מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ב' אוגוסט 23, 2021 11:10 pm

שמואל דוד כתב:
גם דחייתו השנית, מלבד כי רש"י אינו מרמז חלוקות שתיים, אך כולהו בחדא מחתא מחתינהו, הלא לשון היו לפניו "מצוות הרבה" ו"יצא ידי כולן" משמע טפי משתי מצוות!

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=27418

לא טענתי שהוא בלתי אפשרי, אלא שהוא בדוחק.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6520
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ב' אוגוסט 23, 2021 11:11 pm

באמונתו כתב:
מיללער כתב:
באמונתו כתב:
מיללער כתב:מי שנשבע שלא יהנה מאתרוג זה אם יאכל ככר זה
ונטל את האתרוג לצאת ידי חובת נטילת לולב ואח"כ אכל הככר ונמצא שלמפרע היתה האתרוג אסור עליו בהנאה - האם יצא ידי חובת נטילת לולב כיון שבשעת מעשה עדיין לא אכל את התנאי?
או כלך לדרך זו - נשבע שלא יהנה מאתרוג אם יאכל ככר זה 'היום' ונטל את האתרוג, ועבר היום ולא אכל את הככר, האם יצא ידי חובתו בהאתרוג? כי י"ל שכל היום רכיבא איסורא להנות מהאתרוג מחשש שמא יאכל את הככר ונמצא שאינה בגדר 'לכם'.

לענ"ד, מן האפשר, שבשתי האופנים יצא ידי חובתו, מפני שאפילו בנשבע שלא ייהנה מאתרוג זה, ללא שום תנאי, הלא איסור שבועה חל על הגברא בלבד, ואין האתרוג גופו בגלל שבועתו בגדר איסור הנאה, ויכול ליטול אותו, מאחר שמצוות לאו ליהנות ניתנו, ויצא ידי חובתו, מפני שהאתרוג גופו הוא לא איסור הנאה, וכנ"ל.

חדא - תהי' השאלה בנדר
ועוד - אם נאסר להנות מהאתרוג מאיזה סיבה שהוא אף אם אינו בגדר איסור הנאה, מכ"מ הרי אין בה דין ממון והיתר אכילה, והאיך זה מיקרי לכם?
מה יהי' הדין לדוגמא אם יהי' צו מהממשלה על איזה סוג אתרוג שאסור להחזיקה בבית, לעשות בה סחורה, להשתמש בה ולאוכלה - אפשר לצאת בה יד"ח?

הנה לענ"ד, "צו ממשלה" הנ"ל, לא יפסול לאתרוג, לפי שבכל צו ממשלה, יש "שוק שחור", שם מפולפל מחירו פי כמה וכמה.

ואם אין שוק שחור?

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' אוגוסט 23, 2021 11:17 pm

מיללער כתב:א. האם יצא ידי חובת נטילה כיון שבשעת מעשה עדיין לא אכל את התנאי?
ב. כל היום רכיבא איסורא עליה להנות מהאתרוג מחשש שמא יאכל את הככר.
א. הדעת נותנת, כי כשם שלוקה על ההנאה למפרע, כך נגוז ערכו למפרע.
ב. אין איסור כזה בעולם כלל.

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ב' אוגוסט 23, 2021 11:27 pm

מיללער כתב:
באמונתו כתב:
מיללער כתב:חדא - תהי' השאלה בנדר
ועוד - אם נאסר להנות מהאתרוג מאיזה סיבה שהוא אף אם אינו בגדר איסור הנאה, מכ"מ הרי אין בה דין ממון והיתר אכילה, והאיך זה מיקרי לכם?
מה יהי' הדין לדוגמא אם יהי' צו מהממשלה על איזה סוג אתרוג שאסור להחזיקה בבית, לעשות בה סחורה, להשתמש בה ולאוכלה - אפשר לצאת בה יד"ח?

הנה לענ"ד, "צו ממשלה" הנ"ל, לא יפסול לאתרוג, לפי שבכל צו ממשלה, יש "שוק שחור", שם מפולפל מחירו פי כמה וכמה.

ואם אין שוק שחור?

כמדומני שאין התרחיש מציאותי.

טור תלגא
הודעות: 509
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי טור תלגא » ג' אוגוסט 24, 2021 1:08 am

באמונתו כתב:
ערוך לנר: ברש"י ד"ה מצות הרבה. לישב בסוכה להניח תפילין. אין להביא ראי' מזה שדעת רש"י דמניחין תפילין בחה"מ, די"ל דרש"י נקט כן למשל, אי ס"ל תנא דברייתא כמ"ד שבת ויום טוב זמן תפילין הוא, או די"ל דב' חלוקות הם, שרש"י נקט למשל מצות שרגילין לבא ביחד, כגון לטול לולב לישב בסוכה, או להניח תפילין להתעטף בציצית:

אבל לענ"ד ובמחילת כבודו, דבריו דחוקים. לשון רש"י הוא: מצות הרבה - ליטול לולב, לישב בסוכה, להניח תפילין, להתעטף בציצית. על המצות - ויצא ידי כולן.

לדחייתו הראשונה, נמצא שרש"י מביא משל נגד ההלכה והדין.
גם דחייתו השנית, מלבד כי רש"י אינו מרמז חלוקות שתיים, אך כולהו בחדא מחתא מחתינהו, הלא לשון היו לפניו "מצוות הרבה" ו"יצא ידי כולן" משמע טפי משתי מצוות!

חיפוש באוצר מופיע ישוב להערותיך

א. בשאילות שמואל סי' ג וכן בשו"ת מהרא"ב
סי' כ ד"ה אגב אכתוב וכו' כתבו דסתם בר פלוגתיה דר' יהודה ר"מ וסבירא ליה לר"מ שבת ויו"ט זמן תפילין הוא וא"כ רש"י מפרש אליביה.

ב. בבית דוד סי' יח ד"ה ומה שכתב באות ט' וכו' דב' פעמים מקרי הרבה ובזה מפרש רש"י דידן.
בית דוד.png
בית דוד.png (83.77 KiB) נצפה 4645 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6520
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ג' אוגוסט 24, 2021 2:32 am

ביקורת תהיה כתב:
מיללער כתב:ב. כל היום רכיבא איסורא עליה להנות מהאתרוג מחשש שמא יאכל את הככר.
.
ב. אין איסור כזה בעולם כלל.


האם לא משמע מהסוגיא בשבועות באכליה לאיסורא והדר אכליה לתנאיה דפטור ממלקות "משום דהוי התראת ספק" שיש לכל הפחות ספק איסור לאכול את הככר שנאסר בשבועה?

לדבריכם למה מתרין אותו בכלל כשבא לאכלו הרי אינו עושה שום איסור בזה.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' אוגוסט 24, 2021 3:08 am

כתב אדוננו הרמב"ם בפרק שמיני מהלכות גירושין:
אִם אָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְגֹרֶשֶׁת מֵעַכְשָׁו אוֹ מֵהַיּוֹם עַל תְּנַאי כָּךְ וְכָךְ, אוֹ שֶׁאָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְגֹרֶשֶׁת עַל מְנָת כָּךְ וְכָךְ, כְּשֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי תִּהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת מִשְּׁעַת נְתִינַת הַגֵּט לְיָדָהּ. וְיֶשׁ לָהּ לְהִנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא לֹא יִתְקַיֵּם.
והלוא דברים קל וחומר: ומה לענין איסור מיתה וממזרוּת אין חוששין שמא לא יתקיים התנאי, לענין איסור לאו לא כל שכן. זאת ועוד, ומה אם במקום שקיום התנאי מחוסר מעשה אין חוששין שמא לא יתקיים התנאי, במקום שקיום התנאי הוא בשב ואל תעשה לא כל שכן.
והערותיו של מר ניתנות להתיישב על נקלה.

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ג' אוגוסט 24, 2021 4:08 am

טור תלגא כתב:
באמונתו כתב:
ערוך לנר: ברש"י ד"ה מצות הרבה. לישב בסוכה להניח תפילין. אין להביא ראי' מזה שדעת רש"י דמניחין תפילין בחה"מ, די"ל דרש"י נקט כן למשל, אי ס"ל תנא דברייתא כמ"ד שבת ויום טוב זמן תפילין הוא, או די"ל דב' חלוקות הם, שרש"י נקט למשל מצות שרגילין לבא ביחד, כגון לטול לולב לישב בסוכה, או להניח תפילין להתעטף בציצית:

אבל לענ"ד ובמחילת כבודו, דבריו דחוקים. לשון רש"י הוא: מצות הרבה - ליטול לולב, לישב בסוכה, להניח תפילין, להתעטף בציצית. על המצות - ויצא ידי כולן.

לדחייתו הראשונה, נמצא שרש"י מביא משל נגד ההלכה והדין.
גם דחייתו השנית, מלבד כי רש"י אינו מרמז חלוקות שתיים, אך כולהו בחדא מחתא מחתינהו, הלא לשון היו לפניו "מצוות הרבה" ו"יצא ידי כולן" משמע טפי משתי מצוות!

חיפוש באוצר מופיע ישוב להערותיך
א. בשאילות שמואל סי' ג וכן בשו"ת מהרא"ב
סי' כ ד"ה אגב אכתוב וכו' כתבו דסתם בר פלוגתיה דר' יהודה ר"מ וסבירא ליה לר"מ שבת ויו"ט זמן תפילין הוא וא"כ רש"י מפרש אליביה.
ב. בבית דוד סי' יח ד"ה ומה שכתב באות ט' וכו' דב' פעמים מקרי הרבה ובזה מפרש רש"י דידן.
בית דוד.png

תודה על המקורות החשובים!!
למעשה, הראשונים מעתיקים פירוש רש"י, כגון: המכתם, מאירי, ריא"ז ז"ל, בלשון הניכר שכוונת רש"י כפשוטו ומשמעו!

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ג' אוגוסט 24, 2021 4:18 am

מיללער כתב:
ביקורת תהיה כתב:
מיללער כתב:ב. כל היום רכיבא איסורא עליה להנות מהאתרוג מחשש שמא יאכל את הככר.
.
ב. אין איסור כזה בעולם כלל.

האם לא משמע מהסוגיא בשבועות באכליה לאיסורא והדר אכליה לתנאיה דפטור ממלקות "משום דהוי התראת ספק" שיש לכל הפחות ספק איסור לאכול את הככר שנאסר בשבועה?
לדבריכם למה מתרין אותו בכלל כשבא לאכלו הרי אינו עושה שום איסור בזה.

השולחן ערוך יורה דעה - סימן רלט סעיף טז: וכן אם תלה ככר באחר, שאמר: שבועה שלא אוכל ככר זו אם אוכל זו... ויכול לאכול של תנאי תחילה, ולא חיישינן שישכח ויאכל האיסור אחר כך. אבל של איסור אסור לאכול, שמא ישכח ויאכל של תנאי... שם סעיף יז: אם תלאן זו בזו, שאמר: לא אוכל זו אם אוכל זו, ולא אוכל זו אם אוכל זו, אסור לאכול כל אחת מהן, דחיישינן שמא יאכל השניה...

הרמב"ם בהלכות נדרים פרק ד הלכה יד: האומר פירות אלו אסורין עלי היום - אם אלך למחר למקום פלוני, הרי זה אסור לאכלם היום, גזירה שמא ילך למחר לאותו מקום...
רדב"ז: פרק ואלו מותרין, איתמר, קונם עיני בשינה היום - אם אישן למחר, אמר רב יהודה אמר רב, אל יישן היום - שמא יישן למחר, ורב נחמן אמר, יישן היום - ולא חיישינן שמא יישן למחר... ופסק כרב יהודה...
כסף משנה: האומר פירות וכו' מפני שאדם זהיר בדבר האסור וכו'. ברפ"ב דנדרים (דף י"ד:) פלוגתא דרב נחמן ור"י, ופסק כרב יהודה, וכן פסקו הרא"ש והר"ן:

המדובר בגזירה ובאיסור גמור מדרבנן, לא ב"הרחקה בעלמא"!
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ג' אוגוסט 24, 2021 12:24 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' אוגוסט 24, 2021 8:34 am

מז.

גמירי דמאפר אתו כו׳

לכאורה קשה לומר על הני גדולי עולם שלא ישבו בסוכה משום שהיו באפר. ועיין מנחת יהודה (אפשטיין) שרוצה להגיה ״דמאפריקה אתו״ ע״ש.

עושה חדשות
הודעות: 12959
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוגוסט 24, 2021 8:53 am

שמואל דוד כתב:מז.

גמירי דמאפר אתו כו׳

לכאורה קשה לומר על הני גדולי עולם שלא ישבו בסוכה משום שהיו באפר. ועיין מנחת יהודה (אפשטיין) שרוצה להגיה ״דמאפריקה אתו״ ע״ש.


עי' ציץ אליעזר ח"ט סי' לב.

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' אוגוסט 24, 2021 9:20 am

ייש״כ !

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' אוגוסט 24, 2021 10:09 am

באמונתו כתב:יו"ד סימן רלט סעיף טז: של איסור אסור לאכול, שמא ישכח ויאכל של תנאי.
ברוך אתה לשמים!
ולענייננו, הרחקה דרבנן בעלמא הוא, ולאו איסורא רכיב עליה דנימא דיצא מכלל 'לכם'.
והטענה מתנאי של גט אינה טענה, דהתם נמצא חומרו קולו.

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ג' אוגוסט 24, 2021 1:02 pm

שמואל דוד כתב:מז.
גמירי דמאפר אתו כו׳
לכאורה קשה לומר על הני גדולי עולם שלא ישבו בסוכה משום שהיו באפר...

עיין המצורף:
קבצים מצורפים
אוצר החכמה_הפסגה - ג - קובץ_63_64.pdf
(984.39 KiB) הורד 194 פעמים
אוצר החכמה_הפסגה - ב - קובץ_54_55.pdf
(1.06 MiB) הורד 209 פעמים
אוצר החכמה_חיי היהודים בזמן התלמוד - נהרדעא - יודילוביץ, מרדכי דוב בן שלמה_71.pdf
(376.55 KiB) הורד 193 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' אוגוסט 24, 2021 3:48 pm

באמונתו כתב:המדובר בגזירה ובאיסור גמור מדרבנן, לא ב"הרחקה בעלמא"!
היתפסות־שוא, לדעתי, בלשון 'גזרה'. צא ולמד מן השימוש הנרחב שעושה הרמב"ם בביטוי זה.

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ג' אוגוסט 24, 2021 6:05 pm

ביקורת תהיה כתב:
באמונתו כתב:המדובר בגזירה ובאיסור גמור מדרבנן, לא ב"הרחקה בעלמא"!
היתפסות־שוא, לדעתי, בלשון 'גזרה'. צא ולמד מן השימוש הנרחב שעושה הרמב"ם בביטוי זה.

הרי מדובר באיסור דרבנן גמור, בלא שום רמז חילוק, למעט חומרו, מכל שאר איסור דרבנן הנזכר בגמרא. אדרבה, האומר שדווקא איסור זה, "הרחקה היא בעלמא", עליו להביא ראיה.
הרמב"ם במקומות מספר, מבאר בעצמו, ומגדיר בפירוש, מהי "גזירה", ואין מקום לדחות ולדחוק כאן.

איקטורין
הודעות: 522
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי איקטורין » ד' אוגוסט 25, 2021 12:01 am

מח.
אין לו מקום להוריד כליו מהו? מדליק בה את הנר. והיינו בסוכה קטנה - דאסור בסוכות כמבואר בדף כט. - וזאת שמא תישרף סוכתו כמבואר שם בתוס'.
[סי' תרלט ס"א מ"ב ס"ק ח']
ועכשיו לא חיישינן שתישרף סוכתו?

מה שנכון נכון
הודעות: 11953
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' אוגוסט 25, 2021 12:08 am

איקטורין כתב:מח.
אין לו מקום להוריד כליו מהו? מדליק בה את הנר. והיינו בסוכה קטנה - דאסור בסוכות כמבואר בדף כט. - וזאת שמא תישרף סוכתו כמבואר שם בתוס'.
[סי' תרלט ס"א מ"ב ס"ק ח']
ועכשיו לא חיישינן שתישרף סוכתו?

עשעה"צ תרלט, יט. מדובר בחשש קצת רחוק, ורק גבי ביטול מ"ע חששו.

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ד' אוגוסט 25, 2021 12:55 am

איקטורין כתב:מח.
אין לו מקום להוריד כליו מהו? מדליק בה את הנר. והיינו בסוכה קטנה - דאסור בסוכות כמבואר בדף כט. - וזאת שמא תישרף סוכתו כמבואר שם בתוס'.
[סי' תרלט ס"א מ"ב ס"ק ח']
ועכשיו לא חיישינן שתישרף סוכתו?

הא לכאורה, הוא יכול להדליק בה את הנר רגע, חמש דקות, או מחצית שעה, הכול בפיקוח. העיקר, שבהדלקה הזאת, מוכיח הוא, שאינו נוהג "כמוסיף על המצווה"!

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: סוכה מג: - אין בייתוסין מודים שחיבוט ערבה דוחה את השבת

הודעהעל ידי באמונתו » ד' אוגוסט 25, 2021 4:21 am

שקלאוו כתב:והלא בייתוסין אינם מודים אלא בתורה שבכתב כפרש"י עה"ד, וחיבוט ערבה לכו"ע אינו אסור מהתורה אלא הוא מגזירת חכמים שמא יטלנו בידו וכו' ויעבירנו א"ע ברשות הרבים. וגוף המעשה מעיד שלא חשו לאיסור מוקצה כשכבשו את הערבות תחת אבנים!
ועוד תימה מצדוקי אחד שניסך ע"ג רגליו (מח:), ומשם נראה שהיה רצונם לבטל בקום ועשה המצוות שלא נראו להם.
אם כן, אף כאן לא היו מודים במצוות ערבה כלל ורצו לבטלה, רק שלא היה ביכולתם לבטל בימים אחרים, ורק בשבת יכלו לכבוש תחת אבנים שאסורים בטלטול לפרושים, ואין זה קשור לשמירת שבת שלהם אלא של הפרושים.
א"כ מאי פירוש "אין מודין שחיבוט ערבה דוחה את השבת"?

בלשון הגמרא: פעם אחת חל שביעי של ערבה להיות בשבת, והביאו מרביות של ערבה מערב שבת, והניחום בעזרה, והכירו בהן בייתוסין, ונטלום, וכבשום תחת אבנים. למחר הכירו בהן עמי הארץ, ושמטום מתחת האבנים, והביאום הכהנים וזקפום בצידי המזבח.
אף בלשון רש"י: תחת האבנים - ויודעים הם בחכמים, שלא יטלטלו למחר האבנים.
מבואר שמערב שבת כבשום תחת אבנים, לא בשבת!

עץ הזית
הודעות: 491
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: סוכה מג: - אין בייתוסין מודים שחיבוט ערבה דוחה את השבת

הודעהעל ידי עץ הזית » ד' אוגוסט 25, 2021 4:34 am

באמונתו כתב:
שקלאוו כתב:והלא בייתוסין אינם מודים אלא בתורה שבכתב כפרש"י עה"ד, וחיבוט ערבה לכו"ע אינו אסור מהתורה אלא הוא מגזירת חכמים שמא יטלנו בידו וכו' ויעבירנו א"ע ברשות הרבים. וגוף המעשה מעיד שלא חשו לאיסור מוקצה כשכבשו את הערבות תחת אבנים!
ועוד תימה מצדוקי אחד שניסך ע"ג רגליו (מח:), ומשם נראה שהיה רצונם לבטל בקום ועשה המצוות שלא נראו להם.
אם כן, אף כאן לא היו מודים במצוות ערבה כלל ורצו לבטלה, רק שלא היה ביכולתם לבטל בימים אחרים, ורק בשבת יכלו לכבוש תחת אבנים שאסורים בטלטול לפרושים, ואין זה קשור לשמירת שבת שלהם אלא של הפרושים.
א"כ מאי פירוש "אין מודין שחיבוט ערבה דוחה את השבת"?

בלשון הגמרא: פעם אחת חל שביעי של ערבה להיות בשבת, והביאו מרביות של ערבה מערב שבת, והניחום בעזרה, והכירו בהן בייתוסין, ונטלום, וכבשום תחת אבנים. למחר הכירו בהן עמי הארץ, ושמטום מתחת האבנים, והביאום הכהנים וזקפום בצידי המזבח.
אף בלשון רש"י: תחת האבנים - ויודעים הם בחכמים, שלא יטלטלו למחר האבנים.
מבואר שמערב שבת כבשום תחת אבנים, לא בשבת!

אין ראיה מלשון זו אם הבייתוסים כבשום בערב שבת או בליל שבת (כי אף מהלילה ליום זה נקרא מחרת, שנאמר "וַיִּשְׁלַח֩ שָׁא֨וּל מַלְאָכִ֜ים אֶל־בֵּ֤ית דָּוִד֙ לְשָׁמְר֔וֹ וְלַהֲמִית֖וֹ בַּבֹּ֑קֶר וַתַּגֵּ֣ד לְדָוִ֗ד מִיכַ֤ל אִשְׁתּוֹ֙ לֵאמֹ֔ר אִם־אֵ֨ינְךָ֜ מְמַלֵּ֤ט אֶֽת־נַפְשְׁךָ֙ הַלַּ֔יְלָה מָחָ֖ר אַתָּ֥ה מוּמָֽת:"), אך אתה צודק שמכיון שאין ראיה שזה היה בליל שבת אז הקטע שהדגשת אכן אינו ראיה.

איקטורין
הודעות: 522
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי איקטורין » ה' אוגוסט 26, 2021 12:55 am

איקטורין כתב:מח.
אין לו מקום להוריד כליו מהו? מדליק בה את הנר. והיינו בסוכה קטנה - דאסור בסוכות כמבואר בדף כט. - וזאת שמא תישרף סוכתו כמבואר שם בתוס'.
[סי' תרלט ס"א מ"ב ס"ק ח']
ועכשיו לא חיישינן שתישרף סוכתו?

והאיר הרב ב.א. את עיניי בלשון התוס' כט. וז"ל: "ואמרינן בגמרא אין לו מקום להוריד כלי וצריך לאכול בה ביום טוב האחרון מה יעשה ויוכיח שאינו כמוסיף על המצוה לעשות סוכה שמונה ימים? מדליק בה את הנר. ומדחשיב לה היכירא בשעת הדלקה שמע מינה דאסור בחג ושמא היינו טעמא דמשום דמוקמינן בסוכה קטנה וחיישינן שמא תשרף סוכתו. ותדע דהדלקה דוקא מדלא נקט מעייל את הנר כדנקיט התם מעייל בה מאני מיכלא".
דהיינו רק מדליק - ומיד לאחר מכן מוציא הנר, ודו"ק.

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: סוכה מג: - אין בייתוסין מודים שחיבוט ערבה דוחה את השבת

הודעהעל ידי באמונתו » ה' אוגוסט 26, 2021 2:35 am

עץ הזית כתב:
באמונתו כתב:
שקלאוו כתב:והלא בייתוסין אינם מודים אלא בתורה שבכתב כפרש"י עה"ד, וחיבוט ערבה לכו"ע אינו אסור מהתורה אלא הוא מגזירת חכמים שמא יטלנו בידו וכו' ויעבירנו א"ע ברשות הרבים. וגוף המעשה מעיד שלא חשו לאיסור מוקצה כשכבשו את הערבות תחת אבנים!
ועוד תימה מצדוקי אחד שניסך ע"ג רגליו (מח:), ומשם נראה שהיה רצונם לבטל בקום ועשה המצוות שלא נראו להם.
אם כן, אף כאן לא היו מודים במצוות ערבה כלל ורצו לבטלה, רק שלא היה ביכולתם לבטל בימים אחרים, ורק בשבת יכלו לכבוש תחת אבנים שאסורים בטלטול לפרושים, ואין זה קשור לשמירת שבת שלהם אלא של הפרושים.
א"כ מאי פירוש "אין מודין שחיבוט ערבה דוחה את השבת"?

בלשון הגמרא: פעם אחת חל שביעי של ערבה להיות בשבת, והביאו מרביות של ערבה מערב שבת, והניחום בעזרה, והכירו בהן בייתוסין, ונטלום, וכבשום תחת אבנים. למחר הכירו בהן עמי הארץ, ושמטום מתחת האבנים, והביאום הכהנים וזקפום בצידי המזבח.
אף בלשון רש"י: תחת האבנים - ויודעים הם בחכמים, שלא יטלטלו למחר האבנים.
מבואר שמערב שבת כבשום תחת אבנים, לא בשבת!

אין ראיה מלשון זו אם הבייתוסים כבשום בערב שבת או בליל שבת (כי אף מהלילה ליום זה נקרא מחרת, שנאמר "וַיִּשְׁלַח֩ שָׁא֨וּל מַלְאָכִ֜ים אֶל־בֵּ֤ית דָּוִד֙ לְשָׁמְר֔וֹ וְלַהֲמִית֖וֹ בַּבֹּ֑קֶר וַתַּגֵּ֣ד לְדָוִ֗ד מִיכַ֤ל אִשְׁתּוֹ֙ לֵאמֹ֔ר אִם־אֵ֨ינְךָ֜ מְמַלֵּ֤ט אֶֽת־נַפְשְׁךָ֙ הַלַּ֔יְלָה מָחָ֖ר אַתָּ֥ה מוּמָֽת:"), אך אתה צודק שמכיון שאין ראיה שזה היה בליל שבת אז הקטע שהדגשת אכן אינו ראיה.

הראיה היא לא ממילת "למחר" בלבד. הגמרא מחלקת מעשה ההוא לשניים: "מערב שבת" ו"למחר". דווקא עניין "הכירו בהן בייתוסין, ונטלום, וכבשום תחת אבנים", מופיע בחלק של "מערב שבת"!

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6520
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ה' אוגוסט 26, 2021 3:02 am

איקטורין כתב:מח.
אין לו מקום להוריד כליו מהו? מדליק בה את הנר. והיינו בסוכה קטנה - דאסור בסוכות כמבואר בדף כט. - וזאת שמא תישרף סוכתו כמבואר שם בתוס'.
[סי' תרלט ס"א מ"ב ס"ק ח']
ועכשיו לא חיישינן שתישרף סוכתו?

האחרונים (הב"ח והמג"א בסי' תרל"ט) מבארים שהחשש שתשרף סוכתו אינו גזירה של סכנה או הפסד ממון, אלא פסול וחסרון של תשבו כעין תדורו, שכיון שחושש שמה תשרף סוכתו ינוח את הסוכה ויצא וכדו'

וכן הוא בהדין של מנא מיכלא חוץ למטללתא, אין זה משום כבוד הסוכה אלא שאם יניח כלים מאוסים בתוך הסוכה יתמאס הסוכה עליו ויניחנו ויצא.

ולכן בשמיני עצרת יעשה הדברים האלה בהסוכה, כמו שפוחת בארבעה, יכניס נר או מנא דמיכלא ומבטל ממנה שם סוכה כשרה.

כעי"ז במס' שבת פ' במה מדליקין אין מדליקין בעטרן משום שהוא עף וחיישין שמא ישרף ביתו, כתבו התוס' שאינה גזירה להפסד ממונו אלא גזירה שמא יבא לכבות ודו"ק

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ה' אוגוסט 26, 2021 3:23 am

מיללער כתב:
איקטורין כתב:מח.
אין לו מקום להוריד כליו מהו? מדליק בה את הנר. והיינו בסוכה קטנה - דאסור בסוכות כמבואר בדף כט. - וזאת שמא תישרף סוכתו כמבואר שם בתוס'.
[סי' תרלט ס"א מ"ב ס"ק ח']
ועכשיו לא חיישינן שתישרף סוכתו?

האחרונים (הב"ח והמג"א בסי' תרל"ט) מבארים שהחשש שתשרף סוכתו אינו גזירה של סכנה או הפסד ממון, אלא פסול וחסרון של תשבו כעין תדורו, שכיון שחושש שמה תשרף סוכתו ינוח את הסוכה ויצא וכדו'
וכן הוא בהדין של מנא מיכלא חוץ למטללתא, אין זה משום כבוד הסוכה אלא שאם יניח כלים מאוסים בתוך הסוכה יתמאס הסוכה עליו ויניחנו ויצא.
ולכן בשמיני עצרת יעשה הדברים האלה בהסוכה, כמו שפוחת בארבעה, יכניס נר או מנא דמיכלא ומבטל ממנה שם סוכה כשרה.
כעי"ז במס' שבת פ' במה מדליקין אין מדליקין בעטרן משום שהוא עף וחיישין שמא ישרף ביתו, כתבו התוס' שאינה גזירה להפסד ממונו אלא גזירה שמא יבא לכבות ודו"ק

יש לציין עוד המלאכת שלמה - סוכה ד, ח:
אמר המלקט, ואם אין לו מקום להוריד כליו פוחת בה ד' טפחים ופוסלה ובבבל ששמיני שלהם ספק שביעי מדליק בה את הנר ולא יפחתנה ויפסלנה לפי שצריך לישב בה למחר, וזהו כשהוא סוכה קטנה, שכל ז' ימי החג אינו מדליק הנר בתוך הסוכה, דאיכא למיחש שמא תשרף סוכתו, השתא מכניס הנר דלוק בתוכה, שבזה ניכר הדבר שכבר אין לו צורך בה, ולא עבר על בל תוסיף, דאם גדולה היא שכל ז' ימי החג היה הנר דולק בתוכה אין לו תקנה אלא דמעייל בה מאני מיכלא כגון קדרות וקערות שבזה ניכר דלא עבר על בל תוסיף שהרי אסור להניח מאני מיכלא כל ז' ימי החג אפי' בסוכה גדולה.

המשמעות שאדרבה, בהדלקה ניכר שלא אכפת לו אם תישרף סוכתו!
ולכן השתא מכניס הנר דלוק בתוכה, שבזה ניכר הדבר, שלא אכפת לו אם תישרף סוכתו, מאחר שכבר אין לו צורך בה, ולא עבר על בל תוסיף.

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

פעמיך בנעלים

הודעהעל ידי באמונתו » ה' אוגוסט 26, 2021 4:27 am

מט, ב
דרש רבא: מאי דכתיב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב - מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולין לרגל, בת נדיב בתו של אברהם אבינו, שנקרא נדיב, שנאמר נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם. אלהי אברהם ולא אלהי יצחק ויעקב? אלא: אלהי אברהם שהיה תחילה לגרים.

רש"י:
בנעלים - בעליית רגלים.

לכאורה, היכן נרמז עליית רגלים. אמנם "בנעלים" לשון נעליים, משמע בהליכה, ועדיין, עלייה לרגל לא שמענו.
ברם, ראינו מכבר מספר דוגמאות מדרכי הדרשות, כיצד רבותינו ז"ל, למדו ודרשו בתיבות שבמקרא משמעויות שונות, אף בטאו הדברים בלשונותיהם ובמאמריהם בדיוק.
גם פה לענ"ד, מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב - מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולין לרגל, שדרשו "בנעלים" לשון "עולים"!

עץ הזית
הודעות: 491
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: סוכה מג: - אין בייתוסין מודים שחיבוט ערבה דוחה את השבת

הודעהעל ידי עץ הזית » ה' אוגוסט 26, 2021 5:41 am

באמונתו כתב:הראיה היא לא ממילת "למחר" בלבד. הגמרא מחלקת מעשה ההוא לשניים: "מערב שבת" ו"למחר". דווקא עניין "הכירו בהן בייתוסין, ונטלום, וכבשום תחת אבנים", מופיע בחלק של "מערב שבת"!

איני יודע מניין לך שכל מה שכתוב לפני המילה "למחר", מתקשר למילים "מערב שבת".
הגמרא מציינת זמן על הדברים שזמנם קשור להלכה, אבל על מעשי הבייתוסים הגמרא לא מציינת מתי הם היו כי זה לא מעניין אותנו אם הם עשו זאת מבעוד יום או בליל שבת.

כדכד
הודעות: 8856
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי כדכד » ה' אוגוסט 26, 2021 12:10 pm

איני יודע אם זה יעזור
הבייתוסים אינם חולקים על כל מה שחכמים חידשו
אלא רק כשיש סתירה לפי דעתם המוטעית בין מה שחכמים אמרו לבין התורה שבכתב כגון מקום תפלין של ראש וזמן הקרבת העומר

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: סוכה מג: - אין בייתוסין מודים שחיבוט ערבה דוחה את השבת

הודעהעל ידי באמונתו » ה' אוגוסט 26, 2021 12:57 pm

עץ הזית כתב:
באמונתו כתב:הראיה היא לא ממילת "למחר" בלבד. הגמרא מחלקת מעשה ההוא לשניים: "מערב שבת" ו"למחר". דווקא עניין "הכירו בהן בייתוסין, ונטלום, וכבשום תחת אבנים", מופיע בחלק של "מערב שבת"!

איני יודע מניין לך שכל מה שכתוב לפני המילה "למחר", מתקשר למילים "מערב שבת".
הגמרא מציינת זמן על הדברים שזמנם קשור להלכה, אבל על מעשי הבייתוסים הגמרא לא מציינת מתי הם היו כי זה לא מעניין אותנו אם הם עשו זאת מבעוד יום או בליל שבת.

דברה תורה כלשון בני אדם (בהשאלה). אדם אשר מספר סיפור, תוך כדי ציון התאריכים, מן הסתם, אין להמציא זמן חדש באמצע. איני אומר שלא יכולים לדחוק, אך ישנה הקריאה הפשוטה והַ"רָצָה" (לפום ריהטא), לעומת קריאה חסרה ונדחקת.
מ"מ ברור, שראיה הפוכה, ודאי אין להביא מכאן.

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ה' אוגוסט 26, 2021 12:58 pm

כדכד כתב:איני יודע אם זה יעזור
הבייתוסים אינם חולקים על כל מה שחכמים חידשו
אלא רק כשיש סתירה לפי דעתם המוטעית בין מה שחכמים אמרו לבין התורה שבכתב כגון מקום תפלין של ראש וזמן הקרבת העומר

יש ראיה?
הלא לשון רש"י כאן הוא: והכירו בהן בייתוסין - הרגישו תלמידי בייתוס והן צדוקים, ואינם מודים בערבה, שאינה מפורשת מן התורה.
אגב, מסתבר שלשון הגמרא לעיל: ערבה בשביעי מאי טעמא דחיא שבת? - אמר רבי יוחנן: כדי לפרסמה שהיא מן התורה. הכוונה היא, להוציא מלב בייתוסים!

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: פעמיך בנעלים

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' אוגוסט 27, 2021 10:51 am

באמונתו כתב:דרש "בנעלים" לשון "עולים".
'נְעָלִים' כמו 'נַעֲלִים', מלשון 'מְאֹד נַעֲלֵיתָ'.

ומלשון 'תקוני הזהר' משמע כי מתיבת 'פעמיך' משמע:
'מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ' – כַּד יִשְׂרָאֵל הֲווֹ מְקַיְּמִין 'שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה'.

ונתנו ידידים
הודעות: 1324
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

סוכה נא: האם מצרים מסוגל לששה בכרס אחר

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ו' אוגוסט 27, 2021 11:16 am

מצאתי באשכול אחר מהרב נוטר הכרמים:
נוטר הכרמים כתב:איתא בפתיחתא למדרש אסתר רבה (סי' ג):
אמר רשב"י בג' מקומות הקדוש ברוך הוא מזהיר לישראל שלא יחזרו למצרים... בשלשתן כפרו ובשלשתן לקו... והשלישית בימי טרכינוס שחיק עצמות ילדה אשתו בליל תשעה באב והיו כל ישראל אבלים, נשחק הולד בחנוכה אמרו ישראל נדליק או לא נדליק, אמרו נדליק וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי, אדליקו, אזלון ואמרון לישנא ביש לאשתו של טרכינוס, אילין יהודאין כד ילידת הוו מתאבלין, וכד מיית ולדא אדליקו בוצינין, שלחה וכתבה לבעלה עד דאת מכבש ברבריין, בא וכבוש אילין יהודאין דמרדו בך, סליק לאילפא וחשב למיתי בעשרה יומין, ואייתיה רוחא בחמשה יומין, אתא ואשכחינון דהוו עסיקין בהדין פסוקא ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר, אמר להון אנא הוא נשרא דחשיבית למיתי בעשרה יומין ואייתיתני רוחא בחמשה יומין, הקיפון לגיונותיו והרגן.

ובדומה לזה במדרש איכה רבה פרשה א ד"ה מה על אלה. וראה במדרש שם (ג, ד): ארי במסתרים זה טרכינוס.

ובסוכה (נא, ב):
תניא, רבי יהודה אומר מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל. אמרו כמין בסילקי גדולה היתה, סטיו לפנים מסטיו, פעמים שהיו שם ששים רבוא כיוצאי מצרים ואמרי לה כפלים כיוצאי מצרים... אמר אביי וכולהו קטלינהו אלכסנדרוס מוקדן. מאי טעמא איענשו, משום דעברי אהאי קרא לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד, ואינהו הדור אתו. כי אתא, אשכחינהו דהוו קרו בסיפרא ישא ה' עליך גוי מרחוק. אמר מכדי, ההוא גברא בעי למיתי ספינתא בעשרה יומי, דליה זיקא ואתי ספינתא בחמשא יומי, נפל עלייהו וקטלינהו.

ורבינו הגר"א הגיה בדברי הגמ' טרכינס במקום אלכסנדרוס מוקדן, ובהגהות הרש"ש על המד"ר כתב שטעם הגהתו משום דברי המדרש הנ"ל. ובמראה הפנים לירושלמי (ריש פ"ה דסוכה) כתב, שכן הגירסא הנכונה, כי הבקי בדברי הימים שלהם יודע שאלכסנדרוס מוקדון לא הרשיע כל כך. ושכן ראה בספר קדמון שהנוסחא שלפנינו בבבלי היא טעות סופר. וראה עוד בערוך לנר שם בארוכה ובהגהות מהר"ב רנשבורג ובהגהות מהר"ץ חיות.

ובגיטין (נז, ב):
הקול זה אדריינוס קיסר, שהרג באלכסנדריא של מצרים ששים רבוא על ששים רבוא כפלים כיוצאי מצרים.
ובהגהות הגריעב"ץ שם: הקול זה אדריינוס. נ"ב ואפשר שצ"ל טרכינוס וכ"ה בירו'.

ויש בזה אריכות בספר מאור עינים לר"ע מן האדומים, וכבר שקליה למטרפסיה מרבינו המהר"ל בספר באר הגולה (באר השישי פרק יד).


ולכאורה מוכרח להגיה דהרי עי' רש"י שהיהודים הגיעו למצרים אחר גלות בבל וגם שם הושמדו ונתרו רק שארית הפליטה ממש ואיך הגיעו לכפלים כיוצאי מצרים בקצת יותר ממאה שנה והרי זה נס יותר גדול מששה בכרס אחר.

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: פעמיך בנעלים

הודעהעל ידי באמונתו » ו' אוגוסט 27, 2021 11:46 am

ביקורת תהיה כתב:
באמונתו כתב:דרש "בנעלים" לשון "עולים".
'נְעָלִים' כמו 'נַעֲלִים', מלשון 'מְאֹד נַעֲלֵיתָ'.
ומלשון 'תקוני הזהר' משמע כי מתיבת 'פעמיך' משמע:
'מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ' – כַּד יִשְׂרָאֵל הֲווֹ מְקַיְּמִין 'שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה'.

רי"ף (על עין יעקב) חגיגה פרק א - הכל חייבין דף ג עמוד א אות א:
דרש רבא מ"ד מה יפו פעמיך בנעלים וכו'. נראה שהוקשה לרבא שאם בא לשבח לכנסת ישראל מכף רגל ועד ראש פעמיך חמוקי ירכיך שררך צוארך עיניך ראשך וכו' מה זה בא לשבח בנעלים לזה דרש כמה נאים רגליהם של ישראל כלומר צא ולמד שכתוב פעמיך ולא אמר רגליך כמו שאמר ירכיך אלא לדרוש על פעמי רגלים דכתיב בהו שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וזהו מה יפו פעמיך שהם ג' פעמים בשנה ויהיה בנעלים מלשון עולים כלומר בזמן שעולים בפעמי הרגלים ומתחזקים בזה להיותם בת נדיב זה אברהם שהתנדב ללכת לעיר בוראו ולעלות לירושלים דכתיב ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה שהיה מחקה והולך נגד ירושלים וכן הוא אומר נדיבי עמים שהם הגרים נאספו לעלות באסיפת עם לירושלים:

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

ארבעה חרשים

הודעהעל ידי באמונתו » א' אוגוסט 29, 2021 3:06 am

נב, ב
ויראני ה' ארבעה חרשים. מאן נינהו ארבעה חרשים? - אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, ואליהו, וכהן צדק.
רש"י: חרשים - אומנים, משיחים שניהם חרשים לבנין בית המקדש, אליהו חרש אבן, שבנה מזבח בהר הכרמל, ומצינו שהוא עתיד להשתלח. וכהן צדק - הוא שם בן נח, ונקרא חרש ויחזק חרש את צורף, ובבראשית רבה מפרש ליה במלכי צדק שבא לקראת אברהם וברכו וחיזקו, וקראו חרש על שם בנין התיבה, שבנה עם אביו.

ראיות מספר יש, שתיבת נח נחשבה לא מקום חול, אלא מקום מקודש, מעין המקדש או המשכן.
גם מכאן סמך לדבר, מהכללת "ארבעה חרשים": בוני המקדש, בונה המזבח, עם בונה התיבה!

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » א' אוגוסט 29, 2021 4:46 pm

כח, א
רבינו חננאל: הגדול שבכולם יונתן בן עוזיאל, אמרו עליו, כל עוף שפורח עליו באויר בשעה שהיה עוסק בתורה, מיד נשרף, כלומר, זיו השכינה היה במושבו.

מעין לשון הזה, נמצא אף ברבינו חננאל לגמרא יומא כח, ב: אי נמי זקנים יושבין בישיבה היו, כלומר, שכינה עמהם כו'.

ברבינו חננאל לעיל מה, ב: ופרקינן, לא קשיא הא דעיילי בבר, הא דלא עיילי בבר, פי' וכו' ויש מי שאומר, הצדיקים הנכנסים בישיבה של מעלה בלא בר. כלומר, אינן מתעכבין בחוץ עד שימליכו בשכינה, המלאכים הממוני' ליתן רשות להכנס, לפי שהן חשובין הרבה לפני השכינה, ואין מי יעכב עליהן, אלא מיד הן נכנסין בלא נטילת רשות, ואלו שהן בענין הזה מועטין הן, ושאר הצדיקים אינן כן...

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

מאי ארז - הדס

הודעהעל ידי באמונתו » א' אוגוסט 29, 2021 5:02 pm

לז, א
ומי אמר רבי יהודה ארבעת מינין - אין, מידי אחרינא - לא, והתניא: סיככה בנסרים של ארז שיש בהן ארבעה טפחים - דברי הכל פסולה, אין בהן ארבעה טפחים - רבי מאיר פוסל, ורבי יהודה מכשיר. ומודה רבי מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר - שמניח פסל ביניהן וכשירה! - מאי ארז - הדס; כדרבה בר רב הונא, דאמר רבה בר רב הונא, אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הן, שנאמר אתן במדבר ארז שטה והדס וגו'.

מעתה, הפסוק שבתהלים פרק צב: צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח - כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה: שְׁ֭תוּלִים בְּבֵ֣ית יְיָ֑ - בְּחַצְר֖וֹת אֱלֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ: מכוון ע"ד דרש ללולב – כפות תמרים, ולהדס: מאי ארז – הדס.
אף "בלבנון" רומז אל לולב. א"כ, "כארז בלבנון", ר"ל כהדס שבאגד הלולב.
עיין לקמן מה, א: אמר רבי אבהו: אמר רבי אלעזר: כל הנוטל לולב באגודו - והדס בעבותו, מעלה עליו הכתוב, כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח.
אין נזכר כאן האתרוג, גם לא ערבות. מבואר שיש שֵם ומעלה המסוימת, אצל לולב והדס דווקא, אע"ג שכולם מעכבים.

אף מן האפשר, ש"שתולים בבית ה' - בחצרות א-להינו יפריחו", יידרשו באתרוג, גם בערבות.
תהלים פרק א: וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֘ שָׁת֪וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם - אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ - וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ: בסוכה לה, א: בן עזאי אומר: אל תקרי הדר אלא [הדור], שכן בלשון יווני קורין למים [הדור], ואיזו היא שגדל על כל מים - הוי אומר זה אתרוג.
כך בישעיהו דרך רמז: וְתָגֵ֧ל עֲרָבָ֛ה - וְתִפְרַ֖ח כַּחֲבַצָּֽלֶת וגו'.

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

היכן היו מנענעין

הודעהעל ידי באמונתו » א' אוגוסט 29, 2021 5:12 pm

לז, ב
משנה. והיכן היו מנענעין? בהודו לה' תחילה וסוף, ובאנא ה' הושיעה נא, דברי בית הלל, ובית שמאי אומרין: אף באנא ה' הצליחה נא...
גמרא. נענוע מאן דכר שמיה? - התם קאי: כל לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו - כשר. וקאמר: היכן מנענעין.
לח, א: משנה. מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב ליטול - לכשיכנס לביתו יטול על שלחנו. לא נטל שחרית - יטול בין הערבים, שכל היום כשר ללולב...

משמעות משניות אלה היא לעניות דעתי, שלא היו מנענעים בנטילה הראשונה לפני הלל.
נענועי הלולב, מוצמדים דווקא ל"הודו" ו"אנא" בהלל.

עוד מדויק, כי כל עיקר מצוות נטילה, קיומה לכתחילה היא בהלל ממש, שע"פ פשוטו, זהו החידוש במשנת מי שבא בדרך וכו' יטול על שולחנו, היינו בלא מסגרת של הלל בביהכ"נ, ע"ד הברייתא שבת כא, ב: תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה - מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. ובשעת הסכנה - מניחה על שלחנו, ודיו.

מן האפשר, שמנהג ישראל, ליטול לולב לפני הלל, מבוסס על לשון האמוראים, לקמן לט, א: לברך יברך. אמר אביי: לא שנו אלא לאחריו, אבל לפניו - מצוה לברך. דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן. לעיל לז, ב: אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא: מאי טעם לא מברכינן אלא על נטילת לולב? וכו'
בכן, נצרך לברך לפני הלל על נטילת לולב, שהלא בהלל אין להפסיק.

באמונתו
הודעות: 3411
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

רבי כופל בה דברים

הודעהעל ידי באמונתו » א' אוגוסט 29, 2021 5:50 pm

לט, א
מקום שנהגו לכפול. תנא: רבי כופל בה דברים, רבי אלעזר בן פרטא מוסיף בה דברים. מאי מוסיף? אמר אביי: מוסיף לכפול מאודך ולמטה. וברש"י: כופל בה דברים - מאנא והלאה. מוסיף בה - בהלל, מוסיף לכפול על כפילתו של רבי. מאודך ולמטה - כדפרישית לעיל, שכל המזמור כפול מראשו ועד כאן.

לשון רש"י שם לעיל במשנה הוא: לכפול - כל פסוק ופסוק, ונהגו כן מפני שיש פרשה שכולה כפולה הודו תחלה וסוף, יאמר נא שלשה פעמים, קראתי יה ענני במרחב יה ה' לי... ה' לי... טוב לחסות... טוב לחסות... סבבוני... סבוני, דחה דחיתני, ויהי לי לישועה קול רנה וישועה, ימין ה' ימין ה', לא אמות ולמות לא נתנני, פתחו לי שערי זה השער וגו', אבל מאודך ולמטה אינו [כפול], והיינו דאמרינן לקמן מוסיף לכפול מאודך ולמטה.

הדבר צריך בירור, מדוע פירש רש"י המשנה נגד רבי, כשיטת רבי אלעזר בן פרטא.

מאידך, לא ידוע טעם רבי, שכופל בה דברים דווקא מ"אנא" והלאה, ומניין לרש"י פירוש זה.

המנהג נרמז גם לעיל לח, ב: הוא אומר אנא ה' הצליחה נא, והן אומרים אנא ה' הצליחה נא - מכאן שאם בא לכפול כופל. עיין רש"י שם. אפשר ששם מוצא מקורו.

ברם י"ל, לפי המשנה לקמן מה, א: בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרים אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא. רבי יהודה אומר: אני והו הושיעה נא. ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. בשעת פטירתן מה הן אומרים יופי לך מזבח, יופי לך מזבח. רבי אלעזר אומר: ליה ולך מזבח, ליה ולך מזבח.
בנוסחאות מסוימות, מצאנו פה הכפילות: ואומרים אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' (הצליחה) [הושיעה] נא.
יש לשער, שמא מכאן הטעם והפירוש, שלפי רבי כופל מ"אנא".

לקמן נא, ב: הגיעו לשער היוצא ממזרח, הפכו פניהן ממזרח למערב ואמרו: אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה, ומשתחוים קדמה לשמש, ואנו ליה עינינו. רבי יהודה אומר: היו שונין ואומרין אנו ליה וליה עינינו.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6520
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ב' אוגוסט 30, 2021 6:11 am

נא.

משפחת בית הפגרים ומשפחת בית ציפריא ומאמאום היו וכו'

במכות יד. באיטליז של עמאום

זהו אותו מקום ומחלפין אלפי"ן בעיני"ן?

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' אוגוסט 30, 2021 6:49 am

כנראה וראה כאן בגירסאות הנוספות https://bavli.genizah.org/ResultPages/D ... YomiP=True


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 157 אורחים