פורום אוצר החכמה

"ואמר אביי טריתא פטורה מן החלה מאי טריתא איכא דאמרי גביל מרתח ואיכא דאמרי נהמא דהנדקא", וכתב רש"י: "בצק שאופין בשפוד ומושחים אותו תמיד בשמן או במי ביצים ושמן".

והדבר תמוה, למה ייפטר מחלה?

ובמג"א הדגיש שלא אופים לחם, אלא בצק, ולא הבנתי דבריו, הלא כל לחם הוא בתחילה בצק ואחר האפיה הוא לחם?

וצע"ג.

נראה דמכיון שכל הזמן נמשח בשמן הרי הוא כבישול ולא כאפיה, וכנראה שגם אין לו תואר לחם.

בישול הוא הכשרת מאכל בחום רטוב, ואפיה היא הכשרת מאכל בחום יבש. קשה להניח שמשיחה בשמן בזמן האפיה הופכת את הנאפה מאפוי למבושל או מטוגן. בנוסף, מדוע לשיטתך אין לזה תואר לחם, הרי מדובר בבלילה עבה?

במאירי כתב שהמפרשים דנהמא דהינדקי הוא עיסה שנתנוה בשפוד, גורסים בשמועה זו, "חייבת בחלה".
למרות שההסבר של TKH מצא חן בעיני מאד, דכיון דמושחין אותו כל הזמן בשמן וביצים, הו"ל כמו בישול.

שטיינער כתב:במאירי כתב שהמפרשים דנהמא דהינדקי הוא עיסה שנתנוה בשפוד, גורסים בשמועה זו, "חייבת בחלה".

אבל רש"י פירש כך, וגרס פטורה מחלה.

אפרקסתא דעניא כתב:

שטיינער כתב:במאירי כתב שהמפרשים דנהמא דהינדקי הוא עיסה שנתנוה בשפוד, גורסים בשמועה זו, "חייבת בחלה".

אבל רש"י פירש כך, וגרס פטורה מחלה.

איפה ראית שרש"י גרס כך?

אכן, לא מפורש ברש"י, אך לא העיר על שינוי גירסה, וצ"ע.

מ"מ בשו"ע קס"ח פסק שאין מברכין עליו המוציא, ונראה שיצא לו ד"ז לפי הגירסה "פטורה מחלה", דאל"כ מנ"ל שאין הוא פת גמור?

ראה גם ברבינו יונה שמסביר בכל דבר את שני הגרסאות, למה חייבת ולמה פטורה.