ראשי התיבות של אלול

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוגוסט 20, 2010 5:57 am

אחר שמקובלים עלינו דברי הרמב"ם במו"נ, שאין למעלה לא כסא ולא שאר דברים מגושמים, הרי שדעת לנבון שאם חקרו קדמונים בצורת הכסא, אי"ז אלא מכסה עתיק לסודות נפלאים הנרמזים בענין זה, ואין בו כונה פשטית כלל. באופן שמי שאין לו יד ורגל בחכמה הפנימית, ועכ"ז מעמיק חקור בתבנית הכסא אינו אלא מן המתמיהין במח"כ.
ומאידך, אף הדיוט שכמותי, שאינו יודע לא המשל ואצ"ל הנמשל, מרגיש אני בעצמי, כי חקירה בדברים מעין אלו, מה למעלה וכו', בבמה שכזו, הרי זה העדר הכבוד הנדרש.
ודי בזה לנבון.

הלוואי · הודעהעל ידי **הלוואי** » ו' אוגוסט 20, 2010 7:24 am

במדרש אמרו ש"עגול הוא כמין מלבן".

נ.ב. לעש"ד מי שיבוא וידון כאן היאך עומד כסא הכבוד, אינו רק סכל אלא חשוד על מינות.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ו' אוגוסט 20, 2010 11:00 am

הלוואי,
אף אחד לא דן כאן בענין כסא הכבוד, נתגלגלו הדברים לענין זה, וכתבתי בקיצור נמרץ את אשר נשאלתי.
גם אני חשבתי שאין זה מן הראוי לדון בענין בבירור ובאריכות, ונראה שאתה צודק, שבענין זה אין לדון בפרהסיא אפילו בקיצור.
אשים, איפוא, מחסום לפי.

הרב משה אברמוביץ

א'ין ל'הרפות ו'נא ל'המשיך

א'לול ל'רמיזותיו ו'כך ל'הזכירינו

א'נשי ל'ב ו'רגש ל'שוב

א'נא ל'המשיך ו'להעלות ל'נו

א'ותיות ל'רמזים ו'נוטריקון ל'אלול

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' אוגוסט 22, 2010 4:43 pm

המשפטים האחרונים הם מהמקורות?
כי אם לא, יש להוסיף כהנה וכהנה...

מגיב ומניב

ראה עוד בספר רפדוני בתפוחים [להגר"ש אריאלי שליט"א] מועדים עמ' צט בהרחבה.

בראשית · הודעהעל ידי **בראשית** » ה' ספטמבר 01, 2011 3:03 am

הקפצה - לכבוד חודש אלול.

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » ה' ספטמבר 01, 2011 12:13 pm

חכם באשי כתב:תמצית הענין היא.
המקורות הקדומים (פיוטו של הקליר, כמה רמזים מספרות ההיכלות ועוד פיוטים אשכנזיים קדומים) סוברים, שהכסא מרובע ("והחיות הנה מרובעות כסא" - קליר), וחסידי אשכנז הסבירו, שהוא אינו מרובע אלא עגול, וביארו בדרך מחודשת את דברי הקליר.
מכאן ואילך, נתקבלה יותר דעת חסידי אשכנז.

מן הסתם ידוע לך כבר מה שאכתוב, בכל זאת, לסיכוי האפסי שלא, נראה לי שקצת קשור לדיון כאן:
בירושלמי (מעשרות פ"ה ה"ג, נדרים פ"ג ה"ב הביאו בפי' הר"ן בבבלי, שבועות פ"ג ה"ח):
אין מרובע מששת ימי בראשית (כלומר בטבע הבריאה אין מרובע ורק ממעשי ידי האדם)
וראיתי פעם אריכות בתורה שלמה להרמש"כ סביב המאמר הנ"ל, ובו בין היתר ציטוט מספר/ים כי הקב"ה מחבב צורת עיגול.
מאידך, ראיתי בצפנת פענח עה"ת (מהרוגוטשובר) פ' נח שמבאר שהעלה שבפי היונה היה מרובע (טרף=מרובע לירושלמי הנ"ל בנדרים) כי היה מגן עדן שקדם לבריאה מששת ימי בראשית, לכאורה מפרש הירושלמי לא כמחבר הנ"ל, שאדרבה בגן עדן היה צריך להיות יותר קרוב למה שהקב"ה מחבב.

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » ה' ספטמבר 01, 2011 6:19 pm

לענין האשכול, יש שדרשו במאמע לשון:
א'לע ל'אטיקעס ו'וערען ל'ייט
כל השובבים הופכים לאנשים הגונים
מישהו יודע מנין מקורו של פתגם זה ששמעתי בצעירותי?

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » ה' ספטמבר 01, 2011 7:46 pm

ידוע לי שהרמז אני לדודי קדום, אבל כל הענין קצת תמוה. הרי באותיות השימוש אפשר להעמיס כל מה שיעלה על הדעת.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' ספטמבר 01, 2011 8:06 pm

חד וחלק כתב:ידוע לי שהרמז אני לדודי קדום, אבל כל הענין קצת תמוה. הרי באותיות השימוש אפשר להעמיס כל מה שיעלה על הדעת.

וכך 'נוהגים' במקרה דידן: אני לאומן ואשתי לשוויגער...

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ה' ספטמבר 01, 2011 9:54 pm

הבונה כתב:לענין האשכול, יש שדרשו במאמע לשון:
א'לע ל'אטיקעס ו'וערען ל'ייט
כל השובבים הופכים לאנשים הגונים
מישהו יודע מנין מקורו של פתגם זה ששמעתי בצעירותי?

ואם כבר באידיש, אני שמעתי משפט שמבטא הרבה אצל הליטוואקעס
א'לע ל'יטוויקעס ו'וערן ל'ולבים...
לזה יש מקור???

חד וחלק כתב:ידוע לי שהרמז אני לדודי קדום, אבל כל הענין קצת תמוה. הרי באותיות השימוש אפשר להעמיס כל מה שיעלה על הדעת.

אבל אני לדודי זה פסוק

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' ספטמבר 01, 2011 11:18 pm

אבל יש עוד הרבה פסוקים אחרים: viewtopic.php?f=7&t=1541#p10174
ובהודעות שלאחר מכן.

נכון אבל זה לא כל מה שעולה על הדעת, ובפרט שהכלל בפרפראות הוא שצריך שיהיה להם תוכן ומשמעות וזה העיקר.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' ספטמבר 01, 2011 11:51 pm

גם בפסוקים שנרשמו שם אפשר להטיל משמעויות, ששערי דרוש לא ננעלו.
הנה בראשון שבהם: "א'יש ל'רעהו ו'מתנות ל'אביונים" ניתן לרמז את חובת הצדקה שיש להרבות בימי הרחמים והסליחות (וחוששני שעכשיו קופות הצדקה למיניהם יאמצו את הנוטריקון הנ"ל...)

וויטעבסקער

א'וי ל'רשע ו'אוי ל'שכנו

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ו' ספטמבר 02, 2011 1:11 am

חכם באשי כתב:גם בפסוקים שנרשמו שם אפשר להטיל משמעויות, ששערי דרוש לא ננעלו.
הנה בראשון שבהם: "א'יש ל'רעהו ו'מתנות ל'אביונים" ניתן לרמז את חובת הצדקה שיש להרבות בימי הרחמים והסליחות (וחוששני שעכשיו קופות הצדקה למיניהם יאמצו את הנוטריקון הנ"ל...)

אל תחשוש. אילו היו רוצים - זה מכבר היו מאמצים. בינתיים יש להם סיפורים עכשויים למכביר שמפרנסים אותם טוב יותר.

האם בטורקיא למדו קצוש"ע? אם כן זה נשאר בזכרונך מגרסא דינקותא. קצושו"ע סי' קכח:
וכן איש לרעהו ומתנות לאביונים, ר"ת אלול, רמז לשלשה דברים שהם תשובה תפלה צדקה, שצריכין להזדרז בהם בחודש זה.

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » ו' ספטמבר 02, 2011 1:00 pm

אוצר החכמה כתב:
חד וחלק כתב:ידוע לי שהרמז אני לדודי קדום, אבל כל הענין קצת תמוה. הרי באותיות השימוש אפשר להעמיס כל מה שיעלה על הדעת.

אבל אני לדודי זה פסוק

ברור שברמז כזה צריך שיהיה איזה חידוש בהתאמה, אחרת מה הפרפרפת. אם הר"ת ברובם אותיות שימוש ואפשר להעמיס בהם פסוקים רבים ללא משמעות, מה יתן ומה יוסיף שבמקרה מתאים להם גם פסוק בעל משמעות.

ישראל אליהו

שמות החודשים הם מבבל. ולא מהתורה.
א"כ מה כל העסק הזה?

[ואולי עדיין איכא סמך נאה].

בן_אליעזר

דומני שהר"ת דלהלן, עוד לא הובא כאן.

ובהקדים, כידוע מה שאמרו, שהר"ת א'ני לד'ודי ו'דודי ל'י - כוונתו שבאם ישראל משתוקקים לשבו בתשובה שלימה לקוב"ה, אף הוא ית' תשוקתו עליהם ומקבלם בתשובה.

אלא, שיש שהוסיפו על דברים דלעיל: ואם לא עשה תשובה - אזי א'וי ל'י ו'אבוי ל'נפשי. וחסידים אומרים - א'לא ל'חיים ו'אלא ל'חיים (במקורי: "אבער .. ווידער.."), משום שלפעמים אפשר לתקן בלגימה אחת מבמאה תעניות.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' אוגוסט 13, 2015 10:51 am

וזה כמו ר"ת הויה. שאפשר להעמיס כל מה שרוצים.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' אוגוסט 13, 2015 10:59 am

בדגל מחנה אפרים פרשת חוקת (וחכמי הפורום ימצאו לכך עוד מ"מ) מובא על גימטריאות וה"ה לר"ת, ולפי"ז כל האשכול כאן מיותר.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' אוגוסט 13, 2015 11:08 am

אני חושב שהנוטריקון הוא:
אוצר (החכמה) לי וגם לאחרים.

ומכאן תצא קריאה קדושה לבעלי האוצר, שבחודש אלול ימכרו את התוכנה בהנחה גדולה, כדי להרבות זכויותיהם וכו' וכו' וכו'. ונאמר אמן.

וולףאנטפלעקונג

בענין הר"ת אוי לרשע ואוי לשכנו ראה בהפני' דלהלן שיש בזה רמז דענין אלול לתקן את עניני אב [שם איירי לעניני החורבן וע"ד הצחות כו']

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=8 בשוה"ג 5

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ה' אוגוסט 27, 2015 8:21 am

הבונה כתב:בירושלמי (מעשרות פ"ה ה"ג, נדרים פ"ג ה"ב הביאו בפי' הר"ן בבבלי, שבועות פ"ג ה"ח):
אין מרובע מששת ימי בראשית (כלומר בטבע הבריאה אין מרובע ורק ממעשי ידי האדם)
וראיתי פעם אריכות בתורה שלמה להרמש"כ סביב המאמר הנ"ל, ובו בין היתר ציטוט מספר/ים כי הקב"ה מחבב צורת עיגול.
מאידך, ראיתי בצפנת פענח עה"ת (מהרוגוטשובר) פ' נח שמבאר שהעלה שבפי היונה היה מרובע (טרף=מרובע לירושלמי הנ"ל בנדרים) כי היה מגן עדן שקדם לבריאה מששת ימי בראשית, לכאורה מפרש הירושלמי לא כמחבר הנ"ל, שאדרבה בגן עדן היה צריך להיות יותר קרוב למה שהקב"ה מחבב.

יעויין בחי' רבינו הגרי"מ עה"ת ח"ב במאמרים עמ' ל"ה (ישנו באוצר) שאין מרובע בבריאה אבל אין עיגול בתורה.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ו' אוגוסט 28, 2015 2:27 am

בענין צורת כסא הכבוד שנידון לעיל, (עגול/מרובע)
נראה שהסיבה לומר שהיה דווקא עגול ולא מרובע
הוא מהפסוק על כסא שלמה המלך:
שש מעלות לכסה וראש עגול לכסה (מל"א י יט)
וזה קשור לכסא הכבוד שהרי נאמר
"וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' (דהי"א כט כג).

ובפיוט הקליר למוסף של ר"ה שהובא לעיל "וחיות אשר הנה מרובעות כסא",
ישנם שתי גירסאות:
מרבעות (מהר"ם מרוטנבורג, מובא במחזור המפורש וינגרטן), לפי"ז הכסא מרובע.
מרובעות = בארבעת הרוחות, (רו"ה), לפי"ז אין הכרח שהוא מרובע.

ירח מלא · הודעהעל ידי **ירח מלא** » א' אוגוסט 30, 2015 3:40 pm

ומה עם זה שהמילה "אלול" היא כלל לא עברית אלא אכדית, וממילא כל רמז שהוא לגביה הוא על אחריות האומרו בלבד.
אם רבותינו הראשונים רמזו רמז אז יש לזה תוקף של "ראשונים" אבל כל רמז אחר הוא בין משאלה ליצירתיות מופרעת.

מה שנכון נכון

ירח מלא כתב:ומה עם זה שהמילה "אלול" היא כלל לא עברית אלא אכדית, וממילא כל רמז שהוא לגביה הוא על אחריות האומרו בלבד.
אם רבותינו הראשונים רמזו רמז אז יש לזה תוקף של "ראשונים" אבל כל רמז אחר הוא בין משאלה ליצירתיות מופרעת.

גם אם היתה בעברית ברור שלא היה מקורה ראשי תיבות, וכל מה שנאמר בזה הוא ע"ד דרוש ורמז, ושערי הדרוש והרמז לא ננעלו מזמן הראשונים ואילך, והעיקר הוא רק שגוף הדברים אמת בלא"ה ולא בנוי על הרמז לבדו. [וכמו"כ אין בעיה לתלות רמזים במלים שאינם בלה"ק].

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ה' ספטמבר 10, 2015 12:44 am

לגבי השאלה מה הנפק"מ האם הכיסא עגול או מרובע.

אני לא מבין כלום בעניינים אלו, אבל השאלה האם יש משמעות לשאלה הזו כשההבנה במושג כיסא הכבוד חסרה.

זה כמו שנניח מישהו שלא יודע עברית ותגיד לו שיש שתי אפשרויות שהכיסא עגול או מרובע, אין לו כל נפק"מ בזה, נאמר זה בצורה שונה, נניח אחד שלמד קצת עברית והוא יודע מה זה כיסא אבל איננו יודע פירוש המילים עגול או מרובע, אז זה באמת לא נפק"מ לו אם תאמר שזה עגול או מרובע, כך גם מי שמבין פירוש המילים עגול או מרובע, יש דרגה של חוסר הבנה במושג כסא הכבוד שהידיעה אם זה עגול או מרובע באמת לא משנה כלום.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ה' ספטמבר 10, 2015 3:40 am

אהרון 37 כתב:אני לא מבין כלום בעניינים אלו, אבל השאלה האם יש משמעות לשאלה הזו כשההבנה במושג כיסא הכבוד חסרה.

ר' אהרון,
פרק א' ביחזקאל מופיע אצלך בתנ"ך?
פרק שני בחגיגה מופיע אצלך בש"ס?
עשרות פיוטים מופיעים אצלך במחזור?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' ספטמבר 10, 2015 7:54 am

צונאמי כתב:
אהרון 37 כתב:אני לא מבין כלום בעניינים אלו, אבל השאלה האם יש משמעות לשאלה הזו כשההבנה במושג כיסא הכבוד חסרה.

ר' אהרון,
פרק א' ביחזקאל מופיע אצלך בתנ"ך?
פרק שני בחגיגה מופיע אצלך בש"ס?
עשרות פיוטים מופיעים אצלך במחזור?

ואתה ר' צונאמי מבין את כל אלו?
אז אתה רשכבה"ג מקובל אלקי.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ו' ספטמבר 18, 2015 12:51 am

משולש כתב:
צונאמי כתב:
אהרון 37 כתב:אני לא מבין כלום בעניינים אלו, אבל השאלה האם יש משמעות לשאלה הזו כשההבנה במושג כיסא הכבוד חסרה.

ר' אהרון,
פרק א' ביחזקאל מופיע אצלך בתנ"ך?
פרק שני בחגיגה מופיע אצלך בש"ס?
עשרות פיוטים מופיעים אצלך במחזור?

ואתה ר' צונאמי מבין את כל אלו?
אז אתה רשכבה"ג מקובל אלקי.

מילא מקובל אלוקי, אבל מה הקשר לרשכבה"ג?

באתי להסביר לר' אהרן שעל כרחנו אנו עוסקים במושגים נעלים,
ושייך לדבר לפי הבנתינו,
ואף יש תועלת מכך.

מנצפך · הודעהעל ידי **מנצפך** » ב' ספטמבר 05, 2016 12:32 am

ידוע הרמז בפסוק (תהלים ק ג)דְּעוּ כִּי יְהוָה הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ, שהכתיב הוא 'ולא' אנחנו, והקרי 'ולו' וביחד זה 'אלול', וכן בפסוק (שם קלט טז) גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ (ולא) וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם.
מהו המקור לכך?

בן_אליעזר · הודעהעל ידי **בן_אליעזר** » ג' ספטמבר 06, 2016 2:14 am

קונה הכל כתב:וישאלו איש לרעהו לשלום
לך לאלקים ולזרעך אחריך
ולקחת אשה לבני ליצחק

התוכן של המובאה הא' - מסתבר ג"כ במוחש, וכן ראיתיו בא בשימוש בא' המוספים התורניים, ככותרת לסקירה ע"ד כתיבת איחולי כוח"ט בחודש אלול והמנהגים בזה.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ד' ספטמבר 14, 2016 4:52 am

כל ר"ת בתנ"ך = http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/08/elul.html

חב"דיפידיה
ראשי תיבות נוספים של החודש, הרומזים לעבודה הנדרשת בו, מובאים בשיחות הרבי:
תשובה: היא היסוד וההקדמה לאלו שלאחר מכן. הרמז לתשובה טמון בפסוק: "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך".
שלושה מהם רומזים לשלושת העמודים עליהם העולם עומד:
תורה: הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק[1]: "אנה לידו ושמתי לך". פסוק זה מדבר על ערי מקלט ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר[2] "דברי תורה קולטין".
תפילה: התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק[3]: "אני לדודי ודודי לי".
צדקה: העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות בצדקה מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק[4]: "איש לרעהו ומתנות לאביונים".
ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: גאולה. זו נרמזת בפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר"[5]. הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.
חסידים מוסיפים אף ר"ת בנושא אהבת ישראל: "אני לו והוא לי".

נ
אתר חידוש
כתב על ידי אברהם לוי ב-22/8/2010
מה זה ראשי תיבות "אלול"?
החכם, אינו מתנחם מהראשי תיבות של "אלול", שהם אני לדודי ודודי לי, אלא הוא זוכר גם שזה ראשי תיבות של אוי לו ואוי לנפשו, והוא מתכונן בהתאם.

ובאמת זה לא סותר! זה גם אני לדודי ודודי לי - וגם אוי לו ואוי לנפשו. אלא שהכל תלוי בהשקעה ובהכנה. אם זכה לעלות ולהתעלות, הרי שעליו נאמר "אני לדודי ודודי לי". אך אם היה שאנן וסמך על השופר שיעשה עבורו את העבודה, עליו נאמר "אוי לו ואי לנפשו".

ברסלב
אני לאומן ואשתי לחמותי...

בית אל דף ח' ע"א אות ח'
א'הוב ל'מעלה ו'נחמד ל'מטה, ר"ת אלול.

העוילם
אנחנו לומדים ושבים לאבא

עוד 30 ר"ת
http://www.acheinu.co.il/?CategoryID=305&ArticleID=622

קודים
http://sodtorah.co.il/default.php?view&info=791&cut_start=0&cut_end=85&start=277532&end=278484&order-skip=85&origin=277952#277952

אוצר בלום

יש לאחד עם אשכול דומה viewtopic.php?f=30&t=1541&start=40&hilit=%D7%A8+%D7%AA+%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C

אוצר בלום

שערי תשובה על שולחן ערוך או"ח סימן תקפא
"וכתב מח"ב בשם ש"ך על התורה פ' מטות יש נוהגים לעשות התרת נדרים באלול והרמז לא ייחל דברו ככל ס"ת אלול ע"ש".

אוצר בלום

מנצפך כתב:ידוע הרמז בפסוק (תהלים ק ג)דְּעוּ כִּי יְהוָה הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ, שהכתיב הוא 'ולא' אנחנו, והקרי 'ולו' וביחד זה 'אלול', וכן בפסוק (שם קלט טז) גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ (ולא) וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם.
מהו המקור לכך?

שפת אמת - שופטים תרמ"ז
בשם מו"ז ז"ל רמז על אלול דכתי' לא אנחנו. ויש קרי וכתיב לו בוא"ו ובא'.

שם וילך תרמ"ב
מו"ז ז"ל אמר רמז על אלול לא אנחנו הקרי והכתיב. ע"י שלא אנחנו ומבטלים עצמינו לכן לו אנחנו עמו וצאן מרעיתו, שאמרו א' באלול ר"ה למעשר בהמה עכ"ד ז"ל. ויש להוסיף על דבריו כי גם להיפוך כן הוא שע"י שמתקרבים אליו ית'. ממילא מתבטלים בעיני עצמם.

מנצפך · הודעהעל ידי **מנצפך** » ד' ספטמבר 14, 2016 2:05 pm

אוצר בלום כתב:
מנצפך כתב:ידוע הרמז בפסוק (תהלים ק ג)דְּעוּ כִּי יְהוָה הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ, שהכתיב הוא 'ולא' אנחנו, והקרי 'ולו' וביחד זה 'אלול', וכן בפסוק (שם קלט טז) גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ (ולא) וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם.
מהו המקור לכך?

שפת אמת - שופטים תרמ"ז
בשם מו"ז ז"ל רמז על אלול דכתי' לא אנחנו. ויש קרי וכתיב לו בוא"ו ובא'.

שם וילך תרמ"ב
מו"ז ז"ל אמר רמז על אלול לא אנחנו הקרי והכתיב. ע"י שלא אנחנו ומבטלים עצמינו לכן לו אנחנו עמו וצאן מרעיתו, שאמרו א' באלול ר"ה למעשר בהמה עכ"ד ז"ל. ויש להוסיף על דבריו כי גם להיפוך כן הוא שע"י שמתקרבים אליו ית'. ממילא מתבטלים בעיני עצמם.

ייש"כ!
ומה עם הפסוק השני [(קלט טז) גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ (ולא) וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם]?
מישהו יודע?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר