פורום אוצר החכמה

שאני התם, דכתיב: והתעלמת מהם. וליגמר מינה! - איסורא מממונא לא ילפינן.

מפשטות דברי הגמ' משמע שאה''נ אם היה זה נושא של ממונא הינו לומדים מהשבת אבדה שאפי' עשה של תורה נדחה מפני כבוד הבריות עכ''פ בשב ואל תעשה כמו התעלמות מהשבה
ויש לעיין האם יש מזה נ''מ למעשה, כלומר האם יש איזה הכי תימצי שאדם יעבור על איסר תורה שמוגדר כממונא ולא כאיסורא בשב ואל תעשה משום כבוד הבריות.

אמנם לפי מאי דמסיק הגמרא שב ואל תעשה שאני, א"כ תו לא צריך לתירוצא דממונא שאני, וא"כ יש לומר דאין שום חילוק בין איסור לממון בענין זה.

אמנם לפי מאי דמסיק הגמרא שב ואל תעשה שאני, א"כ תו לא צריך לתירוצא דממונא שאני, וא"כ יש לומר דאין שום חילוק בין איסור לממון בענין זה.

באמת כ"כ תוס' בשבועות (ל:) לחד תירוצא, וע"ש עוד ב' תירוצים. ועי' במאירי כאן, ז"ל: ומה שתירצו כאן איסורא מממונא לא ילפינן, יכול היה לתרץ שב ואל תעשה שני אלא דעדיפא מינה שני, שאם חסה על כבודנו שלא לזלזל עצמנו לממון אחרים אין ללמוד הימנה לאיסורין. עכ"ל. ומשמע דשפיר קאי האי חילוקא אף למסקנה, אלא דאין אנו צריכים לו. וכיוצ"ב כתב בחידושי הר"ן במגילה (ג:). ע"ש. וע"ע בתוס' רא"ש כאן (כ.).

ת״ש דאמר ר׳ אלעזר בר צדוק ׳מדלגין היינו
על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל
ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפי׳
לקראת מלכי עכו״ם שאם יזכה יבחין בין מלכי
ישראל למלכי עכו״ם

מה הפי' של 'שאם יזכה יבחין וכו'?

מיללער כתב:

ת״ש דאמר ר׳ אלעזר בר צדוק ׳מדלגין היינו
על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל
ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפי׳
לקראת מלכי עכו״ם שאם יזכה יבחין בין מלכי
ישראל למלכי עכו״ם

מה הפי' של 'שאם יזכה יבחין וכו'?

לא הסברת מה לא נוח לך בפירוש רש"י.
ברם אני לא הבנתי מה זה מדלגים היינו וכו' לקראת מלכי ישראל? הרי ר' אלעזר בר צדוק לא היה בתקופת המלכים. ואם נאמר דהכוונה לנשיאים שהיו מבית דוד, עדיין לא הבנתי מהו שאומר מדלגין היינו, כאילו דבר שבשיגרא היה להם לדלג על ארונות מתים לקראת מלכי ישראל... וכי מלכי ישראל היו רגילים להסתובב ליד ארונות של מתים?

שטיינער כתב:

מיללער כתב:

ת״ש דאמר ר׳ אלעזר בר צדוק ׳מדלגין היינו
על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל
ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפי׳
לקראת מלכי עכו״ם שאם יזכה יבחין בין מלכי
ישראל למלכי עכו״ם

מה הפי' של 'שאם יזכה יבחין וכו'?

לא הסברת מה לא נוח לך בפירוש רש"י.
ברם אני לא הבנתי מה זה מדלגים היינו וכו' לקראת מלכי ישראל? הרי ר' אלעזר בר צדוק לא היה בתקופת המלכים. ואם נאמר דהכוונה לנשיאים שהיו מבית דוד, עדיין לא הבנתי מהו שאומר מדלגין היינו, כאילו דבר שבשיגרא היה להם לדלג על ארונות מתים לקראת מלכי ישראל... וכי מלכי ישראל היו רגילים להסתובב ליד ארונות של מתים?

בגמ' שלי לא נמצא פי' רש"י על זה:
http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?me ... format=pdf

מיללער כתב:בגמ' שלי לא נמצא פי' רש"י על זה:
http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?me ... format=pdf

בגמרא שלי נמצא פי' רש"י על זה לעיל בדף ט'.

שטיינער כתב:

מיללער כתב:בגמ' שלי לא נמצא פי' רש"י על זה:
http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?me ... format=pdf

בגמרא שלי נמצא פי' רש"י על זה לעיל בדף ט'.

תודה רבה,

וזה מביאנו לשאול אם שני מאמרי חז"ל:

דא״ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי עכו״ם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו״ם.

דאמר ר׳ אלעזר בר צדוק מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפי׳ לקראת מלכי עכו״ם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו״ם

הן הן הדברים?


בהראשון שמביא פסק הלכה, מובן יותר הענין של ולא לקראת וכו' אבל בהשני הרי מספר דברים כהוויתן ודו"'ק

בכ"א תודה רבה

שטיינער כתב:ברם אני לא הבנתי מה זה מדלגים היינו וכו' לקראת מלכי ישראל? הרי ר' אלעזר בר צדוק לא היה בתקופת המלכים. ואם נאמר דהכוונה לנשיאים שהיו מבית דוד, עדיין לא הבנתי מהו שאומר מדלגין היינו, כאילו דבר שבשיגרא היה להם לדלג על ארונות מתים לקראת מלכי ישראל... וכי מלכי ישראל היו רגילים להסתובב ליד ארונות של מתים?

אולי מלכי בית חשמונאי ובית הורדוס??

ואוסיף אני שאלה.
לפי דברי רש"י אני מבין שיש ענין לראות מלכים וכו' כדי שאם יזכה יבחין לעוה"ב וכו', א"כ יש בזה מצוה או ענין, ובגלל זה עברו על איסור ודילגו על ארונות מתים,
אבל מההקשר ל"כבוד הבריות" ???

אקוה שהובנתי.

אורי אגסי כתב:ואוסיף אני שאלה.
לפי דברי רש"י אני מבין שיש ענין לראות מלכים וכו' כדי שאם יזכה יבחין לעוה"ב וכו', א"כ יש בזה מצוה או ענין, ובגלל זה עברו על איסור ודילגו על ארונות מתים,
אבל מההקשר ל"כבוד הבריות" ???

אקוה שהובנתי.

העניין לראות מלכים, קשור מיסודו ל"כבוד", הנגזר ישירות מ"כבוד הבריות".

השאלה היא האם המטרה ללכת הוא בשביל לדאוג ל"כבוד הבריות" או "כבוד המלך" וכו', או בשביל תועלת מעצם ראיית הכבוד שנוחלין המלכים? ואם הסיבה השניה היא הנכונה, א"כ מדוע שבשלה יותר איסור?

אורי אגסי כתב:ואוסיף אני שאלה.
לפי דברי רש"י אני מבין שיש ענין לראות מלכים וכו' כדי שאם יזכה יבחין לעוה"ב וכו', א"כ יש בזה מצוה או ענין, ובגלל זה עברו על איסור ודילגו על ארונות מתים,
אבל מההקשר ל"כבוד הבריות" ???
אקוה שהובנתי.

יש כאן טעות. המדלגין היינו היה משום כבוד הבריות, דהיינו משום כבוד מלך ישראל, להקביל את פניו.
ומה שהגמרא אומרת שיש מצוה גם במלכי אומות העולם, זהו כדי שאם יזכה יביחין לעולם הבא, ולא משום כבוד הבריות כמובן.