מדוע החסידים לא אומרים סליחות כל חודש אלול

[אמיר כרמי]

ראיתי במקום מסויים שמביא שהאריז"ל אמר סליחות כל חודש אלול.
האם מישהו מכיר התייחסות למה החסידים שנשענו עליו בתפילותיהם לא קיבלו גם את זה?

[דרומי]

גם בעל הטורים כותב בפ' נצבים שמשכימים לאמירת סליחות החל מר"ח אלול ואילך! ואעפ"כ כל האשכנזים שסומכים על פסקיו אינם עושים זאת

[משולש]

גם בעל הטורים כותב בפ' נצבים שמשכימים לאמירת סליחות החל מר"ח אלול ואילך! ואעפ"כ כל האשכנזים שסומכים על פסקיו אינם עושים זאת

הטור כותב מפורש (תקפא) שמנהג אשכנז לומר סליחות החל מיום א' שלפני ר"ה.

[חיימשה]

שמעתי השבוע בשם כ''ק אדמו'''ר מבויאן שליט''א שהסביר בשיחה לאברכים, שהחסידים בכל מקרה היו משכימים כל השנה לעבודת הבורא, ואילו אמירת הסליחות היה ענין שלא יהפוך ל''מלומדה''

[יראה- שלם]

ידוע דבריו של העטרת צבי מזידיטשוב שאמר שכל שהאר"י נהג ולא נהג אחריו הבעש"ט אין אנו נוהגים. (דבריו נאמרו לגבי אמירת תיקון חצות ביום בימי בין המצרים.)

[גבול ים]

ידוע דבריו של העטרת צבי מזידיטשוב שאמר שכל שהאר"י נהג ולא נהג אחריו הבעש"ט אין אנו נוהגים. (דבריו נאמרו לגבי אמירת תיקון חצות ביום בימי בין המצרים.)

כידוע הבעש"ט התפלל בנוסח אשכנז

[משולש]

ידוע דבריו של העטרת צבי מזידיטשוב שאמר שכל שהאר"י נהג ולא נהג אחריו הבעש"ט אין אנו נוהגים. (דבריו נאמרו לגבי אמירת תיקון חצות ביום בימי בין המצרים.)

כידוע הבעש"ט התפלל בנוסח אשכנז

נראה לי שהמגיד כבר התפלל ספרד

[שבטיישראל]

ידוע דבריו של העטרת צבי מזידיטשוב שאמר שכל שהאר"י נהג ולא נהג אחריו הבעש"ט אין אנו נוהגים. (דבריו נאמרו לגבי אמירת תיקון חצות ביום בימי בין המצרים.)

כידוע הבעש"ט התפלל בנוסח אשכנז

מעניין מאיפה "ידוע" דבר כזה ?!

[גבול ים]

ידוע דבריו של העטרת צבי מזידיטשוב שאמר שכל שהאר"י נהג ולא נהג אחריו הבעש"ט אין אנו נוהגים. (דבריו נאמרו לגבי אמירת תיקון חצות ביום בימי בין המצרים.)

כידוע הבעש"ט התפלל בנוסח אשכנז

מעניין מאיפה "ידוע" דבר כזה ?!

הסידור נמצא בספריית ליובאוויטש

[איש גלילי]

ראיתי במקום מסויים שמביא שהאריז"ל אמר סליחות כל חודש אלול.
האם מישהו מכיר התייחסות למה החסידים שנשענו עליו בתפילותיהם לא קיבלו גם את זה?

השאלה היא, אם האר"י כתב באיזה מקום לומר סליחות מראש חודש אלול, אם לא - אין מקום לשאלה (יתכן שאמר כי התפלל בבית כנסת ספרדי, או שאמר בדוקא אבל החסידים לא שמעו מזה).

[שבטיישראל]

ראיתי במקום מסויים שמביא שהאריז"ל אמר סליחות כל חודש אלול.
האם מישהו מכיר התייחסות למה החסידים שנשענו עליו בתפילותיהם לא קיבלו גם את זה?

השאלה היא, אם האר"י כתב באיזה מקום לומר סליחות מראש חודש אלול, אם לא - אין מקום לשאלה (יתכן שאמר כי התפלל בבית כנסת ספרדי, או שאמר בדוקא אבל החסידים לא שמעו מזה).

לא, האריז"ל מעולם לא אמר שום הוראה בזה.
בס"ה בשער הכוונות מביא ממה ששמע מהרח"ו מר"י שאגי"ס וז"ל:
"ענין הסליחות של בני ספרד באשמורת הבוקר ליל חדש אלול עד יוה"כ העיד לי כהר"י סאגי"ש ז"ל שהוא ראה למוז"ל שהיה אומר מלה במלה עם הצבור".

אמנם מהרח"ו עצמו וכפי הנראה גם שאר תלמידי האריז"ל לא שמעו מעולם מהאריז"ל שיש לומר סליחות כל חודש אלול, ונראה וודאי שלעצמו נהג כן, ואינו הוראה לרבים.

(אגב, כפי הנראה והמסתבר האריז"ל גם אמר סליחות בבו"ה כמנהג הספרדים ולא נהגו אחריו האשכנזים בזה מאחר שכמסתברא נהג כן רק ע"פ מנהג הספרדים שאצלם התפלל אך לא הורה בזה שצ"ל סליחות, ואכמ"ל).

[שבטיישראל]

ידוע דבריו של העטרת צבי מזידיטשוב שאמר שכל שהאר"י נהג ולא נהג אחריו הבעש"ט אין אנו נוהגים. (דבריו נאמרו לגבי אמירת תיקון חצות ביום בימי בין המצרים.)

כידוע הבעש"ט התפלל בנוסח אשכנז

נראה לי שהמגיד כבר התפלל ספרד

המגיד הורה בזה שגם פשוטי עם יתפללו בנוסח האריז"ל כמבואר במגיד דבריו ליעקב (אות ל"ג ? אין לי כעת הספר תח"י).

[שבטיישראל]

הסידור נמצא בספריית ליובאוויטש

כבר דנו רבות בענין סידור זו.
ומ"מ לעניננו אין משם ראי'.

אגב, הבעש"ט הק' הרי התפלל ע"פ כוונות האריז"ל ובדיוק כמו על המקובלים שהתפללו ע"פ הכוונות המיוסדים על הנוסחאות המצויים בכתבים, וגם המקובלים בהקלויז בבראדי התפללו כן (וכנדפס בסידור האריז"ל דפוס זאלקווא הישן שנדפס על ידם), ובענמן זה אין חילוק בין חסידים למתנגדים.
כל החידוש הוא לענין התפילה בנוסח האריז"ל ללא הכוונות ואכמ"ל.

[יראה- שלם]

ידוע דבריו של העטרת צבי מזידיטשוב שאמר שכל שהאר"י נהג ולא נהג אחריו הבעש"ט אין אנו נוהגים. (דבריו נאמרו לגבי אמירת תיקון חצות ביום בימי בין המצרים.)

כידוע הבעש"ט התפלל בנוסח אשכנז

מעניין מאיפה "ידוע" דבר כזה ?!

מובא באחד מספרי המנח"א ממונקאטש איני זוכר כרגע היכן.

[יראה- שלם]

ידוע דבריו של העטרת צבי מזידיטשוב שאמר שכל שהאר"י נהג ולא נהג אחריו הבעש"ט אין אנו נוהגים. (דבריו נאמרו לגבי אמירת תיקון חצות ביום בימי בין המצרים.)

כידוע הבעש"ט התפלל בנוסח אשכנז

ובכן?

[גבול ים]

ידוע דבריו של העטרת צבי מזידיטשוב שאמר שכל שהאר"י נהג ולא נהג אחריו הבעש"ט אין אנו נוהגים. (דבריו נאמרו לגבי אמירת תיקון חצות ביום בימי בין המצרים.)

כידוע הבעש"ט התפלל בנוסח אשכנז

ובכן?

מה לא מובן ? נוסח ספרד הוא בעקבות האר"י, ולכאו' לדברי הזידיטשויבער לא היה ראוי לנו לנהוג בו אחר שלא נהג בו הבעש"ט

[שבטיישראל]

מובא באחד מספרי המנח"א ממונקאטש איני זוכר כרגע היכן.

כעת כבר נכנסת למגרש הביתי שלי !

ובכן, לא מיניה ולא מקצתיה.
המנח"א מבאר שם שיטתו בענין נוסח האריז"ל שהעיקר שאין לשנות מנוסח אשכנז לנוסח הספרדים כי אם אך ורק במקום שגילה לנו האריז"ל לשנות.

[שיבר]

[האדמו"ר מבעלז שליט"א, אמר אתמול (אור כ"א אלול תשע"ז) סליחות בנוסח עדות המזרח בהיכל ישיבת 'אור החיים', לצד רה"י הגר"ר אלבז שליט"א]

[אשר ברא]

[האדמו"ר מבעלז שליט"א, אמר אתמול (אור כ"א אלול תשע"ז) סליחות בנוסח עדות המזרח בהיכל ישיבת 'אור החיים', לצד רה"י הגר"ר אלבז שליט"א]

לא הפעם הראשונה - אך מסתבר שזה לא מפני האריז"ל רק [ - בסגנון חסידי] רוצה להתכלל בתוכם בבקשת סליחה בתמימות פשוטה, ומשתוקק לומר מידי פעם סליחות בנימה ספרדית המחלחל עמוק עמוק ומעורר את הרגשות כידוע [ובפרט לבעל לב רגש כמותו].

[הוגה ומעיין]

שמעתי השבוע בשם כ''ק אדמו'''ר מבויאן שליט''א שהסביר בשיחה לאברכים, שהחסידים בכל מקרה היו משכימים כל השנה לעבודת הבורא, ואילו אמירת הסליחות היה ענין שלא יהפוך ל''מלומדה''

אכן, זה היה התירוץ שלו (ולא בשיחה לאברכים אלא ב"תורה" בליל ש"ק שופטים אחר מעריב "אצל הדלת"), אבל לקושיה דומה ושונה קצת: לא משום שזהו נוסח ספרד או נוסח האר"י לומר סליחות מר"ח אלול, אלא השאלה היתה על החסידים הנוהגים בארץ ישראל במנהגי בית הכנסת כמנהגי הספרדים, בעקבות ראשי עליית החסידים - הרמ"מ מוויטעפסק והר"א מקאליסק - למה את מנהג אמירת הסליחות מר"ח לא אימצו.

איך האב זיך לעצטענ'ס געוואונדערט, ס'איז דאך דא דער מנהג פון די חסידים דא אין ארץ ישראל, פון ווען די תלמידי הבעש"ט הק' און די תלמידי המגיד זענען ארויף געקומען קיין ארץ ישראל, דער רבי ר' מנדל'י וויטעפסקער זי"ע און נאך, אז מ'האט אהנגענומען די פסקי הלכה פון דער מחבר, דער בית יוסף, אפילו אז אין חוץ לארץ האבען בני אשכנז אהנגענומען די פסקי הלכה פון דעם רמ"א, ובני ישראל יוצאים ביד רמה, ביד רמ"א, אבער דא אין ארץ ישראל אלץ מרא דאתרא און מנהג המקום, האט מען אהנגענומען פארשידענע פסקי הלכה פון דער מחבר דער בית יוסף, למשל מ'מאכט נאר איין ברכה אויף די תפילין, מ'זאגט נישט קיין ברכה אויף חצי הלל, מ'מאכט הגבהה אויף די ספר תורה פאר'ן ליינען, לכאורה ס'איז דאך דא נאך א מנהג וואס ווערט געברענגט אין שולחן ערוך (סי' תקפ"א ס"א), נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חודש אלול, און אחינו הספרדים שטייען טאקע אויף פרי, פון ראש חודש אלול, און זיי זאגען סליחות, אזוי ווי ס'ווערט געפסק'נט אין שולחן ערוך, פארוואס האבען די חסידים דא אין ארץ ישראל נישט אהנגענומען דער פסק אויך.
נאר דער תירוץ איז פשוט, דער מנהג פון חסידים איז שטענדיג געווען אויפצושטיין פרי, נישט נאר חודש אלול, נאר א גאנץ יאהר איז מען אויפגעשטאנען פרי, נישט נאר אין ארץ ישראל, נאר אויך אין חוץ לארץ, מ'האט זיך צוגעגרייט צום דאווענען מיט א הכנה דרבה, מ'האט געלערענט פאר'ן דאווענען, מ'האט געזאגט תהלים פאר'ן דאווענען, מ'האט געזאגט אנדערע תפילות פאר'ן דאווענען, נוהגים לקום באשמורת האט מען אוודאי אהנגענומען, סליחות האט מען אפשר נישט געזאגט, ווייל מ'האט נישט געוואלט מרבה זיין אין זאגען סליחות כדי ס'זאל נישט זיין קיין רגילות, טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה, אבער נוהגים לקום באשמורת האט מען אוודאי מקיים געווען א גאנץ יאהר, און בפרט חודש אלול, וואס אלע טעג פון חודש אלול זענען דאך ימי רחמים ורצון, ווי ס'שטייט אין ספרים הק' אז די טעג איז דא א התגלות פון די י"ג מכילין דרחמי.
...
ממילא וואלט געווען א גלייכע זאך אז דער עולם זאל זעהן אז חודש אלול זאל מען אויפשטיין פרי און לערנען פארטאג'ס פאר'ן דאווענען, און זיך צוגרייטען צום דאווענען ווי ס'דארף צו זיין, בפרט שבת, ווייל אזוי וועט מען קענען די טעג מעורר זיין מידת הרחמים און מעורר זיין א עת רצון, בפרט באשמורת הבוקר, און אזוי וועט מען טאקע פועל'ן אלעס גוט'ס ביים דאווענען מיט די תפילות.

[נעמן]

תמיד הייתה לי הרגשה, שהחסידים לא מיהרו לשנות מנהגי אשכנז, כאשר היה בהם הרבה טעם וחיות.
וכמו בימים נוראים, שנוסח התפילה האשכנזי טעון בהרבה טעם ורגש, וייתכן שגם בסליחות, שהיו מרובי מנהגים וניגונים מוטעמים ו"נוסטלגיה",
יותר משאר פיוטי ה'יוצרות' וכיו"ב, שהחסידים לא דאגו להחזיק בהם בכל-כח.

[ההוא גברא]

אילו היית מכיר את פיוטי האהבה והגאולה לשבתות שבין פסח לשבועות לא היית מעלה על דעתך לומר שהחסידים לא וויתרו על פיוטים מלאי רגש.

[משולש]

אילו היית מכיר את פיוטי האהבה והגאולה לשבתות שבין פסח לשבועות לא היית מעלה על דעתך לומר שהחסידים לא וויתרו על פיוטים מלאי רגש.

חלק מהם שרו אותם בסעודות השבתות ההם? (וגם את הפיוטים המדולגים ביו"כ השלימו לאורך ימי הסוכות?)

[שבטיישראל]

אילו היית מכיר את פיוטי האהבה והגאולה לשבתות שבין פסח לשבועות לא היית מעלה על דעתך לומר שהחסידים לא וויתרו על פיוטים מלאי רגש.

חלק מהם שרו אותם בסעודות השבתות ההם? (וגם את הפיוטים המדולגים ביו"כ השלימו לאורך ימי הסוכות?)

איי .. פיוטי האהבה והגאולה ... "ובלבבי מכות אש" !!
אצלנו המנהג לנגן פיוטים אלו בניגון מיוחד בצפרא דשבתא בסוף הסעודה.

אכן, יש הנוהגים להשלים הפיוטים על הפסוק "ובכן מלך ייראך מלך הגויים" (והפיוטים שלפניהם "התכן" וכו') בסעודות ימי חג הסוכות.

[איש_ספר]

הגרש''ד.png (96.8 KiB) נצפה 7083 פעמים

מרשימות זקני שליט"א

---------

קשה להאמין שהרב שבטי לא מכיר את המקורות עליהם נשען הרב פרלוב, ולכן שתיקתו טעונה הסבר.

[ברמן]

מאיזה ספר - הועתקו הדברים לעיל?