מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

ביקורת תהיה · הודעהעל ידי **ביקורת תהיה** » א' יולי 15, 2018 1:51 am

שלהי פרק התערובת
הִזָּה מִדָּמָן עַל הַפָּרֹכֶת וְהוֹצִיאָן לַמִּזְבֵּחַ וְהִכְנִיסָן, מַהוּ.
תימה, הלא קיימא לן דהקפה ברגל, ואם כן, בהכרח אחרי שמוציא את הדם אל צדו המזרחי של המזבח הוא חוזר ומכניסו בעת נתינת המתנות אל בין המזבח ולפרכת, ומאי קמבעיא ליה לרבא?

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' יולי 15, 2018 1:57 am

צ, א
האם יש דין להקדים סל ביכורים של ענבים על פני ביכורי רימונים?
ת"ש זו קודמת לזו שזו באה מן החיטין וזו באה מן השעורין.
יש לדון, בכהן שיש לפניו ב' סלי ביכורין, האחד ממין הגפן, ומשנהו פירות ראשית הרימונים, האם יש לו דין להקדים את הגשת סל הגפן הקודם בפסוק של ארץ, על פני הרימונים המאוחרים בפסוק, דומיא דמצינו שיש סוג קדימה לחיטין על פני שעורין, או דיש לדחות, וצ"ע.

עזריאל ברגר

שמואל דוד כתב:פה:

עיין רש״י דאין עוף רובע אשה. וצע״ק מסנהדרין קח.

רש״י חוץ מתושלמי - עוף הוא שאוחז עדיין תרבות רעה שמזדווג עם הכל. תושלמי עוף אחד ובמסכת חולין (דף סב:) גבי שמונה ספיקות איתא והרנוגא תושלמי ומרדא ודרכו של אותו עוף להרביע כל הבריות

הוא לא תור ולא בן יונה, וקושיא מעיקרא ליתא.

עזריאל ברגר

ההוא דאמר כתב:צ, א
האם יש דין להקדים סל ביכורים של ענבים על פני ביכורי רימונים?
ת"ש זו קודמת לזו שזו באה מן החיטין וזו באה מן השעורין.
יש לדון, בכהן שיש לפניו ב' סלי ביכורין, האחד ממין הגפן, ומשנהו פירות ראשית הרימונים, האם יש לו דין להקדים את הגשת סל הגפן הקודם בפסוק של ארץ, על פני הרימונים המאוחרים בפסוק, דומיא דמצינו שיש סוג קדימה לחיטין על פני שעורין, או דיש לדחות, וצ"ע.

מסברא - ראוי להקדים, אלא שמסופקני אם ללכת כסדר קדימה בברכות (חיטה, זית, שעורה, תמר, ענב, תאנה, רימון), או להקדים את הענבים שיש מהם למזבח עצמו לפני התמרים.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' יולי 15, 2018 3:33 pm

עזריאל ברגר כתב:
שמואל דוד כתב:פה:

עיין רש״י דאין עוף רובע אשה. וצע״ק מסנהדרין קח.
רש״י חוץ מתושלמי - עוף הוא שאוחז עדיין תרבות רעה שמזדווג עם הכל. תושלמי עוף אחד ובמסכת חולין (דף סב:) גבי שמונה ספיקות איתא והרנוגא תושלמי ומרדא ודרכו של אותו עוף להרביע כל הבריות

הוא לא תור ולא בן יונה, וקושיא מעיקרא ליתא.

לשון רש״י - אין עוף רובע אשה

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' יולי 15, 2018 5:19 pm

אולם אחר זה ראיתי בתועפות ראם שכ״כ וברוך שכוונת.

: 8CEC3627-808D-4CE8-B3B0-F9E7894FA97B.jpeg (98.85 KiB) נצפה 15113 פעמים

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' יולי 15, 2018 6:59 pm

פז:
רש״י ד״ה היכי משכחת לה כו׳ דאי נמי אמרינן לינה מועלת בראש המזבח כו׳ בת הקטרה היא דהא פסולין שעלו לא ירדו וכיון דבת הקטרה מחר לכתחלה היא כו׳

לא הבנתי, הרי לכאורה בת הקטרה בדיעבד היא מצד אם עלו לא ירדו.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' יולי 15, 2018 11:03 pm

הערה קטנה:

כח: תני זבדי בר לוי אתיא קודש קודש (עי' במסה"ש שציינו הברייתא דתני זבדי בר לוי על גז"ש של עון עון).

וברש"י להלן כט. ד"ה דדמי ליה, מעתיק את דברי הברייתא ומפיך ליה 'דתני לוי בר זבדי' ונראה שכן היתה גרסתו לעיל. ועי' בסדר הדורות ערך לוי בר זבדיה שכתב עליו - לא מצאתי.

ביקורת תהיה · הודעהעל ידי **ביקורת תהיה** » ב' יולי 16, 2018 2:10 am

שמואל דוד כתב:פז:
רש״י ד״ה היכי משכחת לה כו׳ דאי נמי אמרינן לינה מועלת בראש המזבח כו׳ בת הקטרה היא דהא פסולין שעלו לא ירדו וכיון דבת הקטרה מחר לכתחלה היא כו׳

לא הבנתי, הרי לכאורה בת הקטרה בדיעבד היא מצד אם עלו לא ירדו.

התוספת 'לכתחלה' הכרחית היא, שכן בעצם בכל הקרבנות אפשר להקשות: מחשבת הקטרה חוץ לזמנו היכא משכחת לה דפסלה, והלוא אי נמי קיים את מחשבתו והשהה את האימורים עד למחר, בני הקטרה הם, שהרי אם העלם למחר למזבח לא ירדו, וכיון דבני הקטרת מחר נינהו אמאי פסלה בהו מחשבת הקטרת מחר?
ואשר על כן הדגיש רש"י, שכל הקושיא נובעת מכך שלמחר היא בת הקטרה לכתחלה.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ב' יולי 16, 2018 4:37 am

באמת צ"ע היכי משכח"ל הקטרה חוץ לזמנו, וכמו שכתבת, אבל מ"מ לכאורה אי"ז טעם לומר שבסוגיין הוי לכתחילה. ועיין חזו"א סימן יט.
וע"ע בספר חומת אש ובקונטרוס יברך הזבח.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ג' יולי 17, 2018 1:15 am

פט.
כל התדיר - פירש״י שבת תדירה מר״ח וכן כולם.
צ״ע כוונתו בזה. ועוד יש לעיין מדוע נקט ששבת קודם ר״ח ולא נקט שתמידין קודמים למוספין וצ״ע.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ג' יולי 17, 2018 10:18 am

פט, א
לא חודש ולא שבת - והלא תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם?
כל התדיר
ידועה אמרתו של ר' חיים סולובייצי'ק בנו של הגרי"ז, בביאור תמיהתו בדברי הכתוב "לא חודש ולא שבת" [מלכים ב, ד, כג], וצריך ביאור, דהלא תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ואם כן היה צריך לפתוח בשבת התדירה ביחס לר"ח, ורק לאחר מכן את ראש חודש - והוי ליה למיכתב "לא שבת ולא חודש".
הוא מותיב לה והוא מפרק לה, דכיון דכתיב 'לא' חודש ולא שבת, אם כן יש יותר 'לא חודש' בשנה, מאשר 'לא שבת'.
אמנם יש להעיר, מדברי הנביא [ישעיה סו, כג], "והיה מידי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא לכבשר להתשחות לפני אמר ה'", וכאן תוצב התמיהה, דהוי ליה לפתוח בשבת התדירה, וצ"ב.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ג' יולי 17, 2018 10:19 am

צב, ב
האם אויר כלי ככלי
תיפוק לי' דאפסל באויר כלי.
ויל"ע דבגמ' לעיל [כה, ב] מספקא לן אי אויר כלי ככלי דמי. וברמב"ם נראה לפו"ר שפסק כי אויר כלי אינו ככלי, וצ"ע מדברי הגמ' כאן שפשיטא לה דאויר כלי ככלי, וצ"ע.

ביקורת תהיה · הודעהעל ידי **ביקורת תהיה** » ג' יולי 17, 2018 2:47 pm

ההוא דאמר כתב:יש להעיר, מדברי הנביא [ישעיה סו, כג], "והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה'", וכאן תוצב התמיהה, דהוה ליה לפתוח בשבת התדירה, וצ"ב.

כאן הכתוב מדבר בסגנון של מוסיף והולך, כשם שאתה אומר 'בכל יום ובכל שעה'.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ג' יולי 17, 2018 11:04 pm

צב, א
שעת הכושר
בין שהיתה לה שעת הכושר ובין שלא היתה לה שעת הכושר.
וברש"י, שעת הכושר. לזריקה.
וצ"ע, מדוע פירש"י ששעת הכושר זהו רק כאשר נראית לזריקה, ומדוע לא נימא דשעת הכושר זהו אחר שהוקדשה ונראית לקרבן, אף קודם השחיטה, וצ"ב.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ג' יולי 17, 2018 11:08 pm

צד, א
האם על עוצבא יש סיבת קבלת טומאה
רבא אמר עוצבא דחשיב עלה לקצעה איכא בינייהו מ"ד ראוי הא נמי ראויה מאן דאמר דבר המקבל טומאה הא לאו מקבלה טומאה עד דמקצע לה.
והנה יש לחקור, באותם הכלים שצריכים מחשבה, האם פירושו שבלא מחשבה אין על העוצבא שם כלי כל עיקר, ורק כאשר גומר בדעתו להשתמש בעור כשולחן, אז נחתא בכלי שם כלי ותורת קבלת טומאה. או דילמא, דאף בלא מחשבה לשולחן, עצם הדבר שראוי הוא להיעשות כשימוש של כלי, כבר נותן בו תורת קבלת טומאה, מיהו כל זמן שלא חישב עליו להשתמש בו כעת, חסר תנאי של קבלת טומאה.
ויתכן לדון נפק"מ, במקום שלא חשב מאומה, לא לשולחן ולא לקצע, וצ"ע.
ועוד נראה לומר, דבזה תליא פלוגתא דתנאי, דמאן דס"ל דסגי בראוי לקבל טומאה, ס"ל דעצם הדבר שיש בזה אפשרות כלי, כבר יש בזה תורת קבלת טומאה אלא שחסר התנאי של קבלת טומאה, כל זמן שלא חישב עליה להשתמשות בפועל. מאידך, המ"ד השני דס"ל שצריך קבלת טומאה בפועל יסבור, דכל זמן שלא חל על הכלי שם כלי, אזי אין לו כל סיבת קב"ט, ואינו נחשב כדבר המק"ט, וצל"ע.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ג' יולי 17, 2018 11:09 pm

ההוא דאמר כתב:צב, א
שעת הכושר
בין שהיתה לה שעת הכושר ובין שלא היתה לה שעת הכושר.
וברש"י, שעת הכושר. לזריקה.
וצ"ע, מדוע פירש"י ששעת הכושר זהו רק כאשר נראית לזריקה, ומדוע לא נימא דשעת הכושר זהו אחר שהוקדשה ונראית לקרבן, אף קודם השחיטה, וצ"ב.

אם לא נראתה לזריקה אלא רק לשחיטה, פשיטא שאין דמה טעון כיבוס דאשר יזה כתיב וזה לא נראה לעולם להזאה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ג' יולי 17, 2018 11:13 pm

צד, א
מדוע צרעת מחלחלת הבגד, והלא הינה נס על טבעי כדברי הרמב"ן
אלא אמר רבא צרעת כיון דמגופיה קא פרחה מחלחלא ליה ומשוי לה רך.
מבואר, שהצרעת מרככת את הבגד מכח החלחול.
וקצת יש להעיר, מדברי הרמב"ן [יג, יז] "ועל דרך הפשט מפני זה יחזירו הכתוב בכל פסוק ופסוק "הבגד או העור או השתי והערב "כי הדבר נס".
ומעתה אם צרעת הבגדים הוי נס ופלא, והוי דבר על טבעי, מהיכי תיתי שהדבר יגרום לחלחול של הבגד, והלא הוי נס, ויש לדון בזה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ג' יולי 17, 2018 11:15 pm

צד, ב
בחירת הגר"ח מבריסק את רבי שמחה זעליג ריגר, מכח מידת האמת
הדר אוקי רבא אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הם בידי
ראה:
viewtopic.php?f=7&t=38342&start=75#p472068

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ג' יולי 17, 2018 11:21 pm

ההוא דאמר כתב:פט, א
לא חודש ולא שבת - והלא תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם?
כל התדיר
ידועה אמרתו של ר' חיים סולובייצי'ק בנו של הגרי"ז, בביאור תמיהתו בדברי הכתוב "לא חודש ולא שבת" [מלכים ב, ד, כג], וצריך ביאור, דהלא תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ואם כן היה צריך לפתוח בשבת התדירה ביחס לר"ח, ורק לאחר מכן את ראש חודש - והוי ליה למיכתב "לא שבת ולא חודש".
הוא מותיב לה והוא מפרק לה, דכיון דכתיב 'לא' חודש ולא שבת, אם כן יש יותר 'לא חודש' בשנה, מאשר 'לא שבת'.
אמנם יש להעיר, מדברי הנביא [ישעיה סו, כג], "והיה מידי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא לכבשר להתשחות לפני אמר ה'", וכאן תוצב התמיהה, דהוי ליה לפתוח בשבת התדירה, וצ"ב.

ותירץ לי הרב ב.א. שליט"א, דבמשנה בעדיות [ב, י] "מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהִנֹּם, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סו), וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, מִן הַפֶּסַח וְעַד הָעֲצֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ"
ופירש הרע"ב: "כְּשֶׁיָּבֹא חֹדֶשׁ בְּאוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ שֶׁמֵּת בּוֹ, יֵצֵא מִגֵּיהִנֹּם וְיָבֹא לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי ה'".
נמצינו למדים, כי חודש בחודשו הכוונה לשנה שלימה.
ומעתה י"ל, דלהכי נקט מידי חודש בחודשו, דהכוונה היא אחר שנה שלימה, בעוד ששבת בשבתו הוי לכל היותר מן הפסח עד עצרת.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' יולי 19, 2018 5:15 am

צ:
רש"י ד"ה כך קודמין באכילתן - אכולהו דבני אכילה קאי כגון חטאת לאשם אשם לתודה ותודה לשלמים ושלמים לבכור

ויש לעיין מדוע לא כתב רש"י ובכור למעשר, ועוד יל"ע מדוע השמיט איל נזיר. וצע"ק.
ואולי משו"ה כתב כגון ודו"ק.
ועיין רע"ב במשניות.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ה' יולי 19, 2018 10:58 am

צג, ב
ביאורו של רבי משה שפירא זצ"ל - מהות שם המועד יום 'כיפורים'
אלא אצבעו במאי מקנח אמר אביי בשפת מזרק כדכתיב {עזרא א-י} כפורי זהב.
עדיין מצלצלים באוזני, דבריו של הגאון רבי משה שפירא זצ"ל, המסביר את מהותו של יום 'כיפורים', מלשון 'קינוח' וכפרת החטא, וראייתו מהלשון 'כפורי זהב'. לשמו ולזכרו תאוות נפש.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ה' יולי 19, 2018 10:59 am

צו, א
היאך הותר להזכיר שם ע"ז - קלנבו?
אישתמיטתיה הא דתני שמעיה בקלנבו שברי כלי חרס נבלעין במקומן.
צ"ב, היאך הוזכרה המילה קלנבו שהינה שם ע"ז בגמ', והלא קיי"ל דשם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך, שלא יאמר אדם לחברו שמור לי בצד ע"ז פלונית
בגמ' סנהדרין [סג, א] עמדו חכמינו בעלי הגמ' בשאלה זו בהקשר דומה, "כי אתא עולא בת בקלנבו, אמר ליה רבא והיכא בת מר אמר ליה בקלנבו, אמר ליה והכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו, אמר ליה הכי אמר ר' יוחנן כל עבודת כוכבים הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה, והא היכא כתיבא דכתיב {ישעיה מו-א} כרע בל קרס נבו".

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ה' יולי 19, 2018 11:01 am

צו, א
האם היו מברכים על בליעת כלי חרס בעזרה?
אישתמיטתיה הא דתני שמעיה בקלנבו שברי כלי חרס נבלעין במקומן.
יש לעיין, א' האם אדם שרואה את החרסים נבלעים בעזרה צריך לברך על הנס, וכפי שמצינו ברכה על ניסים בשלהי מסכת ברכות. או דיש לחלק, דשם אלו ניסים לצורך כלל ישראל וכדומה. והשאלה עומדת בכל ניסי המקדש האם היה עליהם מטבע של ברכה.
ב' היאך יכלו לסמוך על השלכת כלי החרס, וכפי ששואלת הגמ' וכי עושים אשפתות בעזרה, והגם שזה נבלע, מכל מקום הלא אין סומכין על הנס, וכפי שאשה אחרת התקינו לכהן גדול ביוה"כ, הגם שמעולם לא ארע שנדחה כמבואר במתניתין דאבות בעשרה ניסים. וי"ל.

ביקורת תהיה · הודעהעל ידי **ביקורת תהיה** » ה' יולי 19, 2018 2:45 pm

ההוא דאמר כתב:צג, ב
ביאורו של רבי משה שפירא זצ"ל - מהות שם המועד יום 'כיפורים'
אלא אצבעו במאי מקנח אמר אביי בשפת מזרק כדכתיב {עזרא א-י} כפורי זהב.
עדיין מצלצלים באוזני, דבריו של הגאון רבי משה שפירא זצ"ל, המסביר את מהותו של יום 'כיפורים', מלשון 'קינוח' וכפרת החטא, וראייתו מהלשון 'כפורי זהב'. לשמו ולזכרו תאוות נפש.

לשון רש"י בפרשת וישלח: וְנִרְאֶה בְּעֵינַי, שֶׁכָּל כַּפָּרָה שֶׁאֵצֶל עָוֹן וְחֵטְא וְאֵצֶל פָּנִים, כּוּלָּן לְשׁוֹן קִנּוּחַ וְהַעֲבָרָה הֵן, וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא... וְגַם בִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא נִקְרָאִים הַמִּזְרָקִים שֶׁל קֹדֶשׁ 'כְּפוֹרֵי זָהָב', עַל שֵׁם שֶׁהַכֹּהֵן מְקַנֵּחַ יָדָיו בָּהֶן בִּשְׂפַת הַמִּזְרָק.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' יולי 19, 2018 4:06 pm

ביקורת תהיה כתב:
ההוא דאמר כתב:צג, ב
ביאורו של רבי משה שפירא זצ"ל - מהות שם המועד יום 'כיפורים'
אלא אצבעו במאי מקנח אמר אביי בשפת מזרק כדכתיב {עזרא א-י} כפורי זהב.
עדיין מצלצלים באוזני, דבריו של הגאון רבי משה שפירא זצ"ל, המסביר את מהותו של יום 'כיפורים', מלשון 'קינוח' וכפרת החטא, וראייתו מהלשון 'כפורי זהב'. לשמו ולזכרו תאוות נפש.

לשון רש"י בפרשת וישלח: וְנִרְאֶה בְּעֵינַי, שֶׁכָּל כַּפָּרָה שֶׁאֵצֶל עָוֹן וְחֵטְא וְאֵצֶל פָּנִים, כּוּלָּן לְשׁוֹן קִנּוּחַ וְהַעֲבָרָה הֵן, וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא... וְגַם בִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא נִקְרָאִים הַמִּזְרָקִים שֶׁל קֹדֶשׁ 'כְּפוֹרֵי זָהָב', עַל שֵׁם שֶׁהַכֹּהֵן מְקַנֵּחַ יָדָיו בָּהֶן בִּשְׂפַת הַמִּזְרָק.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&p=455471

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' יולי 19, 2018 6:22 pm

שמואל דוד כתב:צ:
רש"י ד"ה כך קודמין באכילתן - אכולהו דבני אכילה קאי כגון חטאת לאשם אשם לתודה ותודה לשלמים ושלמים לבכור

ויש לעיין מדוע לא כתב רש"י ובכור למעשר, ועוד יל"ע מדוע השמיט איל נזיר. וצע"ק.
ואולי משו"ה כתב כגון ודו"ק.
ועיין רע"ב במשניות.

שו״ר בחסדי דוד תוספתא פרק י קרבנות הלכה ג וברוך שכוונתי

: 7B188F09-B9DD-408E-934D-A42A1D2BA02B.jpeg (206.5 KiB) נצפה 14910 פעמים

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ה' יולי 19, 2018 6:58 pm

צז, א
האם חולין מבטלין קדשים, והאם קדשים וחולין הוו ב' מינים.
דאי תנא קדשים וחולין ה"א חולין הוא דמבטלי קדשים דלאו מינייהו, אבל קדשי קדשים וקדשים קלים אימא לא וכו'.
מבואר, שישנה יותר סברא שחולין יבטלו את הקדשים.
והתעוררתי בלימוד הדף, האם עולים הדברים בשווה, עם הגמ' לעיל [ג, א] דמין במינו מחריב בה, בעוד שחולין לקדשים שהוי אינו מינו אינו מחריב, וצ"ע.

ב' מבואר דקדשים וחולין לאו מינייהו, ויש להבין, דהלא סוף סוף הוי אותו מין של בשר ודם, הגם שיש בקדשים שם קודש, מכל מקום מהיכי תיתי שהופך להיות הקדשים מהות אחרת.
אך עיין בר"ן [נדרים נב, א] שמבאר את טעמא דרבנן דדבר שיש לו מתירין אינו בטיל:

"ורבנן לא משמע להו הכי דמכל מקום מין במינו דאיסור והיתר אין דומין זה לזה כיון דחד אסור וחד שרי שאין ראוי לילך אחר דמיונן בעצם אלא אחר חילוקן באיסור והיתר וכו'" ועיי"ש.

אם כן מבואר, דחילוק האיסור והיתר של קדשים וחולין, שוב אין אנו הולכים אחר דמיונן בעצם, אלא חילוק דינם.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' יולי 19, 2018 7:10 pm

צ:

רש״י ד״ה כי אמרי' בתרי מיני - קשיא לן דקאמרת מין קטן של חטאת קודם למין גדול של עולה כדקאמרת ואפי' חטאת העוף לעולת בהמה והא הכא דפר עולה קודם לשעיר חטאת

צ״ע קצת שהרי לא מבואר בגמרא טעם זה. ועוד איפה מצינו שיש מעלה בגדלות הזבח לענין קדימה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ה' יולי 19, 2018 7:12 pm

צז, ב
היאך למדין מקודם מתן תורה?
אלא דסכין ועולה גופה מנלן דכתיב וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת והתם עולה הוא.
יל"ע, דהלא קיי"ל שאין למדים מקודם מתן תורה [עיין ירושלמי מו"ק פ"ג ה"ה הובא באו"ש הל' ע"ז פ"ג ה"ח] דפריך, "מנין לאבילות שבעה ימים, "שנאמר ויעש לאביו אבל שבעת ימים", ולמדין דבר קודם למתן תורה?".

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' יולי 19, 2018 9:26 pm

ההוא דאמר כתב:צז, ב
היאך למדין מקודם מתן תורה?
אלא דסכין ועולה גופה מנלן דכתיב וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת והתם עולה הוא.
יל"ע, דהלא קיי"ל שאין למדים מקודם מתן תורה [עיין ירושלמי מו"ק פ"ג ה"ה הובא באו"ש הל' ע"ז פ"ג ה"ח] דפריך, "מנין לאבילות שבעה ימים, "שנאמר ויעש לאביו אבל שבעת ימים", ולמדין דבר קודם למתן תורה?".

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ה' יולי 19, 2018 11:31 pm

ההוא דאמר כתב:צז, ב
היאך למדין מקודם מתן תורה?
אלא דסכין ועולה גופה מנלן דכתיב וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת והתם עולה הוא.
יל"ע, דהלא קיי"ל שאין למדים מקודם מתן תורה [עיין ירושלמי מו"ק פ"ג ה"ה הובא באו"ש הל' ע"ז פ"ג ה"ח] דפריך, "מנין לאבילות שבעה ימים, "שנאמר ויעש לאביו אבל שבעת ימים", ולמדין דבר קודם למתן תורה?".

אסכם בקצרה את ציוניו של הרב בקרו טלה [ויישר חילו על טרחתו הרבה, וגליה לדרעיה ונפל נהורא בי מדרשא], עם תוספת ונופך מדילי.
במאמרו של רבי יוסף זוסמאן זצ"ל [מוריה] ציין מקורות נוספים האם ילפינן מקודם מת"ת, בגמ' יומא [כח, ב] ואנן מאברהם ניקו וניגמר. ובחולין [פה] דיליף מטבוח טבח והכן לענין שחיטה שאינה ראויה, ועין חולין טז, ובמו"ק כ'.
יש להוסיף את דברי התוס' [כתובות ז, ב ד"ה שנאמר] דיליף התם בגמ' דברכת חתנים בעשרה, "ובמסכת כלה דמייתי קרא דויברכו את רבקה (בראשית כד) איכא למימר דהתם ברכת אירוסין והכא ברכת נישואין ויש ללמוד משם שיש לברך ברכת אירוסין לאשה המתקדשת על ידי שליח שהרי אליעזר שליח היה וכו'", עיי"ש, ומבואר בדברי התוס' שמעיקר הדין ניתן ללמוד אף מקודם מת"ת.
יש לציין דהרמב"ם [ערכין וחרמין פ"ו הל' ל"ב – לג] כתב: "כיצד האומר הרי עלי להקדיש כל שתעלה מצודתי מן הים הרי עלי ליתן לעניים פירות שתוציא שדה זו הרי עלי להחרים או ליתן לשבוים כל שאשתכר בשנה זו וכל כיוצא במאמרים אלו הרי זה חייב ליתן ולעשות בהן מה שאמר כשיבואו לידו וזה וכיוצא בו בכלל נדרים הוא לא בכלל הקדשות:
ראיה לדבר זה מה שאמר יעקב אבינו וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ונאמר אשר נדרת לי שם נדר והרי האומר לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר חייב לנהוג בנזירות ואע"פ שעדיין לא נדר בנזיר הואיל ואמר שידור בנזיר חייב להנזר וזה כיוצא בו וכזה ראוי לדון. ובהשגת הראב"ד - א"א הראיה מיעקב ראיה היא".
חזינן דילפינן מקודם מתן תורה.
ובנימוקי אורח חיים [סימן תרנ"א] כתב דהבבלי פליג, ובאמת יש מקומות נוספים בהם חזינן שילפינן בבבלי מקודם מת"ת.
ועיין בית האוצר [מערכת א-ב] שכתב בדעת הבבלי, כי מאי דאין ילפינן מקודם מתן תורה, אין זה מסיני, אלא מקודם זמן אברהם אבינו.
ויש להעיר, מדברי הרמב"ם הנודעים בפיה"מ לחולין, שאין אנו מקיימים מצות מילה מפני שנצטווה על כך אברהם אבינו. אלא מפני שכך נצטווה משה רבינו בסיני, ואם כן משמע שקודם מת"ת הוי גדר אחר ולא ילפינן מיניה.
ויעויין בשדה חמד [כללים מערכת האל"ף אות י'] שהביא, כי דבר שהינו סיפור דברים בתורה ילפינן אף מקודם מת"ת. וכ"כ ברנו ליעקב [כתובות ז, ב].
ובהגהות מהרי"ץ חיות כתב, דדבר שנצטוו על כך בני נח ילפינן מינה, וכיון שב"נ נצטוו על הקרבנות, ילפינן.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' יולי 20, 2018 3:25 am

צא.
מתני' אמר רבי שמעון אם ראית שמן שהוא מתחלק בעזרה אין צריך לשאול מהו אלא מותר רקיקי מנחות ישראל ולוג שמן של מצורע אם ראית שמן שהוא ניתן על גבי האישים אין צריך לשאול מהו אלא מותר רקיקי מנחת כהנים ומנחת כהן משיח שאין מתנדבין שמן רבי טרפון אומר מתנדבין שמן

לשון זה של רבי שמעון צ״ב ומדוע אמר כן ולא אמר בפשיטות אין מתנדבין שמן דומיא לרבי טרפון שאמר מתנדבין שמן ותו לא.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' יולי 20, 2018 6:45 am

צ:
רש"י ד"ה ובכולן. בכל הנאכלין רשאין הכהנים לשנות באכילתן כגון לאוכלן צלוין שלוקין ומבושלין עכ"ל
ולכאורה יש לעיין מה כוונתו בזה ומה הוסיף על לשון הגמרא.
ואפשר לומר שהוסיף תיבת "כגון" וע"ע רש"י עו.שכתב "כגון" והיינו שצלי שלוק ובישול לאו דוקא. ודו"ק.
אחר זה מצאתי בספר מצודת דוד ע"ש

160902_287_287.pdf: (583.16 KiB) הורד 341 פעמים

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' יולי 20, 2018 9:52 am

צה, א
אין מכניסין מ"ר למקדש
דא"ר נחמן אמר רבה בר אבוה דם חטאת ומראות נגעים צריכין שבעת סממנין ותניא אלא שאין מכניסין מי רגלים למקדש וכו'.
יש לעיין, היאך הותר לכבס את הבגדי כהונה במי רגלים, והגם דמשני הגמ' [ע"ב] דמבלע להו ברוק תפל, מכל מקום הלא מלבד האיסור להכניס מי רגלים במקדש, מבואר ברמב"ם [פ"א מהל' שופר ה"ד]:

"מותר ליתן בתוכו מים או יין או חומץ ביום טוב כדי לצחצחו. ולא יתן לתוכו מי רגלים לעולם מפני הכבוד שלא יהיו מצות בזויות עליו".

מבואר ברמב"ם שישנה הלכה, שלא להשתמש לצורך מצות במי רגלים, דבר המבזה את המצוה, ומעתה תיקשי היאך מותר לכבס את בגדי כהונה במי רגלים.
ואולי נחדש ונאמר, שכל האיסור הוא רק כאשר מי רגלים בפני עצמם, אולם בתערובת ז' סממנים מותר להשתמש אף במי רגלים. אולם לפי"ז יצא דבר חידוש, שתערובת מים ויין ומי רגלים יהא מותר לנקות בהם את השופר, ומדקדוק לשון הרמב"ם 'ולא יתן לתוכו מי רגלים לעולם', משמע שלעולם ובכל גוונא ואף של תערובת אסור ליתן מי רגלים במצות שופר, וא"כ הדק"ל.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' יולי 22, 2018 11:04 pm

צט, א
האם יש דין שכהן יזרוק את הדם בשליחות כל המשמר?
רד"ה משמרה כולה. לא זרקו את הדם אלא אחד זרק ע"י כולן, וכולן חולקין ואוכלין.
צ"ע בכוונתו, מהו פי' שאחד זרק ע"י כולן, וכלום יש לכהן העובד מתוך משמר, לזרוק את הדם בשליחותייהו דכל המשמר, וצ"ע.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' יולי 22, 2018 11:42 pm

ק, א
האם יש חיוב להכין את עצמו לפסח אף קודם חצות?
אביי אמר לא קשיא כאן שמת קודם חצות כאן שמת לאחר חצות קודם חצות דלא איחזי לפסח חיילא עליה אנינות אחר חצות דאיחזי לפסח לא חיילא עליה אנינות.
יש לעיין, למה שדנו האחרונים, האם יש חיוב לאדם להכין את מצוות החג, עוד קודם שהגיע החג, וכגון לרכוש אתרוג מהודר קודם סוכות, מצות ויין קודם הפסח וכדומה.
ועיין מנחת חינוך [יב, א הובא בדבר שמואל פסחים סח, ב] שכתב בדעת רש"י דזה ודאי שיש חיוב להכין את עצמו לפסח אף קודם ו' שעות, ושלא יהיה בדרך רחוקה, וכפי שחייב לקנות לולב קודם החג. אולם קודם ו' שעות זהו חיוב כללי, ואחר ו' שעות זהו חיוב מדיני הפסח להכין א"ע.
אמנם באור שמח [פ"א מהלכות קרבן פסח הי"ח ד"ה וכיון] כתב דערל שלא מל ענוש כרת אף הוא בשבת, כיון שהיה לו למול מאתמול. ומוכח שהחיוב להכין את עצמו למצוה חל אף קודם שעות, והוא מדיני הפסח, עד כדי שחייב על כך כרת מהל' קר"פ.
ומעתה תיקשי לדעת האו"ש, שיש חיוב להכין את עצמו כראוי למצות הפסח אף קודם חצות, אם כן מהו שחילק אביי בסכינא חריפא, בין קודם חצות ללאחר חצות, והלא מחויב להכין את עצמו אף קודם לקר"פ ובעינן שתדחה האנינות, וצע"ג.

עזריאל ברגר

ההוא דאמר כתב:צט, א
האם יש דין שכהן יזרוק את הדם בשליחות כל המשמר?
רד"ה משמרה כולה. לא זרקו את הדם אלא אחד זרק ע"י כולן, וכולן חולקין ואוכלין.
צ"ע בכוונתו, מהו פי' שאחד זרק ע"י כולן, וכלום יש לכהן העובד מתוך משמר, לזרוק את הדם בשליחותייהו דכל המשמר, וצ"ע.

כמו האומר לעשרה תנו גט זה לאשתי שאמרו רבותינו שאחד מוליך ע"י כולן, ואין הכוונה שהוא שלוחם אלא שהוא עושה פעולה ופוטר אותם.

עזריאל ברגר

ההוא דאמר כתב:ק, א
האם יש חיוב להכין את עצמו לפסח אף קודם חצות?
אביי אמר לא קשיא כאן שמת קודם חצות כאן שמת לאחר חצות קודם חצות דלא איחזי לפסח חיילא עליה אנינות אחר חצות דאיחזי לפסח לא חיילא עליה אנינות.
יש לעיין, למה שדנו האחרונים, האם יש חיוב לאדם להכין את מצוות החג, עוד קודם שהגיע החג, וכגון לרכוש אתרוג מהודר קודם סוכות, מצות ויין קודם הפסח וכדומה.
ועיין מנחת חינוך [יב, א הובא בדבר שמואל פסחים סח, ב] שכתב בדעת רש"י דזה ודאי שיש חיוב להכין את עצמו לפסח אף קודם ו' שעות, ושלא יהיה בדרך רחוקה, וכפי שחייב לקנות לולב קודם החג. אולם קודם ו' שעות זהו חיוב כללי, ואחר ו' שעות זהו חיוב מדיני הפסח להכין א"ע.
אמנם באור שמח [פ"א מהלכות קרבן פסח הי"ח ד"ה וכיון] כתב דערל שלא מל ענוש כרת אף הוא בשבת, כיון שהיה לו למול מאתמול. ומוכח שהחיוב להכין את עצמו למצוה חל אף קודם שעות, והוא מדיני הפסח, עד כדי שחייב על כך כרת מהל' קר"פ.
ומעתה תיקשי לדעת האו"ש, שיש חיוב להכין את עצמו כראוי למצות הפסח אף קודם חצות, אם כן מהו שחילק אביי בסכינא חריפא, בין קודם חצות ללאחר חצות, והלא מחויב להכין את עצמו אף קודם לקר"פ ובעינן שתדחה האנינות, וצע"ג.

לא שני לך בין הכנה לגופה דמצווה?!

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' יולי 23, 2018 1:01 pm

עזריאל ברגר כתב:
ההוא דאמר כתב:ק, א
האם יש חיוב להכין את עצמו לפסח אף קודם חצות?
אביי אמר לא קשיא כאן שמת קודם חצות כאן שמת לאחר חצות קודם חצות דלא איחזי לפסח חיילא עליה אנינות אחר חצות דאיחזי לפסח לא חיילא עליה אנינות.
יש לעיין, למה שדנו האחרונים, האם יש חיוב לאדם להכין את מצוות החג, עוד קודם שהגיע החג, וכגון לרכוש אתרוג מהודר קודם סוכות, מצות ויין קודם הפסח וכדומה.
ועיין מנחת חינוך [יב, א הובא בדבר שמואל פסחים סח, ב] שכתב בדעת רש"י דזה ודאי שיש חיוב להכין את עצמו לפסח אף קודם ו' שעות, ושלא יהיה בדרך רחוקה, וכפי שחייב לקנות לולב קודם החג. אולם קודם ו' שעות זהו חיוב כללי, ואחר ו' שעות זהו חיוב מדיני הפסח להכין א"ע.
אמנם באור שמח [פ"א מהלכות קרבן פסח הי"ח ד"ה וכיון] כתב דערל שלא מל ענוש כרת אף הוא בשבת, כיון שהיה לו למול מאתמול. ומוכח שהחיוב להכין את עצמו למצוה חל אף קודם שעות, והוא מדיני הפסח, עד כדי שחייב על כך כרת מהל' קר"פ.
ומעתה תיקשי לדעת האו"ש, שיש חיוב להכין את עצמו כראוי למצות הפסח אף קודם חצות, אם כן מהו שחילק אביי בסכינא חריפא, בין קודם חצות ללאחר חצות, והלא מחויב להכין את עצמו אף קודם לקר"פ ובעינן שתדחה האנינות, וצע"ג.

לא שני לך בין הכנה לגופה דמצווה?!

לכן הקדמתי, שהשאלה היא במיוחד לפי האור שמח, דגם לפי המנחת חינוך יש חיוב של הכנה למצוה, אולם בדעת האו"ש מבואר שהחיוב של המצוה גופא מתחיל, עד כדי שגם אם הוא בשבת ולא מל את עצמו חייב כרת, והכרת הזה הוא מדיני הפסח, הגם שכעת הוא אנוס. ומבאר הדבר שמואל [שם] שהחיובי המצוה גופא מחייבים להכין את עצמו כיאות, וזהו אף קודם חצות. ולא באתי להציב מסמרות.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר