שגזרו על הכהנים לעלות לדוכן לנשיאת כפים כשהם חלוצי נעליים, שמא תפסק (או נפסקה) לו רצועה בסנדלו, ויירד לקשרנה, ויאמרו עליו, שהוא בן גרושה או בן חלוצה.
שאלתי, האם מצאנו נידון בראשונים או בפוסקים המאוחרים יותר, בנוגע לפריטי לבוש אחרים, שאין לעלות עמם לדוכן מחמת חשש זה?
נדרשתי לכך מאחר שבספר כת"י של הלכות ומנהגי תפילה מבית מדרשם של חסידי אשכנז הקדמונים מצאנו כה:
ואין כהנים רשאים [לעלות] בסנדליהן, גזירא שמא תפסוק רצועה בסנדלו ויחזור, ויאמרו: בן גרושה או בן חלוצה הוא. ומשום האי טעמ'א אין עולין לדוכן במקטורן, שמא יתיר לו.