פורום אוצר החכמה

חיים פלק: בעת המאבק על ימית, נסענו לעצמונה, שהייתה עיר של תלמידי חכמים. התפללנו מנחה ולאחר מכן ביקשו מחנן לומר כמה דברי תורה. הוא שאל: "אני רואה שאתם עם גמרות. היכן אתם אוחזים?". "אנחנו לומדים מסכת 'שבת' בסוגיה של אגוז שצף על פני המים". במשך עשרים דקות עד תפילת ערבית, חנן נתן שיעור בלתי ייאמן מול תלמידי חכמים גדולים. הוא עשה מהלך שלם מזורק גט לחצר וכו', וחיבר הכל לפיזיקה קוונטית, לנושא של תזוזת הזמן. הוא הוכיח מכמה גמרות שדבר קבוע על גבי דבר זז - יש לו קביעות. לבסוף אמר: "יש לי קושיה לפרידה כדי שתזכרו אותי בדבר הלכה". הוא שאל את שאלתו, אך הם לא ידעו את התשובה וממש התחננו שיאמר אותה. הוא אמר: "לא, תחשבו על כך בדרך".
כשיצאנו שאלתי אותו: "מתי למדת את הגמרא הזאת?". "לאחרונה", הוא ענה, "ב'כרם ביבנה'". הסתבר שעברו כעשרים שנה, ובכל זאת היה מונח לגמרי בסוגיה.
לימים שמעתי, שכאשר חנן החלים בבית החולים מפציעתו הקשה במלחמת יום הכיפורים, בא לבקרו הרב אליעזרוב, דיין בירושלים ואחד המלמדים החשובים בישיבת "כרם ביבנה". הוא ראה את חנן לומד במיטתו. חנן אמר: "אתה זוכר היכן היינו אוחזים?". היה מדובר על תקופה של למעלה מעשר שנים מאז למדו ביחד. "כן", אמר הרב. חנן החל לדבר על אותו לימוד, האריך והעמיק בו, והרב אליעזרוב פרץ בבכי ואמר: "חנן, איזה ראש ישיבה איבד עולם התורה! איך קורה דבר כזה?!"