חכם באשי כתב:שאלתי היא: האם מישהו מכיר מקור קדום לאבודרהם המייחס את עשרת הטעמים לרב סעדיה גאון?
האזכורים הראשונים לתקנות הם מאמצע המאה ה-12, מאה שנים ויותר לאחר פטירתו של רבנו גרשום.
הוגה ומעיין כתב:מצאתי בס"ד את הדברים בשרח רס"ג לויקרא פרק כג, בקטע גניזה, בו מופיע המקור הערבי. בקטע נמצאים ארבעת העניינים הראשונים. וכבר התפרסמו הדברים ע"י י' רצהבי ז"ל ב"סיני" צד, התרגום העברי בעמ' טז.
ומתיישב בזה למה בעניין השני לא הובא שום פסוק, שלא כבשאר העניינים (וכמש"נ עניין זה מהותי לדרך הפירוש של רס"ג). כעת מתגלה שאכן רס"ג הביא פסוק, והוא תקיעת שופר של השבת שדות ועבדים, וקישור את ההשבה הזו למה שימים אלו הם זמן תשובה. אלא שאברבנאל או המקור שלפניו ר"ד אבודרהם השמיט דברים אלו.
הוגה ומעיין כתב:אודה אם תרחיב בקושי, ולמה אין נראה בעיניך כפשוטם של דברים, שיש קשר בין השבת העבד לביתו לבין תשובת האדם לדרך המקורית, דרך הצדק והיושר.
ברזילי כתב:הוגה ומעיין כתב:אודה אם תרחיב בקושי, ולמה אין נראה בעיניך כפשוטם של דברים, שיש קשר בין השבת העבד לביתו לבין תשובת האדם לדרך המקורית, דרך הצדק והיושר.
דומה שרס״ג אומר דבר פשוט יותר, לא דמיון בין תשובה לשיבה הביתה, אלא גם ביובל מדובר על חזרה בתשובה כפשוטה. ויש בדבריו חידוש, שתקיעת השופר ביום הכיפורים של היובל מטרתה לעורר את מי שלא שחרר את עבדיו או לא החזיר את השדות כדין, להשיב את השדה הגזולה לבעליה או להפסיק להשתעבד שלא כדין בעבדו שהשתחרר.
רב ייבי כתב:כעי"ז נתקשיתי מכבר ברמזו של הנשר הגדול לעורר ישנים מתרדמתם וכו'
עושה חדשות כתב:הטעמים של רס"ג עוסקים כולם "להזכירנו", הר סיני, עקידת יצחק, בית המקדש, תשובה, המלכה, וכו'.
לעומתם, ידיים מוכיחות שהתקיעה היא פנייה כלפי מעלה, כתפילה או כיו"ב.
אלו כמעט ב' פעולות שונות, האם אפשר להשכין שלום ביניהם?
רב ייבי כתב:כעי"ז נתקשיתי מכבר ברמזו של הנשר הגדול לעורר ישנים מתרדמתם וכו'
הוגה ומעיין כתב:מצאתי בס"ד את הדברים בשרח רס"ג לויקרא פרק כג, בקטע גניזה, בו מופיע המקור הערבי. בקטע נמצאים ארבעת העניינים הראשונים. וכבר התפרסמו הדברים ע"י י' רצהבי ז"ל ב"סיני" צד, התרגום העברי בעמ' טז...
הוגה ומעיין כתב:יש עוד דברים מהרס"ג המובאים באבודרהם ואינם לפנינו במקורות אחרים מכתביו, אך יש עליהם עדויות בלתי תלויות. לאחרונה נתקלתי במה שמביא בשמו באופן החזקת הלולב, והדברים נמצאים בכל התכלאלים הישנים בערבית. נראה שחיבור של הרס"ג על סדר המועדים, שאולי אף נכתב בערבית, לא הגיע אלינו, ולא חיפשתי באמתחת הספרים על כך.
עץ הזית כתב:הוגה ומעיין כתב:יש עוד דברים מהרס"ג המובאים באבודרהם ואינם לפנינו במקורות אחרים מכתביו, אך יש עליהם עדויות בלתי תלויות. לאחרונה נתקלתי במה שמביא בשמו באופן החזקת הלולב, והדברים נמצאים בכל התכלאלים הישנים בערבית. נראה שחיבור של הרס"ג על סדר המועדים, שאולי אף נכתב בערבית, לא הגיע אלינו, ולא חיפשתי באמתחת הספרים על כך.
מה כתוב בתכאליל?
מצורף בזה הכתוב בסידור רס"ג הנדפס.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים
