ברוך שכיוונת. זו ראיה עתיקה, של הר"ש מקינון, בספר הכריתות (חלק ח שער ב סימן נח), שכבר היו משניות סדורות קודם רבי. וזה לשונו:
אף על פי שרבי סידר המשניות סדורות היו המשניות קודם לכן אלא שסתם הלכתא וכו' אבל המשנה והמסכתא לא זזה ממקומה, וסדרה הוא מבראשונה. וראיה מהא דסוף כלים, דתנן אמר רבי יוסי אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה, שמתחלת אבות הטומאות ומסיימת אפרכסת זכוכית טהורה. ואם רבי סידר המשנה ושינה סדר הקדמונים, היאך אמר רבי יוסי הכי, והלא היה קודם שסידר רבי המשנה, ומאין היה לו לדעת איך יתחיל רבי ואיך יסיים.
זה לגבי מאי דקאמר לה רבי יוסי שקדם לרבי.
ולעצם הדבר מה שייך לומר "אשריך שנכנסת ויצאת" על מה שסודר בידי אדם [יהיה מי שיהיה], זה כבר שייך להסכמת הרבים והשגחה פרטית.
שרבים וחכמים ודייקנים סידרו המשניות בדקדוק עצום ובסדר פנימי, ולא מליצי, [ראה בכוזרי סוף מאמר שלישי], ואם כך עלה בידם בלי שנתכוונו לכך, זו השגחה פרטית, שניתן לומר עליה "אשריך כלים".
וזה לשון הכוזרי שם:
וְהִשְׁתַּדְּלוּ בַמִּשְׁנָה כְּהִשְׁתַּדְּלוּתָם בַּתּוֹרָה, מֵחַבְּרָם אוֹתָהּ וְסִדּוּרָהּ וּמִסְפַּר סְדָרֶיהָ וּפְרָקֶיהָ וְהִלְכוֹתֶיהָ, וְהִזָּהֲרָם בַּשְּׁמוּעוֹת, מַה שֶּׁהוּא רָחוֹק מֵהַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה דָבָר מֻסְכָּם עָלָיו, וְנִתְגַּלְגֵּל בָּהּ מִצַּחוּת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, מַה שֶּׁאֵינֶנּוּ נִגְזָר מִלְּשׁוֹן הַמִּקְרָא, הַרְבֵּה, אֲבָל קִצּוּר דְּבָרֶיהָ וְיֹפִי חִבּוּרָהּ וְנוֹי עֶרְכָּהּ וְכִלּוּל אָפְנֵי הָעִנְיָנִים עִם הַפְּסָק, בְּלִי סָפֵק בָּעִנְיָן, שֶׁיִּרְאֶה הַמְעַיֵּן בְּעֵין הָאֱמֶת כִּי בָשָׂר וָדָם יִקְצַר מֵחַבֵּר כְּמוֹתָהּ אֶלָּא בְעֵזֶר אֱלֹהִי.
אָמַר הֶחָבֵר: הֲרָאִיתָ מַה שֶּׁיֶשׁ לָהֶם מֵהַדַּיְּקוּת וְהַדִּקְדּוּק בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה וְהַבָּרָיְתָא, וּמַה שֶּׁמַּגִּיעִים בָּהּ מִן הַמֶּחְקָר וְהַבֵּרוּר מִבְּלִי יִתּוּר וְחִסּוּר בְּמִלָּה כָּל שֶׁכֵּן בְּעִנְיָן.
אָמַר הַכּוּזָרִי: רָאִיתִי מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל חָכְמַת הַנִּצָּחוֹן, אֲבָל הוּא הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר אֵין לְהָשִׁיב עָלָיו.
עוד יש להרגיש: מיהו/מהו "כלים" שאומרים לו "אשריך".