ישיבה מאן דהו כתב: כן כתב הרב מאפטא בספרו אוהב ישראל. וז"ל: "גם שמעתי מאיש הלז ששמע מזקני בעל המחבר זצללה"ה
איש_ספר כתב:ממהרי"ל ידוע שתלה את פטירת בתו משום ששינה מהניגון הנהוג. וכנראה שמשם התפתחה השמועה.
הוגה ומעיין כתב:הגרח"ק נשאל השבוע למקור מנהג/שמועה אלו שלא לנגן ניגוני הימים הנוראים בימות השנה, והשיב שמקורו בספרי חסידים.
עוד שמעתי שבחצרות בעלזא מאוד מקפידים על כך.
מעיין כתב:מעין הנושא!
שמעתי או ראיתי פעם בשם החת"ס שאמר שהנוסח המיוחד לתפלת מנחה בשב"ק שיש בה נגינה מעוררת אבל היא לזכר פטירת מרע"ה ומטעם זה אין לנגן בנוסח זה ביו"ט
אוצר החכמה כתב:אני שמעתי מהגרש"ד שליט"א שהתלונן על הציבור של היום שלא יודעים את כללי הניגונים. ונתן דוגמה. שביו"ט שחל להיות בחול צריך הש"ץ להתחיל את חזרת הש"ץ של מנחה (עד סיום ברכה שלישית ששם מתחיל בניגון של יו"ט) בניגון של חול, וכשחל יו"ט בשבת מתחיל בניגון של שבת, והיום כפי שיראה כל אחד רבים אינם יודעים זאת וגם כשחל בחול מנגנים ניגון של מנחה בשבת.
הוגה ומעיין כתב: עוד שמעתי שבחצרות בעלזא מאוד מקפידים על כך.
שבטיישראל כתב:אוצר החכמה כתב:אני שמעתי מהגרש"ד שליט"א שהתלונן על הציבור של היום שלא יודעים את כללי הניגונים. ונתן דוגמה. שביו"ט שחל להיות בחול צריך הש"ץ להתחיל את חזרת הש"ץ של מנחה (עד סיום ברכה שלישית ששם מתחיל בניגון של יו"ט) בניגון של חול, וכשחל יו"ט בשבת מתחיל בניגון של שבת, והיום כפי שיראה כל אחד רבים אינם יודעים זאת וגם כשחל בחול מנגנים ניגון של מנחה בשבת.
מהיכי תיתי ?
בכל מקהלות החסידים נהוג להתחיל השמו"ע בתפית מנחה ביו"ט ואפ' בר"ה ויו"כ גם כשחל בחול בניגון ההתחלה של מנחה בשבת (וה"ה להחצי קדיש שאחרי אשרי ובלצ"ג)
מי קבע "כללים" כאלו ?!
עתניאל בן קנז כתב:הוגה ומעיין כתב: עוד שמעתי שבחצרות בעלזא מאוד מקפידים על כך.
לא נכון!!!
(איני יודע מה קפידת חסיד פלוני או אלמוני. אבל מהאדמורי"ם לבית בעלזא אין שום קפידא בנידון...).
שבטיישראל כתב:בבעלזא אכן הקפידו ע"ז, וידוע ע"ז הסיפור למה מזמרים "דרור יקרא" בס"ג בניגון "אדון עולם" של הימים הנוראים למרות הקפידה
שבטיישראל כתב:בבעלזא אכן הקפידו ע"ז, וידוע ע"ז הסיפור למה מזמרים "דרור יקרא" בס"ג בניגון "אדון עולם" של הימים הנוראים למרות הקפידה
ישבב הסופר כתב:ה'נוסח' של ימים הנוראים, זה הקפידו שלא להתשמש בו בשאר ימות השנה.
ישבב הסופר כתב:קצת אי-דיוק נפל בדברים שהבאת ממנו, וכידוע האדמור מבעלזא שליט"א הוא ידען גדול, ולכן יתכן שהוא לא צוטט אל נכון.
בקרלין אין 'ניגוני' ימים הנוראים. כל הניגונים המושרים בראש השנה וביוה"ק, מושרים בכל השנה. להיפך, בימים הנוראים 'מחנכים' ניגונים חדשים, שמשמשים בכל השנה ההיא ולאח"כ. למשל, ניגוני 'היום הרת עולם' מושרים ל'י'ה אכסוף', 'ויאתיו' ל'מנוחה ושמחה', כי אנו עמך ל'מה ידידות', 'אנעים זמירות' ל'דרור יקרא' וכדו'.
ה'נוסח' של ימים הנוראים, זה הקפידו שלא להתשמש בו בשאר ימות השנה.
יתר10 כתב:שאלה. האם הגרח"ק לומד/למד ספרי חסידות?
הוגה ומעיין כתב:הגרח"ק נשאל השבוע למקור מנהג/שמועה אלו שלא לנגן ניגוני הימים הנוראים בימות השנה, והשיב שמקורו בספרי חסידים.
עוד שמעתי שבחצרות בעלזא מאוד מקפידים על כך.
היא שיחתי כתב:הגר"ח קנייבסקי שליט"א
שאלה: האם יש טעם ומקור למנהג להחמיר שלא לנגן את מנגינות הימים הנוראים בשאר ימות השנה כי זה גורם למדת
הדין
תשובה: בספרי חסידים
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 27 אורחים