פורום אוצר החכמה

בתוס' ד"ה רבי יוחנן אמר מוחלפת השיטה. פירש רש"י מוחלפת ההיא דאין סוחטין ויפה פירש דעל כרחך צריך לפרש הכי דאין לפרש איפוך ההיא דכלכלה דאם כן כ"ש דקשה מדרבי יהודה לדר"י שיאסור ביו"ט שני דהא רבנן דפליגי עליה אמרי קדושה אחת היא וא"כ אי אמרינן איפוך אסור אפילו ביו"ט שני ותימה דהא ר' יוחנן גופה פסיק בפרק חבית (שבת דף קמג: ושם) דהלכה כרבי יהודה (דקאמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה) בשאר פירות אבל זיתים וענבים לא אלמא דלא סבירא ליה דמוחלפת השיטה וי"ל דרבי יוחנן קאמר לפי דברי אותם האמוראים דלא סברי מוחלפת השיטה לדבריכם הכי הוא והכי נראה לי כמדומה וכו'.

בחיפוש קל לא מצאתי משפט כזה בדברי התוס', האם הפי' של "כמדומה" הוא כמו שאני רגילים לומר היינו שאינם אומרים זה בברירות? ועוד מי הוא הבעל התוס' שאומר זה?

תוספות מסכת סוטה דף לט עמוד א
וכמדומה דהכי פסק רבינו חננאל דבכל דוכתא

תוספות מסכת סוטה דף כג עמוד א
וכמדומה דרש"י נקט לי' אגב שטפיה

מה שנכון נכון כתב:תוספות מסכת סוטה דף לט עמוד א
וכמדומה דהכי פסק רבינו חננאל דבכל דוכתא

תוספות מסכת סוטה דף כג עמוד א
וכמדומה דרש"י נקט לי' אגב שטפיה

אוסף קונטרסים ר אליהו כץ.GIF

תודה רבה!

בדפינו היומי דף ט' ע"ב מצינו עוד לשון מעניין בתוס' (ד"ה אמרי ר' יוחנן) "ואומר ר"ת תמיה אני על מה הצריכו העולם הכנה וזכור אני דבימי נערותי לא הוי מצריכין כלל".

עדותו של רבינו תם ממה שזכור מימי נערותו! ואלו נאמנים להעיד בגדלותן ממה שראו בקטנותן.

ההגהה של ר' אלי' כץ מאוד מסתברת, שכן בכל דוכתי דנקטי תוס' כמדומה, אין כאן גמגום בעיקר הביאור או הסברא, אלא רק בהעתקת השמועה בשם אומרה, או השערה בדעת האומרה, דוק ותשכח.

מיללער כתב:בדפינו היומי דף ט' ע"ב מצינו עוד לשון מעניין בתוס' (ד"ה אמרי ר' יוחנן) "ואומר ר"ת תמיה אני על מה הצריכו העולם הכנה וזכור אני דבימי נערותי לא הוי מצריכין כלל".

עדותו של רבינו תם ממה שזכור מימי נערותו! ואלו נאמנים להעיד בגדלותן ממה שראו בקטנותן.

מנא לך שימי נערותו, הם בעודו קטן שאינו כשר לעדות?

ארזי ביתר כתב:מנא לך שימי נערותו, הם בעודו קטן שאינו כשר לעדות?

נראה לי כמדומה שהרב מיללער שיחי' התכוון לתפארת המליצה.

מ.ל. כתב:

ארזי ביתר כתב:מנא לך שימי נערותו, הם בעודו קטן שאינו כשר לעדות?

נראה לי כמדומה שהרב מיללער שיחי' התכוון לתפארת המליצה. ולאו בדווקא.

אך כאחד מהמיוחדים שבחבורת אוצר החכמה, עליו לדעת, שיש שיסיקו ממליצותיו מסקנות כגון דא...

מ.ל. כתב:

ארזי ביתר כתב:מנא לך שימי נערותו, הם בעודו קטן שאינו כשר לעדות?

נראה לי כמדומה שהרב מיללער שיחי' התכוון לתפארת המליצה.

בוודאי התכוונתי למליצה, לשון קדשו של רבינו תם צריכה לימוד.

בדפינו היום ביצה י"ד ע"א תוד"ה איכא בינייהו "וכן יש מנהג 'הלכה למעשה' דהך מלתא תליא באשלי רברבי".
האם כוונתם לומר שכן יש לנהוג הלכה למעשה או שיש מנהג כזה למעשה?

מעין מה שמובא על מנהג רבינו קלונימוס הזקן ששכח לאכול אפיקומן והכוונה פסק ההלכה שלו (ויעויין במ"ש מע"כ ידידי הרב מתניה יוסף הכהן בן גדליה בספרו חכמי שפירא מצוי באוצר) ויעויין בחילוק בין הלכה למנהג שבהקדמת רבינו חיים ב"ר בצלאל אחי מרנא המהר"ל בהקדמת ספרו מים חיים

ביצה י"ז ע"ב תוד"ה אמר רבא "ומכל מקום אומר ר"י לא מלאני לבי לעבור על דברי דודי (הרבינו תם שמובא לעיל בדברי התוס') וצריך שני תבשילין, פת ותבשיל וכן עמא דבר"

מה שנכון נכון כתב:תוספות מסכת סוטה דף לט עמוד א
וכמדומה דהכי פסק רבינו חננאל דבכל דוכתא

תוספות מסכת סוטה דף כג עמוד א
וכמדומה דרש"י נקט לי' אגב שטפיה

פגשתי ביטוי כעין זה במסכת עבודה זרה דף ס"א עמוד א
תוספות ד"ה התם

לפי הדומה משמע שרש"י רוצה לומר

בגליון הש"ס בתחלת מסכת ע"ז מביא רע"א בשם החיד"א דהתוס' על מסכת עבודה זרה שיש בידינו הם תוס' רבינו פרץ

שמחה כתב:בגליון הש"ס בתחלת מסכת ע"ז מביא רע"א בשם החיד"א דהתוס' על מסכת עבודה זרה שיש בידינו הם תוס' רבינו פרץ

ולהעיר מים של שלמה (יבמות פ"ד סי' לד)

וכן יש קבלה, שהתוספות מן המסכתות גדולות הן תו' של ר"א מטו"ך.

לבירור יחוס התוספות בכל מסכת יעוין בבעלי התוספות של אא"א.

ביצה ל"ח ע"א תוד"ה והוינן בה מסיים התוס' עם המשפט הפופולרי "וקל להבין", איפה וכמ"פ מצינן זה בדברי התוס'?

שאלתי את פריויקט השו"ת וזה אשר השיבני.
בצורה מלאה נמצא רק בביצה הנ"ל.
בר"ת נמצא גם בזבחים מו: ד"ה מחלוקת.
בע"ז מו: ד"ה ואי.
ותו לא.

מה שנכון נכון כתב:שאלתי את פריויקט השו"ת וזה אשר השיבני.
בצורה מלאה נמצא רק בביצה הנ"ל.
בר"ת נמצא גם בזבחים מו: ד"ה מחלוקת.
בע"ז מו: ד"ה ואי.
ותו לא.

תודה, אז יש לנו לשון נדיר בדברי התוספות שלפנינו

טעיתי בחפוש ובאמת יש עוד כעשרה מקומות שנכתב במלואו.
ואף בביצה כדלעיל יט:.

מה שנכון נכון כתב:טעיתי בחפוש ובאמת יש עוד כעשרה מקומות שנכתב במלואו.
ואף בביצה כדלעיל יט:.

אין אדם עומד על ד"ת אא"כ נכשל בה, ושוב תודה על העזרה

כל לשון התוס' במסכת זו מגומגם ואינו מדוקדק. (מהר"ם מלובלין לדף ז ע"ב עיי"ש)

ראה עוד בדף ט באמצע ד"ה גלגל עיסה. "ובתוספות [כך צ"ל] פי'[רשו]" וגם זה כמדומה אינו מצוי שהתוס' יזכירו פירושים קודמים בשם תוס'

תודה הרב יתר (10 שמות נקראו לו)
-

וכיון שעלה האשכול אוסיף ביטוי מעניין מתוס' ר"ה בדפינו היומי דף כו. ד"ה אקרו קרן "שטות להקשות וקל להבין"

מיללער כתב:תודה הרב יתר (10 שמות נקראו לו)
-

וכיון שעלה האשכול אוסיף ביטוי מעניין מתוס' ר"ה בדפינו היומי דף כו. ד"ה אקרו קרן "שטות להקשות וקל להבין"

במגילה דף ד. תוד"ה פסק "ושטות הוא"

מיללער כתב:ביצה ל"ח ע"א תוד"ה והוינן בה מסיים התוס' עם המשפט הפופולרי "וקל להבין", איפה וכמ"פ מצינן זה בדברי התוס'?

ואיפה מצינו בתוס' הביטוי "ודוק ותשכח" כמ"ש בדפינו היום ער"ח אב תשע"ד מגילה ט"ז. תוד"ה ודחי?

מיללער כתב:ביצה ל"ח ע"א תוד"ה והוינן בה מסיים התוס' עם המשפט הפופולרי "וקל להבין", איפה וכמ"פ מצינן זה בדברי התוס'?.

שאלתי את הגאון D.B.S וזה מה שידע לענות
ר"ה כו: ד"ה אקרו קרן
יומא יג: ד"ה ודילמא לא מייתא
שם יז. ד"ה ומר קא חשיב הראשון וכן בשני
שם כד. ד"ה אין בכלל
שם נו: ד"ה הימנו וד"א
ביצה יט: ד"ה ר"ש
לח. ד"ה והוינן
ע"ז כ. ד"ה אחד גר
שם מו: ד"ה ואי
שם מח. ד"ה גדעו
זבחים מו: ד"ה מחלוקת

מיללער כתב: ואיפה מצינו בתוס' הביטוי "ודוק ותשכח" כמ"ש בדפינו היום ער"ח אב תשע"ד מגילה ט"ז. תוד"ה ודחי?.

נזיר כג: ד"ה בת בנו של עגלון
קידושין מח: ד"ה הא במיא
בכורות כז: ד"ה וכי הזאה

תודה רבה

"ולא כדברי רב החובל, ההופך ומבלבל, אלא כדברי רבינו תם, עם ישרים נחתם, שוש אשיש בראשיתו, ושובה באחריתו"

(מגילה לא: תוד"ה ר"ח אב)

מי הוא "רב החובל"?

מיללער כתב:"ולא כדברי רב החובל, ההופך ומבלבל, אלא כדברי רבינו תם, עם ישרים נחתם, שוש אשיש בראשיתו, ושובה באחריתו"

(מגילה לא: תוד"ה ר"ח אב)

מי הוא "רב החובל"?

עד היום לא ברור. אא"א (שחיבב דיונים מעין אלו) הציע בהתחלה שהוא הרמב"ם ואח"כ חזר בו (ולא בכדי) והציע שאולי הוא רבינו משולם

א'ל ארך אפים?

אפרים אלימלך אורבך

מו"ק דף י: תוד"ה למישקל טופרי. "שהיה הקרקע מטוננת כמו ברוסי"א"

אני מניח שבארץ רוסי"א יש איזורים ומקומות עם כל מיני קרקעות ואקלידות, לאיזה איזור כיוונו התוס' והיה מוכר בפי הראשונים מצב הקרקע? ואם ארץ רוסי"א מוזכר במקום נוסף בדברי התוס' בש"ס?

תוספות הרא"ש מסכת מועד קטן דף י עמוד א

מה שלא הזכירם לפי שבימיהם לא היו רגילים לתקן ברזלים לרגלי הבהמות כמו שעושין ברוסיא שאינן עושין ברזלים לטלפי סוסיהם אלא רק נוטלין צפרנים לפי שהארץ עפר תיחוח ואין אבנים מצויין שם,

יש גם בספר אב"ן העזר לרבינו אב"ן בשם חתנו רבינו יואל שבארץ רוסיא הגויים אדוקים בע"ז
ויש גם עדויות נוספות על רוסיא בדברי רבינו יב"א הלוי

לפחות במאות הט"ז-י"ז קראו רוסיא למה שנקרא מאוחר יותר רייסין, דהיינו גאליציה. על פי אזכורים שונים, סביר להניח שהוא הדין לאזכורים בתקופת בעלי התוספות.

בר"ה דף כז: בד"ה ניקב "והלכה למעשה נראה דשופר שניקב וסתמו במינו וחזר לקולו לכמות שהיה מתחילתו קודם שניקב 'לית דין ולית דיין' דכשר, אפי' היה מעכב התקיעה קודם שנסתם".

האם הביטוי 'לית דין ולית דיין' כלומר שלית דין צריך בושש וליכא להתדיין עליה, ביטוי נפוץ הוא בדברי התוס'?

גם בשבועות מו: ד"ה בטוענו

בדף היומי היום יבמות קג. ד"ה מאן "ובענין זה פירש גאון אחד"
ועיין בתוספות לקמן קט.

בברכה המשולשת כתב:יש גם בספר אב"ן העזר לרבינו אב"ן בשם חתנו רבינו יואל שבארץ רוסיא הגויים אדוקים בע"ז
ויש גם עדויות נוספות על רוסיא בדברי רבינו יב"א הלוי

לגבי רוסיה יש אזכור גם כאן, וראו גם דברי המהדיר ביחס לזהות המקום:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=423

במבוא לתשובה זו טוען אלפנביין שהיא מאת ריב"א הלוי, בין השאר בגלל האזכור של רוסיה. אבל הבאים אחריו חלקו עליו בזיהוי זה, ואכמ"ל.

עדיאל ברויאר כתב:

בברכה המשולשת כתב:יש גם בספר אב"ן העזר לרבינו אב"ן בשם חתנו רבינו יואל שבארץ רוסיא הגויים אדוקים בע"ז
ויש גם עדויות נוספות על רוסיא בדברי רבינו יב"א הלוי

לגבי רוסיה יש אזכור גם כאן, וראו גם דברי המהדיר ביחס לזהות המקום:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=423

במבוא לתשובה זו טוען אלפנביין שהיא מאת ריב"א הלוי, בין השאר בגלל האזכור של רוסיה. אבל הבאים אחריו חלקו עליו בזיהוי זה, ואכמ"ל.

העיר על כך מע"כ ידידי הרב מתניה יוסף בן גדליה בספרו (וגם אני הקטן בספרי)

בברכה המשולשת כתב:העיר על כך מע"כ ידידי הרב מתניה יוסף בן גדליה בספרו (וגם אני הקטן בספרי)

מקורות אלו מאוחרים להתייחסות שבמאמר הרשום מטה?
זק, רועי,1976- ‫ ריחא מילתא בתורתם של חכמי אשכנז וצרפת בתקופת בעלי התוספות. ‫ סיני קמו (תשעד) קי-קמט