לשונות וביטוים בדברי רש"י ותוספות

[מה שנכון נכון]

באתי רק לאפוקי ממי שירצה להניח שהר"ן כתב זאת בהשפעת הלשון הנמצאת במסכת שהוא עוסק בה (יש דוגמאות לכיו"ב).
עם הגישה שרואה כאן השגחה משמים חלילה אין לי עסק כלל.

[עזריאל ברגר]

רש"י (תענית, דף טו עמוד א): "והקשה תוספות מאן דהו" וכו' (אם כי יש מי שטען שתלמיד טועה כתב דברים אלו).

[אהרן תאומים]

רש"י (תענית, דף טו עמוד א): "והקשה תוספות מאן דהו" וכו' (אם כי יש מי שטען שתלמיד טועה כתב דברים אלו).

בודאי ידוע למר שרש"י על תענית הוא בספק גדול דלכאורה אינו מרש"י וגם זו אחת מן הראיות

[שמואל דוד]

חגיגה יא.

רש״י ד״ה חומט - ״אומר אני״ שהוא מין שרץ כו׳

האם מצינו לשון זה בעוד מקומות?

[אהרן תאומים]

אי אפשר לפורטן כי רבים הם

[אהרן תאומים]

ר"ן נדרים ע: דהכא דוקא לאו דוקא אלא לומר
נמצא גם כעין זה בתוספות חולין סו: כמדומני במשמעות שונה - דאמר כללא קמא דוקא לאו דוקא אמר

[שמואל דוד]

גיטין לו.

רש״י ומצאתי בתלמידי רבינו יצחק הלוי שכתב במסכת גיטין בירושלמי מנין שאין השמיטה נוהגת אלא בזמן שיובל נוהג שנאמר וזה דבר השמיטה שמוט אחת שמיטת יובל ואחת שמיטת שביעית אבל בת"כ ראיתי דשביעית נוהג בזמן שאין יובל נוהג ואומר אני שהוא מחלוקת

(אגב צע״ק לשון רש״י ״ואומר אני שהוא מחלוקת״ לכאורה מה חידש בזה, הרי להדיא מבואר כן)

[שמואל דוד]

פרשת בלק - רבותינו חכמי המשנה - כמדומני שלא מצינו לשון זה בעוד מקומות. viewtopic.php?f=46&t=40732

[מיללער]

רש״י ערכין יב:

בא״ד כך הבנתי מלבי וישרה בעיני אבל לא שמעתיה ואחרי כן מצאתי ספר ישן מוגה שכתוב בו כן והודעתיו לרבותי וישרה בעיניהם

שמעתי פעם ביאור החילוק של הבנה שהוא בלב, והמבחן השני הוא בעיני השכל שהוא מדרגה יותר - אני מחפש מי שמדבר מזה.

[לבי במערב]

סוכה מ, א ד"ה ה"ג:

. . ואני שמעתי מרבותי שהיו גורסים . . וכן כתוב בכל הספרים וטרחתי מנעורי בכל צידי שיטת הש"ס לישבה כפי דבריהם ואיני יכול ומצאתי גירסא זו בספר כתב ידו של רבינו גרשום בן יהודה מנוחתו כבוד ובסדר ישועות של רבינו יצחק בר מנחם כתוב ואינו מוגה וכן נראה בעיני:

[מיללער]

חולין י: רש"י ד"ה הלכתא כרב הונא.

ועל ידי היה מעשה והורה לי רבינו יעקב בר יקר בעוף לאיסור

.

[בשלימות]

https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Lang=Idish

[שמואל דוד]

גיטין פב.

רש״י כן הוא עיקרה של סוגיא זו ולא שמעתיה כן אלא כביאורה בקונטרס מורי הזקן

[שמואל דוד]

רש״י קידושין דף כב

״ובלשון אחרת גירסא זו בפי כל ואיני יכול להעמידה שהרבה תשובות בה״

[שמואל דוד]

רש״י קידושין לט. כך השיב רבינו גרשם בר' יהודה זצ"ל

[צופה_ומביט]

תענית ב, א תוד"ה מאימתי:

מיום טוב האחרון של חג. שמיני דלא יתבון בסוכה ואפילו האידנא אינו אלא מדרבנן משום ספיקא ואע"ג דבקיאינן בקביעא דירחא גזרה שמא יחזור הדבר לקלקולו או משום מנהג אבותינו בידינו כדאי' פ"ק דביצה (דף ד:) ולכן מדכרינן אבל כל שבעה לא שהגשמים בימי סוכה סימן קללה הן כדתנן פרק שני דסוכה (דף כח:) משל לעבד וכו':

כל הלשון נראה כאיזו תשובת גאונים, וצ"ת.

[עזריאל ברגר]

תוספות במסכת ברכות, בריבוי מקומות כותבים "תימא" במקום "תימה".
ולכאורה שגגת מעתיק היא, שלא הבחין ביניהם...

[עזריאל ברגר]

תוספות במסכת ברכות, בריבוי מקומות כותבים "תימא" במקום "תימה".
ולכאורה שגגת מעתיק היא, שלא הבחין ביניהם...

העירוני שכבר יש על זה אשכול ארוך, וכנראה זה לא רק במסכת ברכות:
viewtopic.php?f=7&t=4022

[מיללער]

חולין פא. רש"י ד"ה התראת ספק, בסוה"ד: ופי' משובש הוא מאדם חריף ומפולפל

[מיללער]

חולין פט. תוד"ה יצא זה. בסוה"ד: ושם בפ"ב דגיטין כתוב באורך, כל הצורך.

כנראה שנכתב לתפארת המליצה ושיפור לשון.

[שמואל דוד]

שמות יב - כג

רש״י ופסח - וחמל. וי״ל [ויש לומר?] ודלג.

האם מצינו לשון ״וי״ל״ בעוד מקומות?

[טור תלגא]

רש"י הושע ו ט

ואף בל' משנה חכי ל' חיבור הוא (ב"ק קי"ט יע"ש) ולא יטיל בו יותר משלשה חכין הם תפירות שהסורק מחבר בהן שני ראשין מן הבגד יחד כשחובטו במקלות ולשון זה משלי והגון בעיני וכן פירושו וכשיש בהם חבור אדם הנאספים יחד חבר כהנים הוא לרצח והראשון מדברי ר"מ שליח צבור זצ"ל

[שמואל דוד]

בבא קמא קט: ברש"י ד"ה דבר שיש לו חלק בו. לישנא אחרינא, מה דבר כגון תרומות ומעשרות 'מפי עוקר הרים'.

למי מכנה רש"י הקדוש 'עוקר הרים' והאם ביטוי זה נמצא עוד הפעם בדברי רש"י בש"ס?

שם קיב. ברש"י ד"ה היתה פרה. וכן פירש לנו 'רבינו' שאם אין וכו' ולא היה לי לב להבין את מושל שטעם זה אין צריך לכאן וכו' ותשובות רב האי גאון מסייעא לי.

מי הוא רבינו המושל בדברי רש"י, ומה מסתייע מדברי תשובות רב האי גאון, והאם נמצא עוד שרש"י מביא את רב האי גאון?

הקפצה

[יבנה]

הקפצה

עוקר הרים מופיע רק בפעם הזאת. לפי המאמר הנמצא כאן https://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=46197, הכוונה לר׳ יעקב בן יקר.
הוא מביא את רה״ג 4 פעמים.

[שמואל דוד]

פרשת תצוה - אפוד ״לבי אומר לי״ ועיין viewtopic.php?f=72&t=16903#p160084

[בברכה המשולשת]

עוקר הרים מופיע רק בפעם הזאת. לפי המאמר הנמצא כאן https://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=46197, הכוונה לר׳ יעקב בן יקר.
הוא מביא את רה״ג 4 פעמים.

למיטב זכרוני, יש טוענים שהכוונה לרבי שלמה ב"ר שמשון ויש טוענים שהכוונה לרבי יצחק ב"ר משה, ששניהם כונו בכינויים דומים במקורות נוספים.

[יבנה]

מי הטוענים ומה ראייתם?

[בברכה המשולשת]

מי הטוענים ומה ראייתם?

למיטב זכרוני, א' גרוסמן. הדברים אינם מצויים אצלי כעת, כך שאינני יכול להביא את ראיותיו.
היה זכור לי שגם רי"מ תא-שמע, אבל לא מצאתי כעת.

[שמואל דוד]

בבא קמא קיב.

רש״י שאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה לא גרס ליה ואנן שמעינן כאן ובכתובות וכן פירש לנו רבינו שאם אין גניבה אחר שפטור מן הקרן משום דקם ליה בדרבה מיניה אין טביחה קנס נמי לא משלם ואף על גב דחידוש הוא ואין מיתה פוטרתו הכא דליכא קרן פטור דתשלומי ארבעה וחמשה אמר רחמנא ולא תשלומי ג' וד' וכי מדלית מהכא קרנא הוו להו ג' לצאן וד' לבקר. ולא היה לי לב להבין את מושל כו׳

[שמואל דוד]

תוספות סוטה מ: והאמר מר אין ישיבה בעזרה. לא ידעתי מקומו ומייתי לה בפ"ק דתמיד (דף כז.) ובפ' עשרה יוחסין (קדושין עח:) ובפ' ב' דיומא (דף כה.) ובתוספות רבי הראני דבחלק (סנהדרין קא:) בגמ' דג' מלכים מקומו ומורי הרב רבי מאיר בר קלונימוס הראני מקומו בתוספתא דסנהדרין בפרק כהן גדול ונראה דבתוספתא דר' חייא מקומה דהא

[שמואל דוד]

בבא מציעא קח.

שכיני העיר ושכיני השדה שכיני העיר קודמין - נראה בעיני דלאו בדינא דבר מצרא איירי כו׳ ואני לא דקדקתי בה מפי רבינו כל צרכי ועד הנה פירשתי דבמצרן דיליה קאמר והשתא לא נראה לי כו׳

[חיימקה]

ברש"י בבא מציעא קג. ד"ה כל דבעי. אפילו גדול כאנטוכיא.


לכאורה רש"י נקיט לישנא דגמרא עירובין סא: אפי' היא גדולה כאנטוכיא, ועי' כאן:
viewtopic.php?p=532409#p532409

כיוונת בס"ד למהרצ"ח שם.

[שמואל דוד]

סוכה יד.

רש״י ד״ה משום הכי מטמא רבי יוסי - דקסבר מעשה זוטא לא בטלה תורת ידות מינייהו שאלתי את מורי מגופה דמשנה דמייתי אגב גררא בשמעתין מי שייך למיתני גופא כדגר' במימרות האמוראים ואמר לי רבי משום דהך משנה מן הטהרות שאין מהם שום גמרא בעולם ולא מפורשת כשאר המשניות לפיכך נוהג הש"ס לומר גופא כדי לפרש:

[שמואל דוד]

רשב״ם בבא בתרא פו. ד״ה לצדדין קתני - עד שיגביהנה אם דבר קל הוא או עד שיוציאנה אם דבר כבד הוא ולפי עניות דעתי נראה לי כו׳

[שמואל דוד]

בבא בתרא צג. רשב״ם ד״ה שור שהיה רועה ונמצא שור כו' - ולא גרסי' על גב הנהר ובתוספתא לא גרסי' ליה ופירוש תינוקות היה כו׳