איבעיא להו האי מזיא מלתחת רבי או מלעיל וכו'
---
תמוה לי מאוד, שחקרו במציאות גידול השיער, וכתבו זיכרון בספר, דניחא בחקירות אחרות במציאות, דאיכ"ל שהם דברים שאין ידועים לכ"ע, וצריך לחקור בהם טובא, או להביא ראיה מפסוק וכדומה. אבל חקירה במציאות כגון זו הרי מופתיה פשוטים וידועים לכל, כגון סביא דצבעי דיקנייהו וסקרתא דעמרא, דש"מ מלתחת רבי. ועוד תמוה לי מבלורית דכושיים, דדחינן דמשיכבא רפיא, דל"ל לאתויי ראיה מבלורית דכושיים ולדחות, יכול לקשור איזה חוט או כ"ד שאינו כבד ולהדקו יפה יפה בראש ציצית ראשו של כל אדם, ולראות אם מתרחק מהראש או כדקאי קאי ומתרבה שערו מעל מקום קשירת החוט.
ועוד, והוא העיקר, איזו סברא הייתה לחז"ל הקדושים דרבי מלעיל, הרי השערה איננה אלא חוט פשוט, וכל כמה שלא תחתוך ותחתוך שערה וחלקי שערה, לא תמצא בה אלא חוט פשוט, משא"כ בצמחים, שניכר לכל עין שיש בהם צינורות להולכת מזון וכדומה, ובהם אפשר לשער שגדלים מלעיל, שהצמח יונק מן האדמה ומפזר את המזון לכל חלקיו, וממנו נעשה הגידול בצמח, ואצ"ל בגוף בע"ח ואדם, שכך הוא, אבל בשיער עצמו אין שום צינור, אלא חוט פשוט בלבד. ופשיטא שהחוט הזה מתהווה בתוך העור ונדחף החוצה, והיינו דרביא מזיא מלתחת. ונפלאתי על כל החקירה הזאת, על ההו"א ועל מסקנתה.