פורום אוצר החכמה

...היינו טעמא דר"מ הואיל ונאמרה בו יצירה כאדם. א"ל רבי אמי אלא מעתה המפלת דמות הר אמו טמאה לידה שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח, אמר ליה הר מי קא מפלת אבן היא דקא מפלת ההוא גוש איקרי. אלא מעתה המפלת רוח תהא אמו טמאה לידה הואיל ונאמרה בו בריאה כאדם דכתיב ובורא רוח.

מה שייך להיות 'מפלת רוח', שיצא מרחמה אויר בעלמא?

רוח זה יצור.

כוונתך כעין דין המפלת לילית?
אבל זה לא הרוח המוזכר בפסוק.

ממ"נ, אם איירי ברוח בעלמא, מ"ש בזה 'מפלת',
ואם זה יצור כמו שד וכד', מה זה שייך ללישנא דבריאה המוזכר בפסוק על רוח.
כנראה יש קשר בין הרוחות המנשבות לבין היצורים הנקראים 'רוחות'.

בפשטות הכוונה שהפילה שק השפיר ואין בו כלום אלא הוא מלא רוח. [צ"ע אם כלול בזה גם שק שפיר מלא מי שפיר שאין בהם כלום].

שו"ר במתיבתא שם שהביאו כן מרש"י בפסחים ט, ב שכתב:

רוח הפילה - שפיר מלא רוח

.

לישנא דקרא יחזקאל לז - וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה וְרוּחַ אֵין בָּהֶם: וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ כֹּה אָמַר ה"א מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ.

עיין עוד דף ח: סוף העמוד

אולי גם זה שייך, דברי הטור או"ח סי' ו - ומפליא לעשות כדאיתא במדרש כי גדול אתה ועושה נפלאות האדם דומה לנאד מלא רוח ואם יעשה אדם בנאד נקב כחודה של מחט הרוח יוצא והאדם מלא נקבים ורוחו משתמרת בתוכו הרי עושה נפלאות.

עושה חדשות כתב:כנראה יש קשר בין הרוחות המנשבות לבין היצורים הנקראים 'רוחות'.

פשט הלשון רוח ונשמה הוא ע"ש האוויר הנכנס בנשימה (ראה רש"י עה"פ כל אשר נשמת רוח חיים באפיו), שמטעם זה הנשמה היא "באפיו" של האדם.