מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שופר כתפילה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 16063
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוקטובר 02, 2011 11:57 am

גוראריה כתב:ראה באבנ"ז או"ח סי' תמ"ה המעיד שרבותיו, חותנו הרבי מקאצק זי"ע ודודו החידושי הרי"ם זי"ע, לא חיישי להפסק בתקיעות ששמעו תוך כדי תפילה שבלחש.

מדובר שם על שחרית?

גוראריה
הודעות: 1546
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי גוראריה » א' אוקטובר 02, 2011 12:02 pm

איש_ספר כתב:
גוראריה כתב:ראה באבנ"ז או"ח סי' תמ"ה המעיד שרבותיו, חותנו הרבי מקאצק זי"ע ודודו החידושי הרי"ם זי"ע, לא חיישי להפסק בתקיעות ששמעו תוך כדי תפילה שבלחש.

מדובר שם על שחרית?

מדובר על מוסף.
האבנ"ז מוכיח שהם לא הקפידו שהתקיעות בלחש יהיו על סדר ברכות. אבל מיניה נמצינו למדין שהפסק ודאי לא ראו בזה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 16063
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוקטובר 02, 2011 12:05 pm

כמובן שיש לחלק בין מוסף לשחרית. כמו שתראה במו"מ של האדר"ת, ולכן אין ראיה משם.

גוראריה
הודעות: 1546
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי גוראריה » א' אוקטובר 02, 2011 12:10 pm

איש_ספר כתב:כמובן שיש לחלק בין מוסף לשחרית. כמו שתראה במו"מ של האדר"ת, ולכן אין ראיה משם.

לא זכיתי להבין ד' מע"כ.
האדר"ת מביא שהיות ותקנו על סדר ברכות במוסף אזי גם בשחרית אין הפסק.הלא כן?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 16063
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוקטובר 02, 2011 3:57 pm

הרב גור, ראה בדברי האדר"ת שעל מוסף פשיט"ל משום שהתקיעות נתקנו על סדר הברכות, ולכן ודאי אינו הפסק ולשחרית הוצרך לסברא חדשה משום דאמרינן התם יום תרועה, וכן שלדעת בעל המאור מז"ש אומרים בכל התפילות (ולא כ"כ הבנתי, כי לדעת בעל המאור אין שייכות בין מז"ש לבין התקיעות ולכן אומרים בכל התפילות, וא"כ מה הביא ממנו). ולכן אי אפשר להסתייע ממי שלא חש במוסף להפסק, שזה יותר מרווח.

גוראריה
הודעות: 1546
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי גוראריה » א' אוקטובר 02, 2011 5:44 pm

איש_ספר כתב:הרב גור, ראה בדברי האדר"ת שעל מוסף פשיט"ל משום שהתקיעות נתקנו על סדר הברכות, ולכן ודאי אינו הפסק ולשחרית הוצרך לסברא חדשה משום דאמרינן התם יום תרועה, וכן שלדעת בעל המאור מז"ש אומרים בכל התפילות (ולא כ"כ הבנתי, כי לדעת בעל המאור אין שייכות בין מז"ש לבין התקיעות ולכן אומרים בכל התפילות, וא"כ מה הביא ממנו). ולכן אי אפשר להסתייע ממי שלא חש במוסף להפסק, שזה יותר מרווח.

ילמדנו רבינו מאי שנא מוסף דלחש משחרית.

סופר
הודעות: 82
הצטרף: א' נובמבר 28, 2010 5:11 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי סופר » ב' אוקטובר 03, 2011 10:50 am

כעת ראיתי לדברי אברהם,

א. כתב שפשוט הוא ש'תפילה' הוא הפסק בתוך התפילה משא"כ 'עיסוקים בעלי תוכן ומשמעות', הנה אם כונתו שמצד ה'תפילה' שבשופר ראוי שיהיה הפסק הרי זה כבר ביארנו בטו"ט דתפילה אינה הפסק, ואם כונתו לענין החדש והמוזר והמשונה והתמוה שהשופר הוא 'דיבור' [ובינתיים אנס גם את איש ספר שלכך נתכוין] על זה עניתיו ועוד אדבר בו.

ורק אני דיברתי על עיסוק לא במובן הטכני שבו אלא שמקיים איזה דבר חיובי, שבעיני פשוט שהוא הפסק, ולו יהיבנא שלא מ"מ עדיין יכול להיות הפסק מצד הסחת הדעת שבפעולת התקיעה משא"כ בשמיעה, ופשוט.

ב. עדיין לא ענית על שאלה פשוטה ששאלתי: גם לפי האומרים ששופר הוא תפילה עדיין לא מצינו מי שיגיד שהתוקע הוא המתפלל ואילו אצל השומעים אין זה תפילה אלא סתם שמיעה של תקיעות, ובעיני פשוט כעת כהצד הא', [איני יודע אם אתה מתעקש בכונה או שבאמת לא הבנת את שאמרתי], משכך, הרי שכל ראייתך אינה מתחילה ואינה נגמרת, אם שופר כדיבור וחשיב הפסק הרי שלא ארווחנא כלום במה שאחר יתקע, הלא הש"ץ גם הוא יוצא בתקיעות ושוב הוי הפסק, כמדומה שברוב התלהבותך לא נתת דעתך לזה ותפשת את הטפל.

ג. בינתיים עינתי בפוסקים ולע"ע לא מצאתי מי שהביא להמאירי הנ"ל ובזה מודינא למר, אלא שאיני יודע מה ראיה הבאת להודאה בטעות מהודאה אגב חידוש של המודה, להודאה דרך התנצחות, מכל מקום אני לכשעצמי סבור ג"כ כדברי איש ספר ולא כפי שאנסת דעתו.

ד. גם אודות המאירי בקשתי ההסבר הנ"ל: מדוע יתירו לו לשמוע שופר דהוי דיבור באמצע התפילה?
שאלתי ולא נעניתי.

אברהם
הודעות: 1493
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אברהם » ב' אוקטובר 03, 2011 11:05 am

סופר כתב:ב. עדיין לא ענית על שאלה פשוטה ששאלתי: גם לפי האומרים ששופר הוא תפילה עדיין לא מצינו מי שיגיד שהתוקע הוא המתפלל ואילו אצל השומעים אין זה תפילה אלא סתם שמיעה של תקיעות, ובעיני פשוט כעת כהצד הא', [איני יודע אם אתה מתעקש בכונה או שבאמת לא הבנת את שאמרתי], משכך, הרי שכל ראייתך אינה מתחילה ואינה נגמרת, אם שופר כדיבור וחשיב הפסק הרי שלא ארווחנא כלום במה שאחר יתקע, הלא הש"ץ גם הוא יוצא בתקיעות ושוב הוי הפסק, כמדומה שברוב התלהבותך לא נתת דעתך לזה ותפשת את הטפל.

ד. גם אודות המאירי בקשתי ההסבר הנ"ל: מדוע יתירו לו לשמוע שופר דהוי דיבור באמצע התפילה?
שאלתי ולא נעניתי.


ראה למעלה

אברהם כתב:ב. מה שפשוט לך אינו מובן לי, האם כונתך שאסור לש"צ לשמוע תפילת התקיעה משום הפסק? או שאסור לבעל התקיעה להשמיע תקיעתו משום הפסק בשמיעת חזרת הש"צ?


עניתי לך ולא ביארת כוונתך.

האם כוונתך משום דעת הסוברים שאסור לשמוע קדושה מדין שומע כעונה באמצע התפילה? ולכן יהיה אסור גם להש"צ לצאת התקיעות בשומע כעונה?

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אליהוא » ב' אוקטובר 03, 2011 12:57 pm

בהאי ענינא נזדמן לי לראות עוד ב' מ"מ, א' בספר משנת יעבץ שפי' עד"ז ד' התוס' פסחים קט"ו דבשופר ותפיה בעינן כונה יתירה.
והב' בספר משאת המלך מועדים שביאר עפי"ז ענין שומע כעונה להדעות דמצות שופר בתקיעה עי"ש, וציין למש"כ [ובשם הגרי"ז] בספרו עה"ת ולא מצאתי שם לע"ע.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 16063
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אוקטובר 03, 2011 1:03 pm

אליהוא כתב:והב' בספר משאת המלך מועדים שביאר עפי"ז ענין שומע כעונה להדעות דמצות שופר בתקיעה עי"ש, וציין למש"כ [ובשם הגרי"ז] בספרו עה"ת ולא מצאתי שם לע"ע.

אכן, שמעתי כן ממנו זצ"ל, ואמר אז בלשונו הטיפוסית: 'על שמיעת טריקת דלת אי אפשר שיהיה שומע כעונה'.

סופר
הודעות: 82
הצטרף: א' נובמבר 28, 2010 5:11 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי סופר » ג' אוקטובר 04, 2011 2:51 am

אברהם,
כן.

ובמחילת תורתו של איש ספר, כמדומה שלא דק דהראיה שהביא משומע כעונה לענ"ד היא דווקא להשיטות דמצות שופר בתקיעה דייקא ולא בשמיעה וכמו שהביא אליהוא, דלהשיטות שהמצוה היא לשמוע והכי נקטינן אין צ"ל דהשופר הוא כתפילה, ובלא"ה את"ש ואינו ענין לטריקת דלת דאכן אם יש ענין בטריקה צריכים לשומע כעונה, כ"ז לפי שיטתו אלא שאני יש לי להשיב על עיקר ראייתו. ואכמ"ל.

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ו' אוגוסט 31, 2012 2:21 am

לא בדיוק אבל קרוב - חידושי הריטב"א סוכה לא. (המפורסם): "תנו רבנן סוכה גזולה כו'... והקשו בתוספות מ"מ כיון שתקפה מחברו הא איכא מצוה הבאה בעבירה, ותירצו דלא אמרינן מצוה הבאה בעבירה אלא בדבר שהוא בא לרצות כגון קרבן, שופר ולולב* וכיוצא בהם, אבל בסוכה שאין בה ריצוי ליכא משום מצוה הבאה בעבירה".

______
* לולב בא לרצות - ראה סוכה לז: "במערבא מתנו הכי, אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מוליך ומביא - כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד - כדי לעצור טללים רעים".

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ו' אוגוסט 31, 2012 2:45 am

הרב 'סופר' כתב:ובמחילת תורתו של איש ספר, כמדומה שלא דק דהראיה שהביא משומע כעונה לענ"ד היא דווקא להשיטות דמצות שופר בתקיעה דייקא ולא בשמיעה וכמו שהביא אליהוא, דלהשיטות שהמצוה היא לשמוע והכי נקטינן אין צ"ל דהשופר הוא כתפילה, ובלא"ה את"ש ואינו ענין לטריקת דלת דאכן אם יש ענין בטריקה צריכים לשומע כעונה, כ"ז לפי שיטתו אלא שאני יש לי להשיב על עיקר ראייתו. ואכמ"ל.

במחכ"ת, לכאורה ערבב שני דברים: הראיה לשיטת הסוברים שהמצוה לתקוע, היא רק לפ"מ שאמר "שאין שומע כעונה בטריקת דלת" (וראה בשו"ת הר צבי או"ח ח"ב סי' פה: "ובכלל מסתפקנא בשומע קול שופר מחבירו ויוצא בו י"ח אם הוא מטעם שומע כעונה, דיתכן שלא אמרו שומע כעונה אלא במצוה התלויה בדבור אבל לא לתקיעה שהיא מצוה מעשית..."), ואכן להרבה פוסקים הוא מדין שליחות; והראיה שהזכיר הרה"ג 'איש_ספר' לעיל היא לשיטות שהמצוה לשמוע, א"כ מ"ט בעינן כוונת שומע לצאת ומשמיע להוציא (או"ח תקפט, ח-ט) כדין שומע כעונה (והיא קושיא עצומה שאינני יודע לזה מזור), וצ"ל שיש ג"כ עניין של תפילה שבו "שומע כעונה".

עושה חדשות
הודעות: 12964
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 06, 2016 11:04 pm

איש_ספר כתב:ידועים דברי הגרי"ס שזמן התקיעות הוא זמן הדין ולמד כן ממה שאמרו בגמ' כלפנים דמי. וזכר לזה גם בביאור הגר"א שתוקעים על הבימה להזכיר זכות תורה בשעת הדין.

כדאי להזכיר (לגבי "כלפנים") מש"כ הגר"א בסי' תקפד -
ויש מקומות שנוהגים לקרות התוקע ממנין החמשה העולים לספר תורה - דוגמת כהן גדול ביום כיפור

אליהו בן עמרם
הודעות: 1532
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ב' אוקטובר 10, 2016 6:05 pm

איש_ספר כתב:אתבדרא בבי מדרשא, דתקיעת שופר גדרה כתפילה. היינו תפילה במקום בפה, באמצעות קול שופר.
וע"ז יאות, כי אתה שומע קול שופר ומאזין וכו'
ובזה מבארים שיטת האומר דשופר צריך גוף נקי, מה שלא מצינו אלא לענין תפילה.
(ודלא כבה"ל סי' תקפ"ח שלמד מזה דאולי גם בכל המצות צריך גוף נקי עי"ש).
עיין בית ישי להגר"ש פישר סי' ל' ובהערה ל.

זכורני ששמעתי כן מהגאון ר' מאיר סאלאוויציק שליט"א, הגדרה זו למהות תקיעת שופר (ולא אזכור אם ייחס כן לאבותיו נשיאי הלווים ואף אין בזכרוני מה הרוויח לפי"ז) ושאלתי מעמו מפני מה לא הסתייע לדבריו מדברי הפוס' הנ"ל דשופר צריך גוף נקי, והשיב כי דבר זה אינו ברור אצלו שהרי 'מודה אני' כתבו שאפשר לאומרו בגוף שאינו נקי (האם רו"ר וידים עסקניות דינם כגוף נקי?), והיינו טעמא דאין בה אזכרת שם, וא"כ שופר אפילו ניהב ליה שהוא כתפילה אבל שם אין בו. עכ"ד.
ושמעתי פעם שלפי"ז יומתק מה שיש נוהגים לתקוע בסוף מוסף באמצע קדיש קודם תתקבל צלוהתון וגו'.

האם ישנם הלכות נוספות המתבהרות לאור הנחה מחודשת זו?


איני מוסיף נפק"מ להלכה מזה, רק להביא ראיה חזקה לענ"ד ליסוד הדברים (אולי כבר הביאוה, אך כעת לא מצאתיה):
איתא בירושלמי על תחילת מזמור י"ז בתהילים:
תפילה לדויד...הקשיבה רינתי, האזינה תפילתי, בלא שפתי מרמה.
בלא שפתי מרמה - זו תקיעת שופר.
כלומר כתוב לכאורה מפורש שזו תפילה בלא שפתי מרמה.
ואיתא בזה באור נפלא מתלמיד הרשב"א (ר' יעקב סקילי) - שבתפילה יכול שלא לכוון, כלומר כביכול זה יכול להיות עם"שפתי מרמה" ואילו בשופר רק נופח ולא מדבר, וזה ב"לא שפתי מרמה".
והאריך בזה בטוטו"ד הגר"מ שפירא שליט"א, על בסיס המדרש שאמרו מלאכי השרת לא יברא שכולו מלא שקרים, שזה מחמת ה"מדבר" שבאדם, ואילו ה"נפיחה" שבשופר הינה כנגד המקור של "ויפח באפיו", ואכמ"ל.

עושה חדשות
הודעות: 12964
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 03, 2017 12:04 am

גוראריה כתב:ראה באבנ"ז או"ח סי' תמ"ה המעיד שרבותיו, חותנו הרבי מקאצק זי"ע ודודו החידושי הרי"ם זי"ע, לא חיישי להפסק בתקיעות ששמעו תוך כדי תפילה שבלחש.
אגב, מה פשר דבריו אח"כ בסי' תמו -
ובענין מה שתקע האריז"ל [ואחריו הבעל שם טוב ותלמידיו שהעניקו החמה בקומתם] בלחש. יש לי בזה דבר עמוק. לא ניתן להאמר כי אם מפה לאוזן. אך לא יאות כי אם לגדולי ערך כמותם. ואם לא שאין רצוני לשנות מנהג רבותי. לא הייתי תוקע בלחש
האם ידוע למה כוונתו?

עושה חדשות
הודעות: 12964
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ספטמבר 13, 2017 9:45 pm

אליהו בן עמרם כתב:והאריך בזה בטוטו"ד הגר"מ שפירא שליט"א, על בסיס המדרש שאמרו מלאכי השרת לא יברא שכולו מלא שקרים, שזה מחמת ה"מדבר" שבאדם, ואילו ה"נפיחה" שבשופר הינה כנגד המקור של "ויפח באפיו", ואכמ"ל.
הרבה שמעתי מדברים על נפיחה בשופר שהיא כנגד ה'ויפח באפיו' שנעשה ביום זה בבריאת האדם, אבל לא מצאתי מקורם של דברים בקדמונים. אשמח להפניות.

שו"ר: יש מעין זה ביערות דבש, ובשפ"א, ונאות דשא, ואולי עוד. מה המקור הקדום?

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי מיכאל1 » ה' ספטמבר 14, 2017 6:20 am

עושה חדשות כתב:אגב, מה פשר דבריו אח"כ בסי' תמו -
ובענין מה שתקע האריז"ל [ואחריו הבעל שם טוב ותלמידיו שהעניקו החמה בקומתם] בלחש. יש לי בזה דבר עמוק. לא ניתן להאמר כי אם מפה לאוזן. אך לא יאות כי אם לגדולי ערך כמותם. ואם לא שאין רצוני לשנות מנהג רבותי. לא הייתי תוקע בלחש
האם ידוע למה כוונתו?


הוא לא מתכוון למנהג שהיה נוהג אצל כמה אדמורי"ם שבקושי היה נשמע קול תקיעתם, ואעפ"כ אמרו שיצאו בזה כל הקהל ידי חובה?
ואין להזכיר את המעשה על האדמו"ר שאמר שיוצא בתקיעותיו של אדמו"ר אחר מרחק כמה מילין ממנו.

בברכה המשולשת
הודעות: 14489
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' ספטמבר 14, 2017 9:16 am

מיכאל1 כתב:
עושה חדשות כתב:אגב, מה פשר דבריו אח"כ בסי' תמו -
ובענין מה שתקע האריז"ל [ואחריו הבעל שם טוב ותלמידיו שהעניקו החמה בקומתם] בלחש. יש לי בזה דבר עמוק. לא ניתן להאמר כי אם מפה לאוזן. אך לא יאות כי אם לגדולי ערך כמותם. ואם לא שאין רצוני לשנות מנהג רבותי. לא הייתי תוקע בלחש
האם ידוע למה כוונתו?


הוא לא מתכוון למנהג שהיה נוהג אצל כמה אדמורי"ם שבקושי היה נשמע קול תקיעתם, ואעפ"כ אמרו שיצאו בזה כל הקהל ידי חובה?
ואין להזכיר את המעשה על האדמו"ר שאמר שיוצא בתקיעותיו של אדמו"ר אחר מרחק כמה מילין ממנו.


כמדומני שכוונתו לתקיעות בתפילת הלחש (וכעין דברי הא"א)

עושה חדשות
הודעות: 12964
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ספטמבר 14, 2017 10:24 pm

אכפול שאלתי:
עושה חדשות כתב:הרבה שמעתי מדברים על נפיחה בשופר שהיא כנגד ה'ויפח באפיו' שנעשה ביום זה בבריאת האדם, אבל לא מצאתי מקורם של דברים בקדמונים. אשמח להפניות.

שו"ר: יש מעין זה ביערות דבש, ובהרחבה בנאות דשא (להאבנ"ז), ואולי עוד. מה המקור הקדום?

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי מיכאל1 » ה' ספטמבר 14, 2017 10:31 pm

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שכוונתו לתקיעות בתפילת הלחש (וכעין דברי הא"א)


אכן, מסתבר יותר.

איש טלז
הודעות: 589
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי איש טלז » ה' ספטמבר 14, 2017 10:35 pm

עושה חדשות כתב:אכפול שאלתי:
עושה חדשות כתב:הרבה שמעתי מדברים על נפיחה בשופר שהיא כנגד ה'ויפח באפיו' שנעשה ביום זה בבריאת האדם, אבל לא מצאתי מקורם של דברים בקדמונים. אשמח להפניות.

שו"ר: יש מעין זה ביערות דבש, ובהרחבה בנאות דשא (להאבנ"ז), ואולי עוד. מה המקור הקדום?


כ"ה גם בסידור הרב בעל התניא בכוונת תקיעת שופר

עושה חדשות
הודעות: 12964
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 15, 2017 8:40 am

איש טלז כתב:כ"ה גם בסידור הרב בעל התניא בכוונת תקיעת שופר
לא מצאתי שם את הענין הזה.

עושה חדשות
הודעות: 12964
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 24, 2017 12:03 am

בנוגע לתשובות האבנ"ז הנ"ל, ע"ע שו"ת מנחת אלעזר חלק ד סימן לז.

(והמובא שם מספר המנהיג שכ' ושמעתי כי במדינת בבל עושין מאה קולות, וכן כתו' בערוך בערך [ערב] כנגד מאה פעיות דפעיא אימיה דסיסרא, וכך מנהגם מיושב ל' קולות כמנהג כל הגולה, וכן מעומד למוסף כשהיחידים מתפללי' אחד תוקע להם על סדר הברכות, שלשי' שלשת הסימנין למלכיות, וכן (למלכיו') [לזכרונות] וכן לשופרו', וכשהשליח ציבור אומ' המוסף בקול רם להוציא את מי שאינו בקי שלשים על סדר הברכות הרי תשעים קולות, ולאחר סיום התפילה לפני קדיש בתרא תוקע להם היחיד עשרה קולות, ראיתי להעיר שהרי מנהג בבל שאין היחיד אומר כלל מזו"ש. וצ"ע).

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי נשר » א' ספטמבר 24, 2017 12:20 am

עושה חדשות כתב:אכפול שאלתי:
עושה חדשות כתב:הרבה שמעתי מדברים על נפיחה בשופר שהיא כנגד ה'ויפח באפיו' שנעשה ביום זה בבריאת האדם, אבל לא מצאתי מקורם של דברים בקדמונים. אשמח להפניות.

שו"ר: יש מעין זה ביערות דבש, ובהרחבה בנאות דשא (להאבנ"ז), ואולי עוד. מה המקור הקדום?


הגאון ר' משה שפירא אמר את זה בשם כתבי האריז"ל.

מחולת המחנים
הודעות: 3273
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » א' ספטמבר 24, 2017 12:24 am

בסוף ברכת שופרות אנו אומרים "ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו, כמצווה עלינו בתורתך על ידי משה עבדך: וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם, ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם", ולכאורה תמוה מדוע נקראת תקיעת שופר בתור קרבנות, אך להאמור כאן אתי שפיר, שהתפילה והקרבן יסודם אחד.

ועיין במשנת יעקב להגר"י רוזנטל
http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx? ... 8&rid=2298

אמנם בסדר התפילה להרמב"ם מצאתי שהשמיט את המילים "את קרבנות חובותינו" וכתב: "ושם נעשה לפניך, כמצווה עלינו בתורתך על ידי משה עבדך: וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם, ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם".

עושה חדשות
הודעות: 12964
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 24, 2017 12:32 am

כהמשך לדברי ר' מחולת,
דבר מענין הוא בנוסח התפילה, בבקשה של שופרות מתפללים על תקע בשופר גדול לחירותינו וכו', ואז נזכה למש"כ בתורה שביום שמחתכם וכו' נתקע בחצוצרות על הקרבנות. וכי זהו עיקר הדבר?
אלא שאף במזמור מז כן הוא. ידבר עמים תחתינו, יבחר את נחלתינו, עלה ה' בתרועה ובקול שופר.
וצריך ביאור.

מחולת המחנים
הודעות: 3273
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » א' אוקטובר 29, 2017 1:11 am

איש_ספר כתב:וזכר לזה גם בביאור הגר"א שתוקעים על הבימה להזכיר זכות תורה בשעת הדין.

יש להטעים בדברי הגר"א הללו בשם הרוקח לנידון דידן, כי זהו הענין שתוקעין בבימה מטעם במקום רנה שם תהא תפילה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 16063
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוקטובר 29, 2017 1:21 am

מחולת המחנים כתב:בסוף ברכת שופרות אנו אומרים "ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו, כמצווה עלינו בתורתך על ידי משה עבדך: וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם, ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם", ולכאורה תמוה מדוע נקראת תקיעת שופר בתור קרבנות, אך להאמור כאן אתי שפיר, שהתפילה והקרבן יסודם אחד.

ועיין במשנת יעקב להגר"י רוזנטל
http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx? ... 8&rid=2298

אמנם בסדר התפילה להרמב"ם מצאתי שהשמיט את המילים "את קרבנות חובותינו" וכתב: "ושם נעשה לפניך, כמצווה עלינו בתורתך על ידי משה עבדך: וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם, ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם".

כבר העירו רבים מאי שיאטה של קרבנות חובתינו שם. והגאון האדר"ת היה אומר שם: ושם נעשה לפניך את חובות קרבנותינו! שהם התקיעות על השופר.

ספרים וועלט
הודעות: 1267
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי ספרים וועלט » א' אוקטובר 29, 2017 2:43 am

מיכאל1 כתב:
בברכה המשולשת כתב:כמדומני שכוונתו לתקיעות בתפילת הלחש (וכעין דברי הא"א)


אכן, מסתבר יותר.

רק מסתבר יותר??? עיין באותה תשובה הנדפסת שחור על גבי לבן, ותראה שכל התשובה סובבת על השאלה אם יש לתקוע בתפילת הלחש. אין כאן מקום לשאלות ולפלפולים.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי מיכאל1 » א' אוקטובר 29, 2017 6:54 am

ספרים וועלט כתב:
מיכאל1 כתב:
בברכה המשולשת כתב:כמדומני שכוונתו לתקיעות בתפילת הלחש (וכעין דברי הא"א)


אכן, מסתבר יותר.

רק מסתבר יותר??? עיין באותה תשובה הנדפסת שחור על גבי לבן, ותראה שכל התשובה סובבת על השאלה אם יש לתקוע בתפילת הלחש. אין כאן מקום לשאלות ולפלפולים.

אחר אלף המחילות אודיע חטאי ברבים שלא עיינתי מטירדות שהזמן גרמן ונאמנים עליי דבריך, שכך כתוב ואם כן אין זו אלא סברתי בלבד שמסכמת אלא זו האמת האבסולוטית!!!
ויישר כח להקב"ה שהנחני על דרך אמת ולשליחו הנאמן ספרים וועלט.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי צביב » ב' ספטמבר 03, 2018 2:43 am

איוב לג כו

בספר מור וקציעה האריך בזה בסימן תקצו
נערך לאחרונה על ידי צביב ב ב' ספטמבר 03, 2018 2:49 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

איש בער
הודעות: 573
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 11:42 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי איש בער » ד' ספטמבר 05, 2018 7:42 pm

אתנחתא כתב:הרב סולובייציק מבסוטון האריך בזה בספרו לזכר אבא מארי עיי"ש.

נא לציין מ"מ מדוייק. בתודה מראש

עושה חדשות
הודעות: 12964
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ספטמבר 08, 2018 8:54 pm

עושה חדשות כתב:כהמשך לדברי ר' מחולת,
דבר מענין הוא בנוסח התפילה, בבקשה של שופרות מתפללים על תקע בשופר גדול לחירותינו וכו', ואז נזכה למש"כ בתורה שביום שמחתכם וכו' נתקע בחצוצרות על הקרבנות. וכי זהו עיקר הדבר?
אלא שאף במזמור מז כן הוא. ידבר עמים תחתינו, יבחר את נחלתינו, עלה ה' בתרועה ובקול שופר.
וצריך ביאור.

גם בתפילת ר"ח נראה כך - מזבח חדש, ועולת ר"ח, ושעירי עיזים, ובשירי דוד עבדך וכו'.

וכן רש"י בהושע - "ישובו יושבי בצלו - אותן שהיו כבר יושבים בצל הלבנון שדימה בו ישראל ובית המקדש ועכשיו גלו מעמו ישובו אליו: זכרו כיין לבנון - כדוכרן יבבות חצוצרתא דעל חמר עתיק דמתנסך בבית מקדשא שהיו תוקעין בחצוצרות על הנסכים כשהלוים אומרים בשיר".

היינו שיש זיכרון ובקשה בייחוד על ענין השירה והחצוצרות בביהמ"ק.

עושה חדשות
הודעות: 12964
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 17, 2018 8:02 pm

אגב ענין 'בל תוסיף' בתקיעת שופר, הראני היום ג"א שליט"א שב"חידושי הרמב"ם למס' ראש השנה" נוקט בפשיטות שהתוקע תקיעות יתירות לוקה משום בל תוסיף! האם יש מהראש' שנקטו כך? או שאין לנו בדבריהם אלא הטעמים שכתבו למה אין בזה משום בל תוסיף?


ואגב ענין מהות תקיעת שופר, ראוי להזכיר את דברי הב"י סי' תקצ, ז"ל -
ונראה להנהיג לעשותם בנשימה אחת כדי לצאת ידי חובה לדברי הכל דמאן דסבר דצריך להפסיק ביניהם היינו לכתחלה אבל בדיעבד ודאי יצא אם עשאן בנשימה אחת דהא אמרינן בירושלמי (פ"ד ה"י) תקע והריע ותקע בנפיחה אחת יצא ולא עדיף הפסק דבין שברים לתרועה מהפסק דבין תקיעה לתרועה ובין תרועה לתקיעה ואף על גב דאמר דגנוחי וילולי בחדא נשימה לא עבדי אינשי הכי נמי לא עבדי אינשי תקיעה ותרועה בחדא נשימה וכל שכן הוא דהא תקיעה שהוא קול פשוט הוי סימן שמחה ותרועה הוי סימן בכי ויללה ואפילו הכי קאמר בירושלמי שאם עשאן בנפיחה אחת יצא וכל שכן שברים ותרועה דדמו טפי אהדדי שאם עשאן בנפיחה אחת שיצא

אליהו בן עמרם
הודעות: 1532
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' אוקטובר 01, 2019 8:35 pm

איש_ספר כתב:ושמעתי פעם שלפי"ז יומתק מה שיש נוהגים לתקוע בסוף מוסף באמצע קדיש קודם תתקבל צלוהתון וגו'.


אגב, במנין של הגר"ד פיינשטיין שליט"א נכד הגרי"ז זצ"ל (ברח' מהרש"ל בני ברק), נוהגים לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת באמצע קדיש שלאחר מוסף קודם תתקבל. (ואינני יודע אם כך היה מנהג אביו זצ"ל או כך היה מנהג סבו הגרי"ז זצ"ל).

אליהו בן עמרם
הודעות: 1532
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' אוקטובר 01, 2019 8:57 pm

אליהו בן עמרם כתב:
איש_ספר כתב:אתבדרא בבי מדרשא, דתקיעת שופר גדרה כתפילה. היינו תפילה במקום בפה, באמצעות קול שופר.


איני מוסיף נפק"מ להלכה מזה, רק להביא ראיה חזקה לענ"ד ליסוד הדברים (אולי כבר הביאוה, אך כעת לא מצאתיה):
איתא בירושלמי על תחילת מזמור י"ז בתהילים:
תפילה לדויד...הקשיבה רינתי, האזינה תפילתי, בלא שפתי מרמה.
בלא שפתי מרמה - זו תקיעת שופר.
כלומר כתוב לכאורה מפורש שזו תפילה בלא שפתי מרמה.
ואיתא בזה באור נפלא מתלמיד הרשב"א (ר' יעקב סקילי) - שבתפילה יכול שלא לכוון, כלומר כביכול זה יכול להיות עם"שפתי מרמה" ואילו בשופר רק נופח ולא מדבר, וזה ב"לא שפתי מרמה".
והאריך בזה בטוטו"ד הגר"מ שפירא שליט"א, על בסיס המדרש שאמרו מלאכי השרת לא יברא שכולו מלא שקרים, שזה מחמת ה"מדבר" שבאדם, ואילו ה"נפיחה" שבשופר הינה כנגד המקור של "ויפח באפיו", ואכמ"ל.


וברעיא מהימנא איתא (בקיצור):
"ביומא דראש השנה נפיק יצחק בלחודוי, וקרי לעשיו לאטעמא ליה תבשילין דכל עלמא, כל חד כפום אורחוי...
ורבקה אמרה אל יעקב בנה רחימא דנפשה...ופקידת ליה לאתערא איהו באינון מטעמים דיליה...
ןיעקב אתער מתתא מתלבש בצלותין ובעותין, והקול קול יעקב בההוא שופר דסליק,
ואתער יעקב לגביה ואתקריב בהדיה, ויגש לו ויאכל ואתכליל דא בדא.
כיון דאתכליל בהדה, ויבא לו יין, דא יין דמנטרא, יין דהוא חידו דליבא רזא דעלמא דאתי, כדין וירח את ריח בגדיו, צלותין דסלקין ובעותין, ויברכהו..."

ולכאורה, אם אינני טועה חלילה בפירושם של דברים עמוקים אלה, הם הם הדברים:
הקול - קול יעקב, הוא הקול האמיתי של "יעקב" (עם ישראל), וקול האמת הזה נשמע ע"י השופר.
ואילו ה"צלותין ובעותין" - הינם דווקא בבחינת "בגדי עשיו" - שאינם כביכול קול ה"אמת" של יעקב (כשופר), אלא "והידים ידי עשיו".
ולמרות זאת, הואיל והתפילות והשופר כלולים זה בזה, מתעוררים הרחמים, ועולות גם התפילות כ"ריח ניחוח" ומתברכין ישראל בשנה טובה ומתוקה, כי"ר.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוקטובר 01, 2019 10:17 pm

ענין הקול קול יעקב והשייכות לשופרות נרמז גם בפיוט הקלירי ב'מחיה' ליום ראשון של ר"ה: "חק זכרונות וקולות עשר, זכר מברך גביר בעשר",
וראה בפי' מטה לוי שקולות עשר היינו קול שופרות שהוא כנגד יעקב שנאמר עליו הקול קול יעקב.

חיים שמעון
הודעות: 138
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2011 1:56 am

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי חיים שמעון » ד' אוקטובר 02, 2019 12:00 am

אליהו בן עמרם כתב:
איש_ספר כתב:ושמעתי פעם שלפי"ז יומתק מה שיש נוהגים לתקוע בסוף מוסף באמצע קדיש קודם תתקבל צלוהתון וגו'.


אגב, במנין של הגר"ד פיינשטיין שליט"א נכד הגרי"ז זצ"ל (ברח' מהרש"ל בני ברק), נוהגים לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת באמצע קדיש שלאחר מוסף קודם תתקבל. (ואינני יודע אם כך היה מנהג אביו זצ"ל או כך היה מנהג סבו הגרי"ז זצ"ל).

כך כתוב בהרבה מחזורים

אליהו בן עמרם
הודעות: 1532
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: שופר כתפילה

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ה' אוקטובר 03, 2019 5:27 pm

חיים שמעון כתב:
אליהו בן עמרם כתב:
איש_ספר כתב:ושמעתי פעם שלפי"ז יומתק מה שיש נוהגים לתקוע בסוף מוסף באמצע קדיש קודם תתקבל צלוהתון וגו'.


אגב, במנין של הגר"ד פיינשטיין שליט"א נכד הגרי"ז זצ"ל (ברח' מהרש"ל בני ברק), נוהגים לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת באמצע קדיש שלאחר מוסף קודם תתקבל. (ואינני יודע אם כך היה מנהג אביו זצ"ל או כך היה מנהג סבו הגרי"ז זצ"ל).

כך כתוב בהרבה מחזורים


אולם המפתיע הוא, שכך נוהג הג"ר דוד פיינשטיין שליט"א בנו של הג"ר מיכל פיינשטיין זצ'ל חתן הגרי"ז מבריסק זצ'ל, למרות שלכאורה מנהג ישיבות ליטא לא כך.
ומסתמא, שממשיך לכה"פ מנהג אביו זצ'ל, ואולי אף מנהג סבו זצ'ל (שאינני יודע כיצד נהג בזה).


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 68 אורחים