מסכת בכורות - הערות והארות פנינים ומרגליות

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' אפריל 19, 2019 6:35 pm

ב.

רש"י ד"ה אע"פ שאינו רשאי - כדתניא במסכת ע"ז כו' מפני שעושה בה מלאכה בשבת.

יש לדקדק מדוע הביא ההו"א של הגמרא שם ולא המסקנה משום נסיוני. וצ"ב.
ועיין בהמשך הגמרא.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ש' אפריל 20, 2019 10:47 pm

ג:

אלא לאו משום דאמרינן כיון דאישתני הו"ל מומא, לא משום דהו"ל שרוע.
ברבינו גרשום כ' דהיינו שרוע ואמרינן כל יתר כנטול דמי.
ובראשית בכורים הק' למ"ל האי טעמא דכל יתר כנטול דמי הא שרוע מפורש בתורה בין המומין, וכתב לתרץ דהוקשה לר' גרשום כיון דכל מום פסול חסרון הוא כדאי' במנחות ט. ובתמורה יז. א"כ אמאי נחשב שרוע בכלל המומין, על כן קאמר משום יתר כנטול ונחשב חסרון.
וצ"ע דבתמורה שם איתא להדיא דשרוע לאו משום חסרון (ע"ש לאפוקי בע"מ דפסול חסרון נינהו א"ל רב אחא לרבא והלא שרוע וקלוט כתיב).

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » א' אפריל 21, 2019 12:18 am

ג, א
מה שכתב רש''י שקושיית הגמ' לכולהו (היינו לכאורה - בין אר' הונא בין אר' חסדא ורבא) צ''ע שלכאורה אין הקושיא על ר' הונא וצ''ע

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » א' אפריל 21, 2019 11:00 am

הקושיא הוא מנפלים דהיינו "בו" ורב הונא מיירי "באמו", א"כ הקו' הוא רק לרב חסדא ורבא (ושייך לשון כולהו אתרתי עי' יד מלאכי אות שלו).

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » א' אפריל 21, 2019 2:07 pm

יפה מאוד! ייש''כ!

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » א' אפריל 21, 2019 4:09 pm

קשה אפילו לרבא ור"ח דאמרי דאם יש לגוי חלק הנוטל חיות שוב פטור חלק הישראל מבכורה, דהיינו הא שהחלק של הישראל נטול חיות הוא הפוטר, והרי נפלים נטולים חיות לגמרי ואעפ"כ חייבים.
ולרב הונא קשה בכפליים, דלדידיה אם חסר לישראל כל שהוא מהחיות המושלמת כבר פטור, ואפילו שחסר רק אוזן, א"כ איך יתכן דנפלים שחסר כל חיותם לגמרי ובכל זאת חייבים.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » א' אפריל 21, 2019 7:36 pm

מחודש לפרש דרב הונא ס"ל דפטורה משום דחסר בחיותא (ולמה לא כתבו רש"י?)

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » א' אפריל 21, 2019 10:00 pm

לאו דוקא חיותא ממש. חסר.
והדברים קל וחומר בכל מקרה, אם על ר"ח ורבא דחסר הרבה קשיא כ"ש על ר"ה דחסר רק כל שהוא.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » א' אפריל 21, 2019 10:14 pm

היכא רמיזא בגמ' ורש"י או ר"ג?

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ב' אפריל 22, 2019 4:15 am

שייף נפיק כתב:ג, א
מה שכתב רש''י שקושיית הגמ' לכולהו (היינו לכאורה - בין אר' הונא בין אר' חסדא ורבא) צ''ע שלכאורה אין הקושיא על ר' הונא וצ''ע

עיין קרבן אשם
http://hb.borisute.com/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=37

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ב' אפריל 22, 2019 6:24 am

ד.

רש"י ד"ה כל שאינו בבכור אדם - כגון לוים וכהנים דנפטרו מק"ו.

יש להעיר, חדא, מה כוונתו בזה.
ועוד, מה כוונתו בלשון "כגון".
ועוד, מדוע היפך מסדר המשנה ונקט לוים קודם כהנים.

אהרן תאומים

הלווים זה הפשוט יוותר לק"ו כי בתורה בענין בכורה נכתבו גם הכהנים בלשון לווים וראה בהמשך הגמרא שאהרן אינו מן המנין וכן הסבר הגמרא בכ"ד מקומות וכו',
מכגון שבסיום חולין לכגון זה אין הבדל ושוב רש"י בדרך כלל כותב "כגון" כוונתו "כגון דא", ישנם מיוצאי דופן בודדים שהכגון ברש"י הוא מלשון דוגמא, ןאגב ראיתי שגם החזו"א הוציא הלכה למעשה בחמצו של נכרי מדיוק ברש"י שלך אי אתה רואה אבל של אחרים וכו' ורש"י כותב בהסבר אחרים "כגון נכרי" והחזו"א מחדש דין מ"כגון" זה

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ב' אפריל 22, 2019 8:26 am

יישר כח.
אגב, אפשר לומר שכוונת רש״י לאפוקי נשים. (עיין רשש)

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ג' אפריל 23, 2019 1:22 am

ד:

אותו היום שהוקם המשכן קרבו להם בישראל נדרים ונדבות חטאות ואשמות בכורות ומעשרות הכי נמי באותן שיצאו ממצרים ומינה אותו היום הוא דקרוב מיכן ואילך לא

איזה בכורות הוקרבו הרי באותו יום פדו את הבכורות בבהמות הלוים?

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ג' אפריל 23, 2019 3:09 am

השיות של הלויים פדו באותו יום את פטרי החמורים של הישראלים, ואילו בכורות בהמותיהם הטהורות (שור ושה כשבים ושה עיזים) התמימים של ישראל הוקרבו (אחרי נתינתם לכהנים).

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ג' אפריל 23, 2019 4:54 am

.השוחט כתב:השיות של הלויים פדו באותו יום את פטרי החמורים של הישראלים, ואילו בכורות בהמותיהם הטהורות (שור ושה כשבים ושה עיזים) התמימים של ישראל הוקרבו (אחרי נתינתם לכהנים).

תודה רבה (כעת ראיתי שזה מפורש ברש"י על התורה שהפדיון לא היה לכל הבהמה אלא רק לחמורים)

טור תלגא · הודעהעל ידי **טור תלגא** » ג' אפריל 23, 2019 5:16 am

ח:
סבי דבי אתונא

הנה קישורים לספרים שנכתבו על סוגיית סבי דבי אתונא

א) אמרי יהודה לר' יהודה ליב וואהל

ב) ביאור הגר"א על אגדות

ג) בכורי ענבים לר' שמעון פינקלשטיין

ד) בן חלד לר' חיים קנולר

ה) בתים לבריחים לר' שבתי בן אהרן

ו) דברי אמונה לר' יוסף אפלבוים

ז) ויכוח הדת והאמונה לר' יהודה גלברד

ח) חכימא דיהודאי לר' עזריאל גולדשמידט

ט) כרם בנימין לר' בנימין מאיר

י) מדרש פנחס לר' פנחס בן שמואל

יא) משאת משה לר' משה צבי אדלשטיין

יב) נזר הנצחון לר' חיים פלנסברג

יג) עצת יהושע לר' אייזל חריף

יד) פלא יועץ לר' יצחק שמולביץ

טו) פרס אבות לר' אברהם אבלי כץ

יבואו החברים ויוסיפו עוד.

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ג' אפריל 23, 2019 10:31 am

יישר כח!!

אביגדור · הודעהעל ידי **אביגדור** » ג' אפריל 23, 2019 11:15 am

שייף ונפיק כתב:מה שכתב רש''י שקושיית הגמ' לכולהו (היינו לכאורה - בין אר' הונא בין אר' חסדא ורבא) צ''ע שלכאורה אין הקושיא על ר' הונא וצ''ע

י. אברהם כתב:הקושיא הוא מנפלים דהיינו "בו" ורב הונא מיירי "באמו", א"כ הקו' הוא רק לרב חסדא ורבא (ושייך לשון כולהו אתרתי עי' יד מלאכי אות שלו).

הרי רש"י פירש להיפך, דר"ה בו ור"ח ורבא באמו.
ולעצם הקושיא דההיתר משום שותפות הגוי ולא משום חיותא: יש לשים לב שזה גופא הוא תירוץ הגמרא, רק הקושי הוא שההו"א יותר מסתדר לפי ר"ח ורבא ולא לפי ר"ה, לענ"ד זה לא כ"כ כואב...

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ג' אפריל 23, 2019 12:42 pm

אביגדור כתב:
י. אברהם כתב:הקושיא הוא מנפלים דהיינו "בו" ורב הונא מיירי "באמו", א"כ הקו' הוא רק לרב חסדא ורבא (ושייך לשון כולהו אתרתי עי' יד מלאכי אות שלו).
הרי רש"י פירש להיפך, דר"ה בו ור"ח ורבא באמו.

אמת.

אביגדור · הודעהעל ידי **אביגדור** » ד' אפריל 24, 2019 12:35 am

שבתי וראה שגם לרב הונא משמע שהסיבה ששותפות באזנו פוטרת מבכורה היא שנעשה על ידי כך בעל מום קל (ר' יוחנן) וא"כ ודאי יש להביא ראיה על זה מנפלים כמו לר"ח ורבא.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ד' אפריל 24, 2019 12:59 pm

ח.
חרוב זה משעת נטיעתו עד שעת גמר פירותיו שבעים שנה

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ד' אפריל 24, 2019 6:27 pm

ו:

אלא מעתה שפן שפן ארנבת ארנבת כו'

פירש"י אלא מעתה - בין לרבנן בין לר"ש דדרשי לעיל כו'

ועיין רגמ"ה אלא מעתה - לרבנן דאמרי דגמל גמל כו' וצ"ע מדוע לא קשה אף על רבי שמעון

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » ד' אפריל 24, 2019 8:36 pm

על סבי דבי אתונא יצא כעת ספר משיעורי גאון ישראל ר' משה שפירא זצ"ל.

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ד' אפריל 24, 2019 11:47 pm

הבן יהוידע כותב שהוא מבאר את כל הדרשות סבי דבי אתונא בדרשותיו
מי ידע איפה??

גרשון · הודעהעל ידי **גרשון** » ה' אפריל 25, 2019 5:20 am

פירוש רבינו גרשום פותחת בראשי תיבות יצח"ק חז"ק.
מה פשר?

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' אפריל 25, 2019 6:02 am

ח.

תשמישו ביום ולילה אדם וכל דדמי ליה

יש להעיר, הרי אסור לאדם לשמש מטתו ביום.

[ואפשר שהכוונה שכן "דרכו" של אדם אבל לא שמותר לעשות כן, א"נ בבית אפל. ועדיין צ"ע. ועיין viewtopic.php?t=31195#p329431]

ואגב צ"ע בכוונת הגמרא "וכל דדמי ליה"

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' אפריל 25, 2019 7:12 am

גרשון כתב:פירוש רבינו גרשום פותחת בראשי תיבות יצח"ק חז"ק.
מה פשר?

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=24146#p241391

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' אפריל 25, 2019 7:37 am

ח.

הכל משמשמין כו׳ דג ואדם ונחש כו׳

יש לעיין בביאור הסדר דהני תלת.
ועיין שיטה מקובצת שגרס דג ונחש ואדם. וצ״ע כנ״ל.

בברכה המשולשת

שמואל דוד כתב:ח.
תשמישו ביום ולילה אדם וכל דדמי ליה
יש להעיר, הרי אסור לאדם לשמש מטתו ביום.
[ואפשר שהכוונה שכן "דרכו" של אדם אבל לא שמותר לעשות כן, א"נ בבית אפל. ועדיין צ"ע. ועיין viewtopic.php?t=31195#p329431]
ואגב צ"ע בכוונת הגמרא "וכל דדמי ליה"

דרכו הגשמית.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' אפריל 25, 2019 4:44 pm

יישר כח.
ועיין download/file.php?id=72555 בסוף התשובה.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' אפריל 25, 2019 7:40 pm

ח.

הזאב והארי כו׳
לכאורה הסדר צ״ע ומדוע לא הקדים ארי.
עי׳ בהמשך הגמרא וברש״י דנקט ״ארי״ ולא זאב, ואולי יש גי׳ הארי והזאב כו׳. וע״ע viewtopic.php?f=17&t=27629#p282967

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' אפריל 25, 2019 11:39 pm

ח:

עיין הגהות יעב"ץ שרש"י ד"ה חייטה צ"ל קודם ד"ה מפארי. וצ"ע בכוונתו.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' אפריל 28, 2019 5:57 am

ט:

בכור אדם צריך פדייה ומותר כו'

פירש"י בכור אדם מותר בהנאה למעשה ידיו קודם פדייה דהא לא אשכחן דאסור

ועי' ספורנו עה"פ קדש לי כל בכור שכתב וז"ל קדש לי כל בכור שיתחייבו כלם בפדיון כשאר כל הקדש, למען יהיו מותרים בעבודת חול, שלולי הפדיון היו אסורים לעשות כל מלאכת חול, כענין לא תעבוד בבכור שורך כו',

ולכאורה דבריו תמוהין שהם כנגד גמרא מפורשת וצ"ע

ביקורת תהיה

תיקונים לעין משפט
אות א מיי' (פ"ד מהלכות בכורות הלכה ב) [פי"ב מהלכות בכורים הלכה יד].
אות ב יו"ד סימן (שכ סעיף ג וסימן) שכא סעיף כ. סימן שכ אינו עוסק בפטר חמור.
אות ה מיי' [פי"ב מהלכות בכורים הט"ו ו]פ"ד מהלכות בכורות הלכה ג. ההלכה מופיעה הן בבכור בהמה טהורה והן בבכור בהמה טמאה.
אות ח מיי' [פי"ב מהלכות בכורים הט"ו ו]פ"ד מהלכות בכורות הלכה א סמג עשין קמה [וריא]. כנ"ל.
פרק שני אות א סמג עשין (קמה קמו) [ריא].

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' אפריל 28, 2019 8:45 pm

יא.

רבי יהודה נשיאה כו' שדריה לקמיה דרבי טרפון כו'

עיין רגמ"ה וז"ל ר' טרפון כהן הוה. אשמח בביאור כוונתו

אחד הרבנים · הודעהעל ידי **אחד הרבנים** » ב' אפריל 29, 2019 1:54 am

אולי אפש''ל שמכיוון שמצינו בהרבה מקומות שהיו בקיאין יותר, כאו''א בדברים הרגילים אצלו (כמו שמתבקש לעסוק בכך יותר, כמו שהפוסקים לא כ' על מה שלא נוהג בזה''ז) בי' הר''ג שמפני כך שלח דווקא לו (אף שהוא עצמו היה נשיא).
(אגב מכאן מתבאר שמה שכ' בכ''מ שדריה, אין הכוונה בדווקא שממש ששלח הנידון)

אחד הרבנים · הודעהעל ידי **אחד הרבנים** » ב' אפריל 29, 2019 2:03 am

ח:
רש''י ד''ה אפכיה
לכאורה רש''י מפ' דלא כמו שכ' בגמ' שלפנינו, שבגמ' מבואר שריב''ח נכנס פעמיים בראשונה נכנס עם סנדלו הפוכה ואח''כ החזירה ונכנס שוב, ואילו ברש''י כ' שנכנס פעם אחת עם שתי סנדלים שאחת מהם הפוכה.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ב' אפריל 29, 2019 2:08 am

עיין רש״ש ובדברי מלכיאל.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ב' אפריל 29, 2019 2:10 am

אחד הרבנים כתב:
שמואל דוד כתב:יא. רבי יהודה נשיאה כו' שדריה לקמיה דרבי טרפון כו'. עיין רגמ"ה וז"ל ר' טרפון כהן הוה. אשמח בביאור כוונתו

אולי אפש''ל שמכיוון שמצינו בהרבה מקומות שהיו בקיאין יותר, כאו''א בדברים הרגילים אצלו (כמו שמתבקש לעסוק בכך יותר, כמו שהפוסקים לא כ' על מה שלא נוהג בזה''ז) בי' הר''ג שמפני כך שלח דווקא לו (אף שהוא עצמו היה נשיא).
(אגב מכאן מתבאר שמה שכ' בכ''מ שדריה, אין הכוונה בדווקא שממש ששלח הנידון)

יישר כח!
וע״ע בספר שדה יצחק

פורום אוצר החכמה

מי מחובר