לא מזמינים את אף אחד, כפי שכתבתי למעלה, גם בגלל הוראת הזקנים, וגם כדי שהאופי של התפילה לא ישתנה, ויישאר רק אצל המנין הקבוע לכך.
זו קבוצה שנפגשת כל ליל ששי, מ12 עד 2 וחצי, [ללמד ולשיר], ולא יאמרו סליחות כלל בליל זה ולמחרתו.
ומכיון שבלאו הכי מזמרים לקל עליון בשעה זו, אזי אמירת הסליחות בצוותא על ידי בני החבורה, נתבקשה.

ז. לאחר שיצאה הוראת הזקנים, סברתי שפשוט שהמתכונת הזו, הפרטית, ובעלת האופי הזה, אינו קשור להוראת הזקנים,
ובכל זאת לא סמכתי על עצמי, ונטלתי עצת כמה זקנים שחיזקוני בזה.
ואני פורש ובוכה שחשדוני (בהודעה אחרי הודעת הרב אי"ס) בהמראה.

בשולי הדברים. היה מקום להאריך במצב העגום ובפתרונות לו, הרבה הרבה יותר, אבל זה לא מתאים כאן.
דוקא ה"מחאה" היא זו שמתאימה, ודבריי אינם אלא הצטדקות של "והייתם נקיים", ונתינת פה לצד השני.
בהזדמנות אחרת, יש מקום להעלות לדיון את עומק המצב, אולי יבקשו רחמים, אולי יטכסו עצה בצוותא.
כאן רק התכוונתי להעלות את נושא הסליחות, כדבר כאוב, ודוגמה אחת לדרך כלשהיא להתמודד, בוודאי לא דרך ציבורית. רק דוגמה בעלמא.

[צופה_ומביט]

עכשיו זה הזמן להמשיך להרגיש את הימים הנוראים, כדברי הגר"א שיום כיפור נמשך עד סוכות.

שלה"ק ריש מסכת סוכות:
"אלו הארבעה ימים הם ענפים מיום הכיפורים לכפר עוונות של השנה שעברה בזכות שטורחים ועוסקים במלאכת שמים עם התעוררות הלב אז יש בימים עצמם מעין מחילה וסליחה ענפים מיום הכיפורים האמיתי".

וכעי"ז כ' הגר"א:

ביאור הגר"א אורח חיים סימן תרכד
א"א תחינות כו'. משום דהוי' י"ט כמו יה"כ במקצת כמ"ש במדרש על פ' ולקחתם לכם ביום הראשון כו' מכאן ואילך כו' והם ימי חנוכת הבית וע' בפ"ק דמ"ק ובפ"ב דשבת:

כמובן, כוונתי היתה שזה קודם לגר"א. ועיי"ש בשלה"ק שיסוד הדברים במהרי"ל ומהרא"ק ומנהגי רי"א טירנא, ומקור מקורם במדרשים. ועוד כתב השלה"ק שימים אלו שבין שתי קדושות הם כמו חול המועד. וזה קרוב לדברי הגר"א שהוא קצת יו"ט.

[אברהם]

ניכרים דברי אמת ויושר הרה"צ השוחט שליט"א

בדברים הללו אפשר להתפלפל ולצדד לכאן ולכאן עד אין קץ, וסוף דבר ההכרעה שמורה לזקני הדור, ומכיון שהרה"צ עושה על פי הזקנים בוודאי לא יצא תקלה על ידו.

הרי גם על קבלת שבת ב"נוסח" קרליבך פקפקו,
ועל כגון דא אמר הגרנ"ק להשוחט: "שההוא לא ישתדך עמכם..."

[ידידיה]

השנה (תשפ"ג) זכיתי בס"ד לזמר את הפיוט "כי הנה כחומר" עם הניגון של ר' שלום (או ר' אהרן) חריטונוב הנזכר לעיל.
אני מכירו מקלטת של אברהם פריד ישנה על "איש חסיד היה".
למרות שזה בא לציבור בהפתעה, קיבלוהו יפה מאד.

ובל"נ בשנה הבאה בדעתי בס"ד להחליף גם את "יעלה" לניגון חב"ד אחר (שאני מכירו מאברהם פריד על "טאטע ביזטו גאר א גיטרייער")
ואולי גם הוא מבית מדרשו של אותו ר' שלום חריטונוב.
וכדי שלא יהיה כ"כ בהפתעה כבר שרתיו עם הציבור בהקפות שניות...א
ש.

האם אכן ניסיתם זאת?

נ.ב. הניגון החבדי ל"יעלה" נהוג כבר עשרות שנים בישיבת עטרת ישראל, וב"חניכי " המסתעפים הימנה

[.השוחט]

ניסיתי.
זה עלה פחות יפה ממה שחשבתי.
כנראה בגלל שזה הפיוט הראשון, ומלכתחילה הרוב המוחץ עדיין בשמו"ע.
וכשזה גם לא מוכר, זה יוצא חלש.
אבל בס"ד, עוד שנה או שתיים, יסתדר.

ייש"כ על המידע שזה כבר מבוצע בעטרת. ברוך שכיוונתי לדעת גדולים.