הסתפקתי בדבר מי שלא קם באשמורת לומר סליחות אלא קם אחר שהגיע זמן תפילת שחרית אם עדיף שיאמר סליחות קודם שחרית או שיתפלל ואח"כ יאמר סליחות [כמו בשאר צומות]
ומסברא היה נראה לי לומר שעדיף לומר אחר התפילה מאחר וקיי"ל דתדיר ואינו תדיר תדיר קודם
אולם ראיתי תשובה להגריש"א זצ"ל שיאמר קודם שחרית כיון שהתקנה היתה לומר קודם התפילה והמה ראו כן תמהו שהרי עיקר התקנה היתה לומר באשמורת בעת רצון בזמן שעדיין לא הגיע כלל זמן התפילה ומנין שהיה גם תקנה לומר קודם שחרית גם אם הגיע זמן תפילה של שחרית
אשמח לדעת מקורות או דעות בענין