הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' דצמבר 11, 2020 6:40 am

יח.

רבי יוסי ור"ש אומרים לאוכלין טמאין לכלים טהורין, אמר רבב"ח אמר ר"ל, ר"י בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה דדריש וכו'

מתחלה היה קשה לי למה אמר ריש לקיש שרבי יוסי 'ורבי שמעון' בשיטת רבם רבי עקיבא אמרו - שהרי אף ר"ש היה תלמידו של ר"ע. אולם לאחר הלימוד להלן בע"ב, א"ל רבינא לרב אשי והא אמר רבא לא ר"י ס"ל כר"ע ולא ר"ע ס"ל כר"י, אמר ליה, רבי יוסי בשיטת ר"ע רבו אמרה וליה לא ס"ל. ונמצא שלםי תירוצו של רב אשי בא ר"ל לשלול ולומר שרבי יוסי לעצמו לא ס"ל כר"ע ומה שאמר אמר רק לשיטת ר"ע רבו, ולפי"ז מדויק דדוקא על ר"י אמרה ר"ל ולא על ר"ש ודו"ק.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' דצמבר 11, 2020 6:55 am

פסחים יט.

ברש"י סוד"ה א"ל. הקשה על ר"מ ור"א דס"ל דמשקין אין מטמאין דבר אחר מן התורה וכן לרבי יוסי, היכי משכח"ל רביעי בקודש שרץ כלי הוי ראשון, וכלי אוכל הוי שני, ואוכל משקה הוי שלישי והאיך יבוא לידי רביעי, ונ"ל דעל כרחך לא משכח"ל אלא מדרבנן.

לכאורה קשה על תירוצו דאי מדרבנן הרי גזרו על משקה להיות תחלה, וא"כ כשהאוכל נוגע במשקה נעשה המשקה ראשון, והנוגע בו שני ולא רביעי והדרא קושיא לדוכתא היאך משכח"ל רביעי בקודש.

נוטר הכרמים

ביודעי ומכירי,
הריני ממליץ על המצו"ב,
מאת האי גברא רבא ויקירא, צנוע ומעלי,
רב גובריה וחיליה,
קב ונקי, אור הברקי.

בית הגנזים · הודעהעל ידי **בית הגנזים** » ב' דצמבר 21, 2020 9:23 pm

הערות והארות מחבורת לומדי דף היומי בביה"ח רח' הרב הירש בב"ב
בתוספת הערות מהגר"ש אלתר ואחיו הגרי''ד שליט"א

הערות במסכת פסחים ב - ט.pdf: (498.78 KiB) הורד 232 פעמים

ביקורת תהיה

מיללער כתב:פסחים יט.
לכאורה קשה, הרי גזרו על משקה להיות תחלה, וא"כ היאך משכח"ל רביעי בקודש.

פסול רביעי בקודש קדם לגזירת 'כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה', שהיא מי"ח דבר שגזרו בו ביום, כמו שכתבו התוספות בפ"ק דשבת.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' דצמבר 22, 2020 4:56 pm

ביקורת תהיה כתב:
מיללער כתב:פסחים יט.
לכאורה קשה, הרי גזרו על משקה להיות תחלה, וא"כ היאך משכח"ל רביעי בקודש.
פסול רביעי בקודש קדם לגזירת 'כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה', שהיא מי"ח דבר שגזרו בו ביום, כמו שכתבו התוספות בפ"ק דשבת.

תודה, כן כתבתי ג"כ בגליוני שצ"ל כאן דמיירי קודם שגזרו על המשקין להיות תחלה. אף אחד מהמפרשים לא העיר בזה?

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' דצמבר 25, 2020 1:06 am

לג.

מר בריה דרבינא אמר הכי קאמר, לא אם אמרת בשאר מצוות שלא עשה בהן שאין מתכוין כמתכוין שאם נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר חייב, תאמר במעילה שאם נתכוין להתחמם בגיזי חולין ונתחמם בגיזי עולה שמעל.
רב נחמן ב"י אמר ה"ק, לא אם אמרת בשאר מצוות שכן לא מתחייב בהן שאין מתעסק כמתעסק (לכאורה צריך להגיה מתעסק כשאין מתעסק) שאם נתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר פטור, תאמר במעילה שאם נתכוין להושיט ידו לכלי ליטול חפץ וסך ידו בשמן של קודש שמעל.

רש"י פי' שהפטור בשניהם באין מתכוין ומתעסק בכה"ת כולה הוא א. מהכתוב אשר חטא בה פרט למתעסק ב. בשבת פטור משום שאינה מלאכת מחשבת. משא"כ במעילה לא כתיב בה מיעוטא אשאין מתכוין או מתעסק.

לכאורה הרי בנתחמם בגיזי עולה או סך ידו בשמן אע"פ שלא נתכוין או היה מתעסק אין כאן פטור שכן נהנה, ואף בחלבים ועריות ליכא פטור של מתעסק שכן נהנה, ומהו העדיפות של מעילה על שאר מצוות?

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' דצמבר 25, 2020 6:12 pm

לד:

רש״י ד״ה מאי נפסל לאו בהיסח הדעת - בתמיה כו׳

לכאורה תיבת בתמיה אינו מובן, ואשמח לדעת אם יש שנו״ס בכת״י.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' דצמבר 25, 2020 7:37 pm

מיללער כתב:לג.

מר בריה דרבינא אמר הכי קאמר, לא אם אמרת בשאר מצוות שלא עשה בהן שאין מתכוין כמתכוין שאם נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר חייב, תאמר במעילה שאם נתכוין להתחמם בגיזי חולין ונתחמם בגיזי עולה שמעל.
רב נחמן ב"י אמר ה"ק, לא אם אמרת בשאר מצוות שכן לא מתחייב בהן שאין מתעסק כמתעסק (לכאורה צריך להגיה מתעסק כשאין מתעסק) שאם נתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר פטור, תאמר במעילה שאם נתכוין להושיט ידו לכלי ליטול חפץ וסך ידו בשמן של קודש שמעל.

רש"י פי' שהפטור בשניהם באין מתכוין ומתעסק בכה"ת כולה הוא א. מהכתוב אשר חטא בה פרט למתעסק ב. בשבת פטור משום שאינה מלאכת מחשבת. משא"כ במעילה לא כתיב בה מיעוטא אשאין מתכוין או מתעסק.

לכאורה הרי בנתחמם בגיזי עולה או סך ידו בשמן אע"פ שלא נתכוין או היה מתעסק אין כאן פטור שכן נהנה, ואף בחלבים ועריות ליכא פטור של מתעסק שכן נהנה, ומהו העדיפות של מעילה על שאר מצוות?

ומשמע מדברי הגמ' שבמעילה אע"פ שנהנה אין האיסור והחיוב בא על ההנאה שהיה לו מהקדש. וא"כ יש לפשוט מכאן ספקו של הר"י בתוס' קידושין מג. ד"ה שלא מצינו, שנסתפק הר"י באומר לשליח הושט ידך לכד של שמן של הקדש ותהנה מן הסיכה, אי מחייב המשלח שהרי במעילה הדין דיש שליח לדבר עבירה, או דלמא זה נהנה וזה נתחייב לא אמרי' עיי"ש ודו"ק.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' דצמבר 27, 2020 6:55 am

לה.

כוסמין מין חטין כו׳. וברש״י - לענין תרומה. ועיין תוספות וראשונים.

אשמח במראה מקום למי שדן בשיטת רש״י.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' דצמבר 27, 2020 7:11 am

לה:

והכהנים בחלה ובתרומה וכו':
פשיטא מהו דתימא מצה שוה לכל אדם בעינן קמ"ל מצות מצות ריבה

מה ההו״א שצריך מצה השוה לכל אדם?

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' דצמבר 27, 2020 6:15 pm

לה.

רש״י ד״ה אין חייבין על חימוצו כרת - דמי פירות אין מחמיצין כדלקמן

מדוע כתב רש״י המסקנא כאן, ובפרט שמבואר מיד בגמרא שיש הוה אמינא אחרת וצ״ב.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' דצמבר 27, 2020 6:48 pm

לו.

שעונין עליו דברים - שגומרים עליו את ההלל ואומרים עליו הגדה

לכאורה ק׳, הרי אומרים הגדה ואח״כ הלל. וראיתי בספר פירורי לחם שמכאן ראיה לאלו הנוהגים לקרות הלל במעריב. ע״ש.

אולם צ״ע, הרי בתפילת ערבית אין המצות לפנינו, ולכאורה לא שייך למימר ״עונין עליו״ וצ״ב

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' דצמבר 27, 2020 7:58 pm

ראיתי בספר איש תבונה (ספר זכרון) שאלות מהגרמ״מ שולזינגר ז״ל ליבלחט״א הגר״ח קנייבסקי שליט״א ושם ראיתי שאלה בלשון רש״י במסכת פסחים יט: והגרח״ק שליט״א ציין לרש״י בבראשית ולא הבנתי כוונתו. אשמח אם יש מישהו שיכול לפענח הצפון בבקשה.

: A7D60D95-AEEB-4ACA-9D55-6513B5105719.png (22.09 KiB) נצפה 9384 פעמים

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' דצמבר 27, 2020 8:39 pm

שמא הכוונה לאריכות הלשון שבד"ה 'אתו' (אמנם אין לשלול את האפשרות שהתכוון לד"ה 'ויתנכלו', וד"ל...).

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' דצמבר 27, 2020 8:58 pm

לבי במערב כתב:שמא הכוונה לאריכות הלשון שבד"ה 'אתו' (אמנם אין לשלול את האפשרות שהתכוון לד"ה 'ויתנכלו', וד"ל...).

ייש״כ, אולם דוחק גדול לפרש כן. ולכאורה יש ט״ס.

כח עליון · הודעהעל ידי **כח עליון** » א' דצמבר 27, 2020 9:28 pm

ט
(קצת באיחור. נזכרתי בזה כעת)

כאן
חולדה מצויה ועכבר חצוף?
במשנה ט. 'שמא גיררה חולדה', בגמ' ט: 'ואתא עכבר ושקל'. אפשר שחולדה מצויה טפי, ועכבר חצוף טפי לחטוף בפני אדם. (ורבא דנקט שמא תטול חולדה בפנינו אגב רישא נקטיה).
יש לזה מקום?

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' דצמבר 27, 2020 11:07 pm

שמואל דוד כתב:
לבי במערב כתב:שמא הכוונה לאריכות הלשון שבד"ה 'אתו' (אמנם אין לשלול את האפשרות שהתכוון לד"ה 'ויתנכלו', וד"ל...).

ייש״כ, אולם דוחק גדול לפרש כן. ולכאורה יש ט״ס.

עכשיו ראיתי שאין ט״ס וצ״ע כנ״ל

: 454CAC2D-8B71-48FD-97E8-F7B039DFA39B.jpeg (19.84 KiB) נצפה 9352 פעמים

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ב' דצמבר 28, 2020 1:21 am

יישר כח הרב לבי במערב!

פירוש ר' עובדיה מברטנורא על רש"י
(עמר נקא) בראשית פרשת וישב פרק לז - יח
אותו כמו אתו עמו כלומ' אליו קשה מה הלשון הארוך הכפול הזה. וי"ל דהכי פי' אותו במקום זה כמו אתו ואתו ר"ל ודאי עמו ועמו הוא כמו אליו ומשמעות המקרא הוא ויתנכלו אליו ותרגם אליו עמיה ולא היה יכול לקצר לשונו ולומ' אותו כמו עמו כי אין שום דמיון והתקרבות למלת אותו להיות פירושה כמו עמו וגם לא היה יכול לקצר ולומ' אותו כמו אתו כלומ' אליו שאין תרגום אליו אתו אלא עמו כדמתרגמינן עמיה ולכן הוצרך לכל האריכות הזה:

טור תלגא · הודעהעל ידי **טור תלגא** » ב' דצמבר 28, 2020 1:34 am

שמואל דוד כתב:לו.
שעונין עליו דברים - שגומרים עליו את ההלל ואומרים עליו הגדה
לכאורה ק׳, הרי אומרים הגדה ואח״כ הלל. וראיתי בספר פירורי לחם שמכאן ראיה לאלו הנוהגים לקרות הלל במעריב. ע״ש.
אולם צ״ע, הרי בתפילת ערבית אין המצות לפנינו, ולכאורה לא שייך למימר ״עונין עליו״ וצ״ב

במשנה הלכות ח"ז סי' ס"ט הקשה כן ועי"ש.

אהרן תאומים

שמואל דוד כתב:יישר כח הרב לבי במערב!

פירוש ר' עובדיה מברטנורא על רש"י
(עמר נקא) בראשית פרשת וישב פרק לז - יח
אותו כמו אתו עמו כלומ' אליו קשה מה הלשון הארוך הכפול הזה. וי"ל דהכי פי' אותו במקום זה כמו אתו ואתו ר"ל ודאי עמו ועמו הוא כמו אליו ומשמעות המקרא הוא ויתנכלו אליו ותרגם אליו עמיה ולא היה יכול לקצר לשונו ולומ' אותו כמו עמו כי אין שום דמיון והתקרבות למלת אותו להיות פירושה כמו עמו וגם לא היה יכול לקצר ולומ' אותו כמו אתו כלומ' אליו שאין תרגום אליו אתו אלא עמו כדמתרגמינן עמיה ולכן הוצרך לכל האריכות הזה:

ועדיין צריך עיון מה הקשר? הרי כאן בתורה יש ביאור בדברי רש"י ובגמרא צריך לבאר, וראה מה שכתבתי כאן בדרך רמז viewtopic.php?f=29&t=48783&p=679532&hilit=%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94#p679532

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ג' דצמבר 29, 2020 11:17 pm

לז:

לא דכולי עלמא מעשה אילפס פטורין והכא כגון שחזר ואפאו בתנור קא מיפלגי דתנא קמא סבר כיון שחזר ואפאו בתנור לחם קרינן ביה ור' יהודה סבר אין לחם אלא האפוי בתנור מעיקרא וכיון דמעיקרא לאו בתנור אפייה לאו לחם הוא ע״כ

משמע שלרבי יהודה בעינן אפייה בתנור מעיקרא וא״כ אם אחר האפייה בתנור חזר ואפאו בתנור או באילפס עדיין לחם הוא ופשוט.

ועיין רש״י ד״ה ור' יהודה סבר - אפוי בתנור אחד בעינן ולא בשני תנורים כגון אילפס ותנור עכ״ל

וק״ק מדוע שינה ממש״כ הגמרא (ועיין לקמן בסמוך) ועוד יש לעיין אם כוונתו שהחסרון מצד שיש שני תנורים או מצד שאפוי קודם באילפס ואח״כ בתנור.

ועיין המשך הגמרא: אמר רבא מאי טעמא דר' יהודה דכתיב (ויקרא כו, כו) ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד לחם האפוי בתנור אחד קרוי לחם ושאין אפוי בתנור אחד אין קרוי לחם.

לכאורה משמע שאפי׳ אפו בשני תנורים (ולא באילפס ואח״כ תנור) לא קרוי לחם. וצ״ע בכל זה.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ד' דצמבר 30, 2020 1:01 am

לו.

למה נקרא ר' אפרים הגיבור? מפני שלא חת מפני איש ולא נשא פנים בהלכה?

ולגבי בנו ר' אפרים בן ר' אפרים הגיבור, מסתמא נולד אחר פטירת אביו.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ד' דצמבר 30, 2020 1:17 am

פולסברג כתב:לו.

למה נקרא ר' אפרים הגיבור? מפני שלא חת מפני איש ולא נשא פנים בהלכה?

ולגבי בנו ר' אפרים בן ר' אפרים הגיבור, מסתמא נולד אחר פטירת אביו.

: 83685F4D-7A01-49B7-A1F5-E92F6893D97A.png (66.9 KiB) נצפה 9248 פעמים

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ד' דצמבר 30, 2020 1:22 am

תודה רבה על דברי ר' ראובן מרגליות!

הוא לא כ''כ מתייחס למה היה גבורתו.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ד' דצמבר 30, 2020 1:35 am

ע״ע http://212.199.162.70/viewtopic.php?f=1 ... 6c2ca2d745

פילווישוק · הודעהעל ידי **פילווישוק** » ד' דצמבר 30, 2020 10:32 am

שמואל דוד כתב:לה:

והכהנים בחלה ובתרומה וכו':
פשיטא מהו דתימא מצה שוה לכל אדם בעינן קמ"ל מצות מצות ריבה

מה ההו״א שצריך מצה השוה לכל אדם?

גם אני התקשיתי בזה, וחשבתי ליישב ע"פ רעיון שעלה אצלי בעבר, שבהקרבת קרבן פסח היה עניין של שוויון בין כל חלקי עם ישראל. זכורני שרשמתי לעצמי מספר סימוכין לרעיון, אלא שלא מצאתי את הרשימה. מהזכור אצלי: 'ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל', ולימוד עניין שליחות, נאכל בחבורה, ובפרט תיאור הנציב הרומי שמביא היעב"ץ המתאר הקרבת קרבן פסח כאשר מדגיש כמה פעמים איך לא ניכר שוע לפני דל ברכישתו והקרבתו. ומכיון שקרבן פסח נאכל על מצות ומרורים, היה מקום לשלול מצה כזו שאין הכל שווים באכילתה.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ד' דצמבר 30, 2020 3:06 pm

ספר איש תבונה (ספר זכרון) תשובות הגרח״ק שליט״א

: 496B82E5-8299-4756-A6C8-F564D5C8D60F.jpeg (67.52 KiB) נצפה 9216 פעמים

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' דצמבר 31, 2020 5:45 am

לט.

אימא מרירתא דכופיא וברש״י מרה של דג כו׳

העירוני חכ״א שליט״א, מה ההו״א, הרי לפי״ז אי אפשר לאכול פסח מצה ומרור בכורך משום שדג ובשר סכנה (כמבואר בפסחים עו) וצ״ע

אהרן תאומים

לכאורה מהגמרא משמע שרק כשהדג נצלה/נתבשל ביחד עם הבשר וספגום טעם אחד מהשני יש סכנה בכך אבל סתם חתיכות מעורבות אין בהם סכנה

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' ינואר 01, 2021 4:52 pm

מ:

בגד שאבד בו כלאים... אבל עושין אותו תכריכין למת כו׳
ופירש״י דמת אין מצות נוהגות בו כו׳

העירוני חכ״א שליט״א הרי ליכא הנאת חימום למת וא״כ אפילו לחי מותר ללבוש כלאים בכה״ג. וצ״ע.

ועיין תוספות נדה סא: ד״ה אבל בפירשב״ם.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' ינואר 01, 2021 6:13 pm

מא.

רש״י ד״ה ובשל מבושל - דהוה לה למיכתב נא ומבושל.

לכאורה תמוה, הרי תיבת ״מבושל״ כתיב בסוף וא״כ תיבת מבושל מיותר ומדוע כתב רש״י שתיבת ״בשל״ מיותר.

ועוד ק׳, הרי בגמרא לקמן מא: משמע להדיא שתיבת מבושל מיותר - אמר רבי אקרא אני בשל מה ת״ל מבושל כו׳

בית הגנזים · הודעהעל ידי **בית הגנזים** » ש' ינואר 02, 2021 9:40 pm

הערות והארות מחבורת לומדי דף היומי בביה"ח רח' הרב הירש בב"ב
בתוספת הערות מהגר"ש אלתר ואחיו הגרי''ד שליט"א

הערות פסחים ט - לה.pdf: (543.83 KiB) הורד 222 פעמים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' ינואר 04, 2021 4:56 am

מב.
ג' דברים נאמרו בכותח מטמטם את הלב, מסמא את העינים ומכחיש את הגוף

בכמה מקומות מצינו טמטום הלב על ענין רוחני של מאכלות מאסורות וכדו', אבל לכאורה כאן מיירי מדבר גשמי שהכותח מטמטם את הלב וא"כ בפשטות הכוונה שמטמטם את הגידין המובילין את הדם מן הלב ואל הלב, נכון?

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ב' ינואר 04, 2021 6:20 am

עיין ט״ז יורה דעה סוף סימן קיב ומשמע מדבריו שיש איסור בנסיובי וצ״ע בזה.

וע״ע האלף לך שלמה יורה דעה קלג שמבואר שהוא דבר רוחני.

: 9749D8CE-3488-43F4-8703-47294DB86AC1.jpeg (168.71 KiB) נצפה 9034 פעמים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' ינואר 05, 2021 3:18 am

שמואל דוד כתב:עיין ט״ז יורה דעה סוף סימן קיב ומשמע מדבריו שיש איסור בנסיובי וצ״ע בזה.

וע״ע האלף לך שלמה יורה דעה קלג שמבואר שהוא דבר רוחני.
9749D8CE-3488-43F4-8703-47294DB86AC1.jpeg

יישר כח

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ג' ינואר 05, 2021 8:08 pm

מיללער כתב:מב.
ג' דברים נאמרו בכותח מטמטם את הלב, מסמא את העינים ומכחיש את הגוף

הסבר אפשרי, לדעתי, הוא, שאולי לאנשים סתם בבבל, שאינם עשירים, זה היה עיקר המזון. ומאחר שנסיובי דחלבא הוא חלב שהוציאו ממנו את מוצקי החלב, אז התזונה הזו דלה מן הצורך הגופני, וזה פוגע ביכולות הקוגניטיביות (במילים אחרות, טמטום הלב). בדרך אפשר.

בית הגנזים · הודעהעל ידי **בית הגנזים** » ו' ינואר 08, 2021 8:08 am

הערות והארות בגמ' ורש"י בדף היומי
בתוספת הערות מהגר"ש אלתר ואחיו הגרי''ד שליט"א

הערות פסחים לה - מ.pdf: (456.3 KiB) הורד 206 פעמים

שומע ומשמיע

פסחים מו:

דעת כמה ראשונים דלב"ש דלית להו 'מתוך שהותרה לצורך כ"ש דלית להו 'הואיל', ראה רמב"ן ורשב"א שבת לט: וברעק"א שם בגהש"ס.
וצ"ע איך מהני לב"ש עירוב תבשילין [כמבואר במשנה ריש פ"ב דביצה], לרבה דס"ל [פסחים מו:] שהוא תלוי בדין הואיל.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » א' ינואר 10, 2021 11:37 am

צל"ח
דף נ ע"א
העולם הזה על בשורות טובות וכו' לעולם הבא כולו הטוב והמטיב.

: צל''ח.png (114.96 KiB) נצפה 8907 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר